ישראל מדורגת בצמרת יוקר המחיה בעולם, בייחוד בתחום המזון. לפי נתוני OECD, מחירי המזון והמשקאות בארץ גבוהים בכ‑52% מהממוצע במדינות המפותחות. מדובר בפער משמעותי במיוחד בהשוואה למדינות אירופה, כשהלחם למשל עולה בישראל ב‑49% יותר מהממוצע. בחגי תשרי ב-2024 נרשמה עליית מחירים חדה של עד 15% לעומת ינואר 2022, בזמן שבמדינות אחרות בעולם דווקא נרשמה ירידה במחירי המזון בכ‑6.5%. גם במדד המחירים לצרכן הלא רשמי, כלומר יוקר המחייה, משקל ההוצאות על מזון משמעותי מאוד, בייחוד עקב העלייה החדה במחירי הפירות והירקות והמשקאות הממותקים. אף שנתוני הלמ״ס מציגים עלייה כללית של כ‑4.7% במחירי המזון ב‑12 החודשים האחרונים - כלומר גבוהה מרמת האינפלציה הכללית - בפועל הצרכן מרגיש זאת בכל סל. מחירי הפירות והירקות קפצו ביותר מ‑15% מאז תחילת המלחמה, עם עליות של 50% בעגבניות ו‑44% בכרוב. בנוסף, לבשר הבקר ולגבינות מחיר ממוצע גבוה ב-64% לעומת אלה שבמדינות OECD .

ישראל ניצבת כיום בפני מחירי יבוא מתונים, אך המחירים לצרכן גבוהים במיוחד בעצם הרגישות היומיומית שלנו למחירי המזון. הנתונים מצביעים על פער מורכב בין תוצרי היבוא לרמת המחיר בשוק המקומי - והתוצאה הברורה היא יוקר המחיה שמכביד על הצרכן הקטן.

לאור כל אלה, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, פרסם בסקירה השבועית שלו ממצאים מעוררי עניין בנוגע לעליות המחירים שחווים הצרכנים בישראל - בייחוד בתחום המזון. לדבריו, המחירים בסופר עולים, אך לא בגלל מה שכולם חושבים.

לפי זבז'ינסקי, "מדד מחירי היבוא לישראל (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בשנה האחרונה בשיעור של 0.4% בלבד, כאשר מדד המחירים של מוצרי צריכה עלה ב-0.1%". עוד הוא מציין בסקירה שלו כי, "מדד מחירי היבוא של מוצרי המזון המוגמרים עלה ב-2.8%, של חומרי הגלם לתעשיית המזון ב-2.4% ושל חומרי הגלם לחקלאות ב-1.4%". הבעיה היא ש"מחירי המזון לצרכנים עלו בשנה שהסתיימה ב-Q1/25 בשיעור הרבה יותר גבוה של 4.8%", כותב זבז'ינסקי. כלומר, אף שהעלייה במחירי התשומות לייצור מזון היתה מתונה, הפער לצרכן רחב הרבה יותר. "נראה שבניגוד לטענות יצרני המזון ורשתות השיווק המקור לעליות המחירים לצרכנים לא נמצא במחירי היבוא", הוא מדגיש.

• "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
• "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי הסקירה, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמחירים ממשיכים לעלות היא שהביקוש נשאר גבוה. "קצב הגידול של הוצאות לצריכת שירותים ולמוצרי תעשייה מתגבר", הוא מציין. אמנם ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי, אך באותה תקופה נרשמה גם ירידה בתמורה לשכירים - מצב שהיה עשוי לסייע בהפחתת האינפלציה. אלא שהמציאות הישראלית מורכבת יותר. "גיוס מילואים מורחב באפריל ומאי יכול שוב להגביר עודף ביקוש על היצע וללחוץ לעליית מחירים", מציין זבז'ינסקי בסקירה שפורסמה. הנתונים שפורסמו מראים כי גיוסי המילואים משפיעים על שוק העבודה בצורה משמעותית, שכן עובדים שנמצאים במילואים מוצגים כמי שממשיכים לעבוד, אף שאין להם תרומה ישירה לתפוקה במשק. בכך נוצר מצב שבו נרשמת עלייה בתשלומי השכר, אך בלי עלייה מקבילה ביכולת הייצור. "היחס בין סך התמורה לשכירים במשק, שמשקף את הביקוש הפוטנציאלי, לבין סך שעות העבודה במגזר העסקי, שמשקף את היכולת של המגזר העסקי לספק את אותם הביקושים - עלה הרבה מעל המגמה... וגרם ללחצים לעליות מחירים", נכתב.

המסר המרכזי בסקירה הוא שעל פי הנתונים היבשים, אין סיבה מחירי המזון יתייקרו בקצב הנוכחי. ובכל זאת, מציאות של עודף ביקוש, גיוסי מילואים שמשבשים את שוק העבודה, וחוסר התאמה בין הוצאות לצריכה לבין היצע בפועל - הם אלה שמניעים את גל ההתייקרויות. זבז'ינסקי מסכם וכותב כי, "ירידה בקצב הגידול בתמורה לכלל השכירים על רקע עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי ברבעון הראשון היו אמורים למתן לחצים לעליית מחירים. אולם, החרפת המלחמה וגיוס מילואים בחודשים אפריל ומאי יכולים לתמוך עדיין בעודף ביקוש על היצע".