רוי רגב: תעודות סל על הנפט - בתוך מספר שבועות
אתמול (א') מצאנו את מנכ"ל קסם מכשירים פיננסיים, רוי רגב, מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, חדור ברוח תחרות. לא רק ששוק תעודות הסל, שקסם היא השחקנית שעל שמה רשומות הכי הרבה מהמכשירים האלה, לא נרגע - אלא שבשורות רבות עתידות להמשיך ולצאת בתחום. מכשירים וכלים חדשים עתידים להתווסף לשוק. רגב אופטימי ורואה בתעודות הסל ככלי חשוב ביותר, "אנחנו מהווים ארגז כלי העבודה של המשקיע המוסדי", הוא אומר ומכוון גם למשקיע הפרטי והקטן יותר.
"בקרוב, בתוך מספר שבועות להערכתי, נוכל לראות תעודות סל הנסחרות על הנפט" חושף רגב בפני Bizportal, לשאלתנו. אנחנו לא הבנו, מדוע עד היום לא זכינו לתעודות סל על אחד מהנכסים "הלוהטים" של השנה החולפת. אך רגב מסביר לנו מדוע, "עלויות הגלגול של החוזים מבחינת מייצר תעודות הסל הן גבוהות. מדובר כאן בשוק שבו יש רק מסחר בחוזים". זאת כמובן בניגוד למעקב אחרי נכסי בסיס אחרים.
אבל, לא לדאוג, הבשורה היא שבקרוב תצא בחו"ל ה-ETF הראשונה על הנפט, ובקסם עשויים ליטול את הכפפה ולהציע אחת לציבור הישראלי. הם היו הראשוניים לעשות כך עם הזהב, שהוא למעשה ה"סחורה" היחידה שמר ישראלי יכול לרכוש כיום בבורסה.
עוד סיבה לכך שתעודות סל על הנפט הן פחות אטרקטיביות מאלו שעל מדדים מובילים בעולם (כמו ה-s&p500, הניקיי וכיוב') היא שקשה למשקיעים מוסדיים ובכלל, להכנס לפוזיציות לונג (ארוכות טווח) על הנפט. אך עדיין, גם רגב מסכים שזהו מוצר מעניין מאוד לסחור בו.
תעודות הסל (ETF, בחו"ל), הפכו לסיפור לוהט בשנה שעברה. בתוך פרק זמן קצר, החלה הצפה של השוק המקומי במכשירים הפשוטים אך היעילים האלה, והתחרותיות גברה בו מאוד. מספר שחקנים פועלים בשוק הקטן הזה, שהופך לצפוף, אך עדיין טומן בחובו פוטנציאל עצום מבחינת היקפי הכספים שעשויים להכנס דרכו. עיני השחקנים "צופיות" לעבר המשקיע הביתי, הם רוצים להתחרות בקרנות הנאמנות או במנהל התיקים הקטן.
אחד החסמים הנוכחיים שהופכים את תעודות הסל למוצר אנונימי - חוסר היכולת של החברות הפעילות בשוק לשווק אותו, זאת משום שהוא עדיין מוגדר כנייר ערך. זאת בניגוד לקרנות נאמנות, שפועלות אחרת - ולעיתים, ביוקר מבחינת המשקיע.
"התחום יצר מהפכה בדרך שבה מנהלי השקעות מנהלים את ההשקעה שלהם", מסביר מנכ"ל קסם, "ממצב שבו הוא היה סטוק פיקר, הוא מבין היום שבכל נושא שאין לו בו הבנה, הוא יכול לרכוש את המדד, ולתת את היתרון היחסי שלו בבחירת המניות". רגב מונה יתרון נוסף שיש בתעודות הסל על פני קרנות הנאמנות - עניין השקיפות ועמלות הניהול.
עקב התחרותיות הגוברת בתחום תעודות הסל, העמלות הן נמוכות מאוד, ובמקרים רבים אפסיות. בקרנות הנאמנות צריך המשקיע להגיע לדוחות בכדי להיוכח אילו מניות נרכשו בעבורו. אך את התקווה של "להכות" את השוק, לא ניתן לקבל מתעודות הסל, הרי הן עוקבות במדויק אחרי השוק. אך עדיין, מחקרים שנערכו בתחום מלמדים עד כמה זה קשה "להכות" את המדדים. זה לא פשוט כלל וכלל.
אך עדיין, הציבור לא בפנים. עם זאת, מנכ"ל קסם מציין כי הוא רואה שינוי גדול בעת האחרונה. "בין חצי למיליארד שקל של הציבור כבר הושקעו בתעודות סל, וזה עשוי לגדול בקצב אקספוננציאלי" הוא מעריך. הכל תלוי באישור הרגולציה לפרסום של תעודות סל. את חסמי המידע הנוכחיים, רק התקשורת יכולה להסיר, וחבל.
"אנחנו הראשונים מבחינת מספר התעודות בתחום זה", מתגאה מנכ"ל קסם. בשוק שבו יש 36 תעודות סל (כולל החסר, ללא החסר מדובר ב-28), מגלגלת קסם 21 תעודות סל. "הסיבה שאנחנו הראשונים בתחום היא משום שאנחנו חושבים על זה מבחינה אסטרטגית. הבנו שאנחנו צריכים לפתח את שאר המדדים בבורסה (מעבר למדד ת"א 25, ח.ש)".
התחומים הבאים בתעודות הסל לדעת רגב הם שווקים חדשים, כלומר מדדים מובילים שבהם נסחרות מניות של שווקים כגון "מזרח אירופה", או אפילו "הומלנד סקיוריטי". תעודות הסל - נכנסות ראש בראש בקרנות הנאמנות, והן זולות יותר. אבל רגע, קרנות נאמנות - זה עיקר ליבה של ועדת בכר, אז אולי לרגולטור יש אינטרס שלא יתנו יותר מדי הקלות לתעודות הסל (כמו את היכולת לפרסם אותן). רגב שולל זאת וסבור כי ועדת בכר הקלה וסייעה לכל השוק. לדבריו, אין קשר, משום שהרגולטור מעוניין לעודד תחרות, ותעודות הסל תעזורנה לדחוף אותה קדימה.
הפרמטרים לבחירת תעודות סל לדעתו של רגב תלויים בעמלות. עמלת הניהול ועמלת ההמרה. ככל שמשלמים פחות בעמלות, תעודת הסל הופכת להיות אטרקטיבית יותר. עוד גורם הוא הנזילות, לדבריו אין להסתפק בנזילות רק לעסקה בשכבה הראשונה בבורסה, שעשויה להיות בסכומים נמוכים, אלא לראות את הנזילות כמכלול של סך שההיצעים שמוצעים בכל רגע נתון במהלך המסחר.
"אנחנו לא מבקשים להרויח מהמסחר. הרווח היחידי שלנו הוא מעמלת הניהול. בנוסף לכך, יש לנו הרבה לקוחות, ולכן יש לנו יתרון לגודל", מציין רגב.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
