הצטרפות לקבוצת רכישה - איך עושים את זה?
רכישת דירה הינה אחת ההחלטות החשובות בחיינו. החלטה מסוג זה מלווה בהמון רגשות מעורבים, לחצים וחששות. על אחת כמה וכמה כשמדובר במצב הכלכלי הקשה של ימינו כשמחירי הנדל"ן בשחקים והביקוש לדירות גדול. בעקבות זאת הפכו קבוצות הרכישה פופולאריות וקורצות עבור קוני דירות פוטנציאליים, שההוזלה במחיר משחקת תפקיד מכריע. עם זאת, הצטרפות לקבוצת רכישה אינה החלטה פשוטה ועל המצטרף לבחון מרכיבים רבים על מנת לוודא שאינו קונה "חתול בשק".
על כן, ביקשנו מגיא בלושינסקי, יזם נדל"ן והבעלים של חברת "ג'י-גרופ" המתמחה בקבוצות רכישה, על מנת שיסביר אילו בדיקות יש לבצע לפני הצטרפות לקבוצת רכישה.
יזם/מארגן - ההצלחה והכדאיות שבקבוצות הרכישה הביאו למצב שגורמים חסרי ניסיון מנסים לעלות על הגל וליזום קבוצות רכישה. חשוב לבחון מיהו המארגן ולהבין כי הוא חייב להיות מקצועי ובעל ניסיון בתחום קבוצות הרכישה. על כן, יש לבדוק את הרקע של המארגן ופרויקטים שהקים בעבר.
בדיקת הקרקע - קבוצת רכישה במהותה הינה רכישת קרקע לשם בניה משותפת, הואיל והקרקע נרכשת ע"י המצטרפים לקבוצה בטרם קבלת היתרי בניה יש לבדוק ברשות המקומית הרלוונטית האם יש תב"ע תקפה לאותו מגרש? האם התב"ע מאפשרת לבנות את מספר היחידות הנמכר ואת גודלם? במידה והמארגן מתבסס על הקלות בנייה יש לקחת בחשבון עיכוב זמן משמעותי בקבלת היתר אם בכלל, דבר ההופך בדרך כלל את העסקה למסוכנת ולא כדאית כלכלית.
מיסוי - מאחר ורוב החיסכון הנובע מקניה בקבוצת רכישה נובע מחסכון בתשלום מס בעיקר מע"מ יש לבדוק ראשית האם הקרקע מחויבת בתשלום מע"מ ובמידה וכן יש לבדוק בכלל את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. במידה שרכישת הקרקע אינה חייבת במע"מ יש לבדוק האם הקבוצה עומדת בתנאים אשר נקבעו בבית המשפט לגבי "עסקה מלאכותית" בכל מקרה יש לדרוש מן המארגן חוות דעת משפטית מעו"ד למיסוי מקרקעין.
ליווי וייעוץ משפטי - הצטרפות לקבוצת רכישה מומלצת בליווי משפטי עוד מהשלבים הראשונים. ליווי של איש מקצוע יכול להקל על התהליך, לתת תמונה מלאה של התפתחות הפרויקט ואף לתת רוגע ובטחון. יש לזכור שעסקה מסוג זה הינה עסקה לכל החיים, על כן מומלץ להסתייע באיש מקצוע.
ליווי פיננסי - קיים חשש שאחדים מחברי הקבוצה לא יעמדו בתשלומים ויגרמו נזק ועיכוב לשאר חברי הקבוצה. על כן, יש לבחור בנק מלווה אשר יספק רשת ביטחון ומימון לכל שותף, למשך כל הפרויקט. נקודה חשובה העולה מכך היא שכל שותף נבדק על ידי המערכת הבנקאית ובמקרה של פרישה, הבנק מתחייב לעמוד בהתחייבות הפורש עד תום הפרויקט שבסופו יממש את הדירה.
רצוי לבדוק גם אפשרות ממארגן הקבוצה לארגן לווי בנקאי, יש לבקש לראות דוח אפס שנעשה ע"י שמאי מקרקעין ידוע ומקובל על הבנקים וכמו כן מכתב הסכמה מהבנק המלווה.
הסכמים - יש לבדוק בצורה יסודית את ההסכמים עליהם אתם חותמים. מומלץ מאד ואף חובה, לעבור את תהליך זה בליווי עורך דין בעל ניסיון בתחום קבוצות הרכישה. בין הנושאים שצריך לבדוק, אפשרויות תשלום, אפשרויות ביטול עסקה ויציאה, ליווי פיננסי, הקלות מס וכדומה. כמו כן, אם המבנה קיים יש לבדוק האם הוא רשום בטאבו או במנהל מקרקעי ישראל. כך נוכל לבדוק האם רשומים עיקולים, או התחייבויות סותרות על הקרקע.
חיסכון כספי - עליכם לבחון את תמחור הפרויקט ואת התשלום הנדרש עבור הפרויקט. בין הפרטים שיש לבחון למשל, את מחיר הקרקע, הכדאיות ברכישת הקרקע וכדומה. בנוסף, ניתן לחבר את כל ההוצאות הנדרשות במהלך הפרויקט ולהשוות זאת לרכישת דירה מוכנה מקבלן. חשוב לקחת בחשבון בין היתר, את אובדן הזמן שכרוך ברכישת דירה דרך קבוצת רכישה.
בדיקת חברי הקבוצה - קריטריון זה חשוב ביותר מכיוון שחברי הקבוצה תלויים זה בזה לאורך כל שלבי הפרויקט. ישנן קבוצות רכישה המכוונות מלכתחילה לקהל רוכשים ספציפי, אך לא כך הם מרבית המקרים על כן יש לוודא מיהם המצטרפים לקבוצה.
ישנה אפשרות לבדוק מהם הקריטריונים הדרושים לקבלה לקבוצה ועל סמך זאת להחליט אם הם מספקים או שמא אפשר לדחות על הסף על סמך הקריטריונים הללו. כמו כן, ישנה אפשרות לקבל את רשימת המצטרפים לקבוצה.
מאת: גיא בלושינסקי - יזם נדל"ן והבעלים של חברת "ג'י-גרופ" המתמחה בקבוצות רכישה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
