הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

הצלחה לחשכ"ל - ביקושים של 23 מיליארד דולר לאג"ח דולרי

הנפקה של 5 מיליארד דולר זכתבה לביקוש של פי 4.6; המשקיעים "מדרגים" את אג"ח ישראל גבוה יותר מאשר חברות הדירוג

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה יהלי רוטנברג

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים נפקה ציבורית משמעותית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבין-לאומיים. מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרת הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר. המרווח שנקבע עמד על 120 ו-135 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים להנפקה הסתכמו לסך של מעל 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. המרווח מבטא דירוג טוב יותר מזה שמתבטא בדירוגים של חברות הדירוג.


המשתתפים בהנפקה כללו משקיעים מוסדיים גדולים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים באגרות חוב של מדינת ישראל לטווח ארוך. בהנפקה השתתפו כ-300 משקיעים שונים ממעל 30 מדינות בכל רחבי העולם. את ההנפקה ליוו הבנקים Bank of America. Citi Bank, Deutsche Bank, Goldman Sachs, JP Morgan, אשר שימשו כחתמים בעסקה.


טרם ההנפקה, התקיימו מפגשים נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב, בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.


החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדובר בהנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, ביטחוניים ומקומיים. המרווחים בהנפקה משקפים את הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומקבעים אותה. אגף החשב הכללי ימשיך לפעול בצורה שקולה, אחראית ומקצועית בניהול החוב הממשלתי על מנת לשמור על חוסן פיננסי ולמקסם את תנאי המימון של מדינת ישראל תוך ביצור מעמדה כיעד השקעה מבוקש בשווקים הבינלאומיים. ברצוני להודות לאנשי חטיבת המימון באגף החשב הכללי ולחתמים על הצלחת ההליך המורכב״.


סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "מדינת ישראל הצליחה, בזמנים מאתגרים, לבצע צעד משמעותי למימון פעילותה. ההנפקה מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתי ומסייעת בגיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. תוצאות ההנפקה משקפות אמון חזק ויציב של השווקים הבינלאומיים בכלכלה הישראלית, ומדגישות את מעמדה של ישראל כיעד השקעה משמעותי עבור המשקיעים הגדולים בעולם".



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמואל 12/02/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
    אני קורא את דבריהם של החשב הכללי וסגנו על הצלחתה של ישראל אנחנו האזרחים בזמנים מאתגרים. כל הכבוד על ההנפקה ועל הביקוש. אני מקווה שאנחנו בדרך לסיום הבכי ונהי על מצבנו העגום. מעניין שבכתבה אף מילה על שר האוצר. מעניין מה היה קורה אם ההנפקה הייתה נכשלת.
  • 4.
    אנונימי 12/02/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    6% ב דולר זה לא רע ל משקיעים זרים אם ה דולר יתחזק יכולה להיות בעיה בהחזר
  • 3.
    גוש 12/02/2025 09:47
    הגב לתגובה זו
    מה ההיגיון אין הגיון.מדובר בחוב מסוכן למדינה.השקל עדיין מטבע מהחזקים בעולם וימשיך להתחזק.
  • 2.
    משקיע באגח 12/02/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה רצים לחול ומשלמים ביוקר. אולי כיף לפקידים לטייל בעולם על חשבוננו
  • 1.
    אנונימי 12/02/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
    הדולר ירד אז מה הטעם להצמיד אחיו בכלל היא הכל יהיה טוב בעתיד
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו חנינה יצחק הרצוג

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

להמשך הכתבה לחץ כאן