למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
על פי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, המקור לעליות המחירים לצרכנים לא נמצא בעליית מחירי היבוא. לדבריו, הנתונים מעידים על כך שגיוסי המילואים משפיעים על שוק העבודה בצורה משמעותית, שכן עובדים שנמצאים במילואים מוצגים כמי שממשיכים לעבוד, אף שאין להם תרומה ישירה לתפוקה במשק. בכך נוצר מצב שבו נרשמת עלייה בתשלומי השכר, אך בלי עלייה מקבילה ביכולת הייצור
ישראל מדורגת בצמרת יוקר המחיה בעולם, בייחוד בתחום המזון. לפי נתוני OECD, מחירי המזון והמשקאות בארץ גבוהים בכ‑52% מהממוצע במדינות המפותחות. מדובר בפער משמעותי במיוחד בהשוואה למדינות אירופה, כשהלחם למשל עולה בישראל ב‑49% יותר מהממוצע. בחגי תשרי ב-2024
נרשמה עליית מחירים חדה של עד 15% לעומת ינואר 2022, בזמן שבמדינות אחרות בעולם דווקא נרשמה ירידה במחירי המזון בכ‑6.5%. גם במדד המחירים לצרכן הלא רשמי, כלומר יוקר המחייה, משקל ההוצאות על מזון משמעותי מאוד, בייחוד עקב העלייה החדה במחירי הפירות והירקות והמשקאות
הממותקים. אף שנתוני הלמ״ס מציגים עלייה כללית של כ‑4.7% במחירי המזון ב‑12 החודשים האחרונים - כלומר גבוהה מרמת האינפלציה הכללית - בפועל הצרכן מרגיש זאת בכל סל. מחירי הפירות והירקות קפצו ביותר מ‑15% מאז תחילת המלחמה, עם עליות של 50% בעגבניות ו‑44% בכרוב. בנוסף,
לבשר הבקר ולגבינות מחיר ממוצע גבוה ב-64% לעומת אלה שבמדינות OECD .
ישראל ניצבת כיום בפני מחירי יבוא מתונים, אך המחירים לצרכן גבוהים במיוחד בעצם הרגישות היומיומית שלנו למחירי המזון. הנתונים מצביעים על פער מורכב בין תוצרי היבוא לרמת המחיר בשוק המקומי - והתוצאה הברורה היא יוקר המחיה שמכביד על הצרכן הקטן.
לאור כל אלה, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, פרסם בסקירה השבועית שלו ממצאים מעוררי עניין בנוגע לעליות המחירים שחווים הצרכנים בישראל - בייחוד בתחום המזון. לדבריו, המחירים בסופר עולים, אך לא בגלל מה שכולם חושבים.
לפי זבז'ינסקי, "מדד מחירי היבוא לישראל (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בשנה האחרונה בשיעור של 0.4% בלבד, כאשר מדד המחירים של מוצרי צריכה עלה ב-0.1%". עוד הוא מציין בסקירה שלו כי, "מדד מחירי היבוא של מוצרי המזון המוגמרים עלה ב-2.8%, של חומרי הגלם לתעשיית המזון ב-2.4% ושל חומרי הגלם לחקלאות ב-1.4%". הבעיה היא ש"מחירי המזון לצרכנים עלו בשנה שהסתיימה ב-Q1/25 בשיעור הרבה יותר גבוה של 4.8%", כותב זבז'ינסקי. כלומר, אף שהעלייה במחירי התשומות לייצור מזון היתה מתונה, הפער לצרכן רחב הרבה יותר. "נראה שבניגוד לטענות יצרני המזון ורשתות השיווק המקור לעליות המחירים לצרכנים לא נמצא במחירי היבוא", הוא מדגיש.
- "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
- "אגרות החוב הממשלתיות בישראל אטרקטיביות; התשואות בארה"ב יירדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הסקירה, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמחירים ממשיכים לעלות היא שהביקוש נשאר גבוה. "קצב הגידול של הוצאות לצריכת שירותים ולמוצרי תעשייה מתגבר", הוא מציין. אמנם ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי, אך באותה תקופה נרשמה גם ירידה בתמורה לשכירים - מצב שהיה עשוי לסייע בהפחתת האינפלציה. אלא שהמציאות הישראלית מורכבת יותר. "גיוס מילואים מורחב באפריל ומאי יכול שוב להגביר עודף ביקוש על היצע וללחוץ לעליית מחירים", מציין זבז'ינסקי בסקירה שפורסמה. הנתונים שפורסמו מראים כי גיוסי המילואים משפיעים על שוק העבודה בצורה משמעותית, שכן עובדים שנמצאים במילואים מוצגים כמי שממשיכים לעבוד, אף שאין להם תרומה ישירה לתפוקה במשק. בכך נוצר מצב שבו נרשמת עלייה בתשלומי השכר, אך בלי עלייה מקבילה ביכולת הייצור. "היחס בין סך התמורה לשכירים במשק, שמשקף את הביקוש הפוטנציאלי, לבין סך שעות העבודה במגזר העסקי, שמשקף את היכולת של המגזר העסקי לספק את אותם הביקושים - עלה הרבה מעל המגמה... וגרם ללחצים לעליות מחירים", נכתב.
המסר המרכזי בסקירה הוא שעל פי הנתונים היבשים, אין סיבה מחירי המזון יתייקרו בקצב הנוכחי. ובכל זאת, מציאות של עודף ביקוש, גיוסי מילואים שמשבשים את שוק העבודה, וחוסר התאמה בין הוצאות לצריכה לבין היצע בפועל - הם אלה שמניעים את גל ההתייקרויות. זבז'ינסקי מסכם וכותב כי, "ירידה בקצב הגידול בתמורה לכלל השכירים על רקע עלייה בשעות העבודה במגזר העסקי ברבעון הראשון היו אמורים למתן לחצים לעליית מחירים. אולם, החרפת המלחמה וגיוס מילואים בחודשים אפריל ומאי יכולים לתמוך עדיין בעודף ביקוש על היצע".
- 3.אנונימי 12/06/2025 05:43הגב לתגובה זולפי הנתונים הרווח של הסופרים עלה במילוינם ירידה במכירות משמע הדבר שדופקים את האזרח
- 2.אנונימי 10/06/2025 08:13הגב לתגובה זותפקיד חברה עסקית להרוויחאם ניתן להעלות מחיר ולמכור אותה כמות אז למה לאכל חברה עסקית צריכה להרוויח כמה שיותר זה לא עסק למטרות פילנטרופיהתפקיד המדינה זה להגביל עסקים קרטליים או מונופולים ואת זה היא לא עושה כמו שצריךלמשל חקלאי מוכר בצל למשווק ב 0.6 שח לקגובכמה אתם קונים אותו בסופר
- 1.אין על ביבי וחבורתו הזבל נלחם ביוקר המחייה 20 שנה פשוט עם טיפש (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 12:43הגב לתגובה זו
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
