וול סטריט נעלה יום מסחר הכפכך במגמה מעורבת: החששות מהאטה הכבידו

סקטור הפיננסים נלחץ מטה כחלק מהספקולציות למחיקות עתק נוספות. הנפט זינק 4% וסגר במחיר של 92 דולר לחבית לאחר שגורמים באופ"ק התבטאו כי הם מתכוונים לקצץ בתפוקה בפגישה הבאה. בישראליות: פוליקום הוסיפה 2.6%, צורן התחזקה ב-3.2%, ביגבנד צנחה 6.6% למרות העלאת המלצה

המדדים המובילים בוול סטריט חתמו יום מסחר תנודתי במגמה מעורבת. חששות המשקיעים נוגעים להערכות כי המחיקות יביאו לבסוף לפגיעה גם בחברות הטכנולוגיה. הנאסד"ק שייט בין עלייה קלה לירידה קלה במהלך כל יום המסחר, כאשר מדד הדאו ג'ונס שהה רוב הזמן בטריטוריה השלילית.

בקרב חברות הברוקראג' והבנקים בלטו ג'י פי מורגן ובנק אוף אמריקה עם הירידה החדה ביותר מ אוקטובר. יצרנית בולי העץ הגדולה בארה"ב, Weyerhaeuser, איבדה גובה וסגרה בשפל של 16 חודשים בבורסות ניו-יורק לאחר שדיווחה על הפסד. מנגד, תמכו במדדי אמזון מיקרוסופט ואפל.

בהמשך לסנטימנט המעורב שהסתמן היום, מאוניברסיטת מישיגן יוצאים מסרים מאוד פסימיים, דירקטור המחקר של סנטימנט הצרכנים שעורכת האוניברסיטה טען היום כי המיתון בכלכלה יהיה כואב אף יותר מאלה המאפיינים את המחזורים הכלכליים. עוד מוסיף, כי הלחצים האינפלציונים יוסיפו להעיב למרות הירידה בצריכה הפרטית, קרי מצב מסובך עבור מתווי המדיניות המוניטרית בפדרל ריזרב, כך אמר היום ריצארד' קורטין כאשר הוא עושה שימוש במידע שהתקבל גם מהיצור התעשייתי. "האפקטים האחרים יורגשו לאורך זמן רב יותר".

עדות נוספת להאטה מקבלים המשקיעים מנתון המלאים הסיטונאים, שפורסם כשעה לאחר פתיחת המסחר. המלאים קפצו בשיעור החד מזה יותר משנה, ומסמלים למעשה כי על הסקטור היצרני יהיה לחתוך את התפוקה, וסיכוי רב יותר כי הכלכלה תדרדר למיתון. המלאים הסיטונאים גדלו ב-1.1% בספטמבר, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש שחלף, כך הודיעה לשכת המסחר היום.

אתמול, המניות האמריקניות קטעו רצף ירידות של 3 ימים, בעוד המשקיעים אספו מניות פגועות, כגון וול-מארט וסיסקו אשר חשפו תוצאות מאכזבות.

כהמשך לשבוע התנודתי בדולר ובסחורות, החוזים על הזהב מטפסים היום מעלה ומוסיפים 7.2 דולר לרמה של 917.2 דולר לאונקיה במסחר בבורסות ניו-יורק.

מניותיהן של סיטיגרופ וגולדמן זאקס נלחצות היום מטה, כחלק מהחששות כי הבנקים הגדולים ירשמו עוד מחיקות עתק. אומדן שנערך הציג מצב עגום בשוק ההלוואות – שיעורי חדלות הפרעון של הלוואות ממונפות נסק לשיא של כל הזמנים בשבוע הנוכחי.

מבטחת האג"ח הגדולה בעולם לא מפסיקה לספק כותרות, MBIA, הודיעה היום על מכירה ממניותיה מתחת לשווי השוק בכדי להעלות את מרכיב ההון העצמי ולשמור על הדירוג.

מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.52% לרמה של 2,304 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.54% לרמה של 12,180 הנקודות.

אמריקניות במרכז

ענקית ציוד התקשורת, Alcatel-Lucent, (סימול:ALU) בלטה היום, לאחר שדיווחה על ביצועים חזקים ברבעון הרביעי. אולם הזהירה מפני הפסד תפעולי ברבעון הנוכחי וכן על קיצוץ הדיבידנד.

מכל החברות בפוקוס, חברת McAfee טיפסה היום, לאחר שהירידה ברווחים אצל יצרנית התוכנות לא הייתה כל כך גרועה כפי שצפו האנליסטים. החברה דיווחה על ירידה של כ-63% ברווח של הרבעון הרביעי.

בשדרת המדווחות היום יצעדו Weyerhaeuser , Beckman Coulter ו-Coventry Health Care.

חברת Coca-Cola, קיבלה היום העלאת המלצה ל-"תשואת יתר" מ-"תשואת שוק" מצד בר סטרנס. פירמת הברוקרים ציינה את התוצאות הטובות של PepsiCo והצלחה בשווקים הגלובליים בין הסיבות.

בין הישראליות

מניות ביגבנד רשתות נסחרו ברקע לפרסום דוחותיה של החברה, אמש לאחר הסגירה (ה'). יצרנית מוצרי התקשורת דיווחה על הכנסות של 30.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של כ-100%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, החברה עברה גם להפסד (ע"פ GAAP) של 13.8 מיליון דולר, או 23 סנט למניה, זאת בהשוואה לרווח של 3.5 מיליון דולר, או 6 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2006.

מניית טבע חו"ל, קיבלה היום (ו') חיזוק חיובי מצג גולדמן זאקס. "אנחנו ממשיכים לראות בחברה כסיפור אטרקטיבי של שלוש שנות צמיחה, דבר הצפוי להתבהר יותר במשך שלושת השבועות הקרובים - בין פרסום התוצאות לבין יום האנליסטים (21 לפברואר)". חברת טבע צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה ב-12 לפברואר.

מניות דלק US נסחרה ברקע להודעת החברה (ה'), כי תחלק דיווידנד רבעוני של 3.75 סנט. יום האקס יהיה 20 לפברואר ויום התשלום ה-7 למרץ.

מניית אלביט מערכות חו"ל הוסיפה להיסחר על רקע הורדת המלצה מצד בית ההשקעות UBS. האנליסטים חתכו אתמול (ה') את המלצתם ל"נייטרלי" מ"קנייה", תוך שהם מזהירים מפני שחיקה ברווחיות החברה כתוצאה מעלויות אינטגרציה והיחלשות הדולר.

חברת רדויז’ן חו"ל, ספקית מערכות הוידיאו, ריכזה עניין ברקע לפרסום הדוחות והעלאת המלצה. החברה דיווחה אתמול (ה') על ירידה בהכנסות ל-22.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007. בבית ההשקעות Cantor Fitzgerald העלו המלצה למניות החברה ל-"קנייה" מ-"החזק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).