בנק ישראל מזהיר: הקשר בין הגירעון לציפיות האינפלציה

עליית הגירעון בתקציב הממשלה, בהשוואה לערב המלחמה, תרמה לעלייתן של הציפיות בכחצי אחוז עד אחוז

הרצי אהרון | (2)

הגירעון של המדינה זה לא איזה מספר יבש שמעניין רק כלכלנים - זה משהו שיכול להשפיע על יוקר המחיה שלנו, על המחירים בסופר, ואפילו על כמה יעלה לקחת משכנתא. בשנה האחרונה הממשלה הוציאה המון כסף, בעיקר בגלל המלחמה, וזה גרם לגירעון גדול ולעלייה בחוב של המדינה שמושלך ישירות על הציבור. למה זה חשוב? כי כשמדינה מוציאה הרבה יותר ממה שהיא מכניסה, זה יכול להכניס את המשק ללחץ - המחירים עלולים לעלות, אנשים מצפים ליותר אינפלציה, והמצב יכול להפוך למעגל כזה שמקשה על כולנו. מצד שני, יש כלכלנים שטוענים שזה לא בהכרח קורה, ושלא כל הוצאה ממשלתית דוחפת מחירים למעלה.

בבנק ישראל בדקו אם הציבור בישראל באמת חושב שהגירעון הזה יביא לעליית מחירים – כלומר, האם אנשים מצפים ליותר אינפלציה בגלל מה שקורה עם התקציב. וזה חשוב, כי אם כולם מאמינים שהמחירים ימשיכו לעלות, זה עלול לגרום לזה לקרות באמת, מעין מעגל קסמים אבל שפועל לרעת הציבור - ולא לטובתו.


המסקנות של בנק ישראל

בשנת 2024 היו הוצאות ממשלתיות גבוהות, בעיקר בשל המלחמה. כתוצאה מהוצאות אלו הגענו לגירעון גבוה ולעלייה ניכרת של החוב הציבורי. מדיניות פיסקלית מרחיבה עלולה להביא לעליית האינפלציה דרך הרחבת הביקושים המקומיים, במיוחד כשבמשק שוררות מגבלות היצע. גירעון ממשלתי גבוה עלול גם לגרום לשווקים להעריך כי הממשלה תתקשה להחזיר את החוב העתידי באמצעות מיסוי או קיצוץ הוצאות, הערכה שתפעל אף היא לעליית הציפיות לאינפלציה.


העדויות האמפיריות באשר לכיוון ולעוצמה של השפעת המדיניות הפיסקלית על האינפלציה חלוקות; מחקרים אחדים מצאו כי הרחבה פיסקלית פועלת לעליית האינפלציה ואחרים הראו כי ההשפעה אינה מובהקת ואף שלילית. בניסויים שנערכו בקרב משקי בית: קבוצת משתתפים קיבלה מידע שלפיו תוואי החוב הממשלתי יעלה. נמצא שאלו עדכנו את הציפיות לאינפלציה כלפי מעלה, מה שמעיד כי להערכתם יש לגידול החוב השפעה אינפלציונית. זוג חוקרים הראו, בהתבסס על נתונים בתדירות גבוהה, כי הגירעון הממשלתי הגבוה בארה"ב בתקופת הקורונה מסביר כ-30 אחוזים מהאינפלציה ב-2021–2022.זוג חוקרים נוסף מתעדים עלייה בציפיות לאינפלציה בימים שלאחר פרסום צעדים פיסקליים עתידיים בעלי השפעה מרחיבה על גירעון הממשלה.


המיקוד בציפיות האינפלציה (ולא באינפלציה בפועל) מאפשר לזהות את ההשפעה האינפלציונית של הגירעון על בסיס נתונים בתדירות גבוהה. כיוון שהציפיות לאינפלציה משפיעות על האינפלציה בפועל, השפעת העלייה בגירעון על הציפיות לאינפלציה מצביעה על ערוץ סיכון של עלייה באינפלציה, הקשור גם למדיניות הפיסקלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וענונו 18/03/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
    חייבים להפסיק את הביזה הנוראית שמבצעים החרדים בקופה
  • 1.
    אנונימי 18/03/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    המדווח היא על 0 ושלילית בשטח מתקרבים לעליות מחיר שבין 50 עד 100 אחוז להרבה תחומים שירותים קבועים. הספר שהעלה מ50 ל70 ועכשיו ל80 הביטוח שקפץ עשרות אחוזים לא יורידו גם אם מלחמת עולם בפתח. וללמס שיקול משלו להנדס את המדד
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.