ת"א מסוגלת על המשבר? "מחירי השכירות למגורים יעלו ב-2009 ב-5%-15%"
ת"א עדיין עיר ללא הפסקה, רוב בכירי ענף הנדל"ן מאמינים כי במהלך שנת 2009, שכר הדירה למגורים בתל-אביב ימשיך לעלות למרות ההאטה בצמיחה במשק, מתוכם 76% מעריכים כי שכר הדירה יעלה ב-15% -5% .
רק 14% מהנשאלים סבורים כי לא יחול כל שינוי במחירי השכירות בעיר. כך עולה בסקר שנערך על ידי מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. הסקר שבו השתתפו בכירי ענף הנדל"ן, נועד לעמוד על המגמות והתחזיות בענף לשנת 2009 והוא ייערך מדי חציון.
רו"ח אמיתי ובר, שותף וראש מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר מעריך כי "שכר הדירה בעיר ימשיך לעלות בגלל הביקוש הגבוה והיצע הדירות הנמוך, בפרט לדירות במרכז ובצפון העיר. גם בשכונות הדרומיות של תל-אביב המצב דומה, מי שמציף את אזורים הללו הם אותם סטודנטים וזוגות צעירים, שידם אינה משגת לשכור דירה במרכז תל-אביב ועל כן הם עוברים לשכונות הדרום ובייחוד לאזור יד אליהו ולכפר שלם" .
נראה, כי מגמה זו תבוא לידי ביטוי גם בערים נוספות בישראל כמו באר שבע וירושלים. רוב בכירי הענף (67%) מעריכים כי במהלך 2009, שכר הדירה למגורים בבאר שבע ימשיך לעלות בשיעור שבין 5%-10%. 33% מעריכים כי שכד הדירה בבאר שבע יוותר כפי שהוא.
רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי , מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית. שכר הדירה בסקטור המגורים בבירה יעלה אולם בשיעור מתון יחסית של כ-5%. כ-33% מעריכים שלא יחול כל שינוי במחיר השכירות של דירות בירושלים. רק 10% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים ירידה בשכר הדירה בבירה.
52% מהנשאלים צופים כי שכר הדירה בסקטור המגורים בחיפה צפוי לעלות ב-5%, בעוד מספר לא מבוטל מהנשאלים (43%) מעריכים כי לא יחול כל שינוי בשכר הדירה ורק 5% צופים כי תהיה האטה ושכר הדירה צפוי לרדת.
המגמה החיוביות מראה את סימניה גם בסקטור הנדל"ן המסחרי,רוב בכירי הנדל"ן הישראלים (72%) צופים כי המחיר למטר רבוע בתחום המשרדים בת"א ימשיך גם בשנת 2009 להציג מגמת עלייה שבין 5%-15%.
39% מתוכם מעריכים כי מחיר השכירות למטר רבוע יעלה ב-5% בעוד ש-33% מהנשאלים צופים עלייה חדה של בין 5% ל-15% במחיר . 17% מעריכים כי המחיר לא ישתנה , 11% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים דווקא מגמה הפוכה- ירידה במחיר להשכרה למטר רבוע.
71% מבכירי הנדל"ן מעריכים כי אנו צפויים לראות מגמת ירידה במחירי דירות היוקרה, בעוד שכ-24% מהנשאלים מעריכים כי לא יחול כל שינוי במחירי דירות היוקרה בישראל.
אמיתי ובר, מוסיף כי "תושבי החוץ מארה"ב, אנגליה וצרפת, שתידלקו את עליית מחירי דירות היוקרה, כבר לא מתנפלים על דירות היוקרה בארץ, ומנגד פרויקטים חדשים מציפים את השוק בדירות יוקרה נוספות שהביקוש להן מוגבל."
90% מבכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי במהלך שנת 2009, מדד תל-אביב נדל"ן 15 ימשיך להציג מגמת ירידה , מתוכם 57% צופים ירידה של למעלה מ-10% ו-33% מעריכים כי המדד יציג מגמת ירידה של עד 10%.
95% מהנשאלים מעריכים כי בענף הנדל"ן המקומי תהיה פגיעה שלילית מתונה כתוצאה מהמיתון בשוק האמריקאי לעומת 5% אשר מעריכים כי למיתון האמריקאי לא תהיה כלל השפעה על הנדל"ן המקומי.
רו"ח אמיתי ובר, מציין כי: " המשבר העולמי נותן את אותותיו במניות הנדל"ן בשוק ההון הישראלי. הצלילה של מניות הנדל"ן נמשכת כבר יותר משנה. מניות הנדל"ן איבדו מערכן והמחירים נסוגו לרמתם מלפני שלוש-ארבע שנים , רק מתחילת 2008 איבד מדד ת"א נדל"ן 15 כ- 60%."
רוב הבכירים (86%) מעריכים כי בשנת 2009 יונפקו בבורסה בתל אביב 0-3 חברות נדל"ן בלבד. בעוד 14% מהמשיבים מעריכים כי יונפקו בין 4-6 חברות נדל"ן במהלך שנה זו. בכל הנוגע לפירעון אגרות החוב של חברות נדל"ן בבורסה בתל-אביב, מרבית הנשאלים(76%) מעריכים כי רוב חברות הנדל"ן תעמודנה בפירעון, בעוד 24% מהנשאלים צופים כי רק חלק קטן תעמודנה בפירעון מלוא היקף אגרות החוב שגויסו על ידן. 57% מהנשאלים מעריכים כי בשנת 2009 היקף המיזוגים והרכישות בשוק הנדל"ן המקומי יגדל.
48% מהנסקרים צופים כי במהלך שנת 2009 ריבית המשכנתאות הממוצעת (צמודת המדד) בישראל תעמוד על בין 3.5% ל-4%, לעומת 29% שסבורים שהרבית תעמוד בין 4% ל-4.5% ו-24% אשר צופים שהריבית תעלה ותגיע עד ל- 4.5% ל-5%.
62% מהנשאלים מעריכים כי אופן הדירוג של חברות נדל"ן בישראל הינו משקף, בעוד שכ-24% מעריכים כי אופן הדירוג מחמיר עימם. אמיתי ובר מוסיף "מאז פרוץ המשבר, הסיכונים הגבוהים אשר אליהם חשופות חברות הנדל"ן גורמים להורדת דירוג האשראי שלהן ומקשה על תהליך גיוס ההון שהינו תהליך קריטי בתקופה בה הבורסה הינה בקיפאון מוחלט."
90% מהמשיבים סבורים כי ניתן לראות בהאטה האמריקאית כהזדמנות, ולדעתם היעד הבא למשקיע הנדל"ן הישראלי הוא דווקא ארה"ב. בנוסף על כך, רוב (81%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי על אף ההתפתחויות הפוליטיות בגאורגיה בפרט ובמזרח אירופה בכלל תהיה פגיעה מתונה בלבד בענף הנדל"ן באזורים אלה כתוצאה מהתפתחויות באזורים אלה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
