זרקור על מניה: רובוגרופ - האם 2007 תהיה שנת מפנה?
בבורסה באחד העם ישנן אלפי חברות. מרבית החברות הקטנות אינן מוכרות. לחברות אלו יש פוטנציאל צמיחה גבוה הרבה יותר משל החברות הגדולות. אחת מהחברות האטרקטיביות לטעמי שיש להן סיכוי לצמוח בצורה משמעותית בשנת 2007 היא חברת רובוגרופ .
במהלך הבועה של שנת 2000, רובוגרופ השקיעה כספים רבים בחברה בשם Memcall שגרמה לחברה הפסדים כבדים, שנגסו לאורך השנים בהונה העצמי של החברה והביאו אותה להפסדים מצטברים גדולים וסכנה קיומית. ההחלטה על סגירת פעילות חברת Memcall היו סממן ראשון לשינוי שצפוי להתחולל בחברה ולהתמקד בפעילות המסורתית של החברה שבו היא מצטיינת.
החברה פועלת כיום בשני תחומים עיקריים:
1. תחום החינוך – פיתוח, ייצור ושיווק של מערכות הדרכה, בעיקר במוצרי אוטומציה, רובוטיקה ועיבוד שבבי ממוחשב (CNC), המיועדים למטרות הדרכה של טכנולוגיות ייצור תעשייתי. בנוסף, עוסקת הקבוצה בפיתוח ושיווק של מוצרי לימוד מרחוק ו- E-Learning, לרבות באמצעות האינטרנט. מוצרי החברה משווקים למגזר החינוכי הציבורי, כגון משרדי חינוך, רשתות בתי ספר, אוניברסיטאות, והן למגזר הפרטי כגון חברות וארגונים הנדרשים להדרכת עובדים פנים ארגונית.
2. בקרת תנועה לתעשייה – פיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיה ומוצרי בקרת תנועה תעשייתית למערכות ממונעות, המשווקים הן לשוק התעשייתי הבינלאומי והן לשוק התעשייתי בישראל. בנוסף, החברה משווקת מערכות רובוטיקה של חברת YEC היפנית. בקרי התנועה הינם מערכות אלקטרוניות משולבות תוכנה שתפקידן לנהל ולבקר את ההנעה האוטומטית של מכונות תעשייה ומנועים מסוגים וגדלים שונים.
הכנסות החברה בשנת 2006 הסתכמו ב-74.6 מיליון שקל לעומת 68.5 מיליון שקל בשנת 2005.
תחום בקרת התנועה לתעשייה מרוכז בחברה באמצעות חברת בת בשם YET. חברת רובוגרופ מחזיקה 50% מן החברה. 50% הנותרים מוחזקים על ידי תאגיד היפני בשם YEC. חברת YET נותנת שירותי פיתוח בתחום בקרת התנועה לתעשייה בעיקר ל-YEC.
הסכם השותפות של רובוגרופ עם החברה היפנית הוא הסכם דרקוני שבו התאגיד היפני זוכה לנתח העוגה הגדול, ולחברת YET נשארים רק הפירורים.
אז מדוע תחום זה הוא התחום החם שמביא אותי לחשוב שרובוגרופ היא הדבר החם הבא? בימים אלו YET משלימה בנייה של מערך הפצה באסיה הכולל את סין, קוריאה, טייוואן, סינגפור והודו. כאשר החברה תשלים את בניית מערך ההפצה, פוטנציאל ההכנסות של YET יגדלו בצורה משמעותית וגם היקף העסקאות הוא משמעותי יותר.
אז פוטנציאל - יש, שוק - יש, הדבר האחרון שחסר על מנת להצליח הוא ניהול טוב.
במאי 2006 מכרה החברה את מבנה המשרדים בבעלותה בראש העין תמורת 37.3 מיליון שקל (שהניב לחברה רווח הון של 4.1 מיליון שקל) ובמקביל שכרה מהרוכש את הבניין לתקופה ארוכה. בכסף שנכנס לחברה, החברה פרעה התחייבויות לזמן ארוך ושיפרה בצורה משמעותית את איתנותה הפיננסית.
בשנת 2006 הרוויחה החברה סך כולל של 6 מיליון שקל (1.9 מיליון שקל בניטרול מכירת הבניין), אך השיפור שחל ברבעון הרביעי (לאחר מכירת הבניין) יש בו כדי להצביע על השינוי. ברבעון זה החברה הציגה רווח תפעולי של 2.6 מיליון שקל (סך הרווח התפעולי בשנת 2006 עמד על 3 מיליון שקל) וזה היה הפרמטר המרכזי ששנת 2007 היא שנת המפנה עבור החברה.
ניהול החברה מאז שנת 2000 היה דיי בעייתי. במהלך השנים, נתקבלו החלטות אומללות והחברה הבינה באיחור שההשקעה ב- Memcall לא מניבה פירות, ושהוצאות המימון נוגסות היטב ברווחי החברה, ואז ברבעון השלישי של שנת 2006 הגיע השינוי.
טרם פרסום הדוחות, נסחרה החברה מתחת להונה העצמי. כיום, לאחר פרסום הדוחות, מכפיל ההון של החברה הוא 1.1-1.2 בלבד, המשקף לחברה המשך יציבות. לדעתי, השוק לא מזהה את פוטנציאל הצמיחה האדיר הטמון ברובוגרופ ולכן החברה מתומחרת בחסר עמוק לעומת הפוטנציאל הטמון בה.
*מאת: זאב תומר קורנפלד
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
