אורי פישמן: השווקים בעולם "נדבקו" מהחולשה בארה"ב

השווקים באירופה וביפן, כמו גם השווקים המתעוררים, ירדו בעקבות הירידות החדות בשווקי ארה"ב, מציין מנהל קרנות הנאמנות ב-Uבנק אורי פישמן בסקירתו השבועית
אורי פישמן |

שווקי ההון בעולם "נדבקו" השבוע בחולשה של שווקי ארה"ב. השווקים באירופה וביפן, כמו גם השווקים המתעוררים, ירדו בעקבות הירידות החדות בשווקי ארה"ב.

בארה"ב הגיעו השווקים, ביום ה' לרמות התמיכה החשובות ונראה, על פי המסחר של יום שישי, שרמות התמיכה יחזיקו מעמד, דהיינו, נראה שינסו השבוע לתקן חלק מהירידות של התקופה האחרונה וינסו לעלות. במידה והשווקים בארה"ב ירדו מתחת לרמות התמיכה הם יצאו מתחומי הדשדוש שהגדרנו ויוגדרו כשליליים.

מדד הניקיי, אשר ירד ביותר מ-3% בשני ימי המסחר האחרונים, עדיין מוגדר במגמת המסחר עולה, והירידות הן בגדר של מימוש. נראה שמדד הניקיי ניצב על רמת התמיכה הראשונה באזור 13200 נק', ורמת התמיכה הבאה נמצאת באזור13000 נק'.

מימוש טבעי וסביר יכול להביא את מדד הניקיי לרמה 12800-13200 נק' ועדיין הוא יוגדר כעולה. במידה והניקיי יתמך באזור 13200 נק' וימשיך לעלות נראה בו שיאים חדשים בקרוב מאוד.באירופה המצב דומה לנעשה ביפן. המגמה השלטת הנה מגמת עליות כל עוד המדד ניצב מעל לרמה של 3140 נק'.

שוקי המניות בעולם עברו בשבוע שעבר מימושים חדים בהובלת ארה"ב שם גובר החשש מאינפלציה והמשך עליית ריבית בעקבותיה. הירידות פקדו את כל השווקים כששווקים מתפתחים, שעלו בחוזקה בחודשיים האחרונים סופגים מימוש חד של 3.54% (מדד MSCI). מחירי הנפט ירדו בשבוע שעבר ב-6.64%.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 2.55% לרמה של 13,227.7 נקודות כשברקע הירידות החדות בשווקי ארה"ב. הירידות בשבוע שחלף קטעו רצף של שמונה שבועות של עליות שערים במדד הניקיי.

מגזר הבנקים הוביל את ירידות השערים כשקבוצת מיצובישי-טוקיו רושמת ירידה של 10% (בשבוע שעבר עלתה ב-21%) ובנק מיזוהו יורד ב-5.8% (בשבוע שעבר עלה ב-8.4%). הקמעונאיות הגדולות בלטו בשבוע שחלף בעליות שערים לאור תוצאות כספיות טובות לרבעון האחרון לאור העלייה בצריכה הפרטית ביפן. טושיבה, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם דיווחה על העלאת תחזיות הרווח שלה להמשך השנה לאור הגידול בביקוש לשבבים.

בשבוע שעבר פורסם מדד טאנקן לרבעון השלישי, מדד אמון העסקים שהראה רמה של 19 נק' לעומת רמה של 18 נקודות ברבעון קודם ולעומת צפי של 21 נקודות. הנתון יצא מתחת לצפי אך יש לזכור שכל רמה מעל אפס מצביעה על אופטימיות של העסקים ונראה כי כלכלת יפן תמשיך בצמיחה המואצת כשהסיכון הנו בדמות המשך עליית מחירי האנרגיה אשר תפגע בביטחון העסקים.

נתון נוסף שדווח עליו בשבוע שהיה הנו מדד האינדיקטורים המובילים לחודש אוגוסט אשר עמד על רמה של 100% לעומת רמה של 45.5% בחודש יולי, זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה חמש שנים. המדד מודד את ביטחון הצרכנים ואינדיקטורים נוספים, ורמתו הגבוהה מצביעה על נתוני צמיחה חזקים גם לרבעון הרביעי.

בשבוע הקרוב צריכים להתפרסם נתוני המאקרו הבאים: הזמנות של מכונות לחודש אוגוסט ומדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר. היין נחלש ב-0.32% לרמה של 113.93 יין לדולר לאור העלאת הריבית בארה"ב.

אירופה: מדד ה-STOXX50 רשם בשבוע שעבר ירידה של 1.73% בעקבות החשש מהתפרצות אינפלציונית באירופה והאווירה השלילית בשווקי ארה"ב. מניות האנרגיה והמחצבים בלטו בירידות שערים על רקע ירידת מחיר הנפט כשמניית BP בולטת בירידה של 7.65% לאחר שהודיעה כי ההוריקנים קתרינה וריטה גרמו נזק המוערך בסכום של 700 מיליון דולר ולירידה ראשונה מזה שנתיים בתפוקת הגז והנפט של החברה. BP גם הודיעה כי היא מתכוונת למכור חטיבה כימית שלא נמצאת במרכז העסקים שלה בסכום של 9 מיליארד דולר.

חברת Cable & Wireless מפעילת הטלפונים השנייה בגדולה בבריטניה בלטה בירידה חדה של 15% לאחר שדיווחה על ירידה בהכנסות וברווחים. חברות התרופות אסטרה זנקה וגלקסו-סמית בלטו בעליות של 5% ושל 1.6% בהתאמה לאחר העלאת המלצה של דויטשה בנק.

מגמת המיזוגים והרכישות ממשיכה כשבשבוע שחלף דווח על מספר עסקאות כשאריקסון, יצרנית רשתות הסלולר הגדולה בעולם רוכשת את יריבתה הבריטית מרקוני בסכום של 2.3 מיליארד דולר וחברת הרוקחות הבריטית BOOTS רוכשת חברת הפצה של תרופות בסכום של 5.6 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר גם דווח כי טלפוניקה, חברת הטלפונים הגדולה בספרד במגעים לרכוש את יריבתה ההולנדית Kpn בסכום של 24 מיליארד דולר. בשבוע שעבר הזהיר נגיד הבנק המרכזי האירופי מפני התפרצות אינפלציונית ואותת כי בכוונתו להעלאות את הריבית באירופה שנמצאת בשפל של 2%.

בצד המאקרו דווח בשבוע שעבר כי הייצור התעשייתי צמח בקצב המהיר ביותר מזה שבעה חודשים בחודש ספטמבר לאור התחזקות הייצוא הנובע בחלקו מהיחלשות היורו כנגד הדולר.

כמו כן דווח כי מדד השירותים התעשייתיים צמח בחודש ספטמבר בקצב המהיר ביותר מזה 14 חודשים כשבנקים חברות תעופה וחברות טלפון מדווחים על גידול בעסקים ואילו מדד המכירות הקמעונאיות רשם ירידה בחודש ספטמבר לאור עליית מחירי האנרגיה. האירו התחזק בשבוע שחלף ב-0.67% לרמה של 1.211 דולר לאירו על רקע החשש להעלאת ריבית באירופה ונתוני מאקרו חלשים בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.