אנליסטים על תוצאות אלביט מערכות: "קשה לראות כיצד החברה תחזור לצמיחה אורגנית דו ספרתית"

כך אומרים באקסלנס. טליה לויברג מפסגות: "מעדכנת את מחיר היעד מ-69 ל-64 דולר". יואב בורגן מלידר שוקי הון: "המכפיל נתוך, מחיר יעד של 70 דולר למניה"
קובי ישעיהו |

חברת אלביט מערכות פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי הבוקר. לכתבה על דוחות אלביט מערכות. האנליסטית טליה לויברג ממחלקת מחקר של פסגות אומרת כי הדו"ח לא היה מפתיע כשהוא כולל המחשות לקשיים בסביבה העסקית - ירידה בצבר, קצב מכירות נמוך מהערכתנו והמשך עלייה בהוצ' המכירה, השיווק והמו"פ כפונקציה של התגברות המאמצים שמשקיעות החברות בענף.

"אלביט הגיעה לצבר מרשים של 5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2008, רמה שעצם שימורה מהווה משימה לא פשוטה. החברה ממשיכה להוביל בתחומה כאשר מעמדה הבינלאומי רק הולך ומתעצם. יחד עם זאת, הסביבה הופכת קשה יותר. התחרות עולה, קבלת החלטות אצל הלקוחות אורכת יותר זמן והביקורת כלפי ישראל אינה תורמת. כל אלה לצד ההאטה המורגשת בקצב דיווחי החברה על חוזים חדשים מובילים אותנו לעדכון מטה של שיעורי הצמיחה במודל ולעדכון מחיר היעד מ-69 דולר ל-64 דולר והמשמעות הינה המשך תשואת שוק".

בבית ההשקעות אקסלנס מציינים כי הרבעון באופן כללי לא הפתיע בצורה קיצונית לשום כיוון. המכירות צמחו רק 9.1% משנה שעברה, מעט מתחת לציפיות שלנו, והצבר נשאר קפוא לעומת הרבעון השני של השנה על בערך 5 ביליון דולר. בהינתן המצב הכלכלי של לקוחות החברה והתחרות המתעצמת (גם מבית) אין בכך הפתעה גדולה.

החברה שמרה על רווחיות גולמית ברמה של 29.7% הזהה לרמה בשנה שעברה, הישג לא מבוטל. "מבחינת מבנה ההוצאות התפעוליות של החברה, ניכרת עלייה בהוצאות מו"פ, כנראה פועל יוצא של דרישות יותר קפדניות מצד הלקוחות. הוצאות המכירה עלו גם הן. הרווח הנקי של החברה היה גבוה במיוחד כתוצאה מהוצאות מימון אפסיות ושיעור מס נמוך".

יש לציין כי ב-9 החודשים הראשונים של 2009, אלביט צמחה ב-9.1%. "בהינתן התחרות מצד האמריקאים וגם מצד התעשייה האווירית המשתפרת, קשה לראות כיצד אלביט תוכל לחזור לצמיחה אורגנית דו ספרתית. יותר מכך ? עם הזמן המצב עלול להחמיר, שהרי הלחץ מצד המתחרים האמריקאים הפולשים לנישות של אלביט רק יגבר והמצב הפוליטי מול מדינות כמו טורקיה בוודאי אינו מוסיף".

יואב בורגן: המכפיל נמוך, מחיר יעד 70 דולר למניה

יואב בורגן מלידר שוקי הון ציין כי המכירות הרבעוניות - 732.5 מיליון דולר, אכן מבטאות סטגנציה לעומת הקודם, וצמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל, על רקע החולשה המתמשכת של הדולר. "נזכיר, כי שנת 2009 של אלביט מתאפיינת כשנה בה הצמיחה לא מתפלגת באופן אחיד בין הרבעונים, כאשר ברבעון הרביעי הצמיחה אמורה להיות החזקה ביותר. אנו מעריכים בשלב זה, כי הצמיחה הכוללת בשנת 2009 צפויה להיות דו-ספרתית נמוכה".

"כפי שחזינו, הצבר סבל אף הוא מסטגנציה, ועמד על 5.008 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי, לעומת 5.096 מיליארד דולר בסוף הרבעון הקודם, 5.091 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון, ו-5.030 בסוף 2008. הציפייה היא כי הצבר יחזור לצמוח לקראת סוף השנה הנוכחית, אך לא ניתן לשלול על הסף תרחיש לפיו הצבר ייוותר ברמתו הנוכחית גם בסוף 2009".

המרווחים של אלביט ממשיכים להיות גבוהים - שיעור הרווח הגולמי, 29.7% (אנו ציפינו ל-29.0%, ולעומת 29.1% ברבעון הקודם ו-29.5% ברבעון המקביל), השפיע לטובה הן על הרווח התפעולי (רווחיות תפעולית של 9%, לעומת הצפי של בורגן ל-8.4%, שיעור של 8.5% ברבעון הקודם, ו-11.7% ברבעון המקביל), והן על השורה התחתונה - 58.3 מיליון דולר. "נראה, כי ניתן לדבר כיום על רמת ה-29% כמייצגת עבור הרווחיות הגולמית של אלביט, עם פוטנציאל להמשך השיפור כפועל יוצא של הצמיחה במחזור החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.