ט' באב ועסקאות הנדל"ן: "לא רק חרדים נמנעים מביצוע עסקאות"

השוק החרדי מגלגל עסקאות נדל"ן בהיקף כולל של כ-5.5-6 מיליארד שקל בשנה
איריס בר-טל |

תקופת בין המצרים שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב נחשבת תקופת קיפאון לעסקים במגזר החרדי. בתקופה זו לא מברכים "שהחיינו" ונמנעים מחתימת חוזים, מביצוע עסקאות ומרכישות משמעותיות. הקפדה יתרה חלה בתחילת חודש אב החל השבוע..

מנהלי תיקים חרדים נמנעים מפעילות בתקופה זו ומשינויים מהותיים בתיקי הלקוחות אך בשל משקלם הנמוך בשוק המניות הישראלי, הירידה בהיקפי פעילותם מורגשת, אם בכלל, בעיקר בחדרי עסקאות מט"ח. עם זאת, כשמדובר בפעילות הקשורה בפרנסה של החרדים ולא במסחר לצורך רווח שנוסף על ההכנסה, התמונה אינה חד משמעית.

גם בשוק הנדל"ן מוכרת התופעה של הקפאת עסקאות של המגזר החרדי בתקופת בין המצרים. "בשבוע האחרון לפני ראש חודש אב לבין תשעה באב ניכרת ירידה בולטת מאוד במספר העסקאות בענף הנדל"ן וסגירת עסקאות נדחית ל"אחרי תשעה באב" אומר לוי יצחק, סוקר הדירות. לדבריו התופעה חוזרת מדי שנה גם אצל דתיים 'לייט' ומאמינים ולא רק אצל חרדים. מדובר בירידה של קרוב ל- 100% בסגירת עסקאות נדל"ן במגזר החרדי, אך גם בקרב ציבור המאמינים החילוני ישנה ירידה ניכרת . במגזר החרדי בולטת התופעה של רוכשים פוטנציאלים המעדיפים לא לראות נכסים כדי לא להתפתות לסגירת העסקה, ומנגד מוכרים שמשהים את מכירת הנכס עד לסיום התקופה.

"שוק הנדל"ן החרדי הוא למעשה שוק סגור שכן העסקאות מתבצעות לרוב בשכונות חרדיות או מול קבלנים חרדים ולכן קיימת מעין הסכמה של כבוד לדחות עסקאות עד אחרי תשעה באב" אומר דודי דביר, מנהל השיווק של בנק אדנים.

"בתקופת 'תשעת הימים' בין א' באב ל- ט' באב ישנה ירידה של עשרות אחוזים בחתימה על חוזים לרכישת דירות בכל רחבי הארץ. תקופה זו המסמלת את חורבן הבית הראשון והשני אינה מומלצת להתחלות חדשות וחתימה על חוזים לפי המסורת היהודית" אומר דרור אוהב ציון מנכ"ל דרא שיווק נדל"ן ומוסיף כי מורגשת ירידה של כ- 90% בחתימה על חוזים לרכישת דירה גם בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית.

לעומת זאת, עמית קמינסקי מנכ"ל -AMG למשכנתאות מוסר כי מבדיקה שערך בבבנקים למשכנתאות עולה כי לא מורגשת ירידה בפתיחת תיקים ובירורים בנושא משכנתא שכן מדובר בתהליך הנמשך מספר שבועות, לעומת זאת החתימה על חוזה המשכנתא נדחית לאחרי תשעה באב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).