למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
על פי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, המקור לעליות המחירים לצרכנים לא נמצא בעליית מחירי היבוא. לדבריו, הנתונים מעידים על כך שגיוסי המילואים משפיעים על שוק העבודה בצורה משמעותית, שכן עובדים שנמצאים במילואים מוצגים כמי שממשיכים לעבוד, אף שאין להם תרומה ישירה לתפוקה במשק. בכך נוצר מצב שבו נרשמת עלייה בתשלומי השכר, אך בלי עלייה מקבילה ביכולת הייצור
ישראל מדורגת בצמרת יוקר המחיה בעולם, בייחוד בתחום המזון. לפי נתוני OECD, מחירי המזון והמשקאות בארץ גבוהים בכ‑52% מהממוצע במדינות המפותחות. מדובר בפער משמעותי במיוחד בהשוואה למדינות אירופה, כשהלחם למשל עולה בישראל ב‑49% יותר מהממוצע. בחגי תשרי ב-2024
נרשמה עליית מחירים חדה של עד 15% לעומת ינואר 2022, בזמן שבמדינות אחרות בעולם דווקא נרשמה ירידה במחירי המזון בכ‑6.5%. גם במדד המחירים לצרכן הלא רשמי, כלומר יוקר המחייה, משקל ההוצאות על מזון משמעותי מאוד, בייחוד עקב העלייה החדה במחירי הפירות והירקות והמשקאות
הממותקים. אף שנתוני הלמ״ס מציגים עלייה כללית של כ‑4.7% במחירי המזון ב‑12 החודשים האחרונים - כלומר גבוהה מרמת האינפלציה הכללית - בפועל הצרכן מרגיש זאת בכל סל. מחירי הפירות והירקות קפצו ביותר מ‑15% מאז תחילת המלחמה, עם עליות של 50% בעגבניות ו‑44% בכרוב. בנוסף,
לבשר הבקר ולגבינות מחיר ממוצע גבוה ב-64% לעומת אלה שבמדינות OECD .
ישראל ניצבת כיום בפני מחירי יבוא מתונים, אך המחירים לצרכן גבוהים במיוחד בעצם הרגישות היומיומית שלנו למחירי המזון. הנתונים מצביעים על פער מורכב בין תוצרי היבוא לרמת המחיר בשוק המקומי - והתוצאה הברורה היא יוקר המחיה שמכביד על הצרכן הקטן.
לאור כל אלה, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, פרסם בסקירה השבועית שלו ממצאים מעוררי עניין בנוגע לעליות המחירים שחווים הצרכנים בישראל - בייחוד בתחום המזון. לדבריו, המחירים בסופר עולים, אך לא בגלל מה שכולם חושבים.
לפי זבז'ינסקי, "מדד מחירי היבוא לישראל (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בשנה האחרונה בשיעור של 0.4% בלבד, כאשר מדד המחירים של מוצרי צריכה עלה ב-0.1%". עוד הוא מציין בסקירה שלו כי, "מדד מחירי היבוא של מוצרי המזון המוגמרים עלה ב-2.8%, של חומרי הגלם לתעשיית המזון ב-2.4% ושל חומרי הגלם לחקלאות ב-1.4%". הבעיה היא ש"מחירי המזון לצרכנים עלו בשנה שהסתיימה ב-Q1/25 בשיעור הרבה יותר גבוה של 4.8%", כותב זבז'ינסקי. כלומר, אף שהעלייה במחירי התשומות לייצור מזון היתה מתונה, הפער לצרכן רחב הרבה יותר. "נראה שבניגוד לטענות יצרני המזון ורשתות השיווק המקור לעליות המחירים לצרכנים לא נמצא במחירי היבוא", הוא מדגיש.
- "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
- "אגרות החוב הממשלתיות בישראל אטרקטיביות; התשואות בארה"ב יירדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הסקירה, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמחירים ממשיכים לעלות היא שהביקוש נשאר גבוה. "קצב הגידול של הוצאות לצריכת שירותים ולמוצרי תעשייה מתגבר", הוא מציין. אמנם ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי, אך באותה תקופה נרשמה גם ירידה בתמורה לשכירים - מצב שהיה עשוי לסייע בהפחתת האינפלציה. אלא שהמציאות הישראלית מורכבת יותר. "גיוס מילואים מורחב באפריל ומאי יכול שוב להגביר עודף ביקוש על היצע וללחוץ לעליית מחירים", מציין זבז'ינסקי בסקירה שפורסמה. הנתונים שפורסמו מראים כי גיוסי המילואים משפיעים על שוק העבודה בצורה משמעותית, שכן עובדים שנמצאים במילואים מוצגים כמי שממשיכים לעבוד, אף שאין להם תרומה ישירה לתפוקה במשק. בכך נוצר מצב שבו נרשמת עלייה בתשלומי השכר, אך בלי עלייה מקבילה ביכולת הייצור. "היחס בין סך התמורה לשכירים במשק, שמשקף את הביקוש הפוטנציאלי, לבין סך שעות העבודה במגזר העסקי, שמשקף את היכולת של המגזר העסקי לספק את אותם הביקושים - עלה הרבה מעל המגמה... וגרם ללחצים לעליות מחירים", נכתב.
המסר המרכזי בסקירה הוא שעל פי הנתונים היבשים, אין סיבה מחירי המזון יתייקרו בקצב הנוכחי. ובכל זאת, מציאות של עודף ביקוש, גיוסי מילואים שמשבשים את שוק העבודה, וחוסר התאמה בין הוצאות לצריכה לבין היצע בפועל - הם אלה שמניעים את גל ההתייקרויות. זבז'ינסקי מסכם וכותב כי, "ירידה בקצב הגידול בתמורה לכלל השכירים על רקע עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי ברבעון הראשון היו אמורים למתן לחצים לעליית מחירים. אולם, החרפת המלחמה וגיוס מילואים בחודשים אפריל ומאי יכולים לתמוך עדיין בעודף ביקוש על היצע".
- 3.אנונימי 12/06/2025 05:43הגב לתגובה זולפי הנתונים הרווח של הסופרים עלה במילוינם ירידה במכירות משמע הדבר שדופקים את האזרח
- 2.אנונימי 10/06/2025 08:13הגב לתגובה זותפקיד חברה עסקית להרוויחאם ניתן להעלות מחיר ולמכור אותה כמות אז למה לאכל חברה עסקית צריכה להרוויח כמה שיותר זה לא עסק למטרות פילנטרופיהתפקיד המדינה זה להגביל עסקים קרטליים או מונופולים ואת זה היא לא עושה כמו שצריךלמשל חקלאי מוכר בצל למשווק ב 0.6 שח לקגובכמה אתם קונים אותו בסופר
- 1.אין על ביבי וחבורתו הזבל נלחם ביוקר המחייה 20 שנה פשוט עם טיפש (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 12:43הגב לתגובה זו
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
