וול סטריט נעלה יום מסחר הכפכך במגמה מעורבת: החששות מהאטה הכבידו

סקטור הפיננסים נלחץ מטה כחלק מהספקולציות למחיקות עתק נוספות. הנפט זינק 4% וסגר במחיר של 92 דולר לחבית לאחר שגורמים באופ"ק התבטאו כי הם מתכוונים לקצץ בתפוקה בפגישה הבאה. בישראליות: פוליקום הוסיפה 2.6%, צורן התחזקה ב-3.2%, ביגבנד צנחה 6.6% למרות העלאת המלצה

המדדים המובילים בוול סטריט חתמו יום מסחר תנודתי במגמה מעורבת. חששות המשקיעים נוגעים להערכות כי המחיקות יביאו לבסוף לפגיעה גם בחברות הטכנולוגיה. הנאסד"ק שייט בין עלייה קלה לירידה קלה במהלך כל יום המסחר, כאשר מדד הדאו ג'ונס שהה רוב הזמן בטריטוריה השלילית.

בקרב חברות הברוקראג' והבנקים בלטו ג'י פי מורגן ובנק אוף אמריקה עם הירידה החדה ביותר מ אוקטובר. יצרנית בולי העץ הגדולה בארה"ב, Weyerhaeuser, איבדה גובה וסגרה בשפל של 16 חודשים בבורסות ניו-יורק לאחר שדיווחה על הפסד. מנגד, תמכו במדדי אמזון מיקרוסופט ואפל.

בהמשך לסנטימנט המעורב שהסתמן היום, מאוניברסיטת מישיגן יוצאים מסרים מאוד פסימיים, דירקטור המחקר של סנטימנט הצרכנים שעורכת האוניברסיטה טען היום כי המיתון בכלכלה יהיה כואב אף יותר מאלה המאפיינים את המחזורים הכלכליים. עוד מוסיף, כי הלחצים האינפלציונים יוסיפו להעיב למרות הירידה בצריכה הפרטית, קרי מצב מסובך עבור מתווי המדיניות המוניטרית בפדרל ריזרב, כך אמר היום ריצארד' קורטין כאשר הוא עושה שימוש במידע שהתקבל גם מהיצור התעשייתי. "האפקטים האחרים יורגשו לאורך זמן רב יותר".

עדות נוספת להאטה מקבלים המשקיעים מנתון המלאים הסיטונאים, שפורסם כשעה לאחר פתיחת המסחר. המלאים קפצו בשיעור החד מזה יותר משנה, ומסמלים למעשה כי על הסקטור היצרני יהיה לחתוך את התפוקה, וסיכוי רב יותר כי הכלכלה תדרדר למיתון. המלאים הסיטונאים גדלו ב-1.1% בספטמבר, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש שחלף, כך הודיעה לשכת המסחר היום.

אתמול, המניות האמריקניות קטעו רצף ירידות של 3 ימים, בעוד המשקיעים אספו מניות פגועות, כגון וול-מארט וסיסקו אשר חשפו תוצאות מאכזבות.

כהמשך לשבוע התנודתי בדולר ובסחורות, החוזים על הזהב מטפסים היום מעלה ומוסיפים 7.2 דולר לרמה של 917.2 דולר לאונקיה במסחר בבורסות ניו-יורק.

מניותיהן של סיטיגרופ וגולדמן זאקס נלחצות היום מטה, כחלק מהחששות כי הבנקים הגדולים ירשמו עוד מחיקות עתק. אומדן שנערך הציג מצב עגום בשוק ההלוואות – שיעורי חדלות הפרעון של הלוואות ממונפות נסק לשיא של כל הזמנים בשבוע הנוכחי.

מבטחת האג"ח הגדולה בעולם לא מפסיקה לספק כותרות, MBIA, הודיעה היום על מכירה ממניותיה מתחת לשווי השוק בכדי להעלות את מרכיב ההון העצמי ולשמור על הדירוג.

מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.52% לרמה של 2,304 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.54% לרמה של 12,180 הנקודות.

אמריקניות במרכז

ענקית ציוד התקשורת, Alcatel-Lucent, (סימול:ALU) בלטה היום, לאחר שדיווחה על ביצועים חזקים ברבעון הרביעי. אולם הזהירה מפני הפסד תפעולי ברבעון הנוכחי וכן על קיצוץ הדיבידנד.

מכל החברות בפוקוס, חברת McAfee טיפסה היום, לאחר שהירידה ברווחים אצל יצרנית התוכנות לא הייתה כל כך גרועה כפי שצפו האנליסטים. החברה דיווחה על ירידה של כ-63% ברווח של הרבעון הרביעי.

בשדרת המדווחות היום יצעדו Weyerhaeuser , Beckman Coulter ו-Coventry Health Care.

חברת Coca-Cola, קיבלה היום העלאת המלצה ל-"תשואת יתר" מ-"תשואת שוק" מצד בר סטרנס. פירמת הברוקרים ציינה את התוצאות הטובות של PepsiCo והצלחה בשווקים הגלובליים בין הסיבות.

בין הישראליות

מניות ביגבנד רשתות נסחרו ברקע לפרסום דוחותיה של החברה, אמש לאחר הסגירה (ה'). יצרנית מוצרי התקשורת דיווחה על הכנסות של 30.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של כ-100%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, החברה עברה גם להפסד (ע"פ GAAP) של 13.8 מיליון דולר, או 23 סנט למניה, זאת בהשוואה לרווח של 3.5 מיליון דולר, או 6 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2006.

מניית טבע חו"ל, קיבלה היום (ו') חיזוק חיובי מצג גולדמן זאקס. "אנחנו ממשיכים לראות בחברה כסיפור אטרקטיבי של שלוש שנות צמיחה, דבר הצפוי להתבהר יותר במשך שלושת השבועות הקרובים - בין פרסום התוצאות לבין יום האנליסטים (21 לפברואר)". חברת טבע צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה ב-12 לפברואר.

מניות דלק US נסחרה ברקע להודעת החברה (ה'), כי תחלק דיווידנד רבעוני של 3.75 סנט. יום האקס יהיה 20 לפברואר ויום התשלום ה-7 למרץ.

מניית אלביט מערכות חו"ל הוסיפה להיסחר על רקע הורדת המלצה מצד בית ההשקעות UBS. האנליסטים חתכו אתמול (ה') את המלצתם ל"נייטרלי" מ"קנייה", תוך שהם מזהירים מפני שחיקה ברווחיות החברה כתוצאה מעלויות אינטגרציה והיחלשות הדולר.

חברת רדויז’ן חו"ל, ספקית מערכות הוידיאו, ריכזה עניין ברקע לפרסום הדוחות והעלאת המלצה. החברה דיווחה אתמול (ה') על ירידה בהכנסות ל-22.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007. בבית ההשקעות Cantor Fitzgerald העלו המלצה למניות החברה ל-"קנייה" מ-"החזק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".