ק' הפנסיה הותיקות יאוחדו תחת גג ניהולי-תפעולי אחד
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, אייל בן-שלוש, החליט על איחוד תפעולן של שמונת קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר וזאת במטרה להקטין את עלויות הניהול ולייעל את התפעול בקרנות אלו.
ייעול תפעולן של קרנות הפנסיה, אומרים במשרד הממונה, יביא להגדלת המקורות המשמשים לתשלומי פנסיה ומהווה נדבך מרכזי בתוכנית להצלת קרנות אלו כפי שבאה לידי ביטוי בתיקון חוק הפיקוח על הביטוח בשנת 2003.
האיחוד התפעולי של קרנות אלו יתבצע באמצעות מינויה של יעל אנדורן, שכיהנה עד כה כמשנה לממונה על התקציבים באוצר, למנהלת מיוחדת של כל קרנות הפנסיה שבהסדר והעמדתה בראש מערך ניהול ושירותים אחד בו ירוכזו: מערכות המיחשוב והמיכון, שירות הלקוחות, הייעוץ החשבונאי והאקטוארי ומערכות הכספים והתקציב.
המהלך הנוכחי, הינו מהלך משלים לאיחוד התפעולי עליו הורה המפקח על הביטוח כבר בראשית שנת 2004 ובמסגרתו החל מיזוג תפעולי של קרנות הפנסיה מבטחים, בנין, חקלאים, הדסה ואגד תחת ניהולו של המנהל המיוחד, עו"ד ירון ארבל. לאור הצלחת הליך המיזוג ולאור פניות מצד מנהלים מיוחדים המכהנים כיום בבקשה לסיים את כהונתם, החליט המפקח על הביטוח להרחיב את הליך המיזוג התפעולי ולהחילו גם על קרנות הפנסיה מקפת, קג"מ ונתיב המנוהלות כיום על ידי אודי נחתומי, שלום זינגר ומשה שגיא.
אנדורן תיכנס לתפקידה כמנהלת מיוחדת בהתאם להצעת הועדה הציבורית בראשות השופט וינוגרד. לפיכך, מתחילת חודש אוגוסט תמונה למנהלת המיוחדת של חמש קרנות פנסיה (מבטחים, בנין, חקלאים, הדסה ואגד) ומתחילת ספטמבר 2005 היא תמונה כמנהלת מיוחדת בשלושת הקרנות הנותרות (מקפת, קג"מ ונתיב).
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
