ק' הפנסיה הותיקות יאוחדו תחת גג ניהולי-תפעולי אחד

הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, בן שלוש: איחוד תפעולן של 8 ק' הפנסיה הותיקות ישפר השירות למבוטחים ויביא לחיסכון בעלויות הנגבות מהם. יעל אנדורן המשנה לממונה על התקציבים תכהן כמנהלת מיוחדת של כל הקרנות
שרון שפורר |

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, אייל בן-שלוש, החליט על איחוד תפעולן של שמונת קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר וזאת במטרה להקטין את עלויות הניהול ולייעל את התפעול בקרנות אלו.

ייעול תפעולן של קרנות הפנסיה, אומרים במשרד הממונה, יביא להגדלת המקורות המשמשים לתשלומי פנסיה ומהווה נדבך מרכזי בתוכנית להצלת קרנות אלו כפי שבאה לידי ביטוי בתיקון חוק הפיקוח על הביטוח בשנת 2003.

האיחוד התפעולי של קרנות אלו יתבצע באמצעות מינויה של יעל אנדורן, שכיהנה עד כה כמשנה לממונה על התקציבים באוצר, למנהלת מיוחדת של כל קרנות הפנסיה שבהסדר והעמדתה בראש מערך ניהול ושירותים אחד בו ירוכזו: מערכות המיחשוב והמיכון, שירות הלקוחות, הייעוץ החשבונאי והאקטוארי ומערכות הכספים והתקציב.

המהלך הנוכחי, הינו מהלך משלים לאיחוד התפעולי עליו הורה המפקח על הביטוח כבר בראשית שנת 2004 ובמסגרתו החל מיזוג תפעולי של קרנות הפנסיה מבטחים, בנין, חקלאים, הדסה ואגד תחת ניהולו של המנהל המיוחד, עו"ד ירון ארבל. לאור הצלחת הליך המיזוג ולאור פניות מצד מנהלים מיוחדים המכהנים כיום בבקשה לסיים את כהונתם, החליט המפקח על הביטוח להרחיב את הליך המיזוג התפעולי ולהחילו גם על קרנות הפנסיה מקפת, קג"מ ונתיב המנוהלות כיום על ידי אודי נחתומי, שלום זינגר ומשה שגיא.

אנדורן תיכנס לתפקידה כמנהלת מיוחדת בהתאם להצעת הועדה הציבורית בראשות השופט וינוגרד. לפיכך, מתחילת חודש אוגוסט תמונה למנהלת המיוחדת של חמש קרנות פנסיה (מבטחים, בנין, חקלאים, הדסה ואגד) ומתחילת ספטמבר 2005 היא תמונה כמנהלת מיוחדת בשלושת הקרנות הנותרות (מקפת, קג"מ ונתיב).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.