צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירחג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"
צחי חג'ג יו"ר חג'ג' אירופה מספר על הרגע בו הם החליטו להיכנס לתחום תשתיות הגז בחבל טרנסילבניה; מסביר מה מיוחד בחברה שנרכשת, איך הם יממנו את העסקה, וגם על האהבה הגדולה של הרומנים לישראלים - אהבה שתמקד את חג'ג אירופה ברומניה לעוד שנים רבות
חג'ג' אירופה, אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר בשוק הרומני, מסמנת בחודשים האחרונים כיוון אסטרטגי חדש. אחרי שנים של ייזום פרויקטי נדל"ן למגורים, מסחר ומלונאות, החברה מרחיבה את הפעילות עם רכישת חברת תשתיות גז מקומית שזכתה כבר בעשרות מכרזים להנחת צנרת וחיבורי חלוקה.
החברה שנרכשה זכתה עד היום ב־55 מתוך 63 מכרזים שבוצעו במדינה להנחת קווי גז, עם אומדן רווח תפעולי מצטבר של יותר מ־150 מיליון אירו עד שנת 2035, וזיכיונות שיבטיחו לה הכנסות נוספות למשך כ־39 שנים נוספות. ברקע, ממשלת רומניה מתכננת להשקיע כ־13
מיליארד דולר בפיתוח תשתיות הגז ולהכפיל את מספר משקי הבית המחוברים לכ־8.5 מיליון מהלך שמייצר הזדמנות חסרת תקדים בשוק האנרגיה המקומי.
בראיון מיוחד לביזפורטל מספר צחי חג'ג', יו"ר ובעל השליטה בחברה, על הרגע שבו גובשה ההבנה כי תחום הגז הוא הזרוע החסרה
בפעילות של חג'ג' אירופה ברומניה. הוא מסביר מה הם מצאו ב-BTD הנרכשת, איך הם הולכים לממן את הרכישה, ולמה רומניה היא לא רק שוק אטרקטיבי להשקעות, אלא גם קרקע אוהדת לישראלים.
נראה שהשוק מחבק את העסקה החדשה ברומניה, חג'ג' אירופה 3.11% מגיבה בחיוב לדיווחים על השלמת הרכישה - מהי בעצם פעילות חלוקת הגז הזאת ומה הסינרגיה שלה עם חג'ג' אירופה?
- חג'ג' אירופה זכתה ב-5 מכרזים נוספים של תשתיות הגז ברומניה
- צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני פחות קורא לזה חלוקת גז. זה קודם כל ביצוע של עבודות התקנת צנרת גז. החלוקה, שמתייחסת לאספקת הגז עצמה, זה פחות המיקוד שלנו וגם פחות תחום המומחיות שלנו. אנחנו מתעסקים בעיקר בהנחת צנרת וחיבורים, עבודות תשתית פשוטות יחסית שאנחנו יודעים לבצע. בדיווחים שלנו התייחסנו למכרזים של עבודות ביצוע בלבד. את נושא אספקת הגז איך זה יתבצע, אם דרך זכיינים בינלאומיים, מקומיים או סוכנויות על זה עוד לא החלטנו".
החברה שרכשתם זכתה ב־55 מכרזים ויש לה דריסת רגל משמעותית - מה הפרמטרים שהיו לכם כשחשבתם על רכישת פעילות כזאת?
"זו חברה רצינית מאוד, להיכנס דרכה זה להיכנס 'בשער הראשי'. יש לה כבר 55 מכרזים, שלושה מהם הסתיימו, 13 נוספים בביצוע ועוד עשרות בשלבי תכנון. היא מעסיקה יותר מ־70 (78) עובדים, עם מערך תפעול ומערכות מסודרות. לכן, כשאנחנו רוכשים אותה אנחנו נכנסים מיד לפעילות עם ניסיון, ידע ותשתית קיימת."
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
אתה יכול לתת לנו קצת מספרים - כמה החברה מכניסה היום בפועל?
"נתונים שלא פורסמו אני לא יכול למסור. מה שכן, המודל ברור: בהנחת צנרת הגז אנחנו מקבלים רווח יזמי של 23% מעלות הביצוע. כלומר, אנחנו מקבלים את עלות הצנרת בתוספת 23% תוך 90 יום. לזה מצטרפות הכנסות מהתחברויות ומהתקנת תחנות PRMS. עולם התשתיות הזה מאופיין ברווחיות גבוהה מאוד וזה מה שמשך אותנו."
באירופה יש היום רגישות לגז, בעיקר אחרי המשבר מול רוסיה והמלחמה באוקראינה - אתם לא חוששים מתחרות מול שחקנים מעולמות האנרגיות המתחדשות?
"בדיוק להיפך. רומניה היא מעצמת גז טבעי בפני עצמה. בשטחה התגלה מאגר עצום בשם Neptune Deep, בהיקף שמוערך בכמאה מיליארד מטרים מעוקבים מספיק כדי לספק כמעט את כל הצריכה הלאומית של המדינה לשנים רבות קדימה. המשמעות היא שרומניה לא תלויה לא ברוסים ולא ביבואנים אחרים, אלא מחזיקה בידיים שלה משאב אסטרטגי שיכול לשנות את כל מבנה שוק האנרגיה המקומי. לכן גם המדינה עצמה מפעילה לחץ חיובי ודחיפה עצומה לקידום פרויקטים, עם השקעות מסיביות, מכרזים חדשים ותמיכה ממשלתית רחבה. מבחינתנו, זה מייצר סביבת פעילות יציבה ומעודדת, שבה השלטון רוצה לראות את העבודות קורות כאן ועכשיו, ולא בעוד עשור."
אז איך שאתה מתאר את זה אם לא מתחרים מעולמות אחרים - הגז עצמו אמור למשוך תחרות פנימית גדולה, איך תתמודדו עם זה?
"רכשנו את השחקן הכי גדול בתחום. חברה שזכתה ב־55 מתוך 63 מכרזים אם תחשב את זה, זה שיעור זכייה של כ־90%. זה ממצב אותנו בעמדה מאוד חזקה. מעבר לזה, מדובר בגוף שכבר מחזיק בצוותים, במערכות ובידע מעשי בשטח, כך שאנחנו נכנסים לפעילות מתקדמת ולא מתחילים מאפס."
נראה שמדובר בשינוי כיוון לחג'ג' אירופה - נדל"ן מול גז.
"זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'. אנחנו בין שלושת היזמים הגדולים בבוקרשט בתחום הנדל"ן, עם פעילות ענפה מאוד. עכשיו אנחנו מוסיפים מערך נוסף של תשתיות גז, שיושב צמוד לפעילות הקיימת."
איך נופל הרעיון להוסיף פעילות כזאת לחברה - כמה זמן זה התבשל אצלכם?
"אנחנו עוקבים אחרי השוק והמכרזים האלה כבר תקופה ארוכה, בחנו לא מעט הצעות קודמות שלא הבשילו או לא התאימו לנו. לאורך השנים זיהינו שהתחום הזה הולך ותופס תאוצה, אבל חיכינו לעיתוי הנכון שבו גם המערכת שלנו תהיה ערוכה וגם השוק עצמו יגיע לנקודת בשלות. בתקופה האחרונה התחושה הזו התחזקה מצד אחד, המדינה עצמה דוחפת קדימה את תחום תשתיות הגז עם השקעות ומכרזים בהיקפים חסרי תקדים, ומצד שני התגליות החדשות, ובראשן מאגר Neptune Deep, חיזקו את ההבנה שיש כאן פוטנציאל אמיתי וצורך לאומי מובהק. כל זה גרם לנו להבין שעכשיו זה הרגע הנכון להיכנס, ובחרנו לעשות זאת באמצעות רכישה של חברה שכבר יש לה בסיס חזק וניסיון מוכח."
איך אתם הולכים לממן את זה - יש לכם בקופה כ-32 מיליון אירו אבל לא מזמן גייסתם אג"ח שתצטרכו לפרוע בשוטף?
"נכון להיום יש לנו בקופה משאבים פנימיים לא מעטים, כך שהבסיס למימון כבר קיים. מעבר לכך, סביר שנבצע גיוס נוסף, אבל הוא יהיה קטן וממוקד. אנחנו לא נדרשים למהלך דרמטי אלא להשלמה שתאפשר לנו ללוות את ההשקעה בצורה נוחה. חשוב גם לזכור שכבר ביצענו גיוסים בעבר, והחברה יודעת לנהל היטב את החוב שלה. לכן אני מעריך שבזמן הקרוב נראה גיוס נוסף, אבל במימדים שנוחים לנו ולא מאיימים על היציבות של החברה."
מה מיוחד מבחינתך ברומניה?
"רומניה היא אחת המדינות הידידותיות ביותר למשקיעים שאני מכיר. יש שם מיסוי נמוך מאוד, מערכת של הטבות מס מגוונות, וגם מנגנון נדיר כמעט בעולם הלוואות ממומנות בערבות מדינה לרוכשי דירה ראשונה, עד יותר מ־90% מעלות הנכס. כל זה הופך את השוק לשוק חכם, תחרותי ומאוד נגיש. מעבר לכך, לרומניה יש יחס מיוחד כלפי ישראל והישראלים. אפשר לראות את זה לא רק בעסקים אלא גם ברמה המדינית: ראש ממשלת רומניה היה מהראשונים שהגיעו לישראל אחרי אירועי השבעה באוקטובר כדי להביע תמיכה. התחושה היא שזו מדינה אוהדת, בלי 'צרות עין', וזה מתבטא באמון שנותנים בנו גם בצד העסקי. עבורנו זה קרקע נוחה מאוד לפעילות – רגולטורית, כלכלית וגם אנושית."
איך נראית חג'ג' אירופה בטווח הבינוני - רומניה עדיין תהיה ה"לב" שלכם?
"רומניה היא ותישאר הלב של הפעילות שלנו. המיקוד שלנו הוא במגה־פרויקטים רחבי היקף למשל הקרקע בבראשוב שמיועדת להקמת יותר מ־2,100 יחידות דיור, לצד קרקעות נוספות שאנחנו כבר מחזיקים. אלו פרויקטים שמייצרים היקפי פעילות ורמות רווחיות שאין
לנו אפשרות למצוא בשום שוק אחר באירופה, ולכן שם אנחנו רואים את הצמיחה המשמעותית של החברה בשנים הקרובות."
- 2.עושה חשבון 31/08/2025 21:45הגב לתגובה זוחברות בישראל מרוויחות יותר מאירופה. הסיבה פשוטה . בישראל יש ילודה לאוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה ובאירופה אין ילודה לאוכלוסייה מבוססת .מוחמד זה השם הנפוץ של תינוקות באירופה.
- 1.הסדר חוב בדרך (ל"ת)אנונימי 31/08/2025 18:58הגב לתגובה זו

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
אלכס ספיר (ספיר קורפ)ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר
ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.
בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.
הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.
תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.
לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.
- דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
- ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.
בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה.
אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?
