ת"א מסוגלת על המשבר? "מחירי השכירות למגורים יעלו ב-2009 ב-5%-15%"

כך עולה מסקר בכירים שמפרסמת היום פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי, מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית"
יוסי פינק |

ת"א עדיין עיר ללא הפסקה, רוב בכירי ענף הנדל"ן מאמינים כי במהלך שנת 2009, שכר הדירה למגורים בתל-אביב ימשיך לעלות למרות ההאטה בצמיחה במשק, מתוכם 76% מעריכים כי שכר הדירה יעלה ב-15% -5% .

רק 14% מהנשאלים סבורים כי לא יחול כל שינוי במחירי השכירות בעיר. כך עולה בסקר שנערך על ידי מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. הסקר שבו השתתפו בכירי ענף הנדל"ן, נועד לעמוד על המגמות והתחזיות בענף לשנת 2009 והוא ייערך מדי חציון.

רו"ח אמיתי ובר, שותף וראש מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר מעריך כי "שכר הדירה בעיר ימשיך לעלות בגלל הביקוש הגבוה והיצע הדירות הנמוך, בפרט לדירות במרכז ובצפון העיר. גם בשכונות הדרומיות של תל-אביב המצב דומה, מי שמציף את אזורים הללו הם אותם סטודנטים וזוגות צעירים, שידם אינה משגת לשכור דירה במרכז תל-אביב ועל כן הם עוברים לשכונות הדרום ובייחוד לאזור יד אליהו ולכפר שלם" .

נראה, כי מגמה זו תבוא לידי ביטוי גם בערים נוספות בישראל כמו באר שבע וירושלים. רוב בכירי הענף (67%) מעריכים כי במהלך 2009, שכר הדירה למגורים בבאר שבע ימשיך לעלות בשיעור שבין 5%-10%. 33% מעריכים כי שכד הדירה בבאר שבע יוותר כפי שהוא.

רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי , מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית. שכר הדירה בסקטור המגורים בבירה יעלה אולם בשיעור מתון יחסית של כ-5%. כ-33% מעריכים שלא יחול כל שינוי במחיר השכירות של דירות בירושלים. רק 10% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים ירידה בשכר הדירה בבירה.

52% מהנשאלים צופים כי שכר הדירה בסקטור המגורים בחיפה צפוי לעלות ב-5%, בעוד מספר לא מבוטל מהנשאלים (43%) מעריכים כי לא יחול כל שינוי בשכר הדירה ורק 5% צופים כי תהיה האטה ושכר הדירה צפוי לרדת.

המגמה החיוביות מראה את סימניה גם בסקטור הנדל"ן המסחרי,רוב בכירי הנדל"ן הישראלים (72%) צופים כי המחיר למטר רבוע בתחום המשרדים בת"א ימשיך גם בשנת 2009 להציג מגמת עלייה שבין 5%-15%.

39% מתוכם מעריכים כי מחיר השכירות למטר רבוע יעלה ב-5% בעוד ש-33% מהנשאלים צופים עלייה חדה של בין 5% ל-15% במחיר . 17% מעריכים כי המחיר לא ישתנה , 11% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים דווקא מגמה הפוכה- ירידה במחיר להשכרה למטר רבוע.

71% מבכירי הנדל"ן מעריכים כי אנו צפויים לראות מגמת ירידה במחירי דירות היוקרה, בעוד שכ-24% מהנשאלים מעריכים כי לא יחול כל שינוי במחירי דירות היוקרה בישראל.

אמיתי ובר, מוסיף כי "תושבי החוץ מארה"ב, אנגליה וצרפת, שתידלקו את עליית מחירי דירות היוקרה, כבר לא מתנפלים על דירות היוקרה בארץ, ומנגד פרויקטים חדשים מציפים את השוק בדירות יוקרה נוספות שהביקוש להן מוגבל."

90% מבכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי במהלך שנת 2009, מדד תל-אביב נדל"ן 15 ימשיך להציג מגמת ירידה , מתוכם 57% צופים ירידה של למעלה מ-10% ו-33% מעריכים כי המדד יציג מגמת ירידה של עד 10%.

95% מהנשאלים מעריכים כי בענף הנדל"ן המקומי תהיה פגיעה שלילית מתונה כתוצאה מהמיתון בשוק האמריקאי לעומת 5% אשר מעריכים כי למיתון האמריקאי לא תהיה כלל השפעה על הנדל"ן המקומי.

רו"ח אמיתי ובר, מציין כי: " המשבר העולמי נותן את אותותיו במניות הנדל"ן בשוק ההון הישראלי. הצלילה של מניות הנדל"ן נמשכת כבר יותר משנה. מניות הנדל"ן איבדו מערכן והמחירים נסוגו לרמתם מלפני שלוש-ארבע שנים , רק מתחילת 2008 איבד מדד ת"א נדל"ן 15 כ- 60%."

רוב הבכירים (86%) מעריכים כי בשנת 2009 יונפקו בבורסה בתל אביב 0-3 חברות נדל"ן בלבד. בעוד 14% מהמשיבים מעריכים כי יונפקו בין 4-6 חברות נדל"ן במהלך שנה זו. בכל הנוגע לפירעון אגרות החוב של חברות נדל"ן בבורסה בתל-אביב, מרבית הנשאלים(76%) מעריכים כי רוב חברות הנדל"ן תעמודנה בפירעון, בעוד 24% מהנשאלים צופים כי רק חלק קטן תעמודנה בפירעון מלוא היקף אגרות החוב שגויסו על ידן. 57% מהנשאלים מעריכים כי בשנת 2009 היקף המיזוגים והרכישות בשוק הנדל"ן המקומי יגדל.

48% מהנסקרים צופים כי במהלך שנת 2009 ריבית המשכנתאות הממוצעת (צמודת המדד) בישראל תעמוד על בין 3.5% ל-4%, לעומת 29% שסבורים שהרבית תעמוד בין 4% ל-4.5% ו-24% אשר צופים שהריבית תעלה ותגיע עד ל- 4.5% ל-5%.

62% מהנשאלים מעריכים כי אופן הדירוג של חברות נדל"ן בישראל הינו משקף, בעוד שכ-24% מעריכים כי אופן הדירוג מחמיר עימם. אמיתי ובר מוסיף "מאז פרוץ המשבר, הסיכונים הגבוהים אשר אליהם חשופות חברות הנדל"ן גורמים להורדת דירוג האשראי שלהן ומקשה על תהליך גיוס ההון שהינו תהליך קריטי בתקופה בה הבורסה הינה בקיפאון מוחלט."

90% מהמשיבים סבורים כי ניתן לראות בהאטה האמריקאית כהזדמנות, ולדעתם היעד הבא למשקיע הנדל"ן הישראלי הוא דווקא ארה"ב. בנוסף על כך, רוב (81%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי על אף ההתפתחויות הפוליטיות בגאורגיה בפרט ובמזרח אירופה בכלל תהיה פגיעה מתונה בלבד בענף הנדל"ן באזורים אלה כתוצאה מהתפתחויות באזורים אלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.

בפועל, נקודת החיכוך היא שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כשיש פער בין שעות שאושרו לבין שעות שמומשו. מבחינת הגוף המשלם, העברה בכסף אמורה לאפשר מענה חלופי ולשמור על הזכאות, גם כשהמערך התפעולי של החברות לא מצליח לספק טיפול בזמן או בהיקף שאושר.


בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

קו ההגנה של הביטוח הלאומי והמסר מההרכב

סגן בכיר ראשון ליועץ המשפטי, עו״ד כפיר אמון, שמייצג את הביטוח הלאומי, טוען שהחברות ניסו להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כדי ״לגזור קופון״ ולמנוע את טובת הסיעודי בהענקת טיפול מתאים, כאשר הם בעצמם יודעים שזקנים לא קיבלו את מלוא השעות שאושרו להם או קבלת מטפלים שעברו הכשרה מתאימה וכיוב׳. אמון אומר כי ״במקום שהחברות ישפרו את השירות מול הזכאים הן תוקפות כל יוזמה לשיפור וייעול הסיוע של הביטוח הלאומי״.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.