לאומי: חוסר הודאות הפוליטית צפוי להמשיך ולהשפיע
בבנק לאומי מסכמים את השבוע ומציינים, כי לאחר שלושה שבועות רצופים של עליות רשם השבוע מדד המעו"ף ירידה של כ- 2.4%, שבולטת במיוחד לנוכח עליות השערים שרשמו מניות הבנקים. מדד הבנקים סיים בעליה של כ-1.6%, זאת בעיקר על רקע העסקה למכירת קרנות הנאמנות "לאומי פיא" לחברת הביטוח הראל.
בבנק מעריכים, כי בנקים נוספים צפויים לבצע עסקאות דומות, שצפויות להציף ערך למניות הבנקים, וזו הסיבה העיקרית לעוצמת המגזר השבוע למול חולשת השוק. בנטרול העליה במניות הבנקים הרי שסביר שמדד המעו"ף היה רושם את אחת הירידות השבועית החדות מתחילת השנה.
כלכלני הבנק מוסרים, כי בהתחשב בדומיננטיות של המשקיעים הזרים בשוק המקומי, הרי שלהערכות הבנקים הזרים ישנה השפעה על המסחר בת"א (סיטיגרופ השבוע), ובוודאי בשבוע בו חוסר הודאות הפוליטית עולה מדרגה לקראת כנס מרכז הליכוד ביום שני הקרוב. ההצבעה במרכז הליכוד היא רק שלב ראשון במאבק בין ראש הממשלה לשר האוצר לשעבר, לכן חוסר הודאות צפוי להמשיך ולהשפיע על שוק ההון המקומי.
כלכלני לאומי טוענים, כי ההשפעה בטווח הקצר עלולה להגיע מכיוון מחירי האנרגיה והשפעתם על מדד המחירים. עניין זה, בשילוב עם פער הריביות השלילי שנפתח השבוע, עשוי להוביל את הנגיד להעלות את ריבית בנק ישראל. עליית ריבית אינה משפיעה לחיוב על שוק המניות, אם כי נראה שגם אם אכן תתרחש הרי שמוקדם מלבשר על מגמה. הכלכלנים מעריכים, כי סביבת ריבית נמוכה צפויה להמשיך ולאפיין את המשק הישראלי ולתמוך בשוק המניות.
לשיקולים קצרי טווח, כגון מימוש רווחים בישראל לטובת משקים מתעוררים אחרים, השפעה מקומית על השוק, אך בטווח הארוך תמשיך הכלכלה המקומית והרפורמות במשק ובשוק ההון להכתיב את המגמה. האמון בכלכלה המקומית בא לידי ביטוי בהשקעות ריאליות של זרים ומקומיים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
