בלעדי

יוצאים לדרך: תקציב הפרסום של הרכבת הקלה בי-ם יטופל בשלמור אבנון עמיחי

במקביל לבחירה במשרד הפרסום מנהלים ברכבת הקלה פגישות עם חברות שונות בענף שילוט החוצות לקראת הענקת הזיכיון לשילוט בנכסי הרכבת
משה בנימין |

משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי יטפל בתקציב הפרסום של הרכבת הקלה בי-ם. התקציב מוערך ביותר מ-3 מיליון שקלים לשנתו הראשונה בלבד. כך נודע לאייס. הרכבת יצאה אתמול (ב) לנסיעת ההשקה הרשמית במעמד בכירי עיריית ירושלים, חברי כנסת ומוזמנים נוספים ותחילת פעילותה המסחרית מיועדת לחודש אפריל 2011.

לאחר חודשים רבים של עיכובים בפרוייקט הרכבת הקלה וביקורות שליליות מקיר אל קיר כנגד הזכיינית בפרוייקט, חברת סיטיפס, מגיע כעת הפרוייקט לשלב שבו הוא מתחלי לקיים את ההבטחה עבור תושבי ירושלים והתיירים המבקרים בה. החברה הציגה אתמול לתקשורת את הרכבת הקלה שעתה רושם ראשוני מוצלח ותוכל מעתה למתן את הטון של הביקורות נגדה ולזכות לתגובות חיוביות יותר.

ענף השילוט נכנס לכוננות מוגברת

בהיבט העסקי - הרכבת שאמורה להשיק את פעילותה המסחרית לקהל הרחב באפריל 2011 מקיימת בימים אלו פגישות עם חברות שילוט החוצות כדי לגבש החלטה למי מהן יילך הזיכיון לשילוט בנכסי הרכבת השונים, כגון שילוט התחנות וייתכן גם עיטוף חיצוני לקרונות ושילוט פנימי בתוכם.

ציפי לוין, רכזת השיווק של הרכבת הקלה בחברת סיטיפס אומרת לאייס: "אנחנו נמצאים כרגע בתהליך גיבוש לקראת ההחלטה על הזכיין לשילוט החוצות. בנוסף אנחנו בודקים לגבי כל אפשרויות הפרסום השונות שעשויות להופיע ברכבת, מעבר לשילוט בתחנות".

184 שלטים - ממכרזי שילוט החוצות האטרקטיביים בענף

סיטיפס שהינה חבר ה פרטית לא מחויבת לפעול על-פי חוק המכרזים וברשותה האפשרות לבחור בזכיין ללא פרסום מכרז פומבי, להבדיל מחברות עירוניות ו/או ממשלתיות. מתקני השילוט כבר קיימים בתחנות הרכבת השונות ומדובר ב-23 תחנות כאשר כמעט בכל אחת מהן נמצאים 4 פני פרסום דו-צדדיים.

בסה"כ הכללי מדובר בכ-184 פני פרסום, מה שהופך את המכרז באופן אוטומטי לאטרקטיבי מאוד בענף שילוט החוצות בנוסף לעובדה שמדובר בעיר מרכזית כמו ירושלים הזוכה להיקף תנועה עצום של אנשים מידי יום. בנוסף, מדובר על כך שקו הרכבת יוארך בעתיד ויצטרפו אליו תחנות נוספות כך שהיקף השילוט יגדל גם כן. יוזכר עוד כי לרכבת הקלה יש 46 קרונות והפרסום בתוכם יוכנס גם הוא כאופציה. יוזכר כי בכל קרון יוכלו להיכנס כ-250 איש המהווים קהל מטרה למסרים פרסומיים.

אחד מהדיונים המרכזיים כרגע בהנהלת סיטיפאס עוסק בשאלה האם למקסם את הרווחים מפרסום ולתרגם כל שטח אפשרי למדיה שתימכר למפרסמים או לשמר את חווית הנסיעה הנקייה מפרסום עבור הנוסעים, בתוך הקרונות.

על-פי הערכות שונות ההכנסות מפרסום אמורות להוות כרבע מהמחזור של הרכבת הקלה שמסתמכת על ההכנסות מנוסעים, מפרסום וייתכן ממכונות ממכר שיוצבו בתחנות בשלבים מאוחרים יותר של הפעילות.

האתגר של שלמור-אבנון-עמיחי: לשנות את התדמית של סיטיפס

לקראת ההשקה הרשמית של הרכבת הקלה בתחילת 2011 מתכננת סיטיפאס קמפיין השקה פרסומי בהיקף נרחב מלווה במיתוג מחדש של החברה, וזאת על-ידי שלמור-אבנון-עמיחי. בסיטיפס מודעים לעובדה שלמרות שלמדינה היה חלק לא קטן בעיכוב הפרוייקט, עד עתה ידע הצרכן הממוצע בירושלים להצביע רק עליה כאשמה בעיכובים ובדחיית הפרוייקט ולכן מחובתם לשנות את התפיסה בתודעה הציבורית.

בחברה כאמור מודעים לאתגר השיווקי- פרסומי שמונח לפניהם ולצורך כך בחרו במשרד הפרסום הרביעי בגודלו במדינה, שלמור אבנון עמיחי שיטפל בתקציב. כרגע, על-פי הערכות שונות מוערך תקציב הפרסום של הרכבת הקלה בשנתו הראשונה בלבד ביותר מ-3 מיליון שקל. בסיטיפס בוחנים גם את האפשרות להכניס בעתיד מכונות ממכר לתחנות הרכבת בכדי להרחיב את מקורות ההכנסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.