ת"א מסוגלת על המשבר? "מחירי השכירות למגורים יעלו ב-2009 ב-5%-15%"

כך עולה מסקר בכירים שמפרסמת היום פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי, מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית"
יוסי פינק |

ת"א עדיין עיר ללא הפסקה, רוב בכירי ענף הנדל"ן מאמינים כי במהלך שנת 2009, שכר הדירה למגורים בתל-אביב ימשיך לעלות למרות ההאטה בצמיחה במשק, מתוכם 76% מעריכים כי שכר הדירה יעלה ב-15% -5% .

רק 14% מהנשאלים סבורים כי לא יחול כל שינוי במחירי השכירות בעיר. כך עולה בסקר שנערך על ידי מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. הסקר שבו השתתפו בכירי ענף הנדל"ן, נועד לעמוד על המגמות והתחזיות בענף לשנת 2009 והוא ייערך מדי חציון.

רו"ח אמיתי ובר, שותף וראש מגזר הנדל"ן בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר מעריך כי "שכר הדירה בעיר ימשיך לעלות בגלל הביקוש הגבוה והיצע הדירות הנמוך, בפרט לדירות במרכז ובצפון העיר. גם בשכונות הדרומיות של תל-אביב המצב דומה, מי שמציף את אזורים הללו הם אותם סטודנטים וזוגות צעירים, שידם אינה משגת לשכור דירה במרכז תל-אביב ועל כן הם עוברים לשכונות הדרום ובייחוד לאזור יד אליהו ולכפר שלם" .

נראה, כי מגמה זו תבוא לידי ביטוי גם בערים נוספות בישראל כמו באר שבע וירושלים. רוב בכירי הענף (67%) מעריכים כי במהלך 2009, שכר הדירה למגורים בבאר שבע ימשיך לעלות בשיעור שבין 5%-10%. 33% מעריכים כי שכד הדירה בבאר שבע יוותר כפי שהוא.

רוב (57%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי , מעריכים כי גם בירושלים מחירי השכירות יעלו על אף ההאטה הכלכלית. שכר הדירה בסקטור המגורים בבירה יעלה אולם בשיעור מתון יחסית של כ-5%. כ-33% מעריכים שלא יחול כל שינוי במחיר השכירות של דירות בירושלים. רק 10% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים ירידה בשכר הדירה בבירה.

52% מהנשאלים צופים כי שכר הדירה בסקטור המגורים בחיפה צפוי לעלות ב-5%, בעוד מספר לא מבוטל מהנשאלים (43%) מעריכים כי לא יחול כל שינוי בשכר הדירה ורק 5% צופים כי תהיה האטה ושכר הדירה צפוי לרדת.

המגמה החיוביות מראה את סימניה גם בסקטור הנדל"ן המסחרי,רוב בכירי הנדל"ן הישראלים (72%) צופים כי המחיר למטר רבוע בתחום המשרדים בת"א ימשיך גם בשנת 2009 להציג מגמת עלייה שבין 5%-15%.

39% מתוכם מעריכים כי מחיר השכירות למטר רבוע יעלה ב-5% בעוד ש-33% מהנשאלים צופים עלייה חדה של בין 5% ל-15% במחיר . 17% מעריכים כי המחיר לא ישתנה , 11% מהנשאלים מביעים פסימיות וצופים דווקא מגמה הפוכה- ירידה במחיר להשכרה למטר רבוע.

71% מבכירי הנדל"ן מעריכים כי אנו צפויים לראות מגמת ירידה במחירי דירות היוקרה, בעוד שכ-24% מהנשאלים מעריכים כי לא יחול כל שינוי במחירי דירות היוקרה בישראל.

אמיתי ובר, מוסיף כי "תושבי החוץ מארה"ב, אנגליה וצרפת, שתידלקו את עליית מחירי דירות היוקרה, כבר לא מתנפלים על דירות היוקרה בארץ, ומנגד פרויקטים חדשים מציפים את השוק בדירות יוקרה נוספות שהביקוש להן מוגבל."

90% מבכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי במהלך שנת 2009, מדד תל-אביב נדל"ן 15 ימשיך להציג מגמת ירידה , מתוכם 57% צופים ירידה של למעלה מ-10% ו-33% מעריכים כי המדד יציג מגמת ירידה של עד 10%.

95% מהנשאלים מעריכים כי בענף הנדל"ן המקומי תהיה פגיעה שלילית מתונה כתוצאה מהמיתון בשוק האמריקאי לעומת 5% אשר מעריכים כי למיתון האמריקאי לא תהיה כלל השפעה על הנדל"ן המקומי.

רו"ח אמיתי ובר, מציין כי: " המשבר העולמי נותן את אותותיו במניות הנדל"ן בשוק ההון הישראלי. הצלילה של מניות הנדל"ן נמשכת כבר יותר משנה. מניות הנדל"ן איבדו מערכן והמחירים נסוגו לרמתם מלפני שלוש-ארבע שנים , רק מתחילת 2008 איבד מדד ת"א נדל"ן 15 כ- 60%."

רוב הבכירים (86%) מעריכים כי בשנת 2009 יונפקו בבורסה בתל אביב 0-3 חברות נדל"ן בלבד. בעוד 14% מהמשיבים מעריכים כי יונפקו בין 4-6 חברות נדל"ן במהלך שנה זו. בכל הנוגע לפירעון אגרות החוב של חברות נדל"ן בבורסה בתל-אביב, מרבית הנשאלים(76%) מעריכים כי רוב חברות הנדל"ן תעמודנה בפירעון, בעוד 24% מהנשאלים צופים כי רק חלק קטן תעמודנה בפירעון מלוא היקף אגרות החוב שגויסו על ידן. 57% מהנשאלים מעריכים כי בשנת 2009 היקף המיזוגים והרכישות בשוק הנדל"ן המקומי יגדל.

48% מהנסקרים צופים כי במהלך שנת 2009 ריבית המשכנתאות הממוצעת (צמודת המדד) בישראל תעמוד על בין 3.5% ל-4%, לעומת 29% שסבורים שהרבית תעמוד בין 4% ל-4.5% ו-24% אשר צופים שהריבית תעלה ותגיע עד ל- 4.5% ל-5%.

62% מהנשאלים מעריכים כי אופן הדירוג של חברות נדל"ן בישראל הינו משקף, בעוד שכ-24% מעריכים כי אופן הדירוג מחמיר עימם. אמיתי ובר מוסיף "מאז פרוץ המשבר, הסיכונים הגבוהים אשר אליהם חשופות חברות הנדל"ן גורמים להורדת דירוג האשראי שלהן ומקשה על תהליך גיוס ההון שהינו תהליך קריטי בתקופה בה הבורסה הינה בקיפאון מוחלט."

90% מהמשיבים סבורים כי ניתן לראות בהאטה האמריקאית כהזדמנות, ולדעתם היעד הבא למשקיע הנדל"ן הישראלי הוא דווקא ארה"ב. בנוסף על כך, רוב (81%) בכירי ענף הנדל"ן הישראלי צופים כי על אף ההתפתחויות הפוליטיות בגאורגיה בפרט ובמזרח אירופה בכלל תהיה פגיעה מתונה בלבד בענף הנדל"ן באזורים אלה כתוצאה מהתפתחויות באזורים אלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.