לאומי: חוסר הודאות הפוליטית צפוי להמשיך ולהשפיע
בבנק לאומי מסכמים את השבוע ומציינים, כי לאחר שלושה שבועות רצופים של עליות רשם השבוע מדד המעו"ף ירידה של כ- 2.4%, שבולטת במיוחד לנוכח עליות השערים שרשמו מניות הבנקים. מדד הבנקים סיים בעליה של כ-1.6%, זאת בעיקר על רקע העסקה למכירת קרנות הנאמנות "לאומי פיא" לחברת הביטוח הראל.
בבנק מעריכים, כי בנקים נוספים צפויים לבצע עסקאות דומות, שצפויות להציף ערך למניות הבנקים, וזו הסיבה העיקרית לעוצמת המגזר השבוע למול חולשת השוק. בנטרול העליה במניות הבנקים הרי שסביר שמדד המעו"ף היה רושם את אחת הירידות השבועית החדות מתחילת השנה.
כלכלני הבנק מוסרים, כי בהתחשב בדומיננטיות של המשקיעים הזרים בשוק המקומי, הרי שלהערכות הבנקים הזרים ישנה השפעה על המסחר בת"א (סיטיגרופ השבוע), ובוודאי בשבוע בו חוסר הודאות הפוליטית עולה מדרגה לקראת כנס מרכז הליכוד ביום שני הקרוב. ההצבעה במרכז הליכוד היא רק שלב ראשון במאבק בין ראש הממשלה לשר האוצר לשעבר, לכן חוסר הודאות צפוי להמשיך ולהשפיע על שוק ההון המקומי.
כלכלני לאומי טוענים, כי ההשפעה בטווח הקצר עלולה להגיע מכיוון מחירי האנרגיה והשפעתם על מדד המחירים. עניין זה, בשילוב עם פער הריביות השלילי שנפתח השבוע, עשוי להוביל את הנגיד להעלות את ריבית בנק ישראל. עליית ריבית אינה משפיעה לחיוב על שוק המניות, אם כי נראה שגם אם אכן תתרחש הרי שמוקדם מלבשר על מגמה. הכלכלנים מעריכים, כי סביבת ריבית נמוכה צפויה להמשיך ולאפיין את המשק הישראלי ולתמוך בשוק המניות.
לשיקולים קצרי טווח, כגון מימוש רווחים בישראל לטובת משקים מתעוררים אחרים, השפעה מקומית על השוק, אך בטווח הארוך תמשיך הכלכלה המקומית והרפורמות במשק ובשוק ההון להכתיב את המגמה. האמון בכלכלה המקומית בא לידי ביטוי בהשקעות ריאליות של זרים ומקומיים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
