לקראת עדכון המדדים: מהפכה של ממש בין ה-100 ליתר
לקראת חילוף המדדים ביוני הקרוב – מי פורשת? מי תיכנס? – הסאגה נמשכת
באחת הכתבות האחרונות שלנו סקרנו את רשימת המניות שעתידות להערכתנו לעלות למדד ת"א 100 מתוך מדדי היתר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השינויים הצפויים, ולהערכתנו השינויים צפויות להיות מרחיקי לכת במיוחד עבור חלק ממניות היתר הותיקות. חשוב לציין כי עדיין מדובר באינדיקציות, וכי יתכן כי שינויים אלו לא יקרו או יקרו בחלקן, ותמיד קיימת האפשרות שמישהו ישלוף "ג'וקר" ביום האחרון (או ליתר דיוק, עד לסוף השבוע).
המניות שנכון להיום צפויות "לעלות כיתה" ולהיכנס לת"א 100 מהיתר 50:
קווינקו – מפעילה בתי מלון וקזינו עולה לת"א 100 בין היתר בזכות המיזוג עם שחר המילניום ומהנפקה בבורסת לונדון.
מיטרוניקס – יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחיה שבשליטת קיבוץ יזרעאל. הייתה מועמדת לעלות לת"א 100 גם בעדכונים האחרונים.
גולף – חברת האופנה וכלי הבית שבשליטת קבוצת אי.די.בי. מפעילה 195 חנויות בישראל בלבד, ובוחנת באופן תדיר האם וכיצד יש לצאת לחו"ל.
גרינסטון – (לשעבר אורדן) בעלת השליטה באיטונג מחזיקה גם ב- EER שעוסקת במחזור פסולת והפיכתו לחשמל.
פורמולה – חברת האחזקות ששולטת במטריקס, מג'יק, סאפיאנס, ופורמולה ויז'ן שבשליטת אלי רייפמן.
פאנדטק – מוחזקת ע"י כלל תעשיות, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בתחום הסליקה האלקטרונית בין בנקים, עסקים ומוסדות פיננסים.
נפטא – עוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל ובארה"ב, והשקעה בנכסי נדל"ן והשכרת נדל"ן מניב בישראל ובאירופה. שולטת בחנ"ל וישראמקו, מוחזקת ע"י יואל.
המלט – עוסקת ייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית ולתעשיית המוליכים למחצה, לשימוש במערכות בקרה.
ברן – חברת ההנדסה הגדולה בישראל, עוסקת בעיקר במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת סלולרית בארץ ובחו"ל. לאחרונה פרסמה מספר אזהרות רווח שקשורות לפרויקט אינטל שהסב לחברה הפסדים.
אנליסט – עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל, חיתום והנפקות.
ישראמקו – עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
קמהדע – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה. לאחרונה נהנית מגל חדשות טובות שהעלו משמעותית את שווי החברה בבורסה.
טאואר – עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה. לאחרונה הודיעה על רכישת חברת ג'אז טכנולוגיות שצפוי להפוך את טאואר לחברה הגדולה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות עם הכנסות של יותר מ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו לוותה גם בתוכנית צמצום עלויות בטאואר.
אורכית – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים בעיקר לשירותי פס רחב.
המניות שנכון להיום צפויות "לרדת" כיתה ולהצטרף למדדי היתר:
אי.די.בי פיתוח – חברת האחזקות הגדולה שבשליטת נוחי דנקנר. מחזיקה בין היתר בכלל ביטוח, כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, מכתשים אגן ועוד חברות ענק במשק הישראלי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.8%) מהמינימום הנדרש.
בינלאומי 5 – הבנק החמישי בגודלו בישראל. שולט גם בבנק אוצר החייל, בנק מסד ויובנק. עתיד לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.5%) מהמינימום הנדרש.
פיבי – ה"אמא" של הבנק הבינלאומי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24%) מהמינימום הנדרש.
אזורים – חברת הנדל"ן שבשליטת בוימלגרין, עוסקת בבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב. שולטת בשיכון ופיתוח ולגנא הולדינגס. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.8%) מהמינימום הנדרש.
דלק נדל"ן – זרוע הנדל"ן בקבוצת דלק. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24.1%) מהמינימום הנדרש.
דרבן – חברת השקעות מקבוצת פישמן, העוסקת בייזום, בנייה והשכרת מבנים למסחר, תעשיה, ומשרדים. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (20.3%) מהמינימום הנדרש.
הכשרת הישוב – עוסקת בתחומי הנדל"ן, מלונאות, תקשורת ("מעריב") ושולטת באופטימה. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.6%) מהמינימום הנדרש.
ארזים – חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ', סבלה בשנה החולפת מאזהרת רווח שנבעה ממחיקה בעקבות השקעה בפעילות רשת מסעדות באנגליה, ומגידול בהוצאות המימון של החברה שהביאו לירידה בשווייה בשוק. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
אוסיף – חברת הנדל"ן היזמי שבשליטת ארקדי גאידמק. רכשה בשנה האחרונה את חברת התשתיות א.ארנסון והתקשרה במספר עסקאות בעלי עניין. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
דניה סיבוס – נסיעה על כביש 431 התבררה כיקרה, וחברת ההנדסה והתשתיות דניה סיבוס סבלה מירידות חדות בשווייה. בנוסף מחזיקה החברה בשליש מכביש חוצה ישראל ועוסקת בעבודות קבלניות לבניה למגורים, מסחר ותעשיה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימליים.
כלל פיננסים – חברת הפיננסים שעוסקת בניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום ועוד, וכוללת גם פעילות פיננסים בחו"ל, עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.1%) מהמינימום הנדרש.
אבגול– עוסקת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים בעיקר לשוק ההיגיינה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. ** קבוצת IBI פועלת כעושה שוק בחלק מהמניות הנסקרות בסקירה זו **

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
