ה"מדדים" שהניבו את התשואה הכי גבוהה והכי נמוכה השנה
בפרוס עלינו השנה החדשה, הגיע עת סיכומי השנה שהסתיימה. בחרתי להתייחס לשני "מדדים" ולא במקרה סימנתי אותם במירכאות. איני מתכוון לדון במדדים הרגילים אשר את נתוניהם תקבלו בכל אתרי ועיתוני החדשות הפיננסיות. בחנתי את טבלת מדדי הבורסה וגיליתי בטבלת המדדים מספר מדדים שאינם מדדים של ממש ולכן סומנו על ידי במירכאות. מדד אחד הוא "מדד ריבית בנק ישראל", והשני "מדד ויקס ת"א".
"מדד ריבית בנק ישראל" מודד, כידוע את שיעור העלייה בריבית בנק ישראל. מבחינת נתוני המדד ניתן לראות כי הריבית עלתה בשנה האחרונה בשיעור מופלא של 133.33%! לא, אין זו טעות. ריבית בנק ישראל עדיין עומדת בשיעור של 1.75% ועדיין לפני שנה עמד שיעור ריבית בנק ישראל על 0.75% בלבד. בהסתכלות היסטורית ניתן לראות כי מדד המחירים לצרכן בארץ עלה בשנים עשר החודשים האחרונים בשיעור של 1.8%, בעוד ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנים עשר החודשים הקרובים עומדות על כ-2.7%.
לפיכך, ניתן לראות כי במונחים ריאלים שיעור הריבית בארץ עדיין נמוך ואף שלילי. בהסתכלות היסטורית הריבית הריאלית היא 0% בעוד שבהסתכלות שנה קדימה הריבית הריאלית היא שלילית בשיעור הקרוב ל-1%. אגב, המדד היחיד אשר עקף בביצועיו את מדד ריבית בנק ישראל הוא (באופן לא מפתיע למי שעוקב אחר המסחר בבורסה), מדד חיפושי נפט וגז.
"מדד ויקס ת"א" מודד את רמת הסיכון במונחי סטיות תקן של מדד המעו"ף כפי שהוא נגזר מסטיות התקן הגלומות במחירי האופציות על מדד המעו"ף. "מדד ויקס ת"א" ירד בשנה האחרונה בשיעור של כ-47.9% ועומד היום ברמה של כ-13.2%, לעומת כ-27.5% לפני שנה. במהלך התקופה עלה מדד המעו"ף בשיעור של כ-21.5% (כן חברים, אי אפשר להמנע מהתייחסות גם למדדים האמיתיים).
מן הידועות שבעת מגמה של עליות שערים בשווקים קיימת נטיה של ירידה בסטיות התקן המגולמות באופציות, ובהתאם לכך נהג גם "מדד ויקס ת"א". הירידה בסטיות התקן במהלך של עליות בנכס הבסיס נובעת מכך שעליות שערים מתרחשות תוך תנודתיות נמוכה יותר מאשר ירידות שערים. בשנה הבאה נוכל לשפוט האם ערך המדד בראייה היסטורית היה נמוך מדיי היום, קרי האם הסיכון הגלום היום במחירים מגלם את הסיכון האמיתי הצפוי לנו בשווקים לתקופה הקרובה, אם לאו.
לשם השוואה, מדד הויקס על מדד S&P 500 עומד כיום על כ-21% ועמד לפני שנה ברמה של כ-24%. מסקנתי העיקרית היא, כי מעבר להסתכלות על שיעורי השינוי יש לבחון את הנתונים באופן אבסולוטי שכן לא כל מה שנראה הרבה או מעט באחוזים הוא גם הרבה או מעט בפועל. או במילים אחרות: "עם אחוזים אי אפשר ללכת למכולת..."
הוכתב הוא בועז אלפרן, סמנכ"ל השקעות אינפיניטי גרופ
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל
רמי לוי רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי, זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.
לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".
בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.
