נעם הנגבי דירקטור בנק פועלים
צילום: נעם הנגבי דירקטור בנק פועלים

בנק הפועלים תרם 1.3 מיליון שקל לבתי חולים שנפגעו או טיפלו בפצועי המבצע

התרומה כוללת סיוע לשיקום בית החולים סורוקה שנפגע מירי ישיר, ולבתי החולים שיבא ואיכילוב שטיפלו במפונים; מדובר בהמשך ל-1.1 מיליון שקל שתרם הבנק לבתי חולים נוספים בחודשים האחרונים
אביחי טדסה | (2)

בנק הפועלים תרם מעל ל-1.3 מיליון שקל לבית חולים סורוקה בב"ש שנפגע מפגיעה ישירה ולבתי החולים שיבא תל השומר ואיכילוב שטיפלו במפונים ובאנשים שנפגעו מירי הטילים. בנק הפועלים, באמצעות המרכז לבנקאות חברתית, החליט להעביר תרומה לבית חולים סורוקה בבאר שבע שנפגע קשות מפגיעה ישירה של טיל מאירן במהלך מבצע 'עם כלביא', במטרה לסייע בשיפוץ בית החולים והחזרתו לפעילות תקינה בהקדם האפשרי.


כמו כן, הבנק החליט להעביר תרומה לבית חולים שיבא תל השומר שהקים במהלך המבצע בית חולים שדה אשר סייע בקליטת החולים שפונו מבית חולים סורוקה ולבית חולים איכילוב בתל אביב שסייע בטיפול בנפגעים מירי הטילים מאירן על העיר והסביבה. 

התרומה הזאת, מצטרפת לתרומה משמעותית נוספת של בנק הפועלים של מעל 1.1 מיליון שקל שהועברה בחצי שנה האחרונה לבתי החולים רמב"ם, בני ציון חיפה, שמיר, כרמל, פוריה, לניאדו, מאיר, לעמותת ידידי המרכז הרפואי קפלן ולאגודת שוחרי המרכז הרפואי ברזילי אשקלון.


נעם הנגבי, יו"ר בנק הפועלים: "מאז הקמתו בנק הפועלים תורם בשגרה ובחירום למען החברה והקהילה בישראל וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר. עם פרוץ מבצע "עם כלביא", המשיך הבנק לתמוך במשק הישראלי דרך הענקת הטבות, סיוע למפונים, לעסקים וללקוחות הפרטיים שנפגעו בעקבות הלחימה ותוצאותיה. בימים האחרונים, לאור הפגיעה החמורה בבית החולים סורוקה, החלטנו להירתם למאמץ הסיוע והשיקום של בית החולים בכדי להחזירו לפעילות רגילה בהקדם, בנוסף להעברת תרומות לבתי החולים שיבא ואיכילוב שיסייעו לחולים שפונו מסורוקה. בנק הפועלים מחויב למשק ולאזרחי ישראל וימשיך לסייע למשק לחזור לשגרת פעילות ואיתנות מאפיינת."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 29/06/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
    הבנקים בישראל עושים את הציבור ומרוויחים עשרות מיליארדים ואז תורמים מליון שח לצורך יחסי ציבורבזיון
  • 1.
    1.5 מיליארד יותר מכובד.קפיטליסטים... (ל"ת)
    אנונימי 29/06/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.