צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר
ראיון

חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"

צחי חג'ג יו"ר חג'ג' אירופה מספר על הרגע בו הם החליטו להיכנס לתחום תשתיות הגז בחבל טרנסילבניה; מסביר מה מיוחד בחברה שנרכשת, איך הם יממנו את העסקה, וגם על האהבה הגדולה של הרומנים לישראלים - אהבה שתמקד את חג'ג אירופה ברומניה לעוד שנים רבות 

מנדי הניג | (1)

חג'ג' אירופה, אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר בשוק הרומני, מסמנת בחודשים האחרונים כיוון אסטרטגי חדש. אחרי שנים של ייזום פרויקטי נדל"ן למגורים, מסחר ומלונאות, החברה מרחיבה את הפעילות עם רכישת חברת תשתיות גז מקומית שזכתה כבר בעשרות מכרזים להנחת צנרת וחיבורי חלוקה.

החברה שנרכשה זכתה עד היום ב־55 מתוך 63 מכרזים שבוצעו במדינה להנחת קווי גז, עם אומדן רווח תפעולי מצטבר של יותר מ־150 מיליון אירו עד שנת 2035, וזיכיונות שיבטיחו לה הכנסות נוספות למשך כ־39 שנים נוספות. ברקע, ממשלת רומניה מתכננת להשקיע כ־13 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות הגז ולהכפיל את מספר משקי הבית המחוברים לכ־8.5 מיליון מהלך שמייצר הזדמנות חסרת תקדים בשוק האנרגיה המקומי.

בראיון מיוחד לביזפורטל מספר צחי חג'ג', יו"ר ובעל השליטה בחברה, על הרגע שבו גובשה ההבנה כי תחום הגז הוא הזרוע החסרה בפעילות של חג'ג' אירופה ברומניה. הוא מסביר מה הם מצאו ב-BTD הנרכשת, איך הם הולכים לממן את הרכישה, ולמה רומניה היא לא רק שוק אטרקטיבי להשקעות, אלא גם קרקע אוהדת לישראלים.


נראה שהשוק מחבק את העסקה החדשה ברומניה, חג'ג' אירופה 6.04%   מגיבה בחיוב לדיווחים על השלמת הרכישה - מהי בעצם פעילות חלוקת הגז הזאת ומה הסינרגיה שלה עם חג'ג' אירופה?

"אני פחות קורא לזה חלוקת גז. זה קודם כל ביצוע של עבודות התקנת צנרת גז. החלוקה, שמתייחסת לאספקת הגז עצמה, זה פחות המיקוד שלנו וגם פחות תחום המומחיות שלנו. אנחנו מתעסקים בעיקר בהנחת צנרת וחיבורים, עבודות תשתית פשוטות יחסית שאנחנו יודעים לבצע. בדיווחים שלנו התייחסנו למכרזים של עבודות ביצוע בלבד. את נושא אספקת הגז איך זה יתבצע, אם דרך זכיינים בינלאומיים, מקומיים או סוכנויות על זה עוד לא החלטנו".

החברה שרכשתם זכתה ב־55 מכרזים ויש לה דריסת רגל משמעותית - מה הפרמטרים שהיו לכם כשחשבתם על רכישת פעילות כזאת?

"זו חברה רצינית מאוד, להיכנס דרכה זה להיכנס 'בשער הראשי'. יש לה כבר 55 מכרזים, שלושה מהם הסתיימו, 13 נוספים בביצוע ועוד עשרות בשלבי תכנון. היא מעסיקה יותר מ־70 (78) עובדים, עם מערך תפעול ומערכות מסודרות. לכן, כשאנחנו רוכשים אותה אנחנו נכנסים מיד לפעילות עם ניסיון, ידע ותשתית קיימת."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתה יכול לתת לנו קצת מספרים - כמה החברה מכניסה היום בפועל?

"נתונים שלא פורסמו אני לא יכול למסור. מה שכן, המודל ברור: בהנחת צנרת הגז אנחנו מקבלים רווח יזמי של 23% מעלות הביצוע. כלומר, אנחנו מקבלים את עלות הצנרת בתוספת 23% תוך 90 יום. לזה מצטרפות הכנסות מהתחברויות ומהתקנת תחנות PRMS. עולם התשתיות הזה מאופיין ברווחיות גבוהה מאוד וזה מה שמשך אותנו."

באירופה יש היום רגישות לגז, בעיקר אחרי המשבר מול רוסיה והמלחמה באוקראינה - אתם לא חוששים מתחרות מול שחקנים מעולמות האנרגיות המתחדשות?

"בדיוק להיפך. רומניה היא מעצמת גז טבעי בפני עצמה. בשטחה התגלה מאגר עצום בשם Neptune Deep, בהיקף שמוערך בכמאה מיליארד מטרים מעוקבים מספיק כדי לספק כמעט את כל הצריכה הלאומית של המדינה לשנים רבות קדימה. המשמעות היא שרומניה לא תלויה לא ברוסים ולא ביבואנים אחרים, אלא מחזיקה בידיים שלה משאב אסטרטגי שיכול לשנות את כל מבנה שוק האנרגיה המקומי. לכן גם המדינה עצמה מפעילה לחץ חיובי ודחיפה עצומה לקידום פרויקטים, עם השקעות מסיביות, מכרזים חדשים ותמיכה ממשלתית רחבה. מבחינתנו, זה מייצר סביבת פעילות יציבה ומעודדת, שבה השלטון רוצה לראות את העבודות קורות כאן ועכשיו, ולא בעוד עשור."

אז איך שאתה מתאר את זה אם לא מתחרים מעולמות אחרים - הגז עצמו אמור למשוך תחרות פנימית גדולה, איך תתמודדו עם זה?

"רכשנו את השחקן הכי גדול בתחום. חברה שזכתה ב־55 מתוך 63 מכרזים אם תחשב את זה, זה שיעור זכייה של כ־90%. זה ממצב אותנו בעמדה מאוד חזקה. מעבר לזה, מדובר בגוף שכבר מחזיק בצוותים, במערכות ובידע מעשי בשטח, כך שאנחנו נכנסים לפעילות מתקדמת ולא מתחילים מאפס."

נראה שמדובר בשינוי כיוון לחג'ג' אירופה - נדל"ן מול גז.

"זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'. אנחנו בין שלושת היזמים הגדולים בבוקרשט בתחום הנדל"ן, עם פעילות ענפה מאוד. עכשיו אנחנו מוסיפים מערך נוסף של תשתיות גז, שיושב צמוד לפעילות הקיימת."

איך נופל הרעיון להוסיף פעילות כזאת לחברה - כמה זמן זה התבשל אצלכם?

"אנחנו עוקבים אחרי השוק והמכרזים האלה כבר תקופה ארוכה, בחנו לא מעט הצעות קודמות שלא הבשילו או לא התאימו לנו. לאורך השנים זיהינו שהתחום הזה הולך ותופס תאוצה, אבל חיכינו לעיתוי הנכון שבו גם המערכת שלנו תהיה ערוכה וגם השוק עצמו יגיע לנקודת בשלות. בתקופה האחרונה התחושה הזו התחזקה מצד אחד, המדינה עצמה דוחפת קדימה את תחום תשתיות הגז עם השקעות ומכרזים בהיקפים חסרי תקדים, ומצד שני התגליות החדשות, ובראשן מאגר Neptune Deep, חיזקו את ההבנה שיש כאן פוטנציאל אמיתי וצורך לאומי מובהק. כל זה גרם לנו להבין שעכשיו זה הרגע הנכון להיכנס, ובחרנו לעשות זאת באמצעות רכישה של חברה שכבר יש לה בסיס חזק וניסיון מוכח."

איך אתם הולכים לממן את זה - יש לכם בקופה כ-32 מיליון אירו אבל לא מזמן גייסתם אג"ח שתצטרכו לפרוע בשוטף? 

"נכון להיום יש לנו בקופה משאבים פנימיים לא מעטים, כך שהבסיס למימון כבר קיים. מעבר לכך, סביר שנבצע גיוס נוסף, אבל הוא יהיה קטן וממוקד. אנחנו לא נדרשים למהלך דרמטי אלא להשלמה שתאפשר לנו ללוות את ההשקעה בצורה נוחה. חשוב גם לזכור שכבר ביצענו גיוסים בעבר, והחברה יודעת לנהל היטב את החוב שלה. לכן אני מעריך שבזמן הקרוב נראה גיוס נוסף, אבל במימדים שנוחים לנו ולא מאיימים על היציבות של החברה."

מה מיוחד מבחינתך ברומניה?

"רומניה היא אחת המדינות הידידותיות ביותר למשקיעים שאני מכיר. יש שם מיסוי נמוך מאוד, מערכת של הטבות מס מגוונות, וגם מנגנון נדיר כמעט בעולם הלוואות ממומנות בערבות מדינה לרוכשי דירה ראשונה, עד יותר מ־90% מעלות הנכס. כל זה הופך את השוק לשוק חכם, תחרותי ומאוד נגיש. מעבר לכך, לרומניה יש יחס מיוחד כלפי ישראל והישראלים. אפשר לראות את זה לא רק בעסקים אלא גם ברמה המדינית: ראש ממשלת רומניה היה מהראשונים שהגיעו לישראל אחרי אירועי השבעה באוקטובר כדי להביע תמיכה. התחושה היא שזו מדינה אוהדת, בלי 'צרות עין', וזה מתבטא באמון שנותנים בנו גם בצד העסקי. עבורנו זה קרקע נוחה מאוד לפעילות – רגולטורית, כלכלית וגם אנושית."

איך נראית חג'ג' אירופה בטווח הבינוני - רומניה עדיין תהיה ה"לב" שלכם? 

"רומניה היא ותישאר הלב של הפעילות שלנו. המיקוד שלנו הוא במגה־פרויקטים רחבי היקף למשל הקרקע בבראשוב שמיועדת להקמת יותר מ־2,100 יחידות דיור, לצד קרקעות נוספות שאנחנו כבר מחזיקים. אלו פרויקטים שמייצרים היקפי פעילות ורמות רווחיות שאין לנו אפשרות למצוא בשום שוק אחר באירופה, ולכן שם אנחנו רואים את הצמיחה המשמעותית של החברה בשנים הקרובות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסדר חוב בדרך (ל"ת)
    אנונימי 31/08/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)
ניתוח

ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?

האם שווי של 4.2 מיליארד שקל מוצדק? ארית תעשיות סוגרת מחצית ראשונה יוצאת דופן עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ושולי רווח שמזכירים חברות טכנולוגיה מתקדמות, המחצית השנייה תהיה טובה פי כמה; אך יש נקודה אחת בדוחות שעשויה להעיד על חולשה בהמשך; מה ההזדמנויות ומה הסיכונים עבור החברה?

תמיר חכמוף |

בזמן שחברות ביטחוניות מתחרות על כותרות בזכות צבר הזמנות ענק או חוזים חדשים, ארית תעשיות ארית תעשיות 9.26%   הפתיעה מכיוון פחות צפוי, עם שיעורי רווחיות שמעלים תהיה האם מדובר בחברת טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברת תעשייה, יצרנית "לואו־טק" של מרעומים, רכיב פונקציונלי אך לא נוצץ במיוחד בתעשייה הביטחונית. אלא שהביקוש הגובר למוצרים שלה, בשילוב ניהול קפדני של עלויות, הפכו את ארית לשחקנית שמדווחת על מספרים שמזכירים יותר את עולם השבבים מאשר את שוק התחמושת.

אבל זה מה שיצר סיפור מעניין, עם חברה קטנה יחסית שמגיעה לתוצאות חזקות על רקע גל הזמנות ביטחוני גלובלי, אך עשויה להתמודד עם מגבלות קיבולת ייצור וצבר הזמנות שלא התרחב בחצי השנה החולפת. אנחנו כאן נבחן את החוזקות המרשימות, ההזדמנויות שעדיין לפניה, וגם החולשות והסיכונים שעשויים ללוות אותה בהמשך הדרך.

תוצאות חזקות למחצית הראשונה

במחצית הראשונה של 2025 ארית מציגה מספרים מרשימים, עם ההכנסות שזינקו לכ-155 מיליון שקל, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד, אבל הסיפור האמיתי נמצא בשולי הרווח. הרווח הגולמי קפץ מכ-37% בשנה שעברה לכ-60% השנה, נתון חריג לחברה שמייצרת מרעומים ולא שבבים מתקדמים.

גם בשורה התפעולית נרשם זינוק, כאשר הרווח התפעולי הגיע לכ-85 מיליון שקל, מרווח של 55% מההכנסות, לעומת כ-20% בלבד במחצית 2024. הנתון המרשים פה הוא הגידול הזניח של 2 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק על גידול של כ-135 מיליון שקל במכירות, נתון שכל חברה יכולה להתקנא בו. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כמעט 96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, אחרי שבתקופה המקבילה אשתקד החברה הסתפקה בכ-20%. הגידול הודות להכנסות של כ-19 מיליון שקל ממימון (שערוך ני"ע והשפעה חיובית של התחזקות השקל).

ארית לא הסתפקה במספרים המרשימים של המחצית הראשונה, וגם העלתה את התחזית שלה לשנת 2025 כולה. במקום יעד של 477 מיליון שקל מכירות, החברה מצפה כעת להגיע לכ-514 מיליון שקל, תוספת של כמעט 40 מיליון שקל ביחס לתחזית הקודמת. המהלך הזה מבוסס על עמידה ביעדי ייצור ועל קבלת הזמנות נוספות. כאן אציין כי חלק מההכנסות הצפויות במחצית הראשונה נדחו למחצית השנייה של השנה. החברה ציינה בדוח כי כ-20 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס כבר במחצית הראשונה לא נרשמו כהכנסה בעקבות דחיית אספקות. בפועל, החברה ייצרה מוצרים ביותר מ-187 מיליון שקל בחציון, נתון גבוה בכ־32 מיליון שקל מההכנסות בפועל, מה שמעיד שהחלק הזה צפוי להתגלגל קדימה.