פרלמוטר: הפריצה במחשבים הניידים נבעה מהאלחוט
"הפריצה הגדולה במכירות מחשבים ניידים נבעה מהחיבור לתקשורת אלחוטית. מרבית המחשבים הניידים כיום בעולם הנם בעלי חיבור אלחוטי", מסביר סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל קבוצת הניידות באינטל העולמית, דדי פרלמוטר. הוא נשא את הדברים בכנס שנערך אתמול בתל אביב ושפך אור על אחד התחומים הלוהטים בענף המחשוב. החיבור האלחוטי לרשת.
מהנתונים שחשף פרלמוטר עולה כי "כשליש המחשבים הנמכרים בעולם הם ניידים, ובישראל כ-17% תוך גידול מתמיד". הוא הוסיף ומסר כי כמות המחשבים הניידים הנמכרים כיום בארה"ב גדולה מכמות המחשבים השולחניים.
פרלמוטר ציין, כי אינטל היא הספקית הגדולה בעולם של התקני Wi-Fi ורוצה להיות המובילה גם בטכנולוגיות הבאות כמו WIWAX. "זה יהיה הצעד הבא. איננו מסתפקים ב-Wi-Fi כי הוא מוגבל מבחינת מיקום וטווח. במקביל תגדל הדרישה לאספקת נתונים בהתקני כף יד - לא רק הטלפונים הסלולריים של ימינו והעתידיים, אלא מגוון מכשירים.
ההתקנים העתידיים ינועו החל מהתקני שיחות קוליות, דרך התקנים של נגני מדיה, משחקים כמו גיימבוי שיהיו מחוברים בפס רחב ויספקו לצרכן חוויה שונה לגמרי שאינה מוגבלת בהכרח למסך קטן של התקן סלולרי. לכן צריך להפריד בין הטכנולוגיה לבין ההתקן דרכו מועברים הנתונים", אמר סגן נשיא אינטל.
"אם מדברים על התקנים עתירי מידע, כמו מדיה, מדברים על מגוון מכשירים, והבעיה היא איך לספק את הנתונים בכל מקום ובכל זמן, כמו בעת נסיעה במכונית, ולא רק בבית קפה המספק שירותי Wi-Fi".
פרלמוטר ציין כי באינטל "מסתכלים על העתיד ורואים בניית רשת רחבת פס גלובלית, זולה מאוד, מהירה מאוד, מבוססת IP (אינטרנט פרוטוקול) ובכיסוי רחב". לדבריו, "דרך פיתוח WIMAX אינטל מספקת יכולות אלה על בסיס פרוטוקול האינטרנט, תוך יכולת העברת שירותים שכבר מוכרים והנם סטנדרטיים". דדי פרלמוטר הציג גם את ה-Mobile WIMAX שנועד לפתרון 'המייל האחרון' באזורים מרוחקים.
עוד הוסיף פרלמוטר, כי "צריך להרחיב את Wi-Fi מעבר ליכולותיו הנוכחיות והוא לא ייעלם מהעולם, אך אם רוצים לקבל תקשורת ניידת ישירות לתוך המחשב הנייד או להתקן כף יד-Wi-Fi אינו מספיק. אנו מתייחסים ל- WIMAX בעיקר כדרך יעילה וטובה יותר עבור ספקי השירותים כדי לבנות אוטוסטרדה עוקפת ערים ועומסים ופותרת עומסים ברשת, כי במצב בו יישומי נתונים יגיעו ל-50 אחוז מהתעבורה ולא 3 אחוזים בלבד כמו היום, ספקי השירותים יקבלו תלונות מהצרכנים על איטיות התעבורה. WIMAX פותרת את הבעיה למי שאין להם יכולות דור שלישי לספק אוטוסטרדה לנתונים".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
