פגישות לאין קץ

התוכנית הטיפולית שמציעים המטפלים האמריקאים לזוג המתקוטט: "נתניהו ואבו מאזן ייפגשו כל שבועיים" ( כות' ישראל היום). בהמוסף לשבת של ידיעות היחסים הרבה יותר חמים.

מחוברים

אפשר למצוא אותם בכל מקום:

דודו בוסי בגלריה (לא הבנתי: בן 41, כמו בכתבה, או 45, כמו באתר מחוברים?).

שורה תחתונה: הכל עריכה עריכה עריכה. הדמות נבנתה על פי התסריט. בחיים מדובר במישהו אחר לגמרי. אחר לגמרי.

פרק בוסי.

רן שריג ב-7 לילות:

על נשים: "נשים, בעיקר יהודיות, תופסות את המציצה כאקט משפיל. לנשים יהודיות יש תודעת שירות נמוכה יותר, הן מעדיפות שתהיה להן עוזרת... נשים לא הבינו את הדבר הכי בסיסי. אם אישה רוצה נישואים מאושרים - שתגרום לו לגמור כל יום. הוא יהיה רגוע ואז גם את תהיי רגועה".

ברור שאני מבינה שהוא מתלוצץ, מה.

וסתירה: שריג, כך על פי הכתבה, מתחיל את החודש במינוס עשר, עוד לפני החשמל. כמה מאות מילים לאחר מכן הוא אומר שרמזור, לה הוא כותב, היא הסדרה הישראלית שמרוויחה הכי הרבה כסף, היא נמכרה לארה"ב, תעלה לשידור בינואר שם, ואם זה יצליח, יבואו איטליה וספרד. אז איך מינוס עשר, איך?

עוד בתפריט: וידוי מרגש על צריכת קוק מסיבית, ילדה שנולדה באקראי, ועוד.

משפט יפה של המראיין, נבו זיו:

"...רגעים שגורמים לך לתהות אם מונוגמיה היא שיטת החניטה של המאה ה-21".

7 לילות

מאיה בקר מראיינת את שירה אביעד, בת הזוג של אדם ברוך על החיים איתו ועל האנתולוגיה שהוציאו אביעד, מורן שוב ורינו צרור.

בקר מזכירה את הסרט מות האדמו"ר ואומרת: "מיברג... גבה עדויות משורת מרואיינים בניסיון לפצח את דמותו של המנוח, אלא שבני אדם אינם אגוזים, וגם לא גרעינים שחורים, וכך יוצא שפיצוח אין, אבל יש אוסף פרשנויות וסיפורים ואבחנות..."

בקר לא שואלת את אביעד למה לא שיתפה פעולה עם הסרט.

המוסף לשבת

עינת פישביין מראיינת את יוסי פולק, שהפעם היחידה שהיה באריאל היא כדי להביא אוכל לשני בניו שהיו עצורים שם בתחנת המשטרה בגלל שהשתתפו בהפגנה. מבחינתו, ממש אין לו בעיה אם התיאטרון ייפרד ממנו בשל כך. אולי בגלל שהוא בן 65, אולי בגלל שהאגו שלו מיניאטורי.

אייל גפן, מצד שני, לא רוצה להשתייך לחבורה הזו.

סופשבוע

כנראה שגמר כוכב נולד הוא העילה לכתבת השער, המכתירה את ירושלים כבירת התרבות החדשה (אליק מרגלית). מוזמנים להשתכנע או לא. אני, עד שלא מקצרים את הדרך לת"א וגומרים עם החפירות של הקלה, לא מתקרבת. תרבותית כלומר.

העיר

ליטל גרוסמן מביאה את סיפור "הערבי שהתחזה ליהודי, והנשוי שהתחזה לרווק" מנקודת מבט אחרת לגמרי, והיא סעיף האינוס, שלא היה ברור לתקשורת, שגם לא התאמצה לבדוק.

כל מי שעסק בכך מאז ועד עתה, צריך לעמוד בפינה, ולפשפש במעשיו.

הארץ השבוע

הבעיה עם הפורמט היפה, הידידותי והנוח היא שהפיתוי לקרוא רק את המרקורים התכולים בכל כתבה - גדול.

אומר לעצמו אדם, למה לי לקרוא 1,500 מילה אם אני יכול לקבל את התמצית ב-30?

ממון

היחצנים והלוביסטים והדוברים והמדבררים היו בכותרות בשבועות האחרונים.

צח שפיצן יצא לשמוע מהם כמה זה עולה, ומה יתנו לו בתמורה. מה שיפה זה שפרי עמלם של אותם יחצנים מתפרסם בכל כלי התקשורת, כולל כמובן ידיעות.

רני רהב מסביר למה אין לו אתר אינטרנט: כי הוא דיפלומט, קונסול כבוד של איי מרשל ויש אתר של הקונסוליה שלו, וגם כי הוא לא רוצה לפגוע בסודיות הלקוחות שלו (???) וגם כי אם יעלה הודעה לעיתונות באתר, העיתונאי ירגיש מיותר (??).

מוטי מורל מסביר: "עיתונאים הרי מחפשים סיפורים. יש הרבה שמתקשרים אלינו ושואלים אם יש לנו סיפור בשבילם. אתה מבין, הרגלנו אותם שאנחנו לא רצים אחריהם אלא הם אחרינו".

בהמשך הוא מספר איך המשרד שלו עובד גם כלוביסט, למשל לפרטנר (סחתיין על הסודיות).

אבל בסוף מורל מפטר אותו: "בוא אני אגיד לך משהו: אנחנו לא הולכים לעבוד יחד. אני לא רוצה".

תומר עמיר, ממשרד גורן-עמיר ממליץ לתחקירן במסווה, הרוצה לפתוח רשת מכוני כושר, פשוט לא לעשות זאת (כי להקים חדרי כושר זה עסק נורא יקר). יפה.

7 ימים

יאיר לפיד מספר שפתח (אחרי כולם) דף בפייסבוק, אחרי שגילה שמישהו מתחזק דף בשמו.

למחפשים: "אני זה שהשם שלו כתוב גם בעברית וגם באנגלית".

מתברר שהוא מחבב את פייסבוק, וחושב ש"הוא תגובה לאלימות של עולם הטוקבקים. האינטרנט הפך עם השנים לחממה של מטורפים מלאי שנאה ומאותגרים תחבירית... הפייסבוק, לעומת זאת, הוא אזור סגור למזיקים. מי שנפגש אצלך בדף, כנראה באמת רוצה לדבר איתך..."

הנה הדף, למחפשים הנבוכים, ומתברר שהם לא מעטים.

נוני אישר?

יניב חלילי, כתב ידיעות בניו יורק בחמש השנים האחרונות (בחודשים האחרונים נכנס עדי גולד לתפקיד), מסכם את הקדנציה.

שלושה דברים חשובים למדתי: שחלילי פגש לראשונה את מדונה ומשפחתה בבית הכנסת, שבשרה ג'סיקה פרקר נתקל במכולת בוחרת מסטיקים, שג'וליה רוברטס היא האישה היפה בעולם ושלמעשה הכוכבים נראים במציאות בדיוק כמו בתמונותיהם המפוטשפות.

תוך כדי שורבבה גם הערה גזענית קלה: לחנווני, בן דוד מטאפורי של אוסמה בן לאדן היה תרבוש ענקי וזקן ארוך שבתוכו מסתתרות כינים מ-1983.

כתוב את זה על חנווני יפואי, נראה אותך.

מי זה אלי טביב, ומה הוא עושה על שער המוסף? כבר עדיף היה איור ללוחם המיתולוגי עמנואל מורנו המסתורי.

G

משהו שרובנו, מסיבות מובנות, ממש לא חשב עליו: מה קורה במשפחות שיש בהן כסף. איך מתנהלים ההורים מול צאצאיהם (ורד קלנר).

לחם עבודה

גיא זהר יחליף את מיקי רוזנטל בחדשות שישי של ערוץ 10.

חן אבני, כתב הרכילותופנה של מעריב יערוך את רכילות וואלה סלבס.

כיסוי שער

בהמשך לדיון עד כמה השער של ישראל היום עם הישרדות היה יוצא דופן שלא לומר נורא, מדווח גל מאל. איי: "בלוס אנג'לס טיימס לפני כמה חודשים כיסו את כל השער בפרסומת יענו-חדשותית אודות פתיחת אגף חדש ביוניברסל סטודיוז. מתי המעט שעוד מתעניינים כאן בתחום כמו אל -איי וויקלי (המקבילה האנג'לוסית של וילג' וויס הניו יורקי) עוד הרימו פה ושם גבה אבל זהו.

בנוסף הטיימס, עיתון המצוי בתהליך פשיטת רגל של חברת האם, טריביון, מפרסם בקומץ העמודים שעוד נותרו לו מודעות באמצע העמודים המיועדים לחומר מערכתי".

צרורות לכותרות

ח"ח לכותרת "אוספים את השוורים" (מלחמות השוורים נאסרו במחוז קטלוניה, המוסף לשבת, ידיעות).

בלוגלנד

עידוק חשף את מס' הטל' של נתניהו במטוס.

מח' תרגום בשוק

ישראל היום, חמישי, 2 בספטמבר, המדור מצב הרוח, ע' 47.

מהו הטיפול המופתי לו זכתה דמי מור?

עלוקה - leech

ליצ'י - lychee

אכן, לא בלתי מבלבל.

מח' עריכה

מאיזה עיתון זה?

לפני פיזור

תזכורת: 22:00, ערוץ 8, הוט, מות האדמו"ר.

ב-20:00 מתחיל משדר זניח-רייטינג, גמר כוכב נולד בערוץ 2, אבל עד 22:00 ממש תתפנו.