דני דנקנר פורש: ימשיך לכהן בחודשיים הקרובים, יאיר סרוסי יהיה היו"ר הבא
דני דנקנר הודיע הערב במהלך ישיבת דירקטוריון בנק הפועלים שנמשכה שעות ארוכות, על סיום תפקידו כיו"ר הבנק. דנקנר יסיים את תפקידו באופן רשמי בתוך חודשיים.
על פי ההבנות שהושגו עם בנק ישראל, גם לאחר סיום תפקידו כיו"ר הבנק ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור מן המניין בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד לסוף שנת 2009. כמו כן ימשיך דנקנר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
מר ציון קינן ייכנס לתפקידו לאלתר כממלא מקום מנכ"ל הבנק בפועל בעת שהוועדה לאיתור המנכ"ל - ועדה מאוזנת בהרכבה - תסיים את עבודתה ותעביר את המלצותיה.
במקומו של דנקנר ימונה יאיר סרוסי כדירקטור וכסגן יו"ר דירקטוריון הבנק וימלא את תפקידו במקביל לכהונתו של דנקנר כיו"ר במשך חודשיים החודשיים הקרובים, אך כשזה יפרוש כמתוכנן, ייכנס סרוסי לתפקיד היו"ר.
חילוקי דעות קשים עם בנק ישראל
דנקנר אמר בישיבת הדירקטוריון כי לאור חילוקי הדעות הקשים שנתגלעו בינו לבין בנק ישראל הביע היו"ר את רצונו להתפטר מיידית מתפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות.
אולם, לבקשת בנק הפועלים ובנק ישראל לצורך העברה מסודרת של תפקידיו וכשטובת בנק הפועלים עמדה לנגד עיניו הסכים היו"ר להמשיך ולכהן בכל תפקידיו בבנק הפועלים ובחברות הבנות וזאת עד לתום חודשיים מהיום.
כמו כן ימשיך לכהן כדירקטור בבנק הפועלים ובחברות הבנות עד ה-31 לדצמבר 2009. לאחר מועד זה, לבקשת בנק הפועלים, ימשיך היו"ר לכהן כדירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
תגובת שרי אריסון
שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים אמרה היום בתגובה: "כצעד של אחריות ומחוייבות עמוקה ללקוחות ולעובדי הבנק, ביקש יו"ר הבנק, דני דנקנר, מיוזמתו, לסיים את תפקידו כיו"ר הדריקטוריון של הבנק. לבקשת בנק הפועלים, בנק ישראל ולבקשתי האישית, הסכים דנקנר שלא להתפטר לאלתר ולהמשיך ולמלא במקצועיות ובאחריות, כפי שעשה זאת קודם לכן, את תפקיד היו"ר - עד אשר תבוצע חפיפה מסודרת עם סגן יו"ר חדש שימונה כיו"ר בתוך כחודשיים".
"כפי שהבעתי בעבר, גם היום אני מביעה אמון מלא בדני דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ואני מכבדת את החלטתו הראויה להערכה, כשראה יחד איתי את טובת הבנק, לקוחותיו ועובדיו" הוסיפה אריסון.
"לאור חילוקי הדעות שנתגלעו בין דני דנקנר לבנק ישראל ובמקביל לגיבוי והאמון שאני נותנת ביו"ר הבנק, עמדתי לאורך כל הדרך על זכויותיי כבעלת השליטה בבנק. לאור בקשתו של דני דנקנר לפרוש, פעלתי למציאת פיתרון שיכבד את כל הצדדים לטובת הבנק ולקוחותיו".
תגובת בנק ישראל
בנק ישראל קיבל היום דיווח על התפטרותו של מר דן דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים ועל מינויו הצפוי של מר יאיר סרוסי ליו"ר הדירקטוריון. הנגיד והמפקח על הבנקים מאחלים הצלחה להנהלת ולדירקטוריון בנק הפועלים בהמשך הובלתם את הבנק בתקופה זו של זעזועים בכלכלה העולמית.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
