ט' באב ועסקאות הנדל"ן: "לא רק חרדים נמנעים מביצוע עסקאות"
תקופת בין המצרים שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב נחשבת תקופת קיפאון לעסקים במגזר החרדי. בתקופה זו לא מברכים "שהחיינו" ונמנעים מחתימת חוזים, מביצוע עסקאות ומרכישות משמעותיות. הקפדה יתרה חלה בתחילת חודש אב החל השבוע..
מנהלי תיקים חרדים נמנעים מפעילות בתקופה זו ומשינויים מהותיים בתיקי הלקוחות אך בשל משקלם הנמוך בשוק המניות הישראלי, הירידה בהיקפי פעילותם מורגשת, אם בכלל, בעיקר בחדרי עסקאות מט"ח. עם זאת, כשמדובר בפעילות הקשורה בפרנסה של החרדים ולא במסחר לצורך רווח שנוסף על ההכנסה, התמונה אינה חד משמעית.
גם בשוק הנדל"ן מוכרת התופעה של הקפאת עסקאות של המגזר החרדי בתקופת בין המצרים. "בשבוע האחרון לפני ראש חודש אב לבין תשעה באב ניכרת ירידה בולטת מאוד במספר העסקאות בענף הנדל"ן וסגירת עסקאות נדחית ל"אחרי תשעה באב" אומר לוי יצחק, סוקר הדירות. לדבריו התופעה חוזרת מדי שנה גם אצל דתיים 'לייט' ומאמינים ולא רק אצל חרדים. מדובר בירידה של קרוב ל- 100% בסגירת עסקאות נדל"ן במגזר החרדי, אך גם בקרב ציבור המאמינים החילוני ישנה ירידה ניכרת . במגזר החרדי בולטת התופעה של רוכשים פוטנציאלים המעדיפים לא לראות נכסים כדי לא להתפתות לסגירת העסקה, ומנגד מוכרים שמשהים את מכירת הנכס עד לסיום התקופה.
"שוק הנדל"ן החרדי הוא למעשה שוק סגור שכן העסקאות מתבצעות לרוב בשכונות חרדיות או מול קבלנים חרדים ולכן קיימת מעין הסכמה של כבוד לדחות עסקאות עד אחרי תשעה באב" אומר דודי דביר, מנהל השיווק של בנק אדנים.
"בתקופת 'תשעת הימים' בין א' באב ל- ט' באב ישנה ירידה של עשרות אחוזים בחתימה על חוזים לרכישת דירות בכל רחבי הארץ. תקופה זו המסמלת את חורבן הבית הראשון והשני אינה מומלצת להתחלות חדשות וחתימה על חוזים לפי המסורת היהודית" אומר דרור אוהב ציון מנכ"ל דרא שיווק נדל"ן ומוסיף כי מורגשת ירידה של כ- 90% בחתימה על חוזים לרכישת דירה גם בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית.
לעומת זאת, עמית קמינסקי מנכ"ל -AMG למשכנתאות מוסר כי מבדיקה שערך בבבנקים למשכנתאות עולה כי לא מורגשת ירידה בפתיחת תיקים ובירורים בנושא משכנתא שכן מדובר בתהליך הנמשך מספר שבועות, לעומת זאת החתימה על חוזה המשכנתא נדחית לאחרי תשעה באב.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
