הדולר כבר מתחת ל-3.8 שקלים: היציג איבד 0.8% ל-3.799 שקל
השקל חזר להתחזק היום למול המטבעות העיקריים, הדולר והאירו, כאשר שערו היציג של המטבע האמריקני התבסס ברמת שפל של כעשור למול עמיתו הישראלי, וירד מתחת לרף פסיכולוגי נוסף - 3.8 השקלים. המסחר בשוק המט"ח המקומי התנהל על רקע מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, וזאת כשגוברות ההערכות להורדת הריבית בארה"ב בסוף החודש, ומנגד הריבית בישראל דווקא צפויה לעלות.
נתון נוסף שסיפק היום תמיכה לשקל הוא אומדן הגירעון הממשלתי ב-2007. לפי הנתונים הראשוניים, הסתכם הגירעון ב-100 מיליון שקל בלבד - הנמוך מזה 20 שנה. הגירעון מהווה 0.02% מהתמ"ג ב-2007, וזאת לעומת גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל (או 2.9% מהתמ"ג) שהיו חזויים ל-2007 לפי התכנון המקורי. הסיבה לגירעון הנמוך היא עלייה חדה של 14 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וזאת על רקע עלייה בגביית המיסים.
הדולר איבד 0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.799 שקל; האירו היציג ננעל בירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקל.
פינוטק: בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי האינפלציה הגבוהה עשויה להביא את בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%. בשל כך נהנה הדולר מיציבות מסוימת כנגד העיקריים.
בניסיונות הרגעה כמעט נואשים, נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים. "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", אמר בוש. שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, אמר כי "למרות ההאטה בשור הדיור, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח. אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.
היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתונים משוק הדיור בארה"ב (17:00, שעון ישראל). הנתון שיפורסם מודד את השינוי במספר החוזים החתומים על רכישות בתים, כאשר ירידה משמעותית עשויה להחליש את הדולר. מנגד, הפתעה חיובית תביא לתמיכה משמעותית לדולר.
בשוק המקומי, השקל ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר. זאת למרות שנחלש אתמול בכ-0.5% כשהיציג נקבע על 3.828. על פי מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של בנק ישראל להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה ב-0.25% לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75%, תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר, הצמד דולר-שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח של 3.8-3.87 שקלים לדולר. פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי.
פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פריצת רמת ה-3.8 שקלים היא משמעותית מאוד וכרגע הצפי הוא להמשך התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקני. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמות שכאלה היתה בספטמבר 1998, כך שהדולר נסחר סביב שפל של כמעט תשע שנים וחצי.
התבטאויותיו של הנגיד האמריקני בן ברננקי שבו והדגישו שהאיום האמיתי על הכלכלה הם ללא ספק סיכוני האינפלציה, ושאכן משבר האשראי הוא משמעותי אך לא יותר מהסיכונים החבויים באמתחתה של האינפלציה, ועל כן נמצא ה'פד' בין הפטיש לסדן בסיטואציה הנוכחית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
