דני דנקנר פורש: ימשיך לכהן בחודשיים הקרובים, יאיר סרוסי יהיה היו"ר הבא
דני דנקנר הודיע הערב במהלך ישיבת דירקטוריון בנק הפועלים שנמשכה שעות ארוכות, על סיום תפקידו כיו"ר הבנק. דנקנר יסיים את תפקידו באופן רשמי בתוך חודשיים.
על פי ההבנות שהושגו עם בנק ישראל, גם לאחר סיום תפקידו כיו"ר הבנק ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור מן המניין בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד לסוף שנת 2009. כמו כן ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
מר ציון קינן ייכנס לתפקידו לאלתר כממלא מקום מנכ"ל הבנק בפועל בעת שהוועדה לאיתור המנכ"ל - ועדה מאוזנת בהרכבה - תסיים את עבודתה ותעביר את המלצותיה.
במקומו של דנקנר ימונה יאיר סרוסי כדירקטור וכסגן יו"ר דירקטוריון הבנק וימלא את תפקידו במקביל לכהונתו של דנקנר כיו"ר במשך חודשיים החודשיים הקרובים, אך כשזה יפרוש כמתוכנן, ייכנס סרוסי לתפקיד היו"ר.
חילוקי דעות קשים עם בנק ישראל
דנקנר אמר בישיבת הדירקטוריון כי לאור חילוקי הדעות הקשים שנתגלעו בינו לבין בנק ישראל הביע היו"ר את רצונו להתפטר מיידית מתפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות.
אולם, לבקשת בנק הפועלים ובנק ישראל לצורך העברה מסודרת של תפקידיו וכשטובת בנק הפועלים עמדה לנגד עיניו הסכים היו"ר להמשיך ולכהן בכל תפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות וזאת עד לתום חודשיים מהיום.
כמו כן ימשיך לכהן כדירקטור בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד ה-31 לדצמבר 2009. לאחר מועד זה, לבקשת בנק הפועלים, ימשיך היו"ר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
תגובת שרי אריסון
שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים אמרה היום בתגובה: "כצעד של אחריות ומחוייבות עמוקה ללקוחות ולעובדי הבנק, ביקש יו"ר הבנק, דני דנקנר, מיוזמתו, לסיים את תפקידו כיו"ר הדריקטוריון של הבנק. לבקשת בנק הפועלים, בנק ישראל ולבקשתי האישית, הסכים דנקנר שלא להתפטר לאלתר ולהמשיך ולמלא במקצועיות ובאחריות, כפי שעשה זאת קודם לכן, את תפקיד היו"ר - עד אשר תבוצע חפיפה מסודרת עם סגן יו"ר חדש שימונה כיו"ר בתוך כחודשיים".
"כפי שהבעתי בעבר, גם היום אני מביעה אמון מלא בדני דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ואני מכבדת את החלטתו הראויה להערכה, כשראה יחד איתי את טובת הבנק, לקוחותיו ועובדיו" הוסיפה אריסון.
"לאור חילוקי הדעות שנתגלעו בין דני דנקנר לבנק ישראל ובמקביל לגיבוי והאמון שאני נותנת ביו"ר הבנק, עמדתי לאורך כל הדרך על זכויותיי כבעלת השליטה בבנק. לאור בקשתו של דני דנקנר לפרוש, פעלתי למציאת פיתרון שיכבד את כל הצדדים לטובת הבנק ולקוחותיו".
תגובת בנק ישראל
בנק ישראל קיבל היום דיווח על התפטרותו של מר דן דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים ועל מינויו הצפוי של מר יאיר סרוסי ליו"ר הדירקטוריון. הנגיד והמפקח על הבנקים מאחלים הצלחה להנהלת ולדירקטוריון בנק הפועלים בהמשך הובלתם את הבנק בתקופה זו של זעזועים בכלכלה העולמית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
