לקראת עדכון המדדים: מהפכה של ממש בין ה-100 ליתר
לקראת חילוף המדדים ביוני הקרוב – מי פורשת? מי תיכנס? – הסאגה נמשכת
באחת הכתבות האחרונות שלנו סקרנו את רשימת המניות שעתידות להערכתנו לעלות למדד ת"א 100 מתוך מדדי היתר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השינויים הצפויים, ולהערכתנו השינויים צפויות להיות מרחיקי לכת במיוחד עבור חלק ממניות היתר הותיקות. חשוב לציין כי עדיין מדובר באינדיקציות, וכי יתכן כי שינויים אלו לא יקרו או יקרו בחלקן, ותמיד קיימת האפשרות שמישהו ישלוף "ג'וקר" ביום האחרון (או ליתר דיוק, עד לסוף השבוע).
המניות שנכון להיום צפויות "לעלות כיתה" ולהיכנס לת"א 100 מהיתר 50:
קווינקו – מפעילה בתי מלון וקזינו עולה לת"א 100 בין היתר בזכות המיזוג עם שחר המילניום ומהנפקה בבורסת לונדון.
מיטרוניקס – יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחיה שבשליטת קיבוץ יזרעאל. הייתה מועמדת לעלות לת"א 100 גם בעדכונים האחרונים.
גולף – חברת האופנה וכלי הבית שבשליטת קבוצת אי.די.בי. מפעילה 195 חנויות בישראל בלבד, ובוחנת באופן תדיר האם וכיצד יש לצאת לחו"ל.
גרינסטון – (לשעבר אורדן) בעלת השליטה באיטונג מחזיקה גם ב- EER שעוסקת במחזור פסולת והפיכתו לחשמל.
פורמולה – חברת האחזקות ששולטת במטריקס, מג'יק, סאפיאנס, ופורמולה ויז'ן שבשליטת אלי רייפמן.
פאנדטק – מוחזקת ע"י כלל תעשיות, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בתחום הסליקה האלקטרונית בין בנקים, עסקים ומוסדות פיננסים.
נפטא – עוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל ובארה"ב, והשקעה בנכסי נדל"ן והשכרת נדל"ן מניב בישראל ובאירופה. שולטת בחנ"ל וישראמקו, מוחזקת ע"י יואל.
המלט – עוסקת ייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית ולתעשיית המוליכים למחצה, לשימוש במערכות בקרה.
ברן – חברת ההנדסה הגדולה בישראל, עוסקת בעיקר במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת סלולרית בארץ ובחו"ל. לאחרונה פרסמה מספר אזהרות רווח שקשורות לפרויקט אינטל שהסב לחברה הפסדים.
אנליסט – עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל, חיתום והנפקות.
ישראמקו – עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
קמהדע – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה. לאחרונה נהנית מגל חדשות טובות שהעלו משמעותית את שווי החברה בבורסה.
טאואר – עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה. לאחרונה הודיעה על רכישת חברת ג'אז טכנולוגיות שצפוי להפוך את טאואר לחברה הגדולה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות עם הכנסות של יותר מ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו לוותה גם בתוכנית צמצום עלויות בטאואר.
אורכית – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים בעיקר לשירותי פס רחב.
המניות שנכון להיום צפויות "לרדת" כיתה ולהצטרף למדדי היתר:
אי.די.בי פיתוח – חברת האחזקות הגדולה שבשליטת נוחי דנקנר. מחזיקה בין היתר בכלל ביטוח, כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, מכתשים אגן ועוד חברות ענק במשק הישראלי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.8%) מהמינימום הנדרש.
בינלאומי 5 – הבנק החמישי בגודלו בישראל. שולט גם בבנק אוצר החייל, בנק מסד ויובנק. עתיד לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.5%) מהמינימום הנדרש.
פיבי – ה"אמא" של הבנק הבינלאומי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24%) מהמינימום הנדרש.
אזורים – חברת הנדל"ן שבשליטת בוימלגרין, עוסקת בבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב. שולטת בשיכון ופיתוח ולגנא הולדינגס. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.8%) מהמינימום הנדרש.
דלק נדל"ן – זרוע הנדל"ן בקבוצת דלק. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24.1%) מהמינימום הנדרש.
דרבן – חברת השקעות מקבוצת פישמן, העוסקת בייזום, בנייה והשכרת מבנים למסחר, תעשיה, ומשרדים. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (20.3%) מהמינימום הנדרש.
הכשרת הישוב – עוסקת בתחומי הנדל"ן, מלונאות, תקשורת ("מעריב") ושולטת באופטימה. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.6%) מהמינימום הנדרש.
ארזים – חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ', סבלה בשנה החולפת מאזהרת רווח שנבעה ממחיקה בעקבות השקעה בפעילות רשת מסעדות באנגליה, ומגידול בהוצאות המימון של החברה שהביאו לירידה בשווייה בשוק. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
אוסיף – חברת הנדל"ן היזמי שבשליטת ארקדי גאידמק. רכשה בשנה האחרונה את חברת התשתיות א.ארנסון והתקשרה במספר עסקאות בעלי עניין. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
דניה סיבוס – נסיעה על כביש 431 התבררה כיקרה, וחברת ההנדסה והתשתיות דניה סיבוס סבלה מירידות חדות בשווייה. בנוסף מחזיקה החברה בשליש מכביש חוצה ישראל ועוסקת בעבודות קבלניות לבניה למגורים, מסחר ותעשיה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימליים.
כלל פיננסים – חברת הפיננסים שעוסקת בניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום ועוד, וכוללת גם פעילות פיננסים בחו"ל, עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.1%) מהמינימום הנדרש.
אבגול– עוסקת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים בעיקר לשוק ההיגיינה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. ** קבוצת IBI פועלת כעושה שוק בחלק מהמניות הנסקרות בסקירה זו **
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
