אלרון נפלה 30% מהשיא: מלידר נמסר "אפסייד של 23% הוא שמרני"
מנית אלרון, הפועלת כחברת אחזקות טכנולוגיות, עולה בכ-3% במחזור עצום של 10 מיליון שקל. המניה צנחה מאמצע חודש מאי ועד לסוף חודש דצמבר 2007 ב-38%. עם זאת נראה כי המניה נמצאת מה-27 לדצמבר בעליה של 13%.
נזכיר כי סמוך לחודש מאי 2007, תאריך בו נרשם מחיר השיא במניה, הנפיקה אלרון את חברת סטרלינג והתכוונה לצאת בהנפקה של חברת בריינס- גייט. הנפקת סטרלינג צלחה, בעוד הנפקת בריינס- גייט נגנזה. זאת על רקע התמתנות קצב ההנפקות מחודש מאי ואילך.
האנליסט נעם פינקו מפסגות אופק מוסר כי "ניתן להסביר את הירידות במניה לאחר הירידה שרשמה חברת גיון אימג'ינג, אחזקה של אלרון המהווה כ-40% מערכה. נציין כי גיוון נסחרה בירידות שערים על רקע חברה מתחרה שהתחילה את פעילותה בתחום. בנוסף הירידות נבעו מהסנטימנט השלילי ממנו סבלו חברות הטכנולוגיה".
נציין כי אלרון היא חברת אחזקות של חברות טכנולוגיות. אחזקותיה העיקריות הן חברת גיוון אימג'ינג, נטוויז'ן ו-RDC. ערן יעקובי מלידר מוסר כי "באי.די.בי רואים באלרון כזרוע הטכנולוגיה המשמעותית של הקבוצה. ישנו פוטנציאל אדיר בתוך החברות הפרטיות המוחזקות על ידי הקבוצה כמו גם ניהול נכון של חברת האחזקות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
