דני דנקנר פורש: ימשיך לכהן בחודשיים הקרובים, יאיר סרוסי יהיה היו"ר הבא
דני דנקנר הודיע הערב במהלך ישיבת דירקטוריון בנק הפועלים שנמשכה שעות ארוכות, על סיום תפקידו כיו"ר הבנק. דנקנר יסיים את תפקידו באופן רשמי בתוך חודשיים.
על פי ההבנות שהושגו עם בנק ישראל, גם לאחר סיום תפקידו כיו"ר הבנק ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור מן המניין בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד לסוף שנת 2009. כמו כן ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
מר ציון קינן ייכנס לתפקידו לאלתר כממלא מקום מנכ"ל הבנק בפועל בעת שהוועדה לאיתור המנכ"ל - ועדה מאוזנת בהרכבה - תסיים את עבודתה ותעביר את המלצותיה.
במקומו של דנקנר ימונה יאיר סרוסי כדירקטור וכסגן יו"ר דירקטוריון הבנק וימלא את תפקידו במקביל לכהונתו של דנקנר כיו"ר במשך חודשיים החודשיים הקרובים, אך כשזה יפרוש כמתוכנן, ייכנס סרוסי לתפקיד היו"ר.
חילוקי דעות קשים עם בנק ישראל
דנקנר אמר בישיבת הדירקטוריון כי לאור חילוקי הדעות הקשים שנתגלעו בינו לבין בנק ישראל הביע היו"ר את רצונו להתפטר מיידית מתפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות.
אולם, לבקשת בנק הפועלים ובנק ישראל לצורך העברה מסודרת של תפקידיו וכשטובת בנק הפועלים עמדה לנגד עיניו הסכים היו"ר להמשיך ולכהן בכל תפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות וזאת עד לתום חודשיים מהיום.
כמו כן ימשיך לכהן כדירקטור בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד ה-31 לדצמבר 2009. לאחר מועד זה, לבקשת בנק הפועלים, ימשיך היו"ר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
תגובת שרי אריסון
שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים אמרה היום בתגובה: "כצעד של אחריות ומחוייבות עמוקה ללקוחות ולעובדי הבנק, ביקש יו"ר הבנק, דני דנקנר, מיוזמתו, לסיים את תפקידו כיו"ר הדריקטוריון של הבנק. לבקשת בנק הפועלים, בנק ישראל ולבקשתי האישית, הסכים דנקנר שלא להתפטר לאלתר ולהמשיך ולמלא במקצועיות ובאחריות, כפי שעשה זאת קודם לכן, את תפקיד היו"ר - עד אשר תבוצע חפיפה מסודרת עם סגן יו"ר חדש שימונה כיו"ר בתוך כחודשיים".
"כפי שהבעתי בעבר, גם היום אני מביעה אמון מלא בדני דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ואני מכבדת את החלטתו הראויה להערכה, כשראה יחד איתי את טובת הבנק, לקוחותיו ועובדיו" הוסיפה אריסון.
"לאור חילוקי הדעות שנתגלעו בין דני דנקנר לבנק ישראל ובמקביל לגיבוי והאמון שאני נותנת ביו"ר הבנק, עמדתי לאורך כל הדרך על זכויותיי כבעלת השליטה בבנק. לאור בקשתו של דני דנקנר לפרוש, פעלתי למציאת פיתרון שיכבד את כל הצדדים לטובת הבנק ולקוחותיו".
תגובת בנק ישראל
בנק ישראל קיבל היום דיווח על התפטרותו של מר דן דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים ועל מינויו הצפוי של מר יאיר סרוסי ליו"ר הדירקטוריון. הנגיד והמפקח על הבנקים מאחלים הצלחה להנהלת ולדירקטוריון בנק הפועלים בהמשך הובלתם את הבנק בתקופה זו של זעזועים בכלכלה העולמית.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
