פרלמוטר: הפריצה במחשבים הניידים נבעה מהאלחוט
"הפריצה הגדולה במכירות מחשבים ניידים נבעה מהחיבור לתקשורת אלחוטית. מרבית המחשבים הניידים כיום בעולם הנם בעלי חיבור אלחוטי", מסביר סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל קבוצת הניידות באינטל העולמית, דדי פרלמוטר. הוא נשא את הדברים בכנס שנערך אתמול בתל אביב ושפך אור על אחד התחומים הלוהטים בענף המחשוב. החיבור האלחוטי לרשת.
מהנתונים שחשף פרלמוטר עולה כי "כשליש המחשבים הנמכרים בעולם הם ניידים, ובישראל כ-17% תוך גידול מתמיד". הוא הוסיף ומסר כי כמות המחשבים הניידים הנמכרים כיום בארה"ב גדולה מכמות המחשבים השולחניים.
פרלמוטר ציין, כי אינטל היא הספקית הגדולה בעולם של התקני Wi-Fi ורוצה להיות המובילה גם בטכנולוגיות הבאות כמו WIWAX. "זה יהיה הצעד הבא. איננו מסתפקים ב-Wi-Fi כי הוא מוגבל מבחינת מיקום וטווח. במקביל תגדל הדרישה לאספקת נתונים בהתקני כף יד - לא רק הטלפונים הסלולריים של ימינו והעתידיים, אלא מגוון מכשירים.
ההתקנים העתידיים ינועו החל מהתקני שיחות קוליות, דרך התקנים של נגני מדיה, משחקים כמו גיימבוי שיהיו מחוברים בפס רחב ויספקו לצרכן חוויה שונה לגמרי שאינה מוגבלת בהכרח למסך קטן של התקן סלולרי. לכן צריך להפריד בין הטכנולוגיה לבין ההתקן דרכו מועברים הנתונים", אמר סגן נשיא אינטל.
"אם מדברים על התקנים עתירי מידע, כמו מדיה, מדברים על מגוון מכשירים, והבעיה היא איך לספק את הנתונים בכל מקום ובכל זמן, כמו בעת נסיעה במכונית, ולא רק בבית קפה המספק שירותי Wi-Fi".
פרלמוטר ציין כי באינטל "מסתכלים על העתיד ורואים בניית רשת רחבת פס גלובלית, זולה מאוד, מהירה מאוד, מבוססת IP (אינטרנט פרוטוקול) ובכיסוי רחב". לדבריו, "דרך פיתוח WIMAX אינטל מספקת יכולות אלה על בסיס פרוטוקול האינטרנט, תוך יכולת העברת שירותים שכבר מוכרים והנם סטנדרטיים". דדי פרלמוטר הציג גם את ה-Mobile WIMAX שנועד לפתרון 'המייל האחרון' באזורים מרוחקים.
עוד הוסיף פרלמוטר, כי "צריך להרחיב את Wi-Fi מעבר ליכולותיו הנוכחיות והוא לא ייעלם מהעולם, אך אם רוצים לקבל תקשורת ניידת ישירות לתוך המחשב הנייד או להתקן כף יד-Wi-Fi אינו מספיק. אנו מתייחסים ל- WIMAX בעיקר כדרך יעילה וטובה יותר עבור ספקי השירותים כדי לבנות אוטוסטרדה עוקפת ערים ועומסים ופותרת עומסים ברשת, כי במצב בו יישומי נתונים יגיעו ל-50 אחוז מהתעבורה ולא 3 אחוזים בלבד כמו היום, ספקי השירותים יקבלו תלונות מהצרכנים על איטיות התעבורה. WIMAX פותרת את הבעיה למי שאין להם יכולות דור שלישי לספק אוטוסטרדה לנתונים".
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
