הדולר כבר מתחת ל-3.8 שקלים: היציג איבד 0.8% ל-3.799 שקל
השקל חזר להתחזק היום למול המטבעות העיקריים, הדולר והאירו, כאשר שערו היציג של המטבע האמריקני התבסס ברמת שפל של כעשור למול עמיתו הישראלי, וירד מתחת לרף פסיכולוגי נוסף - 3.8 השקלים. המסחר בשוק המט"ח המקומי התנהל על רקע מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, וזאת כשגוברות ההערכות להורדת הריבית בארה"ב בסוף החודש, ומנגד הריבית בישראל דווקא צפויה לעלות.
נתון נוסף שסיפק היום תמיכה לשקל הוא אומדן הגירעון הממשלתי ב-2007. לפי הנתונים הראשוניים, הסתכם הגירעון ב-100 מיליון שקל בלבד - הנמוך מזה 20 שנה. הגירעון מהווה 0.02% מהתמ"ג ב-2007, וזאת לעומת גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל (או 2.9% מהתמ"ג) שהיו חזויים ל-2007 לפי התכנון המקורי. הסיבה לגירעון הנמוך היא עלייה חדה של 14 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וזאת על רקע עלייה בגביית המיסים.
הדולר איבד 0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.799 שקל; האירו היציג ננעל בירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקל.
פינוטק: בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי האינפלציה הגבוהה עשויה להביא את בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%. בשל כך נהנה הדולר מיציבות מסוימת כנגד העיקריים.
בניסיונות הרגעה כמעט נואשים, נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים. "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", אמר בוש. שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, אמר כי "למרות ההאטה בשור הדיור, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח. אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.
היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתונים משוק הדיור בארה"ב (17:00, שעון ישראל). הנתון שיפורסם מודד את השינוי במספר החוזים החתומים על רכישות בתים, כאשר ירידה משמעותית עשויה להחליש את הדולר. מנגד, הפתעה חיובית תביא לתמיכה משמעותית לדולר.
בשוק המקומי, השקל ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר. זאת למרות שנחלש אתמול בכ-0.5% כשהיציג נקבע על 3.828. על פי מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של בנק ישראל להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה ב-0.25% לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75%, תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר, הצמד דולר-שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח של 3.8-3.87 שקלים לדולר. פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי.
פורקסיארד: פריצת רמת ה-3.8 מאוד משמעותית
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פריצת רמת ה-3.8 שקלים היא משמעותית מאוד וכרגע הצפי הוא להמשך התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקני. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמות שכאלה היתה בספטמבר 1998, כך שהדולר נסחר סביב שפל של כמעט תשע שנים וחצי.
התבטאויותיו של הנגיד האמריקני בן ברננקי שבו והדגישו שהאיום האמיתי על הכלכלה הם ללא ספק סיכוני האינפלציה, ושאכן משבר האשראי הוא משמעותי אך לא יותר מהסיכונים החבויים באמתחתה של האינפלציה, ועל כן נמצא ה'פד' בין הפטיש לסדן בסיטואציה הנוכחית.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
