בשוק הקונצרני: הסדר האג"ח הבולט ביותר מגיע לסיום מהיר

ערן סטפק ממיטב בית השקעות סוקר 3 חברות שנכנסו למשבר אג"ח. כיצד יצאו ממנו?
ערן סטפק |

בניגוד לרוב ההסדרים בשוק ההון, דווקא ההסדר הגדול ביותר בו מגיע הבוקר אל סיומו היחסית מהיר.

היום יחלו אגרות החוב החדשות של אפריקה ישראל להיסחר, וכך נוכל לראות, כמעט באופן סופי (המחזיקים עדיין אמורים לקבל את מניות חברת הבת אפי דיוולופמנט), את שווי "חבילת ההסדר", שרוב התחזיות לגביה העריכו אותה בכ- 85 אגורות ואף למעלה מכך. האם אכן מחיר השוק טרום קבלת חבילת ההסדר שיקף דיסקאונט עמוק מדי ביחס למציאות החדשה? או שמא השוק היה חכם מהאנליסטים? התשובות כאמור תינתנה הבוקר.

אבל כרגיל, גם השבוע הטור יעסוק בעיקר בחברות שעדיין לא הגיעו להסדר, כשאחת מהן, ארזים, מעסיקה אותנו כבר תקופה ארוכה בת למעלה משנה. העובדה המסבכת יותר מכל את המצב בארזים היא ריבוי סדרות אגרות החוב של החברה וניגוד העניינים האפשרי ביניהן. כך, בעוד סדרות 2 ו 3 הינן סדרות קצרות, שחלק מהן אמור להיפרע (קרן +ריבית) בעוד מספר שבועות, הרי שתשלום הקרן הראשון לאגרות החוב מסדרה 4, חל רק לאחר פרעונן המלא של שתי הסדרות הראשונות, מה שמדאיג את מחזיקיהן.

על כן, כמו בשידור חוזר למה שהתרחש לקראת סוף חודש מאי 2009, גם לקראת סוף חודש מאי 2010, עת תשלומי הקרן של הסדרות הקצרות מתקרב, מתעוררים מחזיקי אגרות החוב סדרה 4 ומכריזים מלחמה על החברה ועל הצהרותיה בדבר יכולתה לשלם את חובותיה, לכל מחזיקי אגרות החוב שלה, במועדם.

יש לזכור שטענות המחזיקים אינן תלושות מן המציאות, שכן בדו"חות החברה מתנוססת אזהרת עסק חי, בין היתר בשל הגרעון בהונה עצמי, אולם עובדות אלו אינן גורמות לחברה לסור מהצהרותיה בדבר הסולבנטיות המוחלטת שלה. גם לקראת סוף חודש מאי 2009 פנו מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4 של החברה בדרישה מהחברה לקבל את מתווה הסדר החוב שהם דורשים ממנה, אולם לאחר שזו כבר נכנעה לאולטימטום, התנגדו לכך מחזיקי הסדרות הקצרות, ובסופו של הליך, ולאחר ביקור בבית המשפט, שולמו לסדרות הקצרות התשלומים במועדם כולל תשלומי הקרן.

גם השנה רקחו מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4 של החברה הסדר חדש, אולם הפעם הוא נעשה בשיתוף פעולה עם החברה, כשבנוסף פנה נאמן סדרה זו אל בית המשפט בבקשה לעכב את תשלומי הקרן לסדרות הקצרות (גם על פי ההסדר המוצע תשלומי הריבית אמורים להיות משולמים לכל הסדרות במועדם) עד להכרעה בדבר ההסדר המוצע.

בקליפת אגוז, ההסדר מאד לא מסובך ומהותו היא שיעבוד על נכסים ("נכסי קפלה") כנגד דחייה משמעותית מאד בלוח הסילוקין של החברה, אלא ששני דברים עלולים לעמוד בדרכו של ההסדר:

האחד, מחזיקי אגרות החוב מסדרה 2 ו 3 לא שותפו בגיבושו, וניתן להעריך, שהרעיון שהם לא יקבלו את כספם במועדו בניגוד להצהרות האחרונות של החברה בדבר כושר הפרעון שלה לא ממש יקסום להם.

השני, לאו דווקא קשור לסדרות הקצרות אלא לכל מחזיקי אגרות החוב של החברה באשר הם- יש לזכור שנכון להיום מחזיקי אגרות החוב הם הנושים המהותיים הכמעט יחידים של החברה, כך שגם במצב של פירוק סביר להניח כי מכירת נכסי קפלה (שאינם משועבדים) או לפחות רובה, תיועד עבורם.

במילים פשוטות (אך לא לגמרי מדויקות) החברה נתנה למחזיקים משהו שבמהותו שייך כבר להם, ובתמורה קיבלה פריסת חוב עד לשנת 2021. על כן, כלל לא בטוח שההסדר יעבור במתכונתו הנוכחית, אם בכלל. נראה כי מכשולים לא מעטים צפויים לו, ובפרט מחזיקי הסדרות הקצרות, שיתכנסו הערב להחליט בדבר דרכי הפעולה שלהם, כך שלא מן הנמנע שגם התשלום הקרוב ישולם תחת חסותו של בית המשפט.

חברה נוספת, שנראה כי היא עומדת לקראת צומת הכרעה גורלי, היא סקורפיו אגח א שבשליטת בני שטיינמץ.

לסקורפיו, שעיסוקה נדל"ן במזרח אירופה, חובות הן למחזיקי אגרות החוב והן לבנק הפועלים, כשמצבו של זה האחרון עדיף על פני המחזיקים, בשל ערבות חברת האם, שניתנה בגין חוב זה (אם כי יש לזכור שברמת החברה עצמה הנושים במעמד דומה).

השבוע שלף בנק הפועלים את ניצרת הרימון, שעה שהוציא לחברה מכתב ובו דרישה לפרעון מיידי של חובותיה כלפיו, בהיקף של 355 מיליוני ש', הנדרשים להיות משולמים עפ"י מכתב זה תוך 10 ימים, כשגם חברת האם ובעל השליטה באופן אישי, קיבלו מכתב זהה פחות או יותר, שכן הם נדרשים, אליבא ד'הבנק, לשלם את חובה של החברה כלפיו, זאת במידה והיא לא תוכל לעשות זאת בכוחות עצמה.

גם מחזיקי אגרות החוב לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים בעקבות המצב, והם כינסו אסיפת מחזיקים דחופה בעקבות ההתפתחויות, לאחר שדווקא נראה היה שהמגעים בינם לבין החברה מתקדמים היטב וקיימים שני מסלולי הסדר מקבילים: באחד, ייפרס חוב החברה למחזיקים לתקופה ארוכה יותר ובתמורה יונחת חוב בנק הפועלים כלפיו. בשני, בו יתבצע פדיון חלקי משמעותי למחזיקים ויתרת החוב תידחה למועד בלתי ידוע.

יחד עם זאת, מכיוון שכל הסדר צריך לעבור גם את אישורו והסכמתו של הנושה המרכזי השני של החברה, קרי בנק הפועלים, ובהתאם למכתב שנשלח השבוע לחברה על ידו, שהוזכר לעיל, לא בטוח שהחברה נמצאת במצב בו היא מסוגלת לעמוד בהתחיבויותיה ו/או בהצעותיה. יתכן שבימים הקרובים יעשה מאמץ מרוכז על ידי החברה לפתור את התסבוכת שנוצרה לה מול נושיה.

נסיים השבוע בחברה, שאף היא השקיעה בנדל"ן במזרח אירופה, אך היא קטנה הרבה יותר מסקורפיו, אקסום אגח א.

כמו לא מעט חברות ש"נתקעו" בפרויקטים מסוג זה, או אף לעיתים עדיין נמצאות בשלב טרום הבנייה, גם אקסום אינה מסוגלת לשלם את חובה למחזיקי אגרות החוב שלה והיא נאלצה זה מכבר להיכנס לתהליך של הסדר חוב, אולם השבוע הודיעה החברה כי היא אינה מסוגלת לקדם את הסדר החוב שתוכנן מלכתחילה בשל קשיי מימון.

כעת, מבקשת החברה להיכנס להסדר ביניים, לתקופה של כחודשיים, שבמהלכם תמומן החברה באמצעות כספי כרית הביטחון של מחזיקי האג"ח, וכן מהזרמת כסף על ידי הבעלים, כשבמהלך תקופה זו, ינסו בעלי השליטה בחברה למצוא משקיעים חדשים ו/או בעלי מניות חדשים, וגם מחזיקי אגרות החוב מתבקשים לחפש גורמים כאלו.

במידה וההליך לא יצליח ולא ימצא כל הסדר, ב- 31.7.10 תימסר החברה לידי המחזיקים ללא תמורה, באמצעות העברת כל מניותיה לנאמן, וכך יחלו הם לנהלה או למציאת פתרונות חדשים עבורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.