הדולר כבר מתחת ל-3.8 שקלים: היציג איבד 0.8% ל-3.799 שקל

שערו היציג של האירו השיל 0.6% ל-5.587 שקלים. פינוטק: 2008 תינעל בריבית של 4.75% בישראל - תסריט אופטימי עבור השקל. פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית
עדי בן ישראל |

השקל חזר להתחזק היום למול המטבעות העיקריים, הדולר והאירו, כאשר שערו היציג של המטבע האמריקני התבסס ברמת שפל של כעשור למול עמיתו הישראלי, וירד מתחת לרף פסיכולוגי נוסף - 3.8 השקלים. המסחר בשוק המט"ח המקומי התנהל על רקע מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, וזאת כשגוברות ההערכות להורדת הריבית בארה"ב בסוף החודש, ומנגד הריבית בישראל דווקא צפויה לעלות.

נתון נוסף שסיפק היום תמיכה לשקל הוא אומדן הגירעון הממשלתי ב-2007. לפי הנתונים הראשוניים, הסתכם הגירעון ב-100 מיליון שקל בלבד - הנמוך מזה 20 שנה. הגירעון מהווה 0.02% מהתמ"ג ב-2007, וזאת לעומת גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל (או 2.9% מהתמ"ג) שהיו חזויים ל-2007 לפי התכנון המקורי. הסיבה לגירעון הנמוך היא עלייה חדה של 14 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וזאת על רקע עלייה בגביית המיסים.

הדולר איבד 0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.799 שקל; האירו היציג ננעל בירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקל.

פינוטק: בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי האינפלציה הגבוהה עשויה להביא את בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%. בשל כך נהנה הדולר מיציבות מסוימת כנגד העיקריים.

בניסיונות הרגעה כמעט נואשים, נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים. "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", אמר בוש. שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, אמר כי "למרות ההאטה בשור הדיור, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח. אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.

היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתונים משוק הדיור בארה"ב (17:00, שעון ישראל). הנתון שיפורסם מודד את השינוי במספר החוזים החתומים על רכישות בתים, כאשר ירידה משמעותית עשויה להחליש את הדולר. מנגד, הפתעה חיובית תביא לתמיכה משמעותית לדולר.

בשוק המקומי, השקל ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר. זאת למרות שנחלש אתמול בכ-0.5% כשהיציג נקבע על 3.828. על פי מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של בנק ישראל להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה ב-0.25% לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75%, תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר, הצמד דולר-שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח של 3.8-3.87 שקלים לדולר. פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי.

פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית

מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פריצת רמת ה-3.8 שקלים היא משמעותית מאוד וכרגע הצפי הוא להמשך התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקני. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמות שכאלה היתה בספטמבר 1998, כך שהדולר נסחר סביב שפל של כמעט תשע שנים וחצי.

התבטאויותיו של הנגיד האמריקני בן ברננקי שבו והדגישו שהאיום האמיתי על הכלכלה הם ללא ספק סיכוני האינפלציה, ושאכן משבר האשראי הוא משמעותי אך לא יותר מהסיכונים החבויים באמתחתה של האינפלציה, ועל כן נמצא ה'פד' בין הפטיש לסדן בסיטואציה הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.