זרקור על מניה: רובוגרופ - האם 2007 תהיה שנת מפנה?
בבורסה באחד העם ישנן אלפי חברות. מרבית החברות הקטנות אינן מוכרות. לחברות אלו יש פוטנציאל צמיחה גבוה הרבה יותר משל החברות הגדולות. אחת מהחברות האטרקטיביות לטעמי שיש להן סיכוי לצמוח בצורה משמעותית בשנת 2007 היא חברת רובוגרופ .
במהלך הבועה של שנת 2000, רובוגרופ השקיעה כספים רבים בחברה בשם Memcall שגרמה לחברה הפסדים כבדים, שנגסו לאורך השנים בהונה העצמי של החברה והביאו אותה להפסדים מצטברים גדולים וסכנה קיומית. ההחלטה על סגירת פעילות חברת Memcall היו סממן ראשון לשינוי שצפוי להתחולל בחברה ולהתמקד בפעילות המסורתית של החברה שבו היא מצטיינת.
החברה פועלת כיום בשני תחומים עיקריים:
1. תחום החינוך – פיתוח, ייצור ושיווק של מערכות הדרכה, בעיקר במוצרי אוטומציה, רובוטיקה ועיבוד שבבי ממוחשב (CNC), המיועדים למטרות הדרכה של טכנולוגיות ייצור תעשייתי. בנוסף, עוסקת הקבוצה בפיתוח ושיווק של מוצרי לימוד מרחוק ו- E-Learning, לרבות באמצעות האינטרנט. מוצרי החברה משווקים למגזר החינוכי הציבורי, כגון משרדי חינוך, רשתות בתי ספר, אוניברסיטאות, והן למגזר הפרטי כגון חברות וארגונים הנדרשים להדרכת עובדים פנים ארגונית.
2. בקרת תנועה לתעשייה – פיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיה ומוצרי בקרת תנועה תעשייתית למערכות ממונעות, המשווקים הן לשוק התעשייתי הבינלאומי והן לשוק התעשייתי בישראל. בנוסף, החברה משווקת מערכות רובוטיקה של חברת YEC היפנית. בקרי התנועה הינם מערכות אלקטרוניות משולבות תוכנה שתפקידן לנהל ולבקר את ההנעה האוטומטית של מכונות תעשייה ומנועים מסוגים וגדלים שונים.
הכנסות החברה בשנת 2006 הסתכמו ב-74.6 מיליון שקל לעומת 68.5 מיליון שקל בשנת 2005.
תחום בקרת התנועה לתעשייה מרוכז בחברה באמצעות חברת בת בשם YET. חברת רובוגרופ מחזיקה 50% מן החברה. 50% הנותרים מוחזקים על ידי תאגיד היפני בשם YEC. חברת YET נותנת שירותי פיתוח בתחום בקרת התנועה לתעשייה בעיקר ל-YEC.
הסכם השותפות של רובוגרופ עם החברה היפנית הוא הסכם דרקוני שבו התאגיד היפני זוכה לנתח העוגה הגדול, ולחברת YET נשארים רק הפירורים.
אז מדוע תחום זה הוא התחום החם שמביא אותי לחשוב שרובוגרופ היא הדבר החם הבא? בימים אלו YET משלימה בנייה של מערך הפצה באסיה הכולל את סין, קוריאה, טייוואן, סינגפור והודו. כאשר החברה תשלים את בניית מערך ההפצה, פוטנציאל ההכנסות של YET יגדלו בצורה משמעותית וגם היקף העסקאות הוא משמעותי יותר.
אז פוטנציאל - יש, שוק - יש, הדבר האחרון שחסר על מנת להצליח הוא ניהול טוב.
במאי 2006 מכרה החברה את מבנה המשרדים בבעלותה בראש העין תמורת 37.3 מיליון שקל (שהניב לחברה רווח הון של 4.1 מיליון שקל) ובמקביל שכרה מהרוכש את הבניין לתקופה ארוכה. בכסף שנכנס לחברה, החברה פרעה התחייבויות לזמן ארוך ושיפרה בצורה משמעותית את איתנותה הפיננסית.
בשנת 2006 הרוויחה החברה סך כולל של 6 מיליון שקל (1.9 מיליון שקל בניטרול מכירת הבניין), אך השיפור שחל ברבעון הרביעי (לאחר מכירת הבניין) יש בו כדי להצביע על השינוי. ברבעון זה החברה הציגה רווח תפעולי של 2.6 מיליון שקל (סך הרווח התפעולי בשנת 2006 עמד על 3 מיליון שקל) וזה היה הפרמטר המרכזי ששנת 2007 היא שנת המפנה עבור החברה.
ניהול החברה מאז שנת 2000 היה דיי בעייתי. במהלך השנים, נתקבלו החלטות אומללות והחברה הבינה באיחור שההשקעה ב- Memcall לא מניבה פירות, ושהוצאות המימון נוגסות היטב ברווחי החברה, ואז ברבעון השלישי של שנת 2006 הגיע השינוי.
טרם פרסום הדוחות, נסחרה החברה מתחת להונה העצמי. כיום, לאחר פרסום הדוחות, מכפיל ההון של החברה הוא 1.1-1.2 בלבד, המשקף לחברה המשך יציבות. לדעתי, השוק לא מזהה את פוטנציאל הצמיחה האדיר הטמון ברובוגרופ ולכן החברה מתומחרת בחסר עמוק לעומת הפוטנציאל הטמון בה.
*מאת: זאב תומר קורנפלד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
