הדולר כבר מתחת ל-3.8 שקלים: היציג איבד 0.8% ל-3.799 שקל

שערו היציג של האירו השיל 0.6% ל-5.587 שקלים. פינוטק: 2008 תינעל בריבית של 4.75% בישראל - תסריט אופטימי עבור השקל. פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית
עדי בן ישראל |

השקל חזר להתחזק היום למול המטבעות העיקריים, הדולר והאירו, כאשר שערו היציג של המטבע האמריקני התבסס ברמת שפל של כעשור למול עמיתו הישראלי, וירד מתחת לרף פסיכולוגי נוסף - 3.8 השקלים. המסחר בשוק המט"ח המקומי התנהל על רקע מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, וזאת כשגוברות ההערכות להורדת הריבית בארה"ב בסוף החודש, ומנגד הריבית בישראל דווקא צפויה לעלות.

נתון נוסף שסיפק היום תמיכה לשקל הוא אומדן הגירעון הממשלתי ב-2007. לפי הנתונים הראשוניים, הסתכם הגירעון ב-100 מיליון שקל בלבד - הנמוך מזה 20 שנה. הגירעון מהווה 0.02% מהתמ"ג ב-2007, וזאת לעומת גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל (או 2.9% מהתמ"ג) שהיו חזויים ל-2007 לפי התכנון המקורי. הסיבה לגירעון הנמוך היא עלייה חדה של 14 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וזאת על רקע עלייה בגביית המיסים.

הדולר איבד 0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.799 שקל; האירו היציג ננעל בירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקל.

פינוטק: בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי האינפלציה הגבוהה עשויה להביא את בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%. בשל כך נהנה הדולר מיציבות מסוימת כנגד העיקריים.

בניסיונות הרגעה כמעט נואשים, נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים. "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", אמר בוש. שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, אמר כי "למרות ההאטה בשור הדיור, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח. אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.

היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתונים משוק הדיור בארה"ב (17:00, שעון ישראל). הנתון שיפורסם מודד את השינוי במספר החוזים החתומים על רכישות בתים, כאשר ירידה משמעותית עשויה להחליש את הדולר. מנגד, הפתעה חיובית תביא לתמיכה משמעותית לדולר.

בשוק המקומי, השקל ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר. זאת למרות שנחלש אתמול בכ-0.5% כשהיציג נקבע על 3.828. על פי מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של בנק ישראל להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה ב-0.25% לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75%, תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר, הצמד דולר-שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח של 3.8-3.87 שקלים לדולר. פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי.

פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית

מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פריצת רמת ה-3.8 שקלים היא משמעותית מאוד וכרגע הצפי הוא להמשך התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקני. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמות שכאלה היתה בספטמבר 1998, כך שהדולר נסחר סביב שפל של כמעט תשע שנים וחצי.

התבטאויותיו של הנגיד האמריקני בן ברננקי שבו והדגישו שהאיום האמיתי על הכלכלה הם ללא ספק סיכוני האינפלציה, ושאכן משבר האשראי הוא משמעותי אך לא יותר מהסיכונים החבויים באמתחתה של האינפלציה, ועל כן נמצא ה'פד' בין הפטיש לסדן בסיטואציה הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.