סאני הצליחה לשמר את השורה התחתונה, למרות המלחמה
אמנם המכירות נפגעו בגלל הפסקת הפעילות בזמן מבצע "עם כלביא", וכך ירדו ההכנסות ב-8.7% לעומת הרבעון המקביל, ה-EBITDA נשחק בכ-22%, אך הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי ועמד על 8.3 מיליון שקל; שיעור הרווח הגולמי עלה ל-12.3% וההון העצמי נשמר מעל 250 מיליון שקל
סאני תקשורת הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-229 מיליון שקל, ירידה של כ-8.7% בהשוואה להכנסות של כ-251 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון נובע בעיקר מירידה בתחום הליבה: מכירות מכשירים סלולריים, חלפים ואביזרים נלווים, שירדו בראש ובראשונה בעקבות השפעות חיצוניות, ובראשן מבצע "עם כלביא", שגרם לסגירת חנויות סמסונג של החברה ולפעילות חלקית בלבד של רשתות השיווק והמשווקים הפרטיים. בתקופה זו נעצרו גם משלוחים אוויריים, מה שפגע באספקה וביכולת המכירה.
על אף הירידה במחזור, סאני הצליחה לשמור על רווחיות גולמית יציבה ואף לשפר במעט את שיעורה. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-28 מיליון שקל, שהם כ-12.3% מההכנסות, לעומת רווח גולמי של כ-31 מיליון שקל ברבעון המקביל, ששיעורו היה 12.2%. הנתון מצביע על יכולת החברה לשמור על ניהול עלויות יעיל ולמתן את ההשפעות של ירידה בהכנסות באמצעות שימור מרווחים מסחריים.
לעומת זאת, ה-EBITDA נשחק ברבעון באופן חד יותר. סאני דיווחה על EBITDA של 12.9 מיליון שקל, המהווים כ-5.6% מההכנסות, לעומת 16.7 מיליון שקל ו-6.6% מההכנסות ברבעון השני של 2024. מדובר בירידה של כ-22.7% המשקפת את השפעת הירידה במחזורי ההכנסות והיקפי הפעילות.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ב-8.3 מיליון שקל, ירידה מתונה של כ-2.9% בלבד לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מיתון הירידה מוסבר, בין היתר, בעקבות ירידה בהוצאות המימון ובהכנסות מהפרשי שער מטבע. כאשר בוחנים את המחצית כולה, ניכרת ירידה משמעותית יותר: הרווח הנקי עמד על 20.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025, לעומת 27.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, ירידה של כ-26%.
- לפידות קפיטל: גידול רבעוני של 22% ברווח הנקי ל-61 מיליון שקל
- סאני: ירידה בהכנסות וצניחה ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת מאזן, סאני שומרת על בסיס פיננסי יציב. ההון העצמי בסוף הרבעון השני עמד על 254.4 מיליון שקל, המהווים כ-53% מסך המאזן. מדובר ברמה כמעט זהה לנתון שנרשם בסוף שנת 2024, אז ההון העצמי עמד על 256.2 מיליון שקל. יציבות זו מאפשרת לחברה להמשיך במדיניות חלוקת דיבידנדים, ובמהלך המחצית חילקה סאני סך של 22 מיליון שקל, מתוכם 5 מיליון לאחר פרסום הדוחות.
בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, התמונה היא של שחיקה בהיקף המכירות ובהכנסות, עם ירידה ניכרת במדדי הרווחיות התפעולית, אך לצד זאת ניכרת שמירה על רווח נקי יציב והמשך איתנות מאזנית. במונחי יחס, העלייה הקלה בשיעור הרווח הגולמי היא נקודת אור, המעידה על יכולת החברה לשמור על רמות מחירים ותמחור נכון גם בסביבה עסקית מאתגרת.
הציפיה היא שממש כפי שהצליחה לבלום את פגיעת המלחמה עם אירן ברבעון הנוכחי, ברבעון הבא סאני תדע להראות צמיחה ועלייה עקבית בהכנסות, מבלי לשחוק את ה-EBITDA ואת הרווח הנקי.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
אלי לביא, מנכ"ל סאני תקשורת: "החברה הצליחה במהלך הרבעון להגיע לרף הכנסות של כ-229 מיליון שקל בעיקר הודות להמשך
השקה מוצלחת של מכשיר הדגל של סמסונג S25 שאומץ בהתלהבות ע"י הצרכנים ותמחור שמתאים לתקופת אי-הודאות בשוק הישראלי. בצל האי-ודאות הכלכלית הגלובלית, התנודתיות בשער הדולר, סביבת ריבית גבוהה, סביבה מאתגרת בשוק הישראלי, ושינויים בסביבה העסקית של שוק מוצרי הצריכה הטכנולוגיים,
סאני תקשורת ממשיכה למקד את מאמציה בשמירה על היקף מכירות גבוה והצטיינות תפעולית, על מנת למתן את ההשפעות המאקרו-כלכליות, ייקור התשומות והמימון. סאני תמשיך להציע ללקוחותיה את השירות הטוב והמקצועי ביותר כערך ליבה בפעילות החברה".
מניית סאני תקשורת נסחרת על פי שווק שוק של 328 מיליון שקל. במהלך 2025 עלתה כ-32.5% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-59.3%. מכפיל הרווח העתידי על פי הרבעון הנוכחי הוא 9.9.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
