ט' באב ועסקאות הנדל"ן: "לא רק חרדים נמנעים מביצוע עסקאות"
תקופת בין המצרים שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב נחשבת תקופת קיפאון לעסקים במגזר החרדי. בתקופה זו לא מברכים "שהחיינו" ונמנעים מחתימת חוזים, מביצוע עסקאות ומרכישות משמעותיות. הקפדה יתרה חלה בתחילת חודש אב החל השבוע..
מנהלי תיקים חרדים נמנעים מפעילות בתקופה זו ומשינויים מהותיים בתיקי הלקוחות אך בשל משקלם הנמוך בשוק המניות הישראלי, הירידה בהיקפי פעילותם מורגשת, אם בכלל, בעיקר בחדרי עסקאות מט"ח. עם זאת, כשמדובר בפעילות הקשורה בפרנסה של החרדים ולא במסחר לצורך רווח שנוסף על ההכנסה, התמונה אינה חד משמעית.
גם בשוק הנדל"ן מוכרת התופעה של הקפאת עסקאות של המגזר החרדי בתקופת בין המצרים. "בשבוע האחרון לפני ראש חודש אב לבין תשעה באב ניכרת ירידה בולטת מאוד במספר העסקאות בענף הנדל"ן וסגירת עסקאות נדחית ל"אחרי תשעה באב" אומר לוי יצחק, סוקר הדירות. לדבריו התופעה חוזרת מדי שנה גם אצל דתיים 'לייט' ומאמינים ולא רק אצל חרדים. מדובר בירידה של קרוב ל- 100% בסגירת עסקאות נדל"ן במגזר החרדי, אך גם בקרב ציבור המאמינים החילוני ישנה ירידה ניכרת . במגזר החרדי בולטת התופעה של רוכשים פוטנציאלים המעדיפים לא לראות נכסים כדי לא להתפתות לסגירת העסקה, ומנגד מוכרים שמשהים את מכירת הנכס עד לסיום התקופה.
"שוק הנדל"ן החרדי הוא למעשה שוק סגור שכן העסקאות מתבצעות לרוב בשכונות חרדיות או מול קבלנים חרדים ולכן קיימת מעין הסכמה של כבוד לדחות עסקאות עד אחרי תשעה באב" אומר דודי דביר, מנהל השיווק של בנק אדנים.
"בתקופת 'תשעת הימים' בין א' באב ל- ט' באב ישנה ירידה של עשרות אחוזים בחתימה על חוזים לרכישת דירות בכל רחבי הארץ. תקופה זו המסמלת את חורבן הבית הראשון והשני אינה מומלצת להתחלות חדשות וחתימה על חוזים לפי המסורת היהודית" אומר דרור אוהב ציון מנכ"ל דרא שיווק נדל"ן ומוסיף כי מורגשת ירידה של כ- 90% בחתימה על חוזים לרכישת דירה גם בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית.
לעומת זאת, עמית קמינסקי מנכ"ל -AMG למשכנתאות מוסר כי מבדיקה שערך בבבנקים למשכנתאות עולה כי לא מורגשת ירידה בפתיחת תיקים ובירורים בנושא משכנתא שכן מדובר בתהליך הנמשך מספר שבועות, לעומת זאת החתימה על חוזה המשכנתא נדחית לאחרי תשעה באב.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
