אסטרטגיית ה-carry trade חוזרת ובגדול

מדובר באסטרטגיית מט"ל לא מסובכת המבוססת על נטילת אשראי במטבע עם ריבית נמוכה

Carry Trade היא אסטרטגיית מט"ח לא מסובכת במיוחד המבוססת על נטילת אשראי במטבע שבו הריבית נמוכה - והשקעת הכסף בפיקדון או איגרות במטבע אחר שבו הריבית גבוהה הרבה יותר. הרווח נגזר מפערי הריבית והסיכון טמון בתנועת שערי המטבעות זה כנגד זה. לפני פרוץ משבר הסאב פריים בסוף שנת 2007 מסחר מהסוג הזה היה מאוד נפוץ, סוחרים רכשו את הדולר האוסטרלי (הריבית באוסטרליה הייתה אז 8%) מול הין היפני (הריבית ביפן הייתה אז 0.5%), או את הדולר הניו זילנדי כנגד הין היפני.

במהלך המשבר הגדול מדינות רבות נאלצו להוריד את שיעורי הריבית במטרה לעודד את הצמיחה במשק ועל מנת להקל על הצרכנים ועל העסקים באותן מדינות .מדיניות זו הפכה את מסחר הCARRY לפחות אטרקטיבי, והמשקיעים חיפשו אלטרנטיבות השקעה בטוחות יותר הנושאות על גבן תשואות נמוכות יותר כגון אג"ח ממשלתי , רכישת הין היפני וסחורות כגון הזהב אשר זינק לרמות שיא במהלך המשבר.

יתרונות וחסרונות

אסטרטגיית מסחר זו מתאימה לסוחרים אשר עומד לרשותם הון עצמי גדול יחסית. סוחרי ה-CARRY פותחים עסקאות גדולות מאוד על מנת ליהנות מרווח גדול מידי יום והם חשופים לתנועות בשער החליפין, לכן אותם סוחרים יחפשו צמד מטבעות אשר מבחינה טכנית נראה כי המטבע בעל הריבית הגבוהה התחזק מול המטבע בעל הריבית הנמוכה.

ניקח לדוגמא את הדולר מול הפורינט ההונגרי. הריבית בהונגריה עומדת ברמה של 5.25% מול הריבית בארה"ב אשר עומדת ברמה של 0.25% . האינפלציה בהונגריה עומדת על 4% מעל טווח היעד המרכזי של הבנק העומד על 3%.

בארה"ב לעומת זאת, עומדת לגלוש לתקופה של דפלאציה (תקופה שבה המחירים יורדים באופן קבוע על רקע צריכה פרטית חלשה הגורמת לירידות במחירים במטרה לעודד את הצרכנים). לפי הצהרתו האחרונה של נגיד הבנק המרכזי של הונגריה, הריבית צפויה לעלות בחודשים הקרובים במידה והאינפלציה לא תתמתן .

אירו - פורינט (EURHUF)

- הצמד מדשדש בין 291.40-275.80. על פי מגמות הסיכון בשווקים, יתכן כי הפורינט יתחזק עד לאזור הגבול התחתון של הדשדוש.

- תבנית דובית מסוג "כוכב ערב", עשויה להוציא לפועל את מהלך ההתחזקות של הפורינט.

- ה-CCI תומך בירידות, וגם ה-MACD לקראת הצטלבות דובית.

רמות משמעותיות:

התנגדות 2: 291.40

התנגדות 1: 287.20

ספוט: 283.45

תמיכה 1: 282.10

תמיכה 2: 275.90

אסטרטגיה לימים הקרובים: מכירה בסגירת מחיר מתחת ל-282. יעד מרכזי 276.

דולר - פורינט הונגריה (USDHUF)

- הצמד נמצא במגמת ירידה. יתכן כי התיקון הסתיים באזור 50% פיבונאצ'י של מהלך הירידות הגדול ובאזור 61.8% פיבונאצ'י של מהלך הירידות מהשיא האחרון.

-תבנית מסוג "כוכב ערב" התקבלה באזור 227. מהלך הירידות יצא לדרך ושבר קו מגמה עולה, דבר אשר בדר"כ מבשר על סיום תיקון וחידוש מגמה.

- מערכת ה-RSI המשולב תומך בירידות.

רמות משמעותיות :

התנגדות 2: 227.30

התנגדות 1: 222.80

ספוט : 220

תמיכה 1: 215.50

תמיכה 2 : 208.75

אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט במחיר שוק . סטופ מעל 227.30 . יעדים: 215.50 , 209.

הערה: יש לציין שמסחר מסוג זה לא מתאים לבעלי חשבונות קטנים, וכמובן שיש לעבוד לפי הכללים שאנחנו מלמדים שאין לסכן יותר מ- 2% מגודל התיק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.