הסדר גם בחברת גמול השקעות: ליאון רקנאטי ימשיך לשלוט בחברה ולכהן כיושב ראש
לאחר תהליך ארוך של מו"מ מול הגופים המוסדיים ומגעים מול הרשויות השונות, אושר היום סופית הסדר החוב של חברת גמול השקעות, הנמצאת בשליטתו של ליאון רקנאטי, על ידי בעלי החוב ובעלי המניות של החברה.
ההסדר אושר ברוב מוחלט על ידי האסיפות השונות של בעלי המניות ומחזיקי איגרות החוב הסחירות והבלתי סחירות של החברה, ועתה הוא ממתין אך ורק לאישור הפורמלי הסופי של בית המשפט.
בכך מגיעים לסיכום חודשים ארוכים של מו"מ שהתנהל באינטנסיביות בין גמול לבין בעלי איגרות החוב הסחירות והבלתי סחירות שלה, שהיקפן הכספי הכולל מסתכם כיום בכ-450 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה.
נציגות בעלי האג"חים כללה נציגים ממגדל שוקי הון, מנורה-מבטחים והראל-פיא ובעלי החוב הבלתי סחיר יוצגו על ידי בתי ההשקעות פסגות ודש. עורך הדין של גמול היה עו"ד דודי כהן, שותף במשרד יוסי אברהם ושות'.
על פי ההסדר שאושר, תשלם גמול לבעלי האג"חים כ-110 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה במזומן ובני"ע סחירים, תפרוס מחדש חוב בסך של כ-285 מיליון שקל לטווח ארוך, וכן תקצה להם מניות המהוות כ-32% מהון מניותיה.
סך ההתחייבויות של גמול לבעלי החוב מסתכמות בכ-448 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה. מתוך סכום זה חייבת החברה לבעל השליטה, ליאון רקנאטי, כ-16 מיליון שקל, עליהם יוותר רקנאטי במסגרת ההסדר. על פי ההסדר, מתוך יתרת החוב, בסך של כ-432 מיליון שקל, תשלם החברה במזומן ובנכסים פיננסיים נוספים סך של כ-110 מיליון שקל לבעלי איגרות החוב. בנוסף לכך, תנפיק החברה אג"חים (סדרה א') בסך כולל של כ-210 מיליון שקל, שיהיו צמודים למדד ויישאו ריבית שנתית בשיעור של 6% מחודש יולי 2009. האג"חים יעמדו לפרעון בין השנים 2013 עד 2018, וכנגדם תשעבד החברה נכסים שונים.
בנוסף, תנפיק גמול השקעות לבעלי האג"חים כתבי התחייבות סחירים הניתנים להמרה למניות, ומיועדים לפרעון בתשלום אחד של כ-75 מיליון שקל בשנת 2023.
כמו כן, תקצה גמול השקעות לבעלי האג"חים מניות חדשות של החברה, שיהוו לאחר ההקצאה כ-32% מהון המניות של החברה, וזאת מייד לאחר ביצוע ההסדר.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
