בבורסה סיכמו שנה חלומית; מקווים לא להתעורר ב-2006
תמה שנת 2005. אמנם באופן רשמי תסתיים ב-31 לדצמבר, אך היום (ה') זהו יום המסחר האחרון בשנה וללא ספק יום מלא עניין. לאחר מרתון שנמשך כחודש וחצי במהלכו זינקו מדדי הבורסה לרמותיהם הגבוהות מעולם, נעצר בשבוע האחרון הקטר התל אביבי וצפינו במימושי רווחים. שנה חלומית עברה על הבורסה ברחוב אחד העם. מרבית המדדים והעיקריים שבהם רשמו תשואות דו סיפרתיות והסבו רווחים לא מבוטלים למשקיעים.
את שבוע המסחר האחרון פתחו המדדים העיקריים בעליות, זה שלא סימן על העתיד להתרחש בהמשך השבוע. המגמה החיובית התחלפה במימושי שערים שארכו כ-3 ימי מסחר רצופים, אפשר להסתכל על מימושים אלו כהתנהגות טבעית לקראת סיום השנה במיוחד כאשר בסוף השבוע נכונה למשקיעים פקיעת האופציות לחודש דצמבר.
ניתן להסביר את הירידות בדרכים רבות ולא חסרים התירוצים. אך בואו נביט מה עבר עלינו בשבוע האחרון.
כאמור, את השבוע פתחו המדדים בעליות שערים. במהלך יום המסחר נעה הבורסה בין עליות לירידות אך הצהרה חיובית ביותר של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמלצה חיובית למשק הישראלי מכיוונו של בנק ההשקעות UBS תידלקו את המדדים ושלחו אותם צפונה עד לסיום.
ביום שני הכריז נגיד בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש ינואר 2006. הערכות הכלכלנים והאנליסטים היו חלוקות. טווח התחזיות נע בין העלאת הריבית ב-0.25% לבין הותרתה כל כנה ללא שינוי.
לאחר שלוש העלאות רצופות בהם עלתה הריבית ב-1%, החליט פישר להותיר את הריבית ללא שינוי על רמת 4.5%. עד נקודת זמן זו הבורסה נסחרה בעליות שערים קלות, וההודעה על הריבית הייתה יריית הפתיחה למהלך הירידות בימים הבאים.
בשני ימי המסחר הבאים נמשכו ירידות השערים בבורסה. הערכות בשוק זוקפות את הירידות בפדיונות גבוהים במיוחד שנרשמו השבוע בקרנות הנאמנות, אין מספר מדויק, אך על פי הערכות פעילים מקומיים עשוי להגיע גל הפדיונות השבועי (כולל יום ה') לכמיליארד שקל. ברקע לפדיונות עומדת ככל הנראה העלאת המיסוי על ניירות ערך בראשון לינואר 2006. מס רווחי ההון יעלה מ-15% כיום לכ-20% בשנה הבאה.
על מנת לתת למשקיעים אפשרות לשלם מס של 15% על רווחיהם עד ל-2006 נתנה רשות המיסים את האפשרות לבצע מכירה רעיונית של ניירות הערך ב-2005. כלומר, כל המחזיק בנייר ערך, יודיע בכתב לברוקר שלו כי הוא מעוניין לבצע מכירה זו. בכך רצתה הרשות למנוע זעזועים בימי המסחר האחרונים. לא ניתן עתה לקבוע האם השיטה עבדה אך לפי הפדיונות של השבוע האחרון הצלחתה עומדת בספק.
פעילים רבים הסבירו כי המשקיעים העדיפו לבסוף לבצע מכירה אמיתית ולא רעיונית ולארגן את תיק ההשקעות שלהם מחדש. אחת הבעיות שטמנה בחובה השיטה היא, שהמכירה אמנם רעיונית, אך תשלום המס משולם מראש ובמזומן. כשאין המשקיעים יודעים האם בסופו של דבר אכן ירוויחו מההשקעה (עלולה לרשום תשואה שלילית ב-2006).
נציין כי חודש דצמבר התאפיין בפעילות ערה כשמחזורי המסחר הממוצעים עקפו את רמת מיליארד השקלים ליום. בשבוע המסחר האחרון התגברה הפעילות ומחזורי המסחר הממוצעים עקפו את רמת 1.1 מיליארד השקלים, כשאנו מנטלרים את יום הפקיעה שעקף את רמת שני מיליארד השקלים ושמונה מאות מיליוני השקלים.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים
שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה
בשל תופעת פיטורי הקיץ.
הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).
נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים
הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים
מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.
- האטה נוספת בשוק התעסוקה בארה"ב, איך זה ישפיע על הריבית?
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל
דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות
(-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.
