עליה ברווחי בנק מרכנתיל: הרווח הנקי קפץ ב-50% לכ-60 מיליון שקל ברבעון השלישי
בנק מרכנתיל דיסקונט פרסם הבוקר (ד') את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2009. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 60 מיליון שקל, עליה בשיעור של 50% לעומת רווח בסך של 40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגורמים העיקריים לשיפור ברווח הנקי היו עליה בשיעור של כ- 25.9% בהכנסות התפעוליות והאחרות לסך של 107 מיליון שקל, וירידה בשיעור של כ- 41% בהפרשה לחובות מסופקים לסך של 23 מיליון שקל.
יעקב טננבאום, מנכ"ל הבנק, אמר כי "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי, המלמדות על עלייה של כ- 50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והמשקפות שיפור מתמיד הנובע מאסטרטגיית הבנק להרחבת הפעילות במגזר הקמעונאי. בכוונתנו לנצל את הרווחיות הגבוהה כדי להאיץ את קצב הפתיחה של סניפים חדשים, ולהרחיב את הפעילות בתחומי ההתמחות של הבנק".
הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 עלה בשיעור של 14.5% לכ- 158 מיליון שקל, לעומת רווח בסך 138 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי ברבעון הסתכמה בכ- 15.2%, לעומת כ- 11.2% ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדה על כ- 13.5%, לעומת 13.0% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון ב- 190 מיליון שקל. העליה ברווח מפעילות מימון הינה בעיקרה פועל יוצא של עליה בשיעור של כ- 12.6% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים - לרבות ניירות ערך, מזומנים ואשראי - וכן תוצאה מעליה ברווחים ממימוש איגרות חוב על ידי הבנק, שקוזזה על ידי הפרשי עיתוי הנובעים מפערים במדידה החשבונאית של עסקאות במכשירים פיננסיים נגזרים.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 547 מיליון שקל, עליה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הסתכמה ב- 23 מיליון שקל, ירידה בשיעור של כ- 41.0% לעומת הרבעון המקביל ב- 2008. ההפרשה לחובות מסופקים בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכמה ב- 84 מיליון שקל, ירידה בשיעור של כ- 4.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון השלישי של 2009 ב- 107 מיליון שקל, לעומת 85 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2008 - עליה בשיעור של כ- 25.9%. העליה בהכנסות נובעת מגידול בעמלות התפעוליות, עליה ברווחי היעודה לפיצויי פרישה, ומרווח בסך של כ- 14 מיליון ש"ח ממימוש מניות "בזק". יצוין, כי ברבעון הרביעי צפוי הבנק לרשום רווח נוסף בסך של כ- 25 מיליון ש"ח, לפני מס, בגין מימוש יתרת אחזקותיו במניות "בזק".
בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדלו ההכנסות התפעוליות והאחרות בשיעור של כ- 25% והסתכמו ב- 300 מיליון שקל, בהשוואה ל- 240 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק עלו ברבעון בשיעור קל לכ- 176 מיליון שקל, לעומת כ- 171 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכמו ההוצאות בכ- 509 מיליון שקל, לעומת 484 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העליה בהוצאות נבעה בעיקרה מהתרחבות בפריסת הסניפים והגידול בפעילות של הבנק, שהביאה לעלייה במצבת כוח האדם ובהוצאות השכר.
ההון העצמי של הבנק ליום 30.9.09 הסתכם בכ- 1.7 מיליארד שקל, עליה בשיעור של כ- 14.3% לעומת סוף שנת 2008.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
