הכרעה משפטית הכוללת מסר
מפעם לפעם מתקבלת הכרעה משפטית שניתן למצוא בה סימנים למסר, המועבר לרשויות המס. החלטה שכזו, לטעם המחבר, ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 14.11.2005, על ידי השופט אלטוביה מגן, בעמ"ה 1278/02 קר-פרי חולון בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים.
מפעם לפעם מתקבלת הכרעה משפטית שניתן למצוא בה סימנים למסר, המועבר לרשויות המס.
החלטה שכזו, לטעמנו, ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 14.11.2005, על ידי השופט אלטוביה מגן, בעמ"ה 1278/02 ועמ"ה 1279/02 (קר-פרי חולון בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים).
מדובר בשתי מערערות (קר-פרי חולון בע"מ ואריז קר מפעלי אריזה בע"מ), אשר הקימו מחסני קירור באזור התעשיה חולון, בשטחים מסוימים שחכרו מתנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן; "תנובה").
תנובה עצמה חכרה את המקרקעין מאת מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1952 והחכירה למערערת הראשונה חלק מהם בשנת 1963, חלק נוסף הוחכר בשנת 1971, וחלק אחר הוחכר למערערת השנייה בשנת 1971.
בהתאם להסכמים, שנכרתו בין המערערות, תנובה ורשות הפיתוח על ידי המינהל, הוסכם כי המערערות תבואנה (כל אחת בהתאם לחלקה היחסי במקרקעין) בנעלי תנובה, ותקבלנה על עצמן את כל זכויותיה והתחייבויותיה של תנובה, בהסכם החכירה המקורי, לרבות החובה לשלם (למינהל) דמי חכירה שנתיים.
הסכם החכירה המקורי (ובעקבות הסבתו, כאמור, גם הסכמי החכירה של המערערות) לא היה הסכם לחכירה מהוונת, והחוכרים התחייבו לשלם למינהל דמי חכירה שנתיים, בשיעור של 4% מערך המקרקעין, כאשר המינהל רשאי לקבוע מחדש, בכל שבע שנים, את שווי המקרקעין על פי הערכת שמאי.
המשיב סירב להתיר למערערות את ניכוי דמי החכירה השנתיים לצרכי מס הכנסה, והעלה טיעונים אלו:
1. המערערות רכשו לעצמן "נכס הון" (זכויות במקרקעין), ולכל היותר היו רשאיות לתבוע ניכוי פחת, בגין הנכס.
2. דא עקא, שגם פחת אין המערערות רשאיות לנכות, משום שחכרו את המקרקעין לתקופה של פחות מ-49 שנים, ועל כן אינן עומדות ב"תנאי הסף", אשר נקבעו בסעיף 21(א) לפקודת מס הכנסה (בו נקבע כי דין חכירת מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר, כדין בעלות בהם).
3. גם מכללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), התשל"ח - 1997 לא תיוושענה המערערות, שהרי כללים אלו מתירים אמנם את ניכוי דמי החכירה (כאשר תקופת החכירה פחות מ-49 שנים), בתנאים מסוימים, אך לא כאשר תקופת החכירה יותר מ-25 שנים ודמי החכירה שולמו "בסכום שנקבע מראש".
המערערות, מצידן, גרסו כי דמי החכירה ששילמו אינם שונים במאומה מדמי שכירות שנתיים, וככאלו הינם ראויים לניכוי הן על פי כללי החשבונאות, הן על פי הוראות סעיף 17 רישא לפקודת מס הכנסה, והן בהתאם לכללי מס הכנסה בדבר ניכוי דמי חכירה.
בשלב זה נציין כי ברקע המחלוקת עמד, ככל הנראה, גם פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על ידי השופטת ברכה אופיר תום, ביום 6.5.2004, בעניין "פי-גלילות" (עמ"ה 1009/99).
באותו עניין קבע בית המשפט כי לא ניתן לנכות לצרכי מס הכנסה, את דמי החכירה השנתיים (ששילמה פי-גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ למינהל מקרקעי ישראל), משום שבחינת חוזי החכירה ומתכונת החכירה מלמדת על כך (לדעת בית המשפט) שדמי החכירה כללו מרכיב של "מעין תשלום עבור זכות חכירה, הדומה מהותית לבעלות בקרקע".
ניתן אפוא לשער, כי המשיב גזר גזירה שווה מהסכמי החכירה של פי-גלילות להסכמי החכירה של המערערות, והניח כי גם בית המשפט ייעשה כן.
במאמר מוסגר נעיר, כי בפני בית המשפט העליון הונח ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בפרשת פי-גלילות, אך כל עוד לא שונתה רשאי בהחלט פקיד השומה לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי משום הלכה מנחה (אך לא בהכרח מחייבת).
מכל מקום, השופט מגן לא התרשם מטיעוני המשיב, וקבע כי בהעדר הסדר מס ממצה ובהעדר הוראת דין מפורשת ראוי לבחון את הסוגיה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
אשר על כן, ובהסתמך על תקן 17 של הועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות, הוחלט כי במקרה שלפנינו מדובר בחכירה תפעולית (ולא בחכירה הונית), האמורה לקבל ביטוי בספרי החוכר כהוצאה (ולא כהשקעה).
כן החליט בית המשפט (שלא כפי שהוחלט בפרשת פי-גלילות) שנחה דעתו, מניתוח נסיבות החכירה, כי ההוצאות אשר הוצאו על ידי המערערות הוצאו לצרכי ייצור הכנסה, כמו כל שכירות אחרת.
בית המשפט טרח אף להבהיר, כי הנסיבות שהביאוהו לפסוק, כפי שפסק, נוגעות הן לאופי תשלום דמי החכירה והן "להתנהלות החוכרות ויחסן בקשר עם הנכס".
וכך נכתב, בין היתר, בפסק הדין:
"אם בעניין פי-גלילות ראתה עצמה המערערת כבעליה של הקרקע...הרי שבעניינו אין כך הם פני הדברים..."
ועוד הוסיף השופט מגן, כי גם אילו הגיע למסקנה כי בהוצאה הונית עסקינן, שלא ניתן (כביכול) להכיר בה לפי סעיף 17 לפקודה, הרי שניתן היה לנכות את דמי החכירה לפי כללי מס הכנסה, שהותקנו מכוח סעיף 20א. לפקודת מס הכנסה, משום שסכום דמי החכירה לא נקבע מראש לכל תקופת החכירה.
סופו של דבר, הערעור התקבל והמשיב חויב בהוצאות המערערות, בסך 1,000 ש"ח, ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).
והמסר מהו?
ובכן, אנו סבורים כי בית המשפט בחר לאותת לרשות המסים בישראל, במקרה זה, שלא על נקלה יתן את ידו להטלת מס "מתוחכמת" בשל הכנסה שנקבעה לצרכי מס הכנסה בלבד, בניגוד לכללי החשבונאות ובהעדר תזרימי מזומנים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
