עובד מבקש לדעת האם זמן ההפסקה, המשולם על ידי המעביד, הינו רכיב לחישוב פיצויי הפיטורים?
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן ? "החוק"), מוגדרות "שעות עבודה" עליהן יש לשלם שכר לעובד, כזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר, ולמעט הפסקות המוסדרות במסגרת סעיף 20 לחוק.
עוד נקבע בחוק, כי ביום עבודה של שש שעות ומעלה, עובד המועסק בעבודת כפיים, זכאי להפסקת עבודה למנוחה ולסעודה, שלא תפחת מ-¾ שעה ולא תעלה על שלוש שעות, כאשר לפחות חצי שעה מתוך ההפסקה, תהיה רצופה.
במסגרת היתרים לסטייה מהוראות הסעיף שניתנו על ידי שר התמ"ת נקבע, כי עובד שאינו מועסק בעבודת כפיים, זכאי להפסקה כאמור, רק אם יום העבודה עולה על שמונה שעות ביום רגיל, או שבע שעות בימי שישי וערבי חג (קיימים היתרים נוספים במגזרים מסוימים, המאפשרים סטייה מהוראת הסעיף). עם זאת, בשבוע עבודה בן חמישה ימים מותר להעסיק עובד תשע שעות ליום ללא הפסקה.
לעניין התשלום בגין הפסקה יש להבחין בין הפסקה, בה העובד אינו נדרש לעמוד לרשות המעביד והוא אף רשאי לצאת ממקום העבודה. במקרה זה, ההפסקה לא תחשב כחלק משעות העבודה והמעביד אינו חייב בתשלום עבור זמן ההפסקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או בחוזה אישי.
לבין הפסקה בה נוכחותו של העובד במקום העבודה מהווה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי המעסיק להישאר במקום העבודה. במקרה זה, זמן ההפסקה יחשב כחלק משעות העבודה, והמעביד יהיה חייב בתשלום עבור זמן ההפסקה, כאילו הייתה זו שעת עבודה.
במקרה הנדון, הרי ששונה התשובה באם המעסיק שילם לעובד על זמן ההפסקה או לאו.
במידה והמעסיק לא שילם לעובד, שכן לא היה מדובר בשעות עבודה הרי, שזמן זה כלל אינו מחויב בתשלום שכר ולכן גם אינו רכיב לחישוב פיצויי הפיטורים.
במידה והמעסיק שילם לעובד עבור זמן ההפסקה, שכן העובד היה נתון לרשות המעסיק בהפסקה הרי, שמדובר בזמן שהוא חלק משעות העבודה עליהן חייב המעסיק בתשלום. ומשכך, תשלום זה נחשב כשכר עבודה הנכלל בהגדרת השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
במידה והעובד לא היה נתון לרשות המעסיק והיה רשאי לעשות ככל העולה על רוחו בהפסקה ולמרות זאת המעסיק היטיב עם העובד ושילם בגין זמן ההפסקה. הרי, שמאחר ולא קיים מקור חוקי המחייב את המעסיק לנהוג כך, נתון הדבר לשיקול דעתו של המעסיק באם לכלול תשלום זה בשכר לחישוב פיצויי הפיטורים או לא.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל
רמי לוי רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.
לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".
בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".
- דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.
