לאומי: חוסר הודאות הפוליטית צפוי להמשיך ולהשפיע
בבנק לאומי מסכמים את השבוע ומציינים, כי לאחר שלושה שבועות רצופים של עליות רשם השבוע מדד המעו"ף ירידה של כ- 2.4%, שבולטת במיוחד לנוכח עליות השערים שרשמו מניות הבנקים. מדד הבנקים סיים בעליה של כ-1.6%, זאת בעיקר על רקע העסקה למכירת קרנות הנאמנות "לאומי פיא" לחברת הביטוח הראל.
בבנק מעריכים, כי בנקים נוספים צפויים לבצע עסקאות דומות, שצפויות להציף ערך למניות הבנקים, וזו הסיבה העיקרית לעוצמת המגזר השבוע למול חולשת השוק. בנטרול העליה במניות הבנקים הרי שסביר שמדד המעו"ף היה רושם את אחת הירידות השבועית החדות מתחילת השנה.
כלכלני הבנק מוסרים, כי בהתחשב בדומיננטיות של המשקיעים הזרים בשוק המקומי, הרי שלהערכות הבנקים הזרים ישנה השפעה על המסחר בת"א (סיטיגרופ השבוע), ובוודאי בשבוע בו חוסר הודאות הפוליטית עולה מדרגה לקראת כנס מרכז הליכוד ביום שני הקרוב. ההצבעה במרכז הליכוד היא רק שלב ראשון במאבק בין ראש הממשלה לשר האוצר לשעבר, לכן חוסר הודאות צפוי להמשיך ולהשפיע על שוק ההון המקומי.
כלכלני לאומי טוענים, כי ההשפעה בטווח הקצר עלולה להגיע מכיוון מחירי האנרגיה והשפעתם על מדד המחירים. עניין זה, בשילוב עם פער הריביות השלילי שנפתח השבוע, עשוי להוביל את הנגיד להעלות את ריבית בנק ישראל. עליית ריבית אינה משפיעה לחיוב על שוק המניות, אם כי נראה שגם אם אכן תתרחש הרי שמוקדם מלבשר על מגמה. הכלכלנים מעריכים, כי סביבת ריבית נמוכה צפויה להמשיך ולאפיין את המשק הישראלי ולתמוך בשוק המניות.
לשיקולים קצרי טווח, כגון מימוש רווחים בישראל לטובת משקים מתעוררים אחרים, השפעה מקומית על השוק, אך בטווח הארוך תמשיך הכלכלה המקומית והרפורמות במשק ובשוק ההון להכתיב את המגמה. האמון בכלכלה המקומית בא לידי ביטוי בהשקעות ריאליות של זרים ומקומיים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
