לקראת עדכון המדדים: מהפכה של ממש בין ה-100 ליתר
לקראת חילוף המדדים ביוני הקרוב – מי פורשת? מי תיכנס? – הסאגה נמשכת
באחת הכתבות האחרונות שלנו סקרנו את רשימת המניות שעתידות להערכתנו לעלות למדד ת"א 100 מתוך מדדי היתר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השינויים הצפויים, ולהערכתנו השינויים צפויות להיות מרחיקי לכת במיוחד עבור חלק ממניות היתר הותיקות. חשוב לציין כי עדיין מדובר באינדיקציות, וכי יתכן כי שינויים אלו לא יקרו או יקרו בחלקן, ותמיד קיימת האפשרות שמישהו ישלוף "ג'וקר" ביום האחרון (או ליתר דיוק, עד לסוף השבוע).
המניות שנכון להיום צפויות "לעלות כיתה" ולהיכנס לת"א 100 מהיתר 50:
קווינקו – מפעילה בתי מלון וקזינו עולה לת"א 100 בין היתר בזכות המיזוג עם שחר המילניום ומהנפקה בבורסת לונדון.
מיטרוניקס – יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחיה שבשליטת קיבוץ יזרעאל. הייתה מועמדת לעלות לת"א 100 גם בעדכונים האחרונים.
גולף – חברת האופנה וכלי הבית שבשליטת קבוצת אי.די.בי. מפעילה 195 חנויות בישראל בלבד, ובוחנת באופן תדיר האם וכיצד יש לצאת לחו"ל.
גרינסטון – (לשעבר אורדן) בעלת השליטה באיטונג מחזיקה גם ב- EER שעוסקת במחזור פסולת והפיכתו לחשמל.
פורמולה – חברת האחזקות ששולטת במטריקס, מג'יק, סאפיאנס, ופורמולה ויז'ן שבשליטת אלי רייפמן.
פאנדטק – מוחזקת ע"י כלל תעשיות, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בתחום הסליקה האלקטרונית בין בנקים, עסקים ומוסדות פיננסים.
נפטא – עוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל ובארה"ב, והשקעה בנכסי נדל"ן והשכרת נדל"ן מניב בישראל ובאירופה. שולטת בחנ"ל וישראמקו, מוחזקת ע"י יואל.
המלט – עוסקת ייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית ולתעשיית המוליכים למחצה, לשימוש במערכות בקרה.
ברן – חברת ההנדסה הגדולה בישראל, עוסקת בעיקר במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת סלולרית בארץ ובחו"ל. לאחרונה פרסמה מספר אזהרות רווח שקשורות לפרויקט אינטל שהסב לחברה הפסדים.
אנליסט – עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל, חיתום והנפקות.
ישראמקו – עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
קמהדע – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה. לאחרונה נהנית מגל חדשות טובות שהעלו משמעותית את שווי החברה בבורסה.
טאואר – עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה. לאחרונה הודיעה על רכישת חברת ג'אז טכנולוגיות שצפוי להפוך את טאואר לחברה הגדולה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות עם הכנסות של יותר מ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו לוותה גם בתוכנית צמצום עלויות בטאואר.
אורכית – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים בעיקר לשירותי פס רחב.
המניות שנכון להיום צפויות "לרדת" כיתה ולהצטרף למדדי היתר:
אי.די.בי פיתוח – חברת האחזקות הגדולה שבשליטת נוחי דנקנר. מחזיקה בין היתר בכלל ביטוח, כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, מכתשים אגן ועוד חברות ענק במשק הישראלי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.8%) מהמינימום הנדרש.
בינלאומי 5 – הבנק החמישי בגודלו בישראל. שולט גם בבנק אוצר החייל, בנק מסד ויובנק. עתיד לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.5%) מהמינימום הנדרש.
פיבי – ה"אמא" של הבנק הבינלאומי. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24%) מהמינימום הנדרש.
אזורים – חברת הנדל"ן שבשליטת בוימלגרין, עוסקת בבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב. שולטת בשיכון ופיתוח ולגנא הולדינגס. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.8%) מהמינימום הנדרש.
דלק נדל"ן – זרוע הנדל"ן בקבוצת דלק. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (24.1%) מהמינימום הנדרש.
דרבן – חברת השקעות מקבוצת פישמן, העוסקת בייזום, בנייה והשכרת מבנים למסחר, תעשיה, ומשרדים. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (20.3%) מהמינימום הנדרש.
הכשרת הישוב – עוסקת בתחומי הנדל"ן, מלונאות, תקשורת ("מעריב") ושולטת באופטימה. עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (22.6%) מהמינימום הנדרש.
ארזים – חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ', סבלה בשנה החולפת מאזהרת רווח שנבעה ממחיקה בעקבות השקעה בפעילות רשת מסעדות באנגליה, ומגידול בהוצאות המימון של החברה שהביאו לירידה בשווייה בשוק. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
אוסיף – חברת הנדל"ן היזמי שבשליטת ארקדי גאידמק. רכשה בשנה האחרונה את חברת התשתיות א.ארנסון והתקשרה במספר עסקאות בעלי עניין. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
דניה סיבוס – נסיעה על כביש 431 התבררה כיקרה, וחברת ההנדסה והתשתיות דניה סיבוס סבלה מירידות חדות בשווייה. בנוסף מחזיקה החברה בשליש מכביש חוצה ישראל ועוסקת בעבודות קבלניות לבניה למגורים, מסחר ותעשיה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימליים.
כלל פיננסים – חברת הפיננסים שעוסקת בניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום ועוד, וכוללת גם פעילות פיננסים בחו"ל, עתידה לרדת בשל שיעור אחזקות ציבור נמוכות (21.1%) מהמינימום הנדרש.
אבגול– עוסקת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים בעיקר לשוק ההיגיינה. עתידה לרדת בגלל שלא עומדת בתנאי שווי שוק מינימאליים.
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. ** קבוצת IBI פועלת כעושה שוק בחלק מהמניות הנסקרות בסקירה זו **
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
