הצלחה לחשכ"ל - ביקושים של 23 מיליארד דולר לאג"ח דולרי
הנפקה של 5 מיליארד דולר זכתבה לביקוש של פי 4.6; המשקיעים "מדרגים" את אג"ח ישראל גבוה יותר מאשר חברות הדירוג
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים נפקה ציבורית משמעותית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבין-לאומיים. מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרת הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר. המרווח שנקבע עמד על 120 ו-135 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים להנפקה הסתכמו לסך של מעל 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. המרווח מבטא דירוג טוב יותר מזה שמתבטא בדירוגים של חברות הדירוג.
המשתתפים בהנפקה כללו משקיעים מוסדיים גדולים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים באגרות חוב של מדינת ישראל לטווח ארוך. בהנפקה השתתפו כ-300 משקיעים שונים ממעל 30 מדינות בכל רחבי העולם. את ההנפקה ליוו הבנקים Bank of America. Citi Bank, Deutsche Bank, Goldman Sachs, JP Morgan, אשר שימשו כחתמים בעסקה.
טרם ההנפקה, התקיימו מפגשים נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב, בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדובר בהנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, ביטחוניים ומקומיים. המרווחים בהנפקה משקפים את הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומקבעים אותה. אגף החשב הכללי ימשיך לפעול בצורה שקולה, אחראית ומקצועית בניהול החוב הממשלתי על מנת לשמור על חוסן פיננסי ולמקסם את תנאי המימון של מדינת ישראל תוך ביצור מעמדה כיעד השקעה מבוקש בשווקים הבינלאומיים. ברצוני להודות לאנשי חטיבת המימון באגף החשב הכללי ולחתמים על הצלחת ההליך המורכב״.
- 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
- הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "מדינת ישראל הצליחה, בזמנים מאתגרים, לבצע צעד משמעותי למימון פעילותה. ההנפקה מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתי ומסייעת בגיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. תוצאות ההנפקה משקפות אמון חזק ויציב של השווקים הבינלאומיים בכלכלה הישראלית, ומדגישות את מעמדה של ישראל כיעד השקעה משמעותי עבור המשקיעים הגדולים בעולם".
- 5.שמואל 12/02/2025 13:11הגב לתגובה זואני קורא את דבריהם של החשב הכללי וסגנו על הצלחתה של ישראל אנחנו האזרחים בזמנים מאתגרים. כל הכבוד על ההנפקה ועל הביקוש. אני מקווה שאנחנו בדרך לסיום הבכי ונהי על מצבנו העגום. מעניין שבכתבה אף מילה על שר האוצר. מעניין מה היה קורה אם ההנפקה הייתה נכשלת.
- 4.אנונימי 12/02/2025 10:31הגב לתגובה זו6% ב דולר זה לא רע ל משקיעים זרים אם ה דולר יתחזק יכולה להיות בעיה בהחזר
- 3.גוש 12/02/2025 09:47הגב לתגובה זומה ההיגיון אין הגיון.מדובר בחוב מסוכן למדינה.השקל עדיין מטבע מהחזקים בעולם וימשיך להתחזק.
- 2.משקיע באגח 12/02/2025 09:45הגב לתגובה זולא מבין למה רצים לחול ומשלמים ביוקר. אולי כיף לפקידים לטייל בעולם על חשבוננו
- 1.אנונימי 12/02/2025 08:31הגב לתגובה זוהדולר ירד אז מה הטעם להצמיד אחיו בכלל היא הכל יהיה טוב בעתיד
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
