דני דנקנר פורש: ימשיך לכהן בחודשיים הקרובים, יאיר סרוסי יהיה היו"ר הבא

דנקנר יישאר דירקטור בבנק ובחברות הבנות עד לסוף 2009. שרי אריסון בתגובה: "אני מביעה אמון מלא בדנקנר ומכבדת את החלטתו". ציון קינן ימונה למנכ"ל הבנק במקום צבי זיו שיפרוש בימים הקרובים
שהם לוי |

דני דנקנר הודיע הערב במהלך ישיבת דירקטוריון בנק הפועלים שנמשכה שעות ארוכות, על סיום תפקידו כיו"ר הבנק. דנקנר יסיים את תפקידו באופן רשמי בתוך חודשיים.

על פי ההבנות שהושגו עם בנק ישראל, גם לאחר סיום תפקידו כיו"ר הבנק ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור מן המניין בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד לסוף שנת 2009. כמו כן ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.

מר ציון קינן ייכנס לתפקידו לאלתר כממלא מקום מנכ"ל הבנק בפועל בעת שהוועדה לאיתור המנכ"ל - ועדה מאוזנת בהרכבה - תסיים את עבודתה ותעביר את המלצותיה.

במקומו של דנקנר ימונה יאיר סרוסי כדירקטור וכסגן יו"ר דירקטוריון הבנק וימלא את תפקידו במקביל לכהונתו של דנקנר כיו"ר במשך חודשיים החודשיים הקרובים, אך כשזה יפרוש כמתוכנן, ייכנס סרוסי לתפקיד היו"ר.

חילוקי דעות קשים עם בנק ישראל

דנקנר אמר בישיבת הדירקטוריון כי לאור חילוקי הדעות הקשים שנתגלעו בינו לבין בנק ישראל הביע היו"ר את רצונו להתפטר מיידית מתפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות.

אולם, לבקשת בנק הפועלים ובנק ישראל לצורך העברה מסודרת של תפקידיו וכשטובת בנק הפועלים עמדה לנגד עיניו הסכים היו"ר להמשיך ולכהן בכל תפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות וזאת עד לתום חודשיים מהיום.

כמו כן ימשיך לכהן כדירקטור בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד ה-31 לדצמבר 2009. לאחר מועד זה, לבקשת בנק הפועלים, ימשיך היו"ר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.

תגובת שרי אריסון

שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים אמרה היום בתגובה: "כצעד של אחריות ומחוייבות עמוקה ללקוחות ולעובדי הבנק, ביקש יו"ר הבנק, דני דנקנר, מיוזמתו, לסיים את תפקידו כיו"ר הדריקטוריון של הבנק. לבקשת בנק הפועלים, בנק ישראל ולבקשתי האישית, הסכים דנקנר שלא להתפטר לאלתר ולהמשיך ולמלא במקצועיות ובאחריות, כפי שעשה זאת קודם לכן, את תפקיד היו"ר - עד אשר תבוצע חפיפה מסודרת עם סגן יו"ר חדש שימונה כיו"ר בתוך כחודשיים".

"כפי שהבעתי בעבר, גם היום אני מביעה אמון מלא בדני דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ואני מכבדת את החלטתו הראויה להערכה, כשראה יחד איתי את טובת הבנק, לקוחותיו ועובדיו" הוסיפה אריסון.

"לאור חילוקי הדעות שנתגלעו בין דני דנקנר לבנק ישראל ובמקביל לגיבוי והאמון שאני נותנת ביו"ר הבנק, עמדתי לאורך כל הדרך על זכויותיי כבעלת השליטה בבנק. לאור בקשתו של דני דנקנר לפרוש, פעלתי למציאת פיתרון שיכבד את כל הצדדים לטובת הבנק ולקוחותיו".

תגובת בנק ישראל

בנק ישראל קיבל היום דיווח על התפטרותו של מר דן דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים ועל מינויו הצפוי של מר יאיר סרוסי ליו"ר הדירקטוריון. הנגיד והמפקח על הבנקים מאחלים הצלחה להנהלת ולדירקטוריון בנק הפועלים בהמשך הובלתם את הבנק בתקופה זו של זעזועים בכלכלה העולמית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.