טרילוג'יקל תקים עבור מד"א ומשרד החינוך חדר מצב ממוחשב לטיפול רפואי בתלמידים

היקפו הכספי של הפרויקט מוערך בכ-1.2 מיליון שקלים. החברה תספק מערכות איכון, שליטה ובקרה לחדר המצב, שיעניק מענה רפואי ל-1.5 מיליון תלמידים ברחבי הארץ
לירון יחזקאל |

חברת טרילוג'יקל תספק מערכות איכון, שליטה ובקרה מתקדמות לחדר המצב של מד"א ומשרד החינוך, שיעניק מענה רפואי לתלמידים בכל רחבי הארץ. חדר המצב כולל מרכזיית טלפונים של תדיראן, תוכנת הקלטת שיחות טלפוניות, תוכנות קבלה וניהול קריאות ואירועים וכן תוכנת שליטה ואיכון מטפלים בשטח - כולן מתוצרת טרילוג'יקל ו-One-Mobile. היקפו הכספי של הפרויקט מוערך ב-1.2 מיליון שקלים.

עם פרוץ אירוע רפואי יפנה גורם מוסמך מבית הספר לחדר המצב של מד"א. מוקדן המצוייד בתוכנת CTI ייעודית יטפל בקריאה באמצעות מערכת הנחייה אלקטרונית רפואית (Medical Wizard), דרכה יוכל לראות את פרטי הילד ותיקו הרפואי. על פי הנחיות המערכת יתדרך המוקדן את הגורם מבית הספר במתן עזרה ראשונה. אנשי מד"א מעריכים, כי חלק מהקריאות יסגרו לאחר מתן ייעוץ טלפוני.

בראיון ל-The People אמר קובי יעקב, מנכ"ל טרילוג'יקל, כי "האפליקציה הינה מערכת טכנולוגית מורכבת שמיושמת לראשונה לצורך טיפול רפואי בתלמידים ובתוכה שתי פעולות מרכזיות. הראשונה היא איכון, על מנת שנוכל לשלוח את הפראמדיק הקרוב ביותר למקום האירוע. והשניה היא אפליקיישן נוטיפיקיישן - הפראמדיק מנהל, באמצעות מכשיר מירס שברשותו, דו-שיח אלקטרוני עם המערכת, כאשר כל הדו-שיח מועבר גם למוקדנים, שבמידת הצורך שולחים אמבולנס לזירת האירוע".

אורן בלושטיין, מנהל הפרויקט מטעם מד"א, אמר כי "מד"א נערך לטפל במאות קריאות בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ומערכות מיחשוב מהמתקדמות במדינת ישראל. הפתרון יאפשר מתן מענה בצורה יעילה ומהירה מבחינת כח האדם ומהירות הטיפול".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).