שמעון ימין: אג"ח זבל הפך ל"כולסטרול הרע" בשוק ההון
אופנה חדשה פשטה בקרב גופי ההשקעה בישראל - השקעה באג"ח זבל. ב"אתגרים פיננסיים" בדקו לאחרונה את הנושא וממצאיה מעוררים דאגה.
תקנות האוצר אינן אוסרות בעלות על חברת חיתום ועל חברות ניהול קופ"ג וקרנות נאמנות - תחת קורת גג כלכלית אחת. האם ייתכן ניגוד אינטרסים בין השניים? האם קיים פיקוח יעיל בנושא? האם מישהו כבר החל לנצל את המצב? ומי עלול לשלם על כך את מלוא המחיר? מחלקת המחקר של אתגרים פיננסיים סוקרת את המצב הסבוך, מצביעה על הכשלים בשוק החיתום והגמל.
בשנים האחרונות נהנה שוק ההון הישראלי מחיתומים מוצלחים ביותר, ולראיה במחצית השנה הראשונה של שנת 2006 גויסו למעלה מ-4 מיליארד שקל באג"ח. העובדה הפחות ידועה היא כי מרבית החיתומים של האג"חים בשנת 2006 היו הנפקות אג"ח המדורגות BBB ומטה הידועות יותר בכינוין 'אג"ח זבל'.
טבען של אג"ח זבל ידוע כהפכפך. בעתות גאות הן יכולות לספק תשואות גבוהות לשוק עקב הסיכון היחסי הכרוך בהן, אך בעתות משבר נוטות אג"ח אלה להפוך לבלתי סחירות בעליל, לאבד את ערכן במהירות ואף להיחתך לחלוטין.
"אג"ח הזבל משולות לכולסטרול הרע של שוק ההון". אומר שמעון ימין מנכ"ל אתגרים פיננסיים, ומוסיף, "כאשר הכול מתנהל על מי מנוחות, איש לא מבחין בשכבות השומן העוטפות אט אט את כלי הדם. אך כאשר המציאות מסתחררת והשווקים נופלים, הופכים עודפי אג"ח הזבל למעמסה כבדה, ועלולים לגרום למשקיעים בהן לנזקים חמורים".
"קיימת בעיה רגולטורית הנובעת מהעובדה שהפיקוח על החיתום הינו בסמכות הרשות לני"ע, בעוד הפיקוח על קופות הגמל הוא בסמכות האגף לפיקוח על שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר" אומר שמעון ימין.
בעבר, כאשר רוב חברות חיתום נוהלו על ידי הבנקים וחברות בנות שלהן, הוקמו "חומות סיניות גבוהות" בינן לבין מחלקת ההשקעות של הבנק. יותר מעשור אחר כך, דווקא לאחר הנהגת תקנות בכר שהיו אמורות לתקן את העיוותים בשוק ההון, נוצר מצב מוזר בו כל גופי ההשקעה הגדולים ורוב שוק החיתום מוצאים את עצמם שוב יחדיו רק הפעם בשוק הפרטי - ללא חומות סיניות, או אפילו חומה ירושלמית רגילה.
לאור ניגוד העניינים החליטה מחלקת המחקר של חברת 'אתגרים פיננסיים', לבדוק את המצב לעומקו. המחקר הינו מדגמי על כ-50 מיליארד שקל, ומתמקד רק בחברות ובבנקים המחזיקים זו לצד זו חברת חיתום וחברות לניהול קופ"ג/קרנות נאמנות.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
