לקראת עדכון המדדים: מהפכה של ממש בין ה-100 ליתר

נתלי גוטליב, אנליסטית מניות היתר של IBI בית השקעות, מסתכל על עדכון המדדים הקרוב
נתלי גוטליב |

לקראת חילוף המדדים ביוני הקרוב – מי פורשת? מי תיכנס? – הסאגה נמשכת

באחת הכתבות האחרונות שלנו סקרנו את רשימת המניות שעתידות להערכתנו לעלות למדד ת"א 100 מתוך מדדי היתר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השינויים הצפויים, ולהערכתנו השינויים צפויות להיות מרחיקי לכת במיוחד עבור חלק ממניות היתר הותיקות. חשוב לציין כי עדיין מדובר באינדיקציות, וכי יתכן כי שינויים אלו לא יקרו או יקרו בחלקן, ותמיד קיימת האפשרות שמישהו ישלוף "ג'וקר" ביום האחרון (או ליתר דיוק, עד לסוף השבוע).

המניות שנכון להיום צפויות "לעלות כיתה" ולהיכנס לת"א 100 מהיתר 50:

קווינקו – מפעילה בתי מלון וקזינו עולה לת"א 100 בין היתר בזכות המיזוג עם שחר המילניום ומהנפקה בבורסת לונדון.

מיטרוניקס – יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחיה שבשליטת קיבוץ יזרעאל. הייתה מועמדת לעלות לת"א 100 גם בעדכונים האחרונים.

גולף – חברת האופנה וכלי הבית שבשליטת קבוצת אי.די.בי. מפעילה 195 חנויות בישראל בלבד, ובוחנת באופן תדיר האם וכיצד יש לצאת לחו"ל.

גרינסטון – (לשעבר אורדן) בעלת השליטה באיטונג מחזיקה גם ב- EER שעוסקת במחזור פסולת והפיכתו לחשמל.

פורמולה – חברת האחזקות ששולטת במטריקס, מג'יק, סאפיאנס, ופורמולה ויז'ן שבשליטת אלי רייפמן.

פאנדטק – מוחזקת ע"י כלל תעשיות, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בתחום הסליקה האלקטרונית בין בנקים, עסקים ומוסדות פיננסים.

נפטא – עוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל ובארה"ב, והשקעה בנכסי נדל"ן והשכרת נדל"ן מניב בישראל ובאירופה. שולטת בחנ"ל וישראמקו, מוחזקת ע"י יואל.

המלט – עוסקת ייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית ולתעשיית המוליכים למחצה, לשימוש במערכות בקרה.

ברן – חברת ההנדסה הגדולה בישראל, עוסקת בעיקר במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת סלולרית בארץ ובחו"ל. לאחרונה פרסמה מספר אזהרות רווח שקשורות לפרויקט אינטל שהסב לחברה הפסדים.

אנליסט – עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל, חיתום והנפקות.

ישראמקו – עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.

קמהדע – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה. לאחרונה נהנית מגל חדשות טובות שהעלו משמעותית את שווי החברה בבורסה.

טאואר – עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה. לאחרונה הודיעה על רכישת חברת ג'אז טכנולוגיות שצפוי להפוך את טאואר לחברה הגדולה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות עם הכנסות של יותר מ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו לוותה גם בתוכנית צמצום עלויות בטאואר.

אורכית – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים בעיקר לשירותי פס רחב.

המניות שנכון להיום צפויות "לרדת" כיתה ולהצטרף למדדי היתר:

אי.די.בי פיתוח – חברת האחזקות הגדולה שבשליטת נוחי דנקנר. מחזיקה בין היתר בכלל ביטוח, כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, מכתשים אגן ועוד חברות ענק במשק הישראלי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.8%) מהמינימום הנדרש.

בינלאומי 5 – הבנק החמישי בגודלו בישראל. שולט גם בבנק אוצר החייל, בנק מסד ויובנק. עתיד לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.5%) מהמינימום הנדרש.

פיבי – ה"אמא" של הבנק הבינלאומי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24%) מהמינימום הנדרש.

אזורים – חברת הנדל"ן שבשליטת בוימלגרין, עוסקת בבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב. שולטת בשיכון ופיתוח ולגנא הולדינגס. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.8%) מהמינימום הנדרש.

דלק נדל"ן – זרוע הנדל"ן בקבוצת דלק. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24.1%) מהמינימום הנדרש.

דרבן – חברת השקעות מקבוצת פישמן, העוסקת בייזום, בנייה והשכרת מבנים למסחר, תעשיה, ומשרדים. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (20.3%) מהמינימום הנדרש.

הכשרת הישוב – עוסקת בתחומי הנדל"ן, מלונאות, תקשורת ("מעריב") ושולטת באופטימה. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.6%) מהמינימום הנדרש.

ארזים – חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ', סבלה בשנה החולפת מאזהרת רווח שנבעה ממחיקה בעקבות השקעה בפעילות רשת מסעדות באנגליה, ומגידול בהוצאות המימון של החברה שהביאו לירידה בשווייה בשוק. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.

אוסיף – חברת הנדל"ן היזמי שבשליטת ארקדי גאידמק. רכשה בשנה האחרונה את חברת התשתיות א.ארנסון והתקשרה במספר עסקאות בעלי עניין. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.

דניה סיבוס – נסיעה על כביש 431 התבררה כיקרה, וחברת ההנדסה והתשתיות דניה סיבוס סבלה מירידות חדות בשווייה. בנוסף מחזיקה החברה בשליש מכביש חוצה ישראל ועוסקת בעבודות קבלניות לבניה למגורים, מסחר ותעשיה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימליים.

כלל פיננסים – חברת הפיננסים שעוסקת בניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום ועוד, וכוללת גם פעילות פיננסים בחו"ל, עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.1%) מהמינימום הנדרש.

אבגול– עוסקת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים בעיקר לשוק ההיגיינה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. ** קבוצת IBI פועלת כעושה שוק בחלק מהמניות הנסקרות בסקירה זו **

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיות

מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט

ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אמדוקס

מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.

קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.

קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.


אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת

אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.

קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.