הטעיה ומצג שווא רשלני מצד פקידי המוסד לבטוח לאומי

מאת: רו"ח שוקי מיניביצקי
.
חשבים מידע עסקי |

תקציר פס"ד ת"א 062750/66

• בבית משפט השלום תל-אביב-יפו

• לפני: כב' השופטת יעל אילני

• ניתן ב-25.2.2008 •

התובעים: רוזנוקס אירנה ועודד

• הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

הרקע

להלן מובא תקציר פסק דין חדש, בגין תביעת נזיקין, שהגיש עו"ד אלון לוריא, שייצג את המבוטחים רוזנוקס ארנה [להלן - ה"מבוטחת" או ה"תובעת"] ועודד נגד המוסד לביטוח לאומי [להלן - "המל"ל"], בגין אי תשלום תוספת בעבור קצבת נכות כללית, אשר המבוטחת היתה זכאית לה נוסף על קצבת זקנה.

התובעת זכתה בתביעתה ומתוך קריאת פסק הדין, אני חושב, כי זאת פעם ראשונה ששופטת מתייחסת במיוחד לחובת הגילוי והזהירות, שעל פקידי המל"ל לנקוט כלפי מבוטחיו, כדי להבטיח את מימוש זכויותיהם מכוח החוק.

כפי שניתן לראות, במקרה הנידון לא נעשה כך והמבוטחת נפגעה בצורה משמעותית. בפסק הדין נפסק לה פיצוי של 150 אלף ש"ח, המחושב לפי השווי המהוון של אובדן תוספת קצבת הנכות הכללית שהמבוטחת הפסידה.

לדעתי, לאור תוצאות פסק הדין, חשוב כי המל"ל יפיק את מלוא הלקחים, יעביר מסר ברור לכל עובדיו, ובמיוחד לעובדי מחלקות הגמלאות, כדי שבעתיד המבוטחים יוכלו לנצל את מלוא זכויותיהם לקבלת גמלאות, שהם זכאים להן כדין.

ידוע כי עיקר ציבור המבוטחים, הנזקק במיוחד לגמלאות המל"ל, הנו ציבור, שאין בידיו יכולות לשכור את שירותיהם של בעלי מקצוע, המתמחים בדיני ביטוח לאומי (עורכי דין ורואי חשבון), ולכן השופטת המלומדת השכילה להעביר את נטל האחריות למיצוי מלוא הזכויות ל"מגרשם" של עובדי המל"ל.

נראה כי פסק הדין החזיר את ה"עטרה ליושנה", בכך שהוא הזכיר למל"ל, כי הוא קודם כול מוסד סוציאלי, שמטרתו היא דאגה למבוטחיו.

העובדות

התובעת היא ילידת שנת 1944. בהיותה בת 59 שנים ושישה חודשים לקתה באירוע מוחי קשה. עקב כך היא פנתה למל"ל בתביעה לקבלת קצבת נכות כללית. בחודש ינואר 2004, המל"ל אישר לתובעת דרגת אי כושר בשיעור 75%, רטרואקטיבית החל ממועד קרות האירוע.

כך עקרונית, התובעת הייתה זכאית לקצבת נכות מאותו המועד. עם זאת, מאחר שבאותו המועד התובעת הייתה זכאית לקבל דמי מחלה ממעבידה, המל"ל הודיע לה, כי על אף שאושרה לה דרגת אי הכושר, הרי כל עוד ממשיכים להשתלם לה דמי מחלה ממעבידה, אין היא זכאית לתשלום הקצבה, והמל"ל ישוב לדון בתביעה מחדש, לאחר המצאת אישור על תאריך מיצוי זכויותיה בדמי מחלה.

לאחר שמוצו זכויות התובעת, כאמור, היא שבה ופנתה אל המל"ל לקבלת קצבת נכות. אלא שבמועד זה, התובעת עברה את גיל 60 - הגיל, שבו היא נהייתה זכאית לקצבת זקנה. משכך, לטענת המל"ל, היא אינה זכאית לקצבת נכות.

יוצא אפוא, כי בעקבות בחירתה של התובעת לנצל את ימי המחלה עד תום - נגרם וייגרם לה הפסד חודשי בסכום הגמלה הנוספת. זאת, מן המועד, שבו החלה להשתלם לה קצבת הזקנה ועד לתום תוחלת חייה.

הסוגיה שבמחלוקת

האם המל"ל הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, והאם פקידיו נהגו ברשלנות באופן הצגת העובדות לתובעת, בעניין זכאותה לקצבת נכות ?

פסק הדין

המל"ל חב בחובת זהירות כלפי מבוטחיו, וביניהם התובעת. יתרה מזו. בשל אופיו המיוחד, המל"ל חב חובת גילוי מוגברת למבוטחיו על העובדות הרלוונטיות למימוש זכויותיהם מכוח החוק.

אחד מן הביטויים המובהקים של חובות הזהירות, הגילוי והנאמנות המוטלות על המל"ל, הוא חובתו, כמי שבקיא בכל הקשור לזכויות המבוטחים על פי דין, למסור מידע מלא, בהיר וממצה למבוטח אודות זכויותיו והדרך למיצוין, ולנקוט את כל אמצעי הזהירות, שלא להטעות, או להציג למבוטח מצג, שעשוי לגרום לו לנהוג בדרך, שתפגע באפשרותו למצות באופן מרבי את זכויותיו.

לגופו של עניין, בית המשפט קבע, כי במועד שבו אושרה הזכאות העקרונית, הפקידה במל"ל, שטיפלה בתובעת, ידעה הן את מספר ימי המחלה, שעמדו לזכות התובעת והן את גילה המדויק.

משכך, הפקידה ידעה ו/או הייתה צריכה לדעת, כי בתום ניצול ימי המחלה, התובעת תהיה בגיל הזכאות לקצבת זקנה ולפיכך לא תאושר זכאותה לקצבת נכות ולקצבת הזקנה. אך למרות זאת, היא לא טרחה להבהיר מידע בעל חשיבות זה לתובעת.

בית המשפט מתח ביקורת על המל"ל ועל פקידיו, וציין כי לא מן הנמנע, שאדם, ובמיוחד מי שאינו בקיא בנפתולי החוק, יסיק מנוסח המכתב (שהומצא לתובעת), כי התשלום בפועל מותנה במיצוי ימי המחלה, בעוד הזכות לקבלתו אושרה.

לא זו בלבד, שהמל"ל לא הבהיר לתובעת, בכתב או בעל פה, את מצבה, ולא הסביר לה שעל פי הנתונים הקיימים והידועים תידחה תביעתה מפאת גילה, אלא הוא אף הטעה אותה לחשוב אחרת, כשהזמין אותה לשוב ולחדש את תביעתה.

המל"ל במחדלו - אי גילוי מלא של העובדות ושל הנתונים הרלוונטיים לתובעת, ובמעשיו - ניסוח מכתבו באופן מטעה, או למצער מעורפל ולא ברור - התרשל כלפי התובעת והציג לפניה מצג שווא שהוא מצג מטעה.

אמנם, אין כאן הטעיה מכוונת, אך הטעיה ומצג שווא רשלניים יש גם יש. התובעת הסתמכה על המצג המטעה והסתמכות זו הביאה לנזק שנגרם לה. משכך, יש לקבל את תביעתה.

הכותב - ממשרד שיף-הזנפרץ ושות', רואי חשבון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל