בפרוס עלינו השנה החדשה, הגיע עת סיכומי השנה שהסתיימה. בחרתי להתייחס לשני "מדדים" ולא במקרה סימנתי אותם במירכאות. איני מתכוון לדון במדדים הרגילים אשר את נתוניהם תקבלו בכל אתרי ועיתוני החדשות הפיננסיות. בחנתי את טבלת מדדי הבורסה וגיליתי בטבלת המדדים מספר מדדים שאינם מדדים של ממש ולכן סומנו על ידי במירכאות. מדד אחד הוא "מדד ריבית בנק ישראל", והשני "מדד ויקס ת"א".

"מדד ריבית בנק ישראל" מודד, כידוע את שיעור העלייה בריבית בנק ישראל. מבחינת נתוני המדד ניתן לראות כי הריבית עלתה בשנה האחרונה בשיעור מופלא של 133.33%! לא, אין זו טעות. ריבית בנק ישראל עדיין עומדת בשיעור של 1.75% ועדיין לפני שנה עמד שיעור ריבית בנק ישראל על 0.75% בלבד. בהסתכלות היסטורית ניתן לראות כי מדד המחירים לצרכן בארץ עלה בשנים עשר החודשים האחרונים בשיעור של 1.8%, בעוד ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנים עשר החודשים הקרובים עומדות על כ-2.7%.

לפיכך, ניתן לראות כי במונחים ריאלים שיעור הריבית בארץ עדיין נמוך ואף שלילי. בהסתכלות היסטורית הריבית הריאלית היא 0% בעוד שבהסתכלות שנה קדימה הריבית הריאלית היא שלילית בשיעור הקרוב ל-1%. אגב, המדד היחיד אשר עקף בביצועיו את מדד ריבית בנק ישראל הוא (באופן לא מפתיע למי שעוקב אחר המסחר בבורסה), מדד חיפושי נפט וגז.

"מדד ויקס ת"א" מודד את רמת הסיכון במונחי סטיות תקן של מדד המעו"ף כפי שהוא נגזר מסטיות התקן הגלומות במחירי האופציות על מדד המעו"ף. "מדד ויקס ת"א" ירד בשנה האחרונה בשיעור של כ-47.9% ועומד היום ברמה של כ-13.2%, לעומת כ-27.5% לפני שנה. במהלך התקופה עלה מדד המעו"ף בשיעור של כ-21.5% (כן חברים, אי אפשר להמנע מהתייחסות גם למדדים האמיתיים).

מן הידועות שבעת מגמה של עליות שערים בשווקים קיימת נטיה של ירידה בסטיות התקן המגולמות באופציות, ובהתאם לכך נהג גם "מדד ויקס ת"א". הירידה בסטיות התקן במהלך של עליות בנכס הבסיס נובעת מכך שעליות שערים מתרחשות תוך תנודתיות נמוכה יותר מאשר ירידות שערים. בשנה הבאה נוכל לשפוט האם ערך המדד בראייה היסטורית היה נמוך מדיי היום, קרי האם הסיכון הגלום היום במחירים מגלם את הסיכון האמיתי הצפוי לנו בשווקים לתקופה הקרובה, אם לאו.

לשם השוואה, מדד הויקס על מדד S&P 500 עומד כיום על כ-21% ועמד לפני שנה ברמה של כ-24%. מסקנתי העיקרית היא, כי מעבר להסתכלות על שיעורי השינוי יש לבחון את הנתונים באופן אבסולוטי שכן לא כל מה שנראה הרבה או מעט באחוזים הוא גם הרבה או מעט בפועל. או במילים אחרות: "עם אחוזים אי אפשר ללכת למכולת..."

הוכתב הוא בועז אלפרן, סמנכ"ל השקעות אינפיניטי גרופ