להשקיע כמו הטובים ביותר: כי"ל עומדת בקריטריונים?

השקעה היא לא ספקולציה, הפתעות שליליות הן הרסניות, ו"מניות הרחוב" עלולות לבסוף להשאיר אותכם רק ברחוב. איך כי"ל מתנהגת לפי הקריטריונים של המשקיעים הגדולים - יצאנו לבדוק
שהם לוי |

כולם מדברים על אינפלציה, אבל האינפלציה האמיתית שאני רואה היא אותה אינפלציה של העלאות המלצה למניית כי"ל. עם כל הכבוד לאותם אנליסטים ולפופולריות הגוברות בתחום, פשוט ניגשתי לבדוק מספר עובדות בסיסיות בנוגע למנייה.

כל משקיע צריך להיות חשדן, לסמוך פחות על ספקולציה ויותר על הגיון כלכלי. משקיע צריך גם לברוח ממניות הנסחרות במכפילים גבוהים, מאחר וקיים פוטנציאל לא קטן להפתעות שליליות. דוד דרמן כתב בספרו שהשפעות שליליות עבור מניות עם ציפיות גדולות עלולות להביא לתוצאות הרסניות, אמר וצדק.

אני מדגיש שיכול מאוד להיות שמחירי הסחורות ימשיכו להאמיר ומחיר מניית כי"ל ירקיע שחקים, אך היכולת לומר אם תרחיש זה אכן יתרחש או לא שקולה להטלת מטבע. כולנו יודעים מה הסיכויים ומה האפשרויות בהטלת מטבע, כך גם לגבי מחירי הסחורות החקלאיות.

בטרם אסביר מדוע המשקיעים הגדולים היו סולדים מהמניה באופן מובהק ועל פי מספר קריטריונים. אינני חושש להביע את הערכתי בנוגע לטווח הקצר לפחות, במידה וה'פד' יאותת על פסק זמן במגמת הורדות הריבית, צעד זה עלול להביא לתיקון אלים בכל מחירי הסחורות – תיקון מטה. באשר למניות האגרוכימיה סביר להניח שהן יספגו מכה.

דרכם של פישר ואושו'נסי: שווי שוק חלקי סך המכירות

אתמול החלטתי ללכת בדרכם של קנט פישר וג'יימס אושו'נסי שהאסטרטגייה שלהם מיושמת על ידי משקיעים רבים בוול סטריט. ואגב אינני מחזיק במניית כי"ל, כי פשוט אסור לי לרכוש מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב כמו שאר הכתבים ב-Bizportal.

התחלתי לבדוק את היחסים הפיננסים של החברה והראשון שדווקא אותו העדפתי לבדוק היה יחס שווי השוק הנוכחי חלקי המכירות ב-12 החודשים האחרונים. הקריטריונים של פישר ואושו'נסי מאוד ברורים ומאוד החלטיים. יחס גבוה של שווי שוק חלקי מכירות מרמז על מנייה יקרה, חד וחלק.

לצורך הבדיקה פתחתי את הדוחות הכספיים של החברה מאתר מאיה, קריאה של דו"חות טובה תמיד כשמעוניינים להשקיע בחברה. פעולה שחלק ניכר מהמשקיעים לא טורח לבצע. בדקתי מה היו המכירות של החברה ב-12 החודשים האחרונים, ומצאתי מיד בעמודים הראשונים – 4.1 מיליארד דולר, שזה 14.35 מיליארד שקל על פי שער הדולר האחרון. שווי השוק של החברה נכון לאתמול הוא 82 מיליארד שקל.

יחס שווי השוק חלקי סך המכירות של החברה מגיע נכון לאתמול עומד על 5.7. אושו'נסי ופישר מעריכים חברה זולה ככזאת עם יחס הנמוך מ-1, כזאת תהיה מוגדרת כמציאה. אבל 5.7 זהו יחס גבוה לכל הדעות.

גם במידה והחברה תציג גידול של 25% בהכנסות/מכירות כפי שעשתה בשנה שעברה, או אף גידול כפול מזה, וגם בהנחה שמהמניה תיסחר באותה רמת מחירים עדיין החברה תחשב ליקרה על פי הקריטריונים.

הקריטריונים של גראהם: מכפיל רווח והיחס השוטף

בנג'ימין גראהם היה אבי תורת הערך. למעשה גראהם היה במינוח פשוט האנליסט הראשון בתבל, או מי שהמציא את המקצוע. מאז פיתחו להם האנליסטים מגוון תיאוריות שונות ומשונות לתמחר את החברות, לעיתים ללא הואיל. כמה אנליסטים אתם מכירים שלא מסקרים רק סקטור בודד, שהתחזיות שלהם הכו את מדד המעו"ף יותר מ-5 שנים בסך הכל.

השיטות של גראהם מיושמות עד היום, גראהם ראה חשיבות במכפיל הרווח, למרות שיש שיגידו שמכפיל גבוה למשל בחברות הייטק משקף צפי לגידול חד ברווחים. גראהם לא האמין בצפי, אז לא היה מי שיחזה והוא נאלץ לאסוף מניות על פי הקריטריונים שפיתח באותו הזמן. מי שזכרונו קצרצר, אפשר להביא את הדוגמא של גוגל שנסחרה בשיאה במחיר של כ-700 דולר עם מכפיל של 40. היום היא "קצת" רחוקה מהמחיר הזה. בשביל חובבי הבורסה בתל אביב אפשר להסתכל על אפריקה, מיותר להכביר במילים.

ועכשיו לכי"ל המנייה נסחרת במכפיל רווח של 37.5 נכון לאתמול, גראהם טוען שמעל מכפיל 15 מנייה היא יקרה. גם בהתחשב בצמיחה המהירה מכפיל כזה משקף ציפיות גבוהות מידי, לפחות להכפלת הרווח בשנה הנוכחית. אם זה לא יקרה הנחיתה עלולה להיות קשה, גראהם נזכיר לא היה ספקולנט אלא משקיע ערך.

היחס השני והמעניין הוא יחס העונה לכינוי היחס השוטף (Current Ratio) שהוא למעשה היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות שמודד את החוסן הפיננסי של הפירמה. יחס גבוה דווקא במקרה הזה יעיד על פירמה איתנה מבחינה פיננסית. ברור לכל שחברה כמו כי"ל איתנה בכל קנה מידה. אבל איתות הקנייה של גראהם מתייחס למניות שבהן היחס השוטף הוא גבוה מ-2. במקרה של כי"ל היחס השוטף אכן מראה על איתנות אך לא במונחים של גראהם.

הנכסים השוטפים של החברה על פי הדו"חות לשנת 2007 עומדים על 2.252 מיליארד דולר, כאשר ההתחייבויות השוטפות עמדו על 1.538 מיליארד דולר. כלומר היחס השוטף עומד בקירוב על 1.46, טוב אבל לא נכנס לרשימה של גראהם.

***סקירה זו אינה בגדר המלצה או ייעוץ לקנות למכור או להחזיק בכל נייר ערך המוזכר בכתבה. הכותב אינו מחזיק באף אחד מניירות הערך המוזכרים בכתבה. כל העושה שימוש במידע המוצג בסקירה הנ"ל עושה זאת על אחריותו האישית בלבד***

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.