לקראת עדכון המדדים: מהפכה של ממש בין ה-100 ליתר
לקראת חילוף המדדים ביוני הקרוב – מי פורשת? מי תיכנס? – הסאגה נמשכת
באחת הכתבות האחרונות שלנו סקרנו את רשימת המניות שעתידות להערכתנו לעלות למדד ת"א 100 מתוך מדדי היתר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השינויים הצפויים, ולהערכתנו השינויים צפויות להיות מרחיקי לכת במיוחד עבור חלק ממניות היתר הותיקות. חשוב לציין כי עדיין מדובר באינדיקציות, וכי יתכן כי שינויים אלו לא יקרו או יקרו בחלקן, ותמיד קיימת האפשרות שמישהו ישלוף "ג'וקר" ביום האחרון (או ליתר דיוק, עד לסוף השבוע).
המניות שנכון להיום צפויות "לעלות כיתה" ולהיכנס לת"א 100 מהיתר 50:
קווינקו – מפעילה בתי מלון וקזינו עולה לת"א 100 בין היתר בזכות המיזוג עם שחר המילניום ומהנפקה בבורסת לונדון.
מיטרוניקס – יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחיה שבשליטת קיבוץ יזרעאל. הייתה מועמדת לעלות לת"א 100 גם בעדכונים האחרונים.
גולף – חברת האופנה וכלי הבית שבשליטת קבוצת אי.די.בי. מפעילה 195 חנויות בישראל בלבד, ובוחנת באופן תדיר האם וכיצד יש לצאת לחו"ל.
גרינסטון – (לשעבר אורדן) בעלת השליטה באיטונג מחזיקה גם ב- EER שעוסקת במחזור פסולת והפיכתו לחשמל.
פורמולה – חברת האחזקות ששולטת במטריקס, מג'יק, סאפיאנס, ופורמולה ויז'ן שבשליטת אלי רייפמן.
פאנדטק – מוחזקת ע"י כלל תעשיות, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בתחום הסליקה האלקטרונית בין בנקים, עסקים ומוסדות פיננסים.
נפטא – עוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל ובארה"ב, והשקעה בנכסי נדל"ן והשכרת נדל"ן מניב בישראל ובאירופה. שולטת בחנ"ל וישראמקו, מוחזקת ע"י יואל.
המלט – עוסקת ייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית ולתעשיית המוליכים למחצה, לשימוש במערכות בקרה.
ברן – חברת ההנדסה הגדולה בישראל, עוסקת בעיקר במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת סלולרית בארץ ובחו"ל. לאחרונה פרסמה מספר אזהרות רווח שקשורות לפרויקט אינטל שהסב לחברה הפסדים.
אנליסט – עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל, חיתום והנפקות.
ישראמקו – עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
קמהדע – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה. לאחרונה נהנית מגל חדשות טובות שהעלו משמעותית את שווי החברה בבורסה.
טאואר – עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה. לאחרונה הודיעה על רכישת חברת ג'אז טכנולוגיות שצפוי להפוך את טאואר לחברה הגדולה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות עם הכנסות של יותר מ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו לוותה גם בתוכנית צמצום עלויות בטאואר.
אורכית – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים בעיקר לשירותי פס רחב.
המניות שנכון להיום צפויות "לרדת" כיתה ולהצטרף למדדי היתר:
אי.די.בי פיתוח – חברת האחזקות הגדולה שבשליטת נוחי דנקנר. מחזיקה בין היתר בכלל ביטוח, כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, מכתשים אגן ועוד חברות ענק במשק הישראלי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.8%) מהמינימום הנדרש.
בינלאומי 5 – הבנק החמישי בגודלו בישראל. שולט גם בבנק אוצר החייל, בנק מסד ויובנק. עתיד לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.5%) מהמינימום הנדרש.
פיבי – ה"אמא" של הבנק הבינלאומי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24%) מהמינימום הנדרש.
אזורים – חברת הנדל"ן שבשליטת בוימלגרין, עוסקת בבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב. שולטת בשיכון ופיתוח ולגנא הולדינגס. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.8%) מהמינימום הנדרש.
דלק נדל"ן – זרוע הנדל"ן בקבוצת דלק. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24.1%) מהמינימום הנדרש.
דרבן – חברת השקעות מקבוצת פישמן, העוסקת בייזום, בנייה והשכרת מבנים למסחר, תעשיה, ומשרדים. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (20.3%) מהמינימום הנדרש.
הכשרת הישוב – עוסקת בתחומי הנדל"ן, מלונאות, תקשורת ("מעריב") ושולטת באופטימה. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.6%) מהמינימום הנדרש.
ארזים – חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ', סבלה בשנה החולפת מאזהרת רווח שנבעה ממחיקה בעקבות השקעה בפעילות רשת מסעדות באנגליה, ומגידול בהוצאות המימון של החברה שהביאו לירידה בשווייה בשוק. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
אוסיף – חברת הנדל"ן היזמי שבשליטת ארקדי גאידמק. רכשה בשנה האחרונה את חברת התשתיות א.ארנסון והתקשרה במספר עסקאות בעלי עניין. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
דניה סיבוס – נסיעה על כביש 431 התבררה כיקרה, וחברת ההנדסה והתשתיות דניה סיבוס סבלה מירידות חדות בשווייה. בנוסף מחזיקה החברה בשליש מכביש חוצה ישראל ועוסקת בעבודות קבלניות לבניה למגורים, מסחר ותעשיה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימליים.
כלל פיננסים – חברת הפיננסים שעוסקת בניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום ועוד, וכוללת גם פעילות פיננסים בחו"ל, עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.1%) מהמינימום הנדרש.
אבגול– עוסקת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים בעיקר לשוק ההיגיינה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. ** קבוצת IBI פועלת כעושה שוק בחלק מהמניות הנסקרות בסקירה זו **
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
