ת"א מסוגלת על המשבר? "מחירי השכירות למגורים יעלו ב-2009 ב-5%-15%"
ת"א עדיין עיר ללא הפסקה, רוב בכירי ענף הנדל"ן מאמינים כי במהלך שנת 2009, שכר הדירה למגורים בתל-אביב ימשיך לעלות למרות ההאטה בצמיחה במשק, מתוכם 76% מעריכים כי שכר הדירה יעלה ב-15% -5% .
רק 14% מהנשאלים סבורים כי לא יחול כל שינוי במחירי השכירות בעיר. כך עולה בסקר שנערך על ידי מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. הסקר שבו השתתפו בכירי ענף הנדל"ן, נועד לעמוד על המגמות והתחזיות בענף לשנת 2009 והוא ייערך מדי חציון.
רו"ח אמיתי ובר, שותף וראש מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר מעריך כי "שכר הדירה בעיר ימשיך לעלות בגלל הביקוש הגבוה והיצע הדירות הנמוך, בפרט לדירות במרכז ובצפון העיר. גם בשכונות הדרומיות של תל-אביב המצב דומה, מי שמציף את אזורים הללו הם אותם סטודנטים וזוגות צעירים, שידם אינה משגת לשכור דירה במרכז תל-אביב ועל כן הם עוברים לשכונות הדרום ובייחוד לאזור יד אליהו ולכפר שלם" .
נראה, כי מגמה זו תבוא לידי ביטוי גם בערים נוספות בישראל כמו באר שבע וירושלים. רוב בכירי הענף (67%) מעריכים כי במהלך 2009, שכר הדירה למגורים בבאר שבע ימשיך לעלות בשיעור שבין 5%-10%. 33% מעריכים כי שכד הדירה בבאר שבע יוותר כפי שהוא.
רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי , מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית. שכר הדירה בסקטור המגורים בבירה יעלה אולם בשיעור מתון יחסית של כ-5%. כ-33% מעריכים שלא יחול כל שינוי במחיר השכירות של דירות בירושלים. רק 10% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים ירידה בשכר הדירה בבירה.
52% מהנשאלים צופים כי שכר הדירה בסקטור המגורים בחיפה צפוי לעלות ב-5%, בעוד מספר לא מבוטל מהנשאלים (43%) מעריכים כי לא יחול כל שינוי בשכר הדירה ורק 5% צופים כי תהיה האטה ושכר הדירה צפוי לרדת.
המגמה החיוביות מראה את סימניה גם בסקטור הנדל"ן המסחרי,רוב בכירי הנדל"ן הישראלים (72%) צופים כי המחיר למטר רבוע בתחום המשרדים בת"א ימשיך גם בשנת 2009 להציג מגמת עלייה שבין 5%-15%.
39% מתוכם מעריכים כי מחיר השכירות למטר רבוע יעלה ב-5% בעוד ש-33% מהנשאלים צופים עלייה חדה של בין 5% ל-15% במחיר . 17% מעריכים כי המחיר לא ישתנה , 11% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים דווקא מגמה הפוכה- ירידה במחיר להשכרה למטר רבוע.
71% מבכירי הנדל"ן מעריכים כי אנו צפויים לראות מגמת ירידה במחירי דירות היוקרה, בעוד שכ-24% מהנשאלים מעריכים כי לא יחול כל שינוי במחירי דירות היוקרה בישראל.
אמיתי ובר, מוסיף כי "תושבי החוץ מארה"ב, אנגליה וצרפת, שתידלקו את עליית מחירי דירות היוקרה, כבר לא מתנפלים על דירות היוקרה בארץ, ומנגד פרויקטים חדשים מציפים את השוק בדירות יוקרה נוספות שהביקוש להן מוגבל."
90% מבכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי במהלך שנת 2009, מדד תל-אביב נדל"ן 15 ימשיך להציג מגמת ירידה , מתוכם 57% צופים ירידה של למעלה מ-10% ו-33% מעריכים כי המדד יציג מגמת ירידה של עד 10%.
95% מהנשאלים מעריכים כי בענף הנדל"ן המקומי תהיה פגיעה שלילית מתונה כתוצאה מהמיתון בשוק האמריקאי לעומת 5% אשר מעריכים כי למיתון האמריקאי לא תהיה כלל השפעה על הנדל"ן המקומי.
רו"ח אמיתי ובר, מציין כי: " המשבר העולמי נותן את אותותיו במניות הנדל"ן בשוק ההון הישראלי. הצלילה של מניות הנדל"ן נמשכת כבר יותר משנה. מניות הנדל"ן איבדו מערכן והמחירים נסוגו לרמתם מלפני שלוש-ארבע שנים , רק מתחילת 2008 איבד מדד ת"א נדל"ן 15 כ- 60%."
רוב הבכירים (86%) מעריכים כי בשנת 2009 יונפקו בבורסה בתל אביב 0-3 חברות נדל"ן בלבד. בעוד 14% מהמשיבים מעריכים כי יונפקו בין 4-6 חברות נדל"ן במהלך שנה זו. בכל הנוגע לפירעון אגרות החוב של חברות נדל"ן בבורסה בתל-אביב, מרבית הנשאלים(76%) מעריכים כי רוב חברות הנדל"ן תעמודנה בפירעון, בעוד 24% מהנשאלים צופים כי רק חלק קטן תעמודנה בפירעון מלוא היקף אגרות החוב שגויסו על ידן. 57% מהנשאלים מעריכים כי בשנת 2009 היקף המיזוגים והרכישות בשוק הנדל"ן המקומי יגדל.
48% מהנסקרים צופים כי במהלך שנת 2009 ריבית המשכנתאות הממוצעת (צמודת המדד) בישראל תעמוד על בין 3.5% ל-4%, לעומת 29% שסבורים שהרבית תעמוד בין 4% ל-4.5% ו-24% אשר צופים שהריבית תעלה ותגיע עד ל- 4.5% ל-5%.
62% מהנשאלים מעריכים כי אופן הדירוג של חברות נדל"ן בישראל הינו משקף, בעוד שכ-24% מעריכים כי אופן הדירוג מחמיר עימם. אמיתי ובר מוסיף "מאז פרוץ המשבר, הסיכונים הגבוהים אשר אליהם חשופות חברות הנדל"ן גורמים להורדת דירוג האשראי שלהן ומקשה על תהליך גיוס ההון שהינו תהליך קריטי בתקופה בה הבורסה הינה בקיפאון מוחלט."
90% מהמשיבים סבורים כי ניתן לראות בהאטה האמריקאית כהזדמנות, ולדעתם היעד הבא למשקיע הנדל"ן הישראלי הוא דווקא ארה"ב. בנוסף על כך, רוב (81%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי על אף ההתפתחויות הפוליטיות בגאורגיה בפרט ובמזרח אירופה בכלל תהיה פגיעה מתונה בלבד בענף הנדל"ן באזורים אלה כתוצאה מהתפתחויות באזורים אלה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
