יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

הצלחה לחשכ"ל - ביקושים של 23 מיליארד דולר לאג"ח דולרי

הנפקה של 5 מיליארד דולר זכתבה לביקוש של פי 4.6; המשקיעים "מדרגים" את אג"ח ישראל גבוה יותר מאשר חברות הדירוג

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה יהלי רוטנברג

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים נפקה ציבורית משמעותית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבין-לאומיים. מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרת הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר. המרווח שנקבע עמד על 120 ו-135 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים להנפקה הסתכמו לסך של מעל 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. המרווח מבטא דירוג טוב יותר מזה שמתבטא בדירוגים של חברות הדירוג.


המשתתפים בהנפקה כללו משקיעים מוסדיים גדולים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים באגרות חוב של מדינת ישראל לטווח ארוך. בהנפקה השתתפו כ-300 משקיעים שונים ממעל 30 מדינות בכל רחבי העולם. את ההנפקה ליוו הבנקים Bank of America. Citi Bank, Deutsche Bank, Goldman Sachs, JP Morgan, אשר שימשו כחתמים בעסקה.


טרם ההנפקה, התקיימו מפגשים נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב, בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.


החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדובר בהנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, ביטחוניים ומקומיים. המרווחים בהנפקה משקפים את הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומקבעים אותה. אגף החשב הכללי ימשיך לפעול בצורה שקולה, אחראית ומקצועית בניהול החוב הממשלתי על מנת לשמור על חוסן פיננסי ולמקסם את תנאי המימון של מדינת ישראל תוך ביצור מעמדה כיעד השקעה מבוקש בשווקים הבינלאומיים. ברצוני להודות לאנשי חטיבת המימון באגף החשב הכללי ולחתמים על הצלחת ההליך המורכב״.


סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "מדינת ישראל הצליחה, בזמנים מאתגרים, לבצע צעד משמעותי למימון פעילותה. ההנפקה מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתי ומסייעת בגיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. תוצאות ההנפקה משקפות אמון חזק ויציב של השווקים הבינלאומיים בכלכלה הישראלית, ומדגישות את מעמדה של ישראל כיעד השקעה משמעותי עבור המשקיעים הגדולים בעולם".



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמואל 12/02/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
    אני קורא את דבריהם של החשב הכללי וסגנו על הצלחתה של ישראל אנחנו האזרחים בזמנים מאתגרים. כל הכבוד על ההנפקה ועל הביקוש. אני מקווה שאנחנו בדרך לסיום הבכי ונהי על מצבנו העגום. מעניין שבכתבה אף מילה על שר האוצר. מעניין מה היה קורה אם ההנפקה הייתה נכשלת.
  • 4.
    אנונימי 12/02/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    6% ב דולר זה לא רע ל משקיעים זרים אם ה דולר יתחזק יכולה להיות בעיה בהחזר
  • 3.
    גוש 12/02/2025 09:47
    הגב לתגובה זו
    מה ההיגיון אין הגיון.מדובר בחוב מסוכן למדינה.השקל עדיין מטבע מהחזקים בעולם וימשיך להתחזק.
  • 2.
    משקיע באגח 12/02/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה רצים לחול ומשלמים ביוקר. אולי כיף לפקידים לטייל בעולם על חשבוננו
  • 1.
    אנונימי 12/02/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
    הדולר ירד אז מה הטעם להצמיד אחיו בכלל היא הכל יהיה טוב בעתיד
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.