אורי פישמן: השווקים בעולם "נדבקו" מהחולשה בארה"ב

השווקים באירופה וביפן, כמו גם השווקים המתעוררים, ירדו בעקבות הירידות החדות בשווקי ארה"ב, מציין מנהל קרנות הנאמנות ב-Uבנק אורי פישמן בסקירתו השבועית
אורי פישמן |

שווקי ההון בעולם "נדבקו" השבוע בחולשה של שווקי ארה"ב. השווקים באירופה וביפן, כמו גם השווקים המתעוררים, ירדו בעקבות הירידות החדות בשווקי ארה"ב.

בארה"ב הגיעו השווקים, ביום ה' לרמות התמיכה החשובות ונראה, על פי המסחר של יום שישי, שרמות התמיכה יחזיקו מעמד, דהיינו, נראה שינסו השבוע לתקן חלק מהירידות של התקופה האחרונה וינסו לעלות. במידה והשווקים בארה"ב ירדו מתחת לרמות התמיכה הם יצאו מתחומי הדשדוש שהגדרנו ויוגדרו כשליליים.

מדד הניקיי, אשר ירד ביותר מ-3% בשני ימי המסחר האחרונים, עדיין מוגדר במגמת המסחר עולה, והירידות הן בגדר של מימוש. נראה שמדד הניקיי ניצב על רמת התמיכה הראשונה באזור 13200 נק', ורמת התמיכה הבאה נמצאת באזור13000 נק'.

מימוש טבעי וסביר יכול להביא את מדד הניקיי לרמה 12800-13200 נק' ועדיין הוא יוגדר כעולה. במידה והניקיי יתמך באזור 13200 נק' וימשיך לעלות נראה בו שיאים חדשים בקרוב מאוד.באירופה המצב דומה לנעשה ביפן. המגמה השלטת הנה מגמת עליות כל עוד המדד ניצב מעל לרמה של 3140 נק'.

שוקי המניות בעולם עברו בשבוע שעבר מימושים חדים בהובלת ארה"ב שם גובר החשש מאינפלציה והמשך עליית ריבית בעקבותיה. הירידות פקדו את כל השווקים כששווקים מתפתחים, שעלו בחוזקה בחודשיים האחרונים סופגים מימוש חד של 3.54% (מדד MSCI). מחירי הנפט ירדו בשבוע שעבר ב-6.64%.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 2.55% לרמה של 13,227.7 נקודות כשברקע הירידות החדות בשווקי ארה"ב. הירידות בשבוע שחלף קטעו רצף של שמונה שבועות של עליות שערים במדד הניקיי.

מגזר הבנקים הוביל את ירידות השערים כשקבוצת מיצובישי-טוקיו רושמת ירידה של 10% (בשבוע שעבר עלתה ב-21%) ובנק מיזוהו יורד ב-5.8% (בשבוע שעבר עלה ב-8.4%). הקמעונאיות הגדולות בלטו בשבוע שחלף בעליות שערים לאור תוצאות כספיות טובות לרבעון האחרון לאור העלייה בצריכה הפרטית ביפן. טושיבה, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם דיווחה על העלאת תחזיות הרווח שלה להמשך השנה לאור הגידול בביקוש לשבבים.

בשבוע שעבר פורסם מדד טאנקן לרבעון השלישי, מדד אמון העסקים שהראה רמה של 19 נק' לעומת רמה של 18 נקודות ברבעון קודם ולעומת צפי של 21 נקודות. הנתון יצא מתחת לצפי אך יש לזכור שכל רמה מעל אפס מצביעה על אופטימיות של העסקים ונראה כי כלכלת יפן תמשיך בצמיחה המואצת כשהסיכון הנו בדמות המשך עליית מחירי האנרגיה אשר תפגע בביטחון העסקים.

נתון נוסף שדווח עליו בשבוע שהיה הנו מדד האינדיקטורים המובילים לחודש אוגוסט אשר עמד על רמה של 100% לעומת רמה של 45.5% בחודש יולי, זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה חמש שנים. המדד מודד את ביטחון הצרכנים ואינדיקטורים נוספים, ורמתו הגבוהה מצביעה על נתוני צמיחה חזקים גם לרבעון הרביעי.

בשבוע הקרוב צריכים להתפרסם נתוני המאקרו הבאים: הזמנות של מכונות לחודש אוגוסט ומדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר. היין נחלש ב-0.32% לרמה של 113.93 יין לדולר לאור העלאת הריבית בארה"ב.

אירופה: מדד ה-STOXX50 רשם בשבוע שעבר ירידה של 1.73% בעקבות החשש מהתפרצות אינפלציונית באירופה והאווירה השלילית בשווקי ארה"ב. מניות האנרגיה והמחצבים בלטו בירידות שערים על רקע ירידת מחיר הנפט כשמניית BP בולטת בירידה של 7.65% לאחר שהודיעה כי ההוריקנים קתרינה וריטה גרמו נזק המוערך בסכום של 700 מיליון דולר ולירידה ראשונה מזה שנתיים בתפוקת הגז והנפט של החברה. BP גם הודיעה כי היא מתכוונת למכור חטיבה כימית שלא נמצאת במרכז העסקים שלה בסכום של 9 מיליארד דולר.

חברת Cable & Wireless מפעילת הטלפונים השנייה בגדולה בבריטניה בלטה בירידה חדה של 15% לאחר שדיווחה על ירידה בהכנסות וברווחים. חברות התרופות אסטרה זנקה וגלקסו-סמית בלטו בעליות של 5% ושל 1.6% בהתאמה לאחר העלאת המלצה של דויטשה בנק.

מגמת המיזוגים והרכישות ממשיכה כשבשבוע שחלף דווח על מספר עסקאות כשאריקסון, יצרנית רשתות הסלולר הגדולה בעולם רוכשת את יריבתה הבריטית מרקוני בסכום של 2.3 מיליארד דולר וחברת הרוקחות הבריטית BOOTS רוכשת חברת הפצה של תרופות בסכום של 5.6 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר גם דווח כי טלפוניקה, חברת הטלפונים הגדולה בספרד במגעים לרכוש את יריבתה ההולנדית Kpn בסכום של 24 מיליארד דולר. בשבוע שעבר הזהיר נגיד הבנק המרכזי האירופי מפני התפרצות אינפלציונית ואותת כי בכוונתו להעלאות את הריבית באירופה שנמצאת בשפל של 2%.

בצד המאקרו דווח בשבוע שעבר כי הייצור התעשייתי צמח בקצב המהיר ביותר מזה שבעה חודשים בחודש ספטמבר לאור התחזקות הייצוא הנובע בחלקו מהיחלשות היורו כנגד הדולר.

כמו כן דווח כי מדד השירותים התעשייתיים צמח בחודש ספטמבר בקצב המהיר ביותר מזה 14 חודשים כשבנקים חברות תעופה וחברות טלפון מדווחים על גידול בעסקים ואילו מדד המכירות הקמעונאיות רשם ירידה בחודש ספטמבר לאור עליית מחירי האנרגיה. האירו התחזק בשבוע שחלף ב-0.67% לרמה של 1.211 דולר לאירו על רקע החשש להעלאת ריבית באירופה ונתוני מאקרו חלשים בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: