פרלמוטר: הפריצה במחשבים הניידים נבעה מהאלחוט
"הפריצה הגדולה במכירות מחשבים ניידים נבעה מהחיבור לתקשורת אלחוטית. מרבית המחשבים הניידים כיום בעולם הנם בעלי חיבור אלחוטי", מסביר סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל קבוצת הניידות באינטל העולמית, דדי פרלמוטר. הוא נשא את הדברים בכנס שנערך אתמול בתל אביב ושפך אור על אחד התחומים הלוהטים בענף המחשוב. החיבור האלחוטי לרשת.
מהנתונים שחשף פרלמוטר עולה כי "כשליש המחשבים הנמכרים בעולם הם ניידים, ובישראל כ-17% תוך גידול מתמיד". הוא הוסיף ומסר כי כמות המחשבים הניידים הנמכרים כיום בארה"ב גדולה מכמות המחשבים השולחניים.
פרלמוטר ציין, כי אינטל היא הספקית הגדולה בעולם של התקני Wi-Fi ורוצה להיות המובילה גם בטכנולוגיות הבאות כמו WIWAX. "זה יהיה הצעד הבא. איננו מסתפקים ב-Wi-Fi כי הוא מוגבל מבחינת מיקום וטווח. במקביל תגדל הדרישה לאספקת נתונים בהתקני כף יד - לא רק הטלפונים הסלולריים של ימינו והעתידיים, אלא מגוון מכשירים.
ההתקנים העתידיים ינועו החל מהתקני שיחות קוליות, דרך התקנים של נגני מדיה, משחקים כמו גיימבוי שיהיו מחוברים בפס רחב ויספקו לצרכן חוויה שונה לגמרי שאינה מוגבלת בהכרח למסך קטן של התקן סלולרי. לכן צריך להפריד בין הטכנולוגיה לבין ההתקן דרכו מועברים הנתונים", אמר סגן נשיא אינטל.
"אם מדברים על התקנים עתירי מידע, כמו מדיה, מדברים על מגוון מכשירים, והבעיה היא איך לספק את הנתונים בכל מקום ובכל זמן, כמו בעת נסיעה במכונית, ולא רק בבית קפה המספק שירותי Wi-Fi".
פרלמוטר ציין כי באינטל "מסתכלים על העתיד ורואים בניית רשת רחבת פס גלובלית, זולה מאוד, מהירה מאוד, מבוססת IP (אינטרנט פרוטוקול) ובכיסוי רחב". לדבריו, "דרך פיתוח WIMAX אינטל מספקת יכולות אלה על בסיס פרוטוקול האינטרנט, תוך יכולת העברת שירותים שכבר מוכרים והנם סטנדרטיים". דדי פרלמוטר הציג גם את ה-Mobile WIMAX שנועד לפתרון 'המייל האחרון' באזורים מרוחקים.
עוד הוסיף פרלמוטר, כי "צריך להרחיב את Wi-Fi מעבר ליכולותיו הנוכחיות והוא לא ייעלם מהעולם, אך אם רוצים לקבל תקשורת ניידת ישירות לתוך המחשב הנייד או להתקן כף יד-Wi-Fi אינו מספיק. אנו מתייחסים ל- WIMAX בעיקר כדרך יעילה וטובה יותר עבור ספקי השירותים כדי לבנות אוטוסטרדה עוקפת ערים ועומסים ופותרת עומסים ברשת, כי במצב בו יישומי נתונים יגיעו ל-50 אחוז מהתעבורה ולא 3 אחוזים בלבד כמו היום, ספקי השירותים יקבלו תלונות מהצרכנים על איטיות התעבורה. WIMAX פותרת את הבעיה למי שאין להם יכולות דור שלישי לספק אוטוסטרדה לנתונים".
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט הניסיון המבצעי של ישראל בשימוש יומיומי באמצעי יירוט, כמו גם המוניטין שנצברו בקרבות האחרונים, הפכו את המערכות הישראליות לרלוונטיות במיוחד לשווקים שבהם קיימים איומים מתמשכים. כך, הביקוש העולמי מייצר להן הזדמנות ענקית.
בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
בואינג עדכנה גם כי מערכת הראייה מרחוק של מטוס התדלוק KC-46 שודרגה לגרסה 2.0 ועברה טיסות ניסוי. גרסה זו נועדה לשפר את רמת הדיוק והבקרה של המפעיל מרחוק, תחום שבו בואינג נתקלה בביקורת מצד חיל האוויר האמריקאי בשנים האחרונות. לפי הודעת החברה, לוח הזמנים לשדרוג המלא עדיין תקף, כלומר עד שנת 2027 המערכת החדשה צפויה להיכנס לשימוש מבצעי. מדובר בפרויקט בהיקף של מיליארדי דולרים שמבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי וצפוי להשפיע גם על מכרזים עתידיים במזרח התיכון.
מערכת הפטריוט נמצאת גם בשירות צה"ל, אם כי היקף השימוש בה בשנים האחרונות פחת משמעותית לטובת מערכות כמו כיפת ברזל וקלע דוד. עם זאת, השינויים בגזרה הצפונית והאיומים מצד איראן ממשיכים להציב את הצורך במערכות יירוט בעלות טווחים שונים לרבות פטריוט.
