רוי רגב: תעודות סל על הנפט - בתוך מספר שבועות
אתמול (א') מצאנו את מנכ"ל קסם מכשירים פיננסיים, רוי רגב, מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, חדור ברוח תחרות. לא רק ששוק תעודות הסל, שקסם היא השחקנית שעל שמה רשומות הכי הרבה מהמכשירים האלה, לא נרגע - אלא שבשורות רבות עתידות להמשיך ולצאת בתחום. מכשירים וכלים חדשים עתידים להתווסף לשוק. רגב אופטימי ורואה בתעודות הסל ככלי חשוב ביותר, "אנחנו מהווים ארגז כלי העבודה של המשקיע המוסדי", הוא אומר ומכוון גם למשקיע הפרטי והקטן יותר.
"בקרוב, בתוך מספר שבועות להערכתי, נוכל לראות תעודות סל הנסחרות על הנפט" חושף רגב בפני Bizportal, לשאלתנו. אנחנו לא הבנו, מדוע עד היום לא זכינו לתעודות סל על אחד מהנכסים "הלוהטים" של השנה החולפת. אך רגב מסביר לנו מדוע, "עלויות הגלגול של החוזים מבחינת מייצר תעודות הסל הן גבוהות. מדובר כאן בשוק שבו יש רק מסחר בחוזים". זאת כמובן בניגוד למעקב אחרי נכסי בסיס אחרים.
אבל, לא לדאוג, הבשורה היא שבקרוב תצא בחו"ל ה-ETF הראשונה על הנפט, ובקסם עשויים ליטול את הכפפה ולהציע אחת לציבור הישראלי. הם היו הראשוניים לעשות כך עם הזהב, שהוא למעשה ה"סחורה" היחידה שמר ישראלי יכול לרכוש כיום בבורסה.
עוד סיבה לכך שתעודות סל על הנפט הן פחות אטרקטיביות מאלו שעל מדדים מובילים בעולם (כמו ה-s&p500, הניקיי וכיוב') היא שקשה למשקיעים מוסדיים ובכלל, להכנס לפוזיציות לונג (ארוכות טווח) על הנפט. אך עדיין, גם רגב מסכים שזהו מוצר מעניין מאוד לסחור בו.
תעודות הסל (ETF, בחו"ל), הפכו לסיפור לוהט בשנה שעברה. בתוך פרק זמן קצר, החלה הצפה של השוק המקומי במכשירים הפשוטים אך היעילים האלה, והתחרותיות גברה בו מאוד. מספר שחקנים פועלים בשוק הקטן הזה, שהופך לצפוף, אך עדיין טומן בחובו פוטנציאל עצום מבחינת היקפי הכספים שעשויים להכנס דרכו. עיני השחקנים "צופיות" לעבר המשקיע הביתי, הם רוצים להתחרות בקרנות הנאמנות או במנהל התיקים הקטן.
אחד החסמים הנוכחיים שהופכים את תעודות הסל למוצר אנונימי - חוסר היכולת של החברות הפעילות בשוק לשווק אותו, זאת משום שהוא עדיין מוגדר כנייר ערך. זאת בניגוד לקרנות נאמנות, שפועלות אחרת - ולעיתים, ביוקר מבחינת המשקיע.
"התחום יצר מהפכה בדרך שבה מנהלי השקעות מנהלים את ההשקעה שלהם", מסביר מנכ"ל קסם, "ממצב שבו הוא היה סטוק פיקר, הוא מבין היום שבכל נושא שאין לו בו הבנה, הוא יכול לרכוש את המדד, ולתת את היתרון היחסי שלו בבחירת המניות". רגב מונה יתרון נוסף שיש בתעודות הסל על פני קרנות הנאמנות - עניין השקיפות ועמלות הניהול.
עקב התחרותיות הגוברת בתחום תעודות הסל, העמלות הן נמוכות מאוד, ובמקרים רבים אפסיות. בקרנות הנאמנות צריך המשקיע להגיע לדוחות בכדי להיוכח אילו מניות נרכשו בעבורו. אך את התקווה של "להכות" את השוק, לא ניתן לקבל מתעודות הסל, הרי הן עוקבות במדויק אחרי השוק. אך עדיין, מחקרים שנערכו בתחום מלמדים עד כמה זה קשה "להכות" את המדדים. זה לא פשוט כלל וכלל.
אך עדיין, הציבור לא בפנים. עם זאת, מנכ"ל קסם מציין כי הוא רואה שינוי גדול בעת האחרונה. "בין חצי למיליארד שקל של הציבור כבר הושקעו בתעודות סל, וזה עשוי לגדול בקצב אקספוננציאלי" הוא מעריך. הכל תלוי באישור הרגולציה לפרסום של תעודות סל. את חסמי המידע הנוכחיים, רק התקשורת יכולה להסיר, וחבל.
"אנחנו הראשונים מבחינת מספר התעודות בתחום זה", מתגאה מנכ"ל קסם. בשוק שבו יש 36 תעודות סל (כולל החסר, ללא החסר מדובר ב-28), מגלגלת קסם 21 תעודות סל. "הסיבה שאנחנו הראשונים בתחום היא משום שאנחנו חושבים על זה מבחינה אסטרטגית. הבנו שאנחנו צריכים לפתח את שאר המדדים בבורסה (מעבר למדד ת"א 25, ח.ש)".
התחומים הבאים בתעודות הסל לדעת רגב הם שווקים חדשים, כלומר מדדים מובילים שבהם נסחרות מניות של שווקים כגון "מזרח אירופה", או אפילו "הומלנד סקיוריטי". תעודות הסל - נכנסות ראש בראש בקרנות הנאמנות, והן זולות יותר. אבל רגע, קרנות נאמנות - זה עיקר ליבה של ועדת בכר, אז אולי לרגולטור יש אינטרס שלא יתנו יותר מדי הקלות לתעודות הסל (כמו את היכולת לפרסם אותן). רגב שולל זאת וסבור כי ועדת בכר הקלה וסייעה לכל השוק. לדבריו, אין קשר, משום שהרגולטור מעוניין לעודד תחרות, ותעודות הסל תעזורנה לדחוף אותה קדימה.
הפרמטרים לבחירת תעודות סל לדעתו של רגב תלויים בעמלות. עמלת הניהול ועמלת ההמרה. ככל שמשלמים פחות בעמלות, תעודת הסל הופכת להיות אטרקטיבית יותר. עוד גורם הוא הנזילות, לדבריו אין להסתפק בנזילות רק לעסקה בשכבה הראשונה בבורסה, שעשויה להיות בסכומים נמוכים, אלא לראות את הנזילות כמכלול של סך שההיצעים שמוצעים בכל רגע נתון במהלך המסחר.
"אנחנו לא מבקשים להרויח מהמסחר. הרווח היחידי שלנו הוא מעמלת הניהול. בנוסף לכך, יש לנו הרבה לקוחות, ולכן יש לנו יתרון לגודל", מציין רגב.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.