עשרת האירועים שעשו את שנת 2005
שנת 2005 עברה עלינו לטובה. בשנה זו נרשמה הטבה בפעילות הכלכלית במשק ובבורסה לניירות ערך בפרט. אירועים רבים ליוו את הכלכלה והפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה, חלקם השפיעו במידה רבה על התנהלותה של הבורסה המקומית ולחלקם הייתה השפעה מועטה. נציין כי כל האירועים המהותיים ביותר של השנה חלו במחצית השנייה של 2005.
ב-Bizportal ריכזנו את עשרת האירועים החשובים ביותר שנרשמו השנה ובחנו את ההשפעה שהם ייצרו על המשק בכלל ועל שוק ההון בפרט. (האירועים שיוצגו כאן, נכתבו בסדר כרונולוגי ללא קשר למידת השפעתם).
מינוי סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל - 2.5.2005
בחודש אפריל השנה, כשכהונתו של הנגיד הקודם, דוד קליין, הייתה לקראת סיום, נפתחה בורסת ההימורים וחזינו בספקולציות רבות על גבי דפי העיתונות. על תפקיד זה התמודדו לפחות 3-4 מתמודדים ראויים ומוערכים. אך הערכות לחוד ותוצאות לחוד. שר האוצר דאז, בנימין נתניהו טרף את הקלפים ואייש את התפקיד מבחוץ.
נתניהו הביא את סטנלי פישר, פרופסור לכלכלה, בעל שם עולמי שכיהן בתפקידים בכירים בבנק העולמי, ובקרן המטבע הבינלאומית. מינויו של פישר גרר תגובות רבות במשק הישראלי. המתנגדים למינוי טענו שיש מספיק כלכלנים בכירים בישראל שיכולים לאייש תפקיד זה ואין צורך להביאו להביאו מחוץ לגבולות ישראל. הם הוסיפו וטענו כי פישר שלא היה אזרח ישראלי אינו מכיר את הכלכלה המקומית לעומקה ולא יסתדר עם המנטליות. אך מנגד, נתניהו ותומכיו טענו לרכש מוצלח. לדבריהם, בעידן הכלכלה הגלובלית, כדאי מאוד למנות לתפקיד הנכבד אישיות הנהנית מיוקרה בינלאומית כדוגמת פישר.
פרשת הסוס הטרויאני - 29.5.2005
בסוף חודש מאי התפוצצה פרשה שהרעידה את עולם אבטחת המידע הישראלי. לאחר חקירה שנמשכה כחצי שנה, פשטה משטרת ישראל על משרדיהם של שורת חוקרים פרטיים בכירים, בחשד לריגול תעשייתי באמצעות תוכנת מחשב. התוכנה שתלה "סוס טרויאני" במחשבי חברות מסחריות, משרדי פרסום ויחסי ציבור. בין הקורבנות נמנו חברות ציבוריות מהגדולות במשק ביניהם, בזק, פרטנר, ושטראוס עלית. מנגד, נעצרו מנהלים בכירים של חברות גדולות במשק בחשד שקיבלו את המידע.
ביטול רצועת הניוד - 9.6.2005
כחודש לאחר כניסתו לתפקיד, ביטל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר את רצועת הניוד של שער החליפין מול סל המטבעות. צעד זה שברובו סימלי, ביטל את מדיניות בנק ישראל אשר הייתה נהוגה בעבר, לפיה יתערב הבנק במסחר במטבע חוץ במידה ושער החליפין של השקל יחרוג, בעלייה או בירידה, מגבולות רצועת הניוד.
מהלך זה, כאמור, היה סימלי בלבד מכיוון שמאז שנת 1997 לא התערב בנק ישראל במסחר במטבע חוץ וגבולותיו התרחבו עד כדי תנודה של 60% בין הקו העליון לתחתון. כך שעיקר המהלך היה בכדי לסווג את שוק מטבע החוץ הישראלי כשוק חופשי, ללא התערבות, בדומה לשווקים האחרים בעולם.
קריסת רשת קלאבמרקט - 12.7.2005
בחודש יוני השנה הגישה רשת המזון בקשה להקפאת הליכים בבית משפט. קריסתה של החברה נמנתה בין הקריסות הגדולות של העשור. אמנם מבחינת היקף החובות נרשמו קריסות גדולות יותר, אך במקרה של קלאבמרקט, כמות הגורמים הנפגעים מנפילתה הייתה גבוהה הרבה יותר מקריסות אחרות. רמת החוב לספקים עמדה על 1.38 מיליארד שקל ומאות ספקים קטנים ובינוניים עמדו בפני פשיטת רגל.
בין ספקיה של הרשת נמנו מספר חברות בורסאיות דוגמאת שטראוס עלית, אסם ושמן תעשיות, זאת בנוסף לבנק לאומי שהיה המממן העיקרי של הרשת. לימים שינתה הפרשה את מפת רשתות המזון המקומיות. במכרז שנערך למכירת הרשת זכתה חברת שופרסל כששילמה סכום המתקרב לכמיליארד שקל בעבור קלאבמרקט.
כעת ניצבת שופרסל כאחת מתוך שתי רשתות המזון הגדולות בישראל עם נתח שוק של 37% (לערך). כנגד המיזוג נשמעו קולות רבים כשהטענה העיקרית הינה לפגיעה בתחרות. הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דרור שטרום פירט את החלטתו לאשר את המיזוג בכך שהאלטרנטיבה העומדת מולו הינה פירוק הרשת ועל כן עדיף המיזוג עם שופרסל.
אישורה של רפורמת בכר בשוק ההון - 19.7.2005
כשנה לאחר שהוצגו עיקרי הרפורמה על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו, יוסי בכר, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הרפורמה שבמרכזה הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. מטרת המהלך היה לפזר את ריכוזיות הבנקים בשוק ההון.
הבנקים, שלטו במעל ל-90% בחסכונות של הציבור בקופות הגמל וקרנות הנאמנות, כשהטענה העיקרית נגדם הייתה שהסיכוי שלקוח יכנס לסניף בנק ויוצע לו לרכוש קופ"ג או קרן נאמנות של בנק או ברוקר אחר הוא כמעט בלתי אפשרי. בועדה נטען שמצב זה מונע תחרות בשוק ההון ונמנע מהלקוחות לרכוש קרנות או קופ"ג על בסיס השוואתי של תשואות.
התפטרותו של שר האוצר ביבי נתניהו מהממשלה - 7.8.2005
כשנתיים לאחר שהתמנע לתפקיד שר האוצר, הפיל בנימין נתניהו פצצה על המשק הישראלי, כשהגיש מכתב התפטרות לראש הממשלה. נתניהו, שר אוצר מוערך שהוביל במהלך הקדנציה שלו מספר רפורמות חשובות, והפרטות במשק הישראלי, התנגד לכל אורך הדרך לתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה.
כשבוע לפני יישום תהליך ההתנתקות, ניסה נתניהו לזעזע את המערכת אולי בניסיון אחרון בכדי למנוע את יישומה. שוק ההון המקומי הגיב בצורה חדה להודעת שר האוצר, הבורסה נפלה ב-5%, איגרות החוב של המדינה ירדו בחדות, האופציות על הדולר זינקו ב-2%. החשש בשוק היה לעצירת התהליכים הכלכליים אותם הוביל נתניהו, אותם תהליכים שחיזקו את השוק המקומי מאז התמנה לתפקיד.
יישום תהליך ההתנתקות יוצא לדרך - 15.8.2005
ללא ספק האירוע המשפיע ביותר של השנה. לאחר מספר חודשים של הכנות והתנגדויות רבות, ראש הממשלה, אריאל שרון, הוציא לפועל את תוכניתו לפנות את יישובי רצועת עזה. האירוע שזכה להד עולמי וסוקר על ידי רשתות התקשורת הגדולות בעולם, הלחיץ לא מעט פוליטקאים שחששו מתוצאות מרות. הימין הקיצוני שהתנגד בחריפות למהלך, איים בהתנגדות קשה לפינוי.
בפועל, הביצוע עבר בשקט יחסי ללא אירועים חריגים. ברצועת עזה הושלמה התוכנית תוך שלושה וחצי שבועות עד לעזיבת אחרון החיילים, בצפון השומרון הסתיימה התוכנית בפינוי מבוא דותן ב-22 בספטמבר. לאירוע הייתה חיובית ביותר על הבורסה המקומית והחלה בדהירה קדימה עד לסיום השנה.
מהפך במפלגת העבודה - עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה - 10.11.05
למרות הסקרים שניבאו ניצחון ליו"ר המפלגה הקודם - שמעון פרס, חל מהפך בליל הפריימריס ויו"ר ההסתדרות עמיר פרץ נבחר ליו"ר החדש של מפלגת העבודה. מיד לאחר היבחרו הצהיר פרץ כי יפעל ליציאה מהממשלה והקדמת מועד הבחירות. פרץ חרט על דגלו את המצע החברתי והעלה אותו לראש סולם העדיפויות.
האג'נדה של פרץ גררה גם את מפלגת הימין (לפני פרישתו של שרון) להצהיר כי תקדיש משאבים רבים לסגירת הפערים החברתיים ולמיגור העוני. יצויין כי בשוק ההון לא אהבו את בחירתו של פרץ והבורסה התל אביבית הגיבה בירידות שערים. שכן, פרץ איש ההסתדרות המוזוהה עם הועדים החזקים איים על הרפורמות שבוצעו בשנים האחרונות.
המפץ הגדול - אריאל שרון פורש מהליכוד - 21.11.2005
שלושים שנה לאחר שהקים את מפלגת הליכוד, כשהוא נחוש בדעתו, פרש ראש הממשלה, אריאל שרון, ממפלגת הליכוד. שרון בכהונתו הנוכחית ביצע מהלכים שמיצבו אותו כאיש מרכז ולא כאיש ימין קיצוני. המהלך המשמעותי ביותר שביצע היתה תוכנית ההתנתקות, כשהוא מפנה שטחים איתם זוהה לאורך כל השנים. שרון הקים את מפלגת המרכז "קדימה" כשימין עומד בינימין נתניהו ומשמאל עמיר פרץ. עד כה נהנת המפלגה החדשה מתמיכה משמעותית של הבוחרים כשהסקרים מנבאים לה ניצחון מוחץ לעומת מתחרותיה.
השבץ הקטן - אריאל שרון לוקה באירוע מוחי קל - 18.11.2005
פחות מחודש ימים לאחר המפץ הגדול, שאותו הוא מוביל, הובהל ראש הממשלה בערב יום א' לבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים. לציבור בישראל התבהר עד מהרה ששרון עבר אירוע מוחי. בתוך מספר ימים הובהר כי דובר באירוע מוחי קל בלבד שלא השפיע על תפקודו. הבורסה עמדה במבחן הגבורה של היום שלמחרת, יום שני, וירדה רק ב-0.9%. עם זאת, הציבור למד שהכלכלה הישראלית וגם המערכת הפוליטית, תלויות יותר מתמיד בגורלו של אדם לא צעיר. אך לבסוף, נחשף תיקו הרפואי של ראש הממשלה ורופאיו ציינו כי בריאותו טובה.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים
שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה
בשל תופעת פיטורי הקיץ.
הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).
נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים
הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים
מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.
- האטה נוספת בשוק התעסוקה בארה"ב, איך זה ישפיע על הריבית?
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל
דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות
(-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.