אורי פישמן: השווקים בעולם "נדבקו" מהחולשה בארה"ב
שווקי ההון בעולם "נדבקו" השבוע בחולשה של שווקי ארה"ב. השווקים באירופה וביפן, כמו גם השווקים המתעוררים, ירדו בעקבות הירידות החדות בשווקי ארה"ב.
בארה"ב הגיעו השווקים, ביום ה' לרמות התמיכה החשובות ונראה, על פי המסחר של יום שישי, שרמות התמיכה יחזיקו מעמד, דהיינו, נראה שינסו השבוע לתקן חלק מהירידות של התקופה האחרונה וינסו לעלות. במידה והשווקים בארה"ב ירדו מתחת לרמות התמיכה הם יצאו מתחומי הדשדוש שהגדרנו ויוגדרו כשליליים.
מדד הניקיי, אשר ירד ביותר מ-3% בשני ימי המסחר האחרונים, עדיין מוגדר במגמת המסחר עולה, והירידות הן בגדר של מימוש. נראה שמדד הניקיי ניצב על רמת התמיכה הראשונה באזור 13200 נק', ורמת התמיכה הבאה נמצאת באזור13000 נק'.
מימוש טבעי וסביר יכול להביא את מדד הניקיי לרמה 12800-13200 נק' ועדיין הוא יוגדר כעולה. במידה והניקיי יתמך באזור 13200 נק' וימשיך לעלות נראה בו שיאים חדשים בקרוב מאוד.באירופה המצב דומה לנעשה ביפן. המגמה השלטת הנה מגמת עליות כל עוד המדד ניצב מעל לרמה של 3140 נק'.
שוקי המניות בעולם עברו בשבוע שעבר מימושים חדים בהובלת ארה"ב שם גובר החשש מאינפלציה והמשך עליית ריבית בעקבותיה. הירידות פקדו את כל השווקים כששווקים מתפתחים, שעלו בחוזקה בחודשיים האחרונים סופגים מימוש חד של 3.54% (מדד MSCI). מחירי הנפט ירדו בשבוע שעבר ב-6.64%.
יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 2.55% לרמה של 13,227.7 נקודות כשברקע הירידות החדות בשווקי ארה"ב. הירידות בשבוע שחלף קטעו רצף של שמונה שבועות של עליות שערים במדד הניקיי.
מגזר הבנקים הוביל את ירידות השערים כשקבוצת מיצובישי-טוקיו רושמת ירידה של 10% (בשבוע שעבר עלתה ב-21%) ובנק מיזוהו יורד ב-5.8% (בשבוע שעבר עלה ב-8.4%). הקמעונאיות הגדולות בלטו בשבוע שחלף בעליות שערים לאור תוצאות כספיות טובות לרבעון האחרון לאור העלייה בצריכה הפרטית ביפן. טושיבה, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם דיווחה על העלאת תחזיות הרווח שלה להמשך השנה לאור הגידול בביקוש לשבבים.
בשבוע שעבר פורסם מדד טאנקן לרבעון השלישי, מדד אמון העסקים שהראה רמה של 19 נק' לעומת רמה של 18 נקודות ברבעון קודם ולעומת צפי של 21 נקודות. הנתון יצא מתחת לצפי אך יש לזכור שכל רמה מעל אפס מצביעה על אופטימיות של העסקים ונראה כי כלכלת יפן תמשיך בצמיחה המואצת כשהסיכון הנו בדמות המשך עליית מחירי האנרגיה אשר תפגע בביטחון העסקים.
נתון נוסף שדווח עליו בשבוע שהיה הנו מדד האינדיקטורים המובילים לחודש אוגוסט אשר עמד על רמה של 100% לעומת רמה של 45.5% בחודש יולי, זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה חמש שנים. המדד מודד את ביטחון הצרכנים ואינדיקטורים נוספים, ורמתו הגבוהה מצביעה על נתוני צמיחה חזקים גם לרבעון הרביעי.
בשבוע הקרוב צריכים להתפרסם נתוני המאקרו הבאים: הזמנות של מכונות לחודש אוגוסט ומדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר. היין נחלש ב-0.32% לרמה של 113.93 יין לדולר לאור העלאת הריבית בארה"ב.
אירופה: מדד ה-STOXX50 רשם בשבוע שעבר ירידה של 1.73% בעקבות החשש מהתפרצות אינפלציונית באירופה והאווירה השלילית בשווקי ארה"ב. מניות האנרגיה והמחצבים בלטו בירידות שערים על רקע ירידת מחיר הנפט כשמניית BP בולטת בירידה של 7.65% לאחר שהודיעה כי ההוריקנים קתרינה וריטה גרמו נזק המוערך בסכום של 700 מיליון דולר ולירידה ראשונה מזה שנתיים בתפוקת הגז והנפט של החברה. BP גם הודיעה כי היא מתכוונת למכור חטיבה כימית שלא נמצאת במרכז העסקים שלה בסכום של 9 מיליארד דולר.
חברת Cable & Wireless מפעילת הטלפונים השנייה בגדולה בבריטניה בלטה בירידה חדה של 15% לאחר שדיווחה על ירידה בהכנסות וברווחים. חברות התרופות אסטרה זנקה וגלקסו-סמית בלטו בעליות של 5% ושל 1.6% בהתאמה לאחר העלאת המלצה של דויטשה בנק.
מגמת המיזוגים והרכישות ממשיכה כשבשבוע שחלף דווח על מספר עסקאות כשאריקסון, יצרנית רשתות הסלולר הגדולה בעולם רוכשת את יריבתה הבריטית מרקוני בסכום של 2.3 מיליארד דולר וחברת הרוקחות הבריטית BOOTS רוכשת חברת הפצה של תרופות בסכום של 5.6 מיליארד דולר.
בשבוע שעבר גם דווח כי טלפוניקה, חברת הטלפונים הגדולה בספרד במגעים לרכוש את יריבתה ההולנדית Kpn בסכום של 24 מיליארד דולר. בשבוע שעבר הזהיר נגיד הבנק המרכזי האירופי מפני התפרצות אינפלציונית ואותת כי בכוונתו להעלאות את הריבית באירופה שנמצאת בשפל של 2%.
בצד המאקרו דווח בשבוע שעבר כי הייצור התעשייתי צמח בקצב המהיר ביותר מזה שבעה חודשים בחודש ספטמבר לאור התחזקות הייצוא הנובע בחלקו מהיחלשות היורו כנגד הדולר.
כמו כן דווח כי מדד השירותים התעשייתיים צמח בחודש ספטמבר בקצב המהיר ביותר מזה 14 חודשים כשבנקים חברות תעופה וחברות טלפון מדווחים על גידול בעסקים ואילו מדד המכירות הקמעונאיות רשם ירידה בחודש ספטמבר לאור עליית מחירי האנרגיה. האירו התחזק בשבוע שחלף ב-0.67% לרמה של 1.211 דולר לאירו על רקע החשש להעלאת ריבית באירופה ונתוני מאקרו חלשים בארה"ב.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
