הדולר כבר מתחת ל-3.8 שקלים: היציג איבד 0.8% ל-3.799 שקל
השקל חזר להתחזק היום למול המטבעות העיקריים, הדולר והאירו, כאשר שערו היציג של המטבע האמריקני התבסס ברמת שפל של כעשור למול עמיתו הישראלי, וירד מתחת לרף פסיכולוגי נוסף - 3.8 השקלים. המסחר בשוק המט"ח המקומי התנהל על רקע מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, וזאת כשגוברות ההערכות להורדת הריבית בארה"ב בסוף החודש, ומנגד הריבית בישראל דווקא צפויה לעלות.
נתון נוסף שסיפק היום תמיכה לשקל הוא אומדן הגירעון הממשלתי ב-2007. לפי הנתונים הראשוניים, הסתכם הגירעון ב-100 מיליון שקל בלבד - הנמוך מזה 20 שנה. הגירעון מהווה 0.02% מהתמ"ג ב-2007, וזאת לעומת גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל (או 2.9% מהתמ"ג) שהיו חזויים ל-2007 לפי התכנון המקורי. הסיבה לגירעון הנמוך היא עלייה חדה של 14 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וזאת על רקע עלייה בגביית המיסים.
הדולר איבד 0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.799 שקל; האירו היציג ננעל בירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקל.
פינוטק: בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי האינפלציה הגבוהה עשויה להביא את בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%. בשל כך נהנה הדולר מיציבות מסוימת כנגד העיקריים.
בניסיונות הרגעה כמעט נואשים, נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים. "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", אמר בוש. שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, אמר כי "למרות ההאטה בשור הדיור, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח. אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.
היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתונים משוק הדיור בארה"ב (17:00, שעון ישראל). הנתון שיפורסם מודד את השינוי במספר החוזים החתומים על רכישות בתים, כאשר ירידה משמעותית עשויה להחליש את הדולר. מנגד, הפתעה חיובית תביא לתמיכה משמעותית לדולר.
בשוק המקומי, השקל ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר. זאת למרות שנחלש אתמול בכ-0.5% כשהיציג נקבע על 3.828. על פי מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של בנק ישראל להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה ב-0.25% לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75%, תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר, הצמד דולר-שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח של 3.8-3.87 שקלים לדולר. פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי.
פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פריצת רמת ה-3.8 שקלים היא משמעותית מאוד וכרגע הצפי הוא להמשך התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקני. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמות שכאלה היתה בספטמבר 1998, כך שהדולר נסחר סביב שפל של כמעט תשע שנים וחצי.
התבטאויותיו של הנגיד האמריקני בן ברננקי שבו והדגישו שהאיום האמיתי על הכלכלה הם ללא ספק סיכוני האינפלציה, ושאכן משבר האשראי הוא משמעותי אך לא יותר מהסיכונים החבויים באמתחתה של האינפלציה, ועל כן נמצא ה'פד' בין הפטיש לסדן בסיטואציה הנוכחית.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
