
תע"א: צמיחה בהכנסות, כמה הרוויחה החברה?
החברה סיימה את המחצית הראשונה של 2025 עם עלייה דו ספרתית בהכנסות ושיפור ברווחיות; השווי המבוקש משקף פרמיה לעומת ענקיות הביטחון בארה"ב, מה המכפילים של החברה?
התעשייה האווירית לישראל פרסמה תוצאות מוקדמות וסיכמה את המחצית הראשונה של 2025 עם עלייה בהכנסות ושיפור ברווחיות.
ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-3.23 מיליארד דולר, לעומת כ-2.85 מיליארד דולר ברבעון המקביל, עלייה של כ-13%.
הרווח הגולמי
גדל ל-598 מיליון דולר (שיעור של 18.5% מהמכירות) לעומת 554 מיליון דולר (19.4%) ברבעון המקביל. ההוצאות התפעוליות נותרו יציבות יחסית, כך שהרווח התפעולי זינק ל-315 מיליון דולר, לעומת 310 מיליון דולר בתקופה המקבילה. נציין כי במחצית המקבילה נרשמה הכנסה אחרת של כ-44
מיליון דולר שהשפיעה על השורה התחתונה.
בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 320 מיליון דולר, לעומת 294 מיליון דולר מחצית הראשונה של 2024, עלייה של 9%.
בסוף הרבעון השני היו לחברה כ-923 מיליון דולר במזומנים ושווי מזומנים ועוד 3.211 מיליארד דולר בנכסים פיננסיים לזמן קצר. הונה העצמי של החברה עמד על 2.24 מיליארד דולר.
השווי של החברה
בשבועות האחרונים עולה שוב קריאה להנפקה של תעשייה אווירית לישראל, החברה הביטחונית המשמעותית ביותר בישראל. מנכ"ל
משרד הביטחון אמיר ברעם עומד מאחורי המהלך כחלק מרפורמה רחבה במערכת הביטחון, ודחק בהסכמה על הנפקת כ-30% מהמניות לציבור, שמוערך בשווי חברה של בין 60‑80 מיליארד שקל (כ-21 מיליארד דולר בנקודת האמצע). הסיבה להנפקה היא כדי שתביא לקופת המדינה כ‑30 מיליארד שקל, ותסמן אבן דרך לקראת הפרטה מלאה.
אם נבחן על פי התוצאות של המחצית הראשונה כמייצג, נקבל מכפיל רווח של כ-33, מכפיל מכירות של כ-3.2 ומכפיל על ההון של כ-9.
אם היינו בוחנים בנקודת עבר, היה מדובר על מכפילים גבוהים במיוחד לחברה בתחום התעשייה הביטחונית, אך ברקע העדנה שחוות המניות הביטחוניות מדובר בשווי שדיי מייצג את ההלך בשוק. נזכיר כי המכפיל על הרווח השנתי הצפוי של אלביט מערכות אלביט מערכות 0.58% עומד באזור 40, והמכפיל לשנה הבאה עומד על 37. החברות הגדולות בארה"ב כמו נורת'רופ Northrop Grumman Corp 1.26% לוקהיד Lockheed Martin Corp ואר.טי.אקס RTX 1.75% נסחרות במכפילים עתידיים של כ-25, זול מהחברות הישראליות.
- התעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
- הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם רפאל רוצה הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית
הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים
חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה - "ספרד
לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
אבל לא כל כך מהר
יש מי שספקניים לגבי עצם האפשרות להנפקה. אלו טוענים כי מדובר בעיקר בכלי לחץ של העובדים להשגת מענקים נוספים על רקע הגאות במניות הביטחוניות. מעבר לכך, התעשייה האווירית כמו חברות ביטחוניות ממשלתיות אחרות נחשבת כר נוח למינויים פוליטיים ולפעילות של ועדים חזקים, שלא צפויים לוותר בקלות על כוחם. לכך מצטרפים גם שיקולי ביטחון לאומי ורגישות המוצרים שמייצרת החברה, חסמים משמעותיים שמעלים ספק אם מהלך כזה אכן יצא אל הפועל.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
מנכ"ל התעשייה האווירית IAI, בועז לוי: ״במקביל לסגירת הפערים במינוי דירקטורים חיצוניים לחברה, אנו גאים לפרסם דיווח מקדים המציג תוצאות עסקיות לרבעון שני ולחציון חזק של שנת 2025 עם תוצאות
פנומנליות, המשקפות תקופה יוצאת דופן לעם ישראל ולתעשייה האווירית, המהווה נדבך מרכזי להבטחת ביטחונו. צבר ההזמנות משקף חוזים עבור לקוחותינו בחו"ל ועבור מערכת הביטחון הישראלית, כפי שבאו לידי ביטוי במלחמת 'חרבות ברזל' ובמבצע 'עם כלביא' שהתקיים ברבעון זה. בזמן שמערכות
מתוצרת התעשייה האווירית, בחלל, באוויר, ביבשה ובים משמשות להגנה על המדינה מפני מגוון רחב של איומים כדוגמת מערכת חץ, המאפשרת שכבת הגנה מפני טילים בליסטיים, התוצאות העסקיות שלנו מסייעות בחיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה. בתקופה מאתגרת בזירה הגיאופוליטית, המאופיינת
בהגברת הצורך העולמי בהצטיידות ביטחונית מצד מגוון לקוחות, התעשייה האווירית ממשיכה לבלוט כמובילה עולמית בעלת פתרונות מוכחים, המהווים מכפיל כוח של ממש עבור לקוחותינו״.
בשורה התחתונה
בשורה התחתונה, התעשייה האווירית מציגה מחצית חזקה עם צמיחה
בהכנסות ושיפור ברווחיות, כאשר הדיונים על הנפקה לפי שווי של כ-70 מיליארד שקל מציבים אותה במכפילים גבוהים מאוד ביחס לענף. אמנם מדובר ברמות תמחור שהיו נחשבות מנותקות מהמציאות לפני כמה שנים, אך על רקע הגאות במניות הביטחוניות, השוק עשוי לבלוע גם את זה. השוואה לאלביט
מערכות מלמדת שהשוק המקומי מתמחר פרמיה לחברות ביטחוניות ישראליות, מעל למה שרואות האמריקאיות. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשיח סביב ההנפקה מהווה גם מנוף בידי העובדים להשגת בונוסים נדיבים ומענקי הנפקה, מה שמחדד שהמהלך אינו רק מהלך פיננסי אלא גם בעל ממד נוסף.

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.