מצוקת האשראי בישראל: 68% מהחברות רואות קושי בשמירת מסגרת האשראי

סקר מקיף שערכו הארגונים הכלכליים המובילים במשק מעלה תמונה קשה: 78% מהחברות מדווחות על העלאת ריבית החובה/עמלת הקצאת אשראי ו-43% מתוכן נאלצו לפטר עובדים
אריאל אטיאס |

מרבית החברות במשק הישראלי (68%) רואות קושי בשמירת מסגרת האשראי הקיימת, כאשר כשליש מהן מדווחות על קושי ניכר. זאת אחת מהמסקנות העולות מסקר מקיף שערכו הארגונים הכלכליים המובילים במשק בקרב חברות בתחומי התעשייה, המלאכה, המסחר והשירותים, המלונאות, הבנייה והיהלומים.

מסקר שנערך במהלך דצמבר 2008 ובתחילת ינואר 2009, בו נטלו חלק למעלה מ- 320 חברות, עולה, כי החברות במגזר העסקי זקוקות בדחיפות לאשראי נוסף להמשך פעילותן התקינה, מרביתן (58% מהן) מדווחות על היקף אשראי נדרש של חודש עד חודשיים מחזור. ממצאי הסקר הועברו לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לשר האוצר, רוני בר-און, ולנגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר.

משבר האשראי הגלובלי שעשה עלייה לישראל במהלך המחצית השנייה של 2008 הביא הבנקים להקשיח את דרישות האשראי ולעלות את פרמיית הסיכון לחברות הישראליות.

"מצוקת האשראי מאיימת על יכולתו של המגזר העסקי לשרוד את המיתון", אומר בתגובה שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים. ברוש ציין, כי כשני שלישים מהחברות במשק הקטינו את ימי האשראי הניתנים בהסכמה ללקוחות.

מהסקר עולה, כי 78% מהחברות מדווחות על העלאת ריבית החובה/עמלת הקצאת אשראי, זאת למרות הורדות הריבית האגרסיביות אותן ביצע בנק ישראל בחצי השנה האחרונה. במקביל, יותר ממחצית מהחברות (52% מהן) ציינו כי הן נדרשו להציג ביטחונות נוספים למסגרת האשראי על ידי הבנקים. כמו כן, כשני שלישים מהחברות במשק הקטינו את ימי האשראי הניתנים בהסכמה ללקוחות ו-70% מחברות הנסקרות מדווחות על קושי בקבלת אשראי חדש/נוסף לפעילותן השוטפת ולמימון השקעות חדשות.

תגובה למצוקת האשראי

בתגובה למצוקת האשראי, מצמצמות מרבית החברות בהוצאותיהן ונעזרות בדרכי מימון חלופיות לאשראי הבנקאי.

מרבית החברות במגזר העסקי מצמצמות בהוצאות שכר, כאשר למעלה ממחציתן (54% מהן) מצמצמות שכר לדרג הניהולי בלבד. במקביל, 92% מהחברות מצמצמות בהוצאות אחרות ובמלאים, 69% מצמצמות השקעות, 78% מהחברות מצמצמות שעות נוספות ומשמרות ו- 43% אף נאלצו לפטר עובדים.

35% מהחברות שהשתתפו בסקר נאלצו להביא הון מהבית, 32% פנו למימון חוץ בנקאי, 18% מהחברות נאלצו לממש נכסים ריאליים להשגת נזילות,

ו- 10% אף מדווחים על הכנסת שותף נוסף.

מבין כלל הענפים שנסקרו, בולטות באופן ניכר תגובותיהן של חברות הבנייה בנושא המימון החלופי: 88% מחברות הבנייה שהשתתפו בסקר נאלצו להביא הון מהבית, 59% פנו למימון חוץ בנקאי, 53% מימשו נכסים ריאליים להשגת נזילות ו- 36% מדווחים על הכנסת שותף נוסף

מסגרות הסיוע הממשלתיות הנדרשות

על השאלה איך יכולה הממשלה לעזור להן להתמודד עם מצוקת האשראי אומרות החברות, כי הסיוע הממשלתי הנחוץ ביותר הינו הקמת קרן ממשלתית בערבות מדינה מלאה. מענקי תעסוקה למניעת פיטורים דורגו במקום השני מבין מסגרות הסיוע הנדרשות, וקרן ממשלתית בערבות חלקית (של 70%) דורגה במקום השלישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

מס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה

המדינה מטילה מס ייעודי על בעלי קרקעות ש״זכו״ לגור ליד תחנות המטרו העתידיות; הטענה: זה המנגנון שיבטיח את המימון לאחד מפרויקטי התשתית השאפתניים בישראל; בפועל, מי שהכי סובל מהחפירות, הרעש והאבק של השנים הקרובות, יצטרך לקחת על הגב שלו חלק מהעלות של פרויקט שנכפה עליו מההתחלה
מנדי הניג |

צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.

בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה. 

הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.

התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.

השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם

מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.