הצלחה לחשכ"ל - ביקושים של 23 מיליארד דולר לאג"ח דולרי
הנפקה של 5 מיליארד דולר זכתבה לביקוש של פי 4.6; המשקיעים "מדרגים" את אג"ח ישראל גבוה יותר מאשר חברות הדירוג
יהלי רוטנברג
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים נפקה ציבורית משמעותית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבין-לאומיים. מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרת הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר. המרווח שנקבע עמד על 120 ו-135 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים להנפקה הסתכמו לסך של מעל 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. המרווח מבטא דירוג טוב יותר מזה שמתבטא בדירוגים של חברות הדירוג.
המשתתפים בהנפקה כללו משקיעים מוסדיים גדולים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים באגרות חוב של מדינת ישראל לטווח ארוך. בהנפקה השתתפו כ-300 משקיעים שונים ממעל 30 מדינות בכל רחבי העולם. את ההנפקה ליוו הבנקים Bank of America. Citi Bank, Deutsche Bank, Goldman Sachs, JP Morgan, אשר שימשו כחתמים בעסקה.
טרם ההנפקה, התקיימו מפגשים נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב, בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדובר בהנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, ביטחוניים ומקומיים. המרווחים בהנפקה משקפים את הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומקבעים אותה. אגף החשב הכללי ימשיך לפעול בצורה שקולה, אחראית ומקצועית בניהול החוב הממשלתי על מנת לשמור על חוסן פיננסי ולמקסם את תנאי המימון של מדינת ישראל תוך ביצור מעמדה כיעד השקעה מבוקש בשווקים הבינלאומיים. ברצוני להודות לאנשי חטיבת המימון באגף החשב הכללי ולחתמים על הצלחת ההליך המורכב״.
- 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
- הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "מדינת ישראל הצליחה, בזמנים מאתגרים, לבצע צעד משמעותי למימון פעילותה. ההנפקה מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתי ומסייעת בגיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. תוצאות ההנפקה משקפות אמון חזק ויציב של השווקים הבינלאומיים בכלכלה הישראלית, ומדגישות את מעמדה של ישראל כיעד השקעה משמעותי עבור המשקיעים הגדולים בעולם".
- 5.שמואל 12/02/2025 13:11הגב לתגובה זואני קורא את דבריהם של החשב הכללי וסגנו על הצלחתה של ישראל אנחנו האזרחים בזמנים מאתגרים. כל הכבוד על ההנפקה ועל הביקוש. אני מקווה שאנחנו בדרך לסיום הבכי ונהי על מצבנו העגום. מעניין שבכתבה אף מילה על שר האוצר. מעניין מה היה קורה אם ההנפקה הייתה נכשלת.
- 4.אנונימי 12/02/2025 10:31הגב לתגובה זו6% ב דולר זה לא רע ל משקיעים זרים אם ה דולר יתחזק יכולה להיות בעיה בהחזר
- 3.גוש 12/02/2025 09:47הגב לתגובה זומה ההיגיון אין הגיון.מדובר בחוב מסוכן למדינה.השקל עדיין מטבע מהחזקים בעולם וימשיך להתחזק.
- 2.משקיע באגח 12/02/2025 09:45הגב לתגובה זולא מבין למה רצים לחול ומשלמים ביוקר. אולי כיף לפקידים לטייל בעולם על חשבוננו
- 1.אנונימי 12/02/2025 08:31הגב לתגובה זוהדולר ירד אז מה הטעם להצמיד אחיו בכלל היא הכל יהיה טוב בעתיד
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
