בניגוד לרוב ההסדרים בשוק ההון, דווקא ההסדר הגדול ביותר בו מגיע הבוקר אל סיומו היחסית מהיר.

היום יחלו אגרות החוב החדשות של אפריקה ישראל להיסחר, וכך נוכל לראות, כמעט באופן סופי (המחזיקים עדיין אמורים לקבל את מניות חברת הבת אפי דיוולופמנט), את שווי "חבילת ההסדר", שרוב התחזיות לגביה העריכו אותה בכ- 85 אגורות ואף למעלה מכך. האם אכן מחיר השוק טרום קבלת חבילת ההסדר שיקף דיסקאונט עמוק מדי ביחס למציאות החדשה? או שמא השוק היה חכם מהאנליסטים? התשובות כאמור תינתנה הבוקר.

אבל כרגיל, גם השבוע הטור יעסוק בעיקר בחברות שעדיין לא הגיעו להסדר, כשאחת מהן, ארזים, מעסיקה אותנו כבר תקופה ארוכה בת למעלה משנה. העובדה המסבכת יותר מכל את המצב בארזים היא ריבוי סדרות אגרות החוב של החברה וניגוד העניינים האפשרי ביניהן. כך, בעוד סדרות 2 ו 3 הינן סדרות קצרות, שחלק מהן אמור להיפרע (קרן +ריבית) בעוד מספר שבועות, הרי שתשלום הקרן הראשון לאגרות החוב מסדרה 4, חל רק לאחר פרעונן המלא של שתי הסדרות הראשונות, מה שמדאיג את מחזיקיהן.

על כן, כמו בשידור חוזר למה שהתרחש לקראת סוף חודש מאי 2009, גם לקראת סוף חודש מאי 2010, עת תשלומי הקרן של הסדרות הקצרות מתקרב, מתעוררים מחזיקי אגרות החוב סדרה 4 ומכריזים מלחמה על החברה ועל הצהרותיה בדבר יכולתה לשלם את חובותיה, לכל מחזיקי אגרות החוב שלה, במועדם.

יש לזכור שטענות המחזיקים אינן תלושות מן המציאות, שכן בדו"חות החברה מתנוססת אזהרת עסק חי, בין היתר בשל הגרעון בהונה עצמי, אולם עובדות אלו אינן גורמות לחברה לסור מהצהרותיה בדבר הסולבנטיות המוחלטת שלה. גם לקראת סוף חודש מאי 2009 פנו מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4 של החברה בדרישה מהחברה לקבל את מתווה הסדר החוב שהם דורשים ממנה, אולם לאחר שזו כבר נכנעה לאולטימטום, התנגדו לכך מחזיקי הסדרות הקצרות, ובסופו של הליך, ולאחר ביקור בבית המשפט, שולמו לסדרות הקצרות התשלומים במועדם כולל תשלומי הקרן.

גם השנה רקחו מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4 של החברה הסדר חדש, אולם הפעם הוא נעשה בשיתוף פעולה עם החברה, כשבנוסף פנה נאמן סדרה זו אל בית המשפט בבקשה לעכב את תשלומי הקרן לסדרות הקצרות (גם על פי ההסדר המוצע תשלומי הריבית אמורים להיות משולמים לכל הסדרות במועדם) עד להכרעה בדבר ההסדר המוצע.

בקליפת אגוז, ההסדר מאד לא מסובך ומהותו היא שיעבוד על נכסים ("נכסי קפלה") כנגד דחייה משמעותית מאד בלוח הסילוקין של החברה, אלא ששני דברים עלולים לעמוד בדרכו של ההסדר:

האחד, מחזיקי אגרות החוב מסדרה 2 ו 3 לא שותפו בגיבושו, וניתן להעריך, שהרעיון שהם לא יקבלו את כספם במועדו בניגוד להצהרות האחרונות של החברה בדבר כושר הפרעון שלה לא ממש יקסום להם.

השני, לאו דווקא קשור לסדרות הקצרות אלא לכל מחזיקי אגרות החוב של החברה באשר הם- יש לזכור שנכון להיום מחזיקי אגרות החוב הם הנושים המהותיים הכמעט יחידים של החברה, כך שגם במצב של פירוק סביר להניח כי מכירת נכסי קפלה (שאינם משועבדים) או לפחות רובה, תיועד עבורם.

במילים פשוטות (אך לא לגמרי מדויקות) החברה נתנה למחזיקים משהו שבמהותו שייך כבר להם, ובתמורה קיבלה פריסת חוב עד לשנת 2021. על כן, כלל לא בטוח שההסדר יעבור במתכונתו הנוכחית, אם בכלל. נראה כי מכשולים לא מעטים צפויים לו, ובפרט מחזיקי הסדרות הקצרות, שיתכנסו הערב להחליט בדבר דרכי הפעולה שלהם, כך שלא מן הנמנע שגם התשלום הקרוב ישולם תחת חסותו של בית המשפט.

חברה נוספת, שנראה כי היא עומדת לקראת צומת הכרעה גורלי, היא סקורפיו אגח א שבשליטת בני שטיינמץ.

לסקורפיו, שעיסוקה נדל"ן במזרח אירופה, חובות הן למחזיקי אגרות החוב והן לבנק הפועלים, כשמצבו של זה האחרון עדיף על פני המחזיקים, בשל ערבות חברת האם, שניתנה בגין חוב זה (אם כי יש לזכור שברמת החברה עצמה הנושים במעמד דומה).

השבוע שלף בנק הפועלים את ניצרת הרימון, שעה שהוציא לחברה מכתב ובו דרישה לפרעון מיידי של חובותיה כלפיו, בהיקף של 355 מיליוני ש', הנדרשים להיות משולמים עפ"י מכתב זה תוך 10 ימים, כשגם חברת האם ובעל השליטה באופן אישי, קיבלו מכתב זהה פחות או יותר, שכן הם נדרשים, אליבא ד'הבנק, לשלם את חובה של החברה כלפיו, זאת במידה והיא לא תוכל לעשות זאת בכוחות עצמה.

גם מחזיקי אגרות החוב לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים בעקבות המצב, והם כינסו אסיפת מחזיקים דחופה בעקבות ההתפתחויות, לאחר שדווקא נראה היה שהמגעים בינם לבין החברה מתקדמים היטב וקיימים שני מסלולי הסדר מקבילים: באחד, ייפרס חוב החברה למחזיקים לתקופה ארוכה יותר ובתמורה יונחת חוב בנק הפועלים כלפיו. בשני, בו יתבצע פדיון חלקי משמעותי למחזיקים ויתרת החוב תידחה למועד בלתי ידוע.

יחד עם זאת, מכיוון שכל הסדר צריך לעבור גם את אישורו והסכמתו של הנושה המרכזי השני של החברה, קרי בנק הפועלים, ובהתאם למכתב שנשלח השבוע לחברה על ידו, שהוזכר לעיל, לא בטוח שהחברה נמצאת במצב בו היא מסוגלת לעמוד בהתחיבויותיה ו/או בהצעותיה. יתכן שבימים הקרובים יעשה מאמץ מרוכז על ידי החברה לפתור את התסבוכת שנוצרה לה מול נושיה.

נסיים השבוע בחברה, שאף היא השקיעה בנדל"ן במזרח אירופה, אך היא קטנה הרבה יותר מסקורפיו, אקסום אגח א.

כמו לא מעט חברות ש"נתקעו" בפרויקטים מסוג זה, או אף לעיתים עדיין נמצאות בשלב טרום הבנייה, גם אקסום אינה מסוגלת לשלם את חובה למחזיקי אגרות החוב שלה והיא נאלצה זה מכבר להיכנס לתהליך של הסדר חוב, אולם השבוע הודיעה החברה כי היא אינה מסוגלת לקדם את הסדר החוב שתוכנן מלכתחילה בשל קשיי מימון.

כעת, מבקשת החברה להיכנס להסדר ביניים, לתקופה של כחודשיים, שבמהלכם תמומן החברה באמצעות כספי כרית הביטחון של מחזיקי האג"ח, וכן מהזרמת כסף על ידי הבעלים, כשבמהלך תקופה זו, ינסו בעלי השליטה בחברה למצוא משקיעים חדשים ו/או בעלי מניות חדשים, וגם מחזיקי אגרות החוב מתבקשים לחפש גורמים כאלו.

במידה וההליך לא יצליח ולא ימצא כל הסדר, ב- 31.7.10 תימסר החברה לידי המחזיקים ללא תמורה, באמצעות העברת כל מניותיה לנאמן, וכך יחלו הם לנהלה או למציאת פתרונות חדשים עבורה.