הדאו ירוק הנאסד"ק ללא שינוי: רדווי'ן עלתה ב-6.1%

היה זה יום עמוס בנתוני מאקרו, ואיתותים מבלבלים מכיוון זירת הנפט. בישראליות: טבע איבדה 1.48% לאחר שבית משפט אמריקני פסק (שוב) כנגדה, אודיוקודס קפצה ב-3.22%, רדוור ירדה ב-3.6%, אורכית עלתה ב-3.89% וסינרון עלתה ב-1.45%
יניב לפן |

וול סטריט סגרה את יום המסחר ההפכפך כאשר הדאו ירוק והנאסד"ק ללא שינוי. הדאו היה ברובו של היום בצידו הירוק של קו המשווה והנאסד"ק דשדש במרבית הזמן סביב רמות האפס. מספר נתוני מאקרו מרכזיים שהתפרסמו היום הניחו את כובד משקלם על המסחר הרציף. מה שהתחיל כיום רגוע בזירת הנפט האמריקנית הפך, לאחר פרסום הדו"ח השבועי למלאי הנפט, לעוד יום מבלבל כאשר הסוחרים מקבלים איתותים לכאן ולכאן ורובם מעדיפים לשבת על הגדר ולראות לאין תנשב הרוח. בסוף יום המסחר נראה שמחירי הנפט תפסו כיוון והחלו לרדת, בעידודם דחפו הסוחרים את המדדים המובילים כלפי מעלה. דו"ח הגרעון המסחרי שדיווח כי חלה ירידה משמעותית בגרעון לחודש מאי השנה, היה נקודת אור לכל אורכו של יום המסחר.

מדד הנאסד"ק שדשדש בחלק ניכר מיום המסחר סגר כמעט ללא שינוי, תוך עלייה מזערית של 0.04% לרמה של 2,144 נקודות מדד הדאו ג'ונס לעומת זאת חתם בעליה נאה של 0.41% לרמה של 10,557 נקודות.

זה השבוע השני ברציפות שהירידה במלאי הנפט הגולמי מפתיעה את הסוחרים בגודלה. בדו"ח שפורסם היום על ידי לשכת האנרגיה האמריקנית דווח כי מלאי הנפט הגולמי ירד שוב בסדרי גודל בלתי צפויים. כמו בשבוע שעבר אל מול מלאי הנפט הגולמי שהכה את תחזיות האנליסטים מלמטה, הפתיע הדו"ח בנוגע למלאי התזקיקים שרשם עלייה כפולה מזו שציפו לה בניו יורק.

הנתון המרכזי שעודד את ירידת מחירי הנפט היה הפרסום של הועד העולמי לאנרגיה שהצהיר כי הדרישה לנפט ב-2005 נמוכה מהמצופה עקב שיעורי גידול בצריכה נמוכים מהמצופה בסין ובארה"ב.

לפני פתיחת המסחר פורסם נתון מאקרו מעודד ומפתיע בדמות צמצום הגרעון המסחרי של הכלכלה החזקה בעולם בחודש מאי החולף. הגרעון המסחרי הגיע בחודש זה ל-55.3 מיליארד דולר, לאחר שעמד על 56.9 מיליארד דולר בחודש אפריל שקדם לו ובעוד האנליסטים צופים עליה לגובה של 57 מיליארד דולר.

מניות במרכז

מניות יצרנית המחשבים - אפל חתמו את יום המסחר בעליות שערים קלות של 0.29% ואלו של AMD סגרו בירידות של כ-1.03%. בתום המסחר צפויות שתי החברות לפרסם את תוצאותיהן הרבעוניות. על פי הערכות אנליסטים, מתחרתה של אינטל, חברת AMD, צפויה לאכזב ומנגד, אפל צפויה לרשום תוצאות משופרות.

מניית Boston Scientific ירדה היום ב-1.44% עקב הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, המסתמך (על פי המגזין לפחות) על מחקר שערכו ב-FDA ואשר הצביע על מותם של שלושה אנשים וגרימת נזק לעשרות מטופלים כתוצאה מפגם בבלונים המשמשים להחדרת הסטנטים של החברה.

בישראליות

מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, המשיכה להדרים וירדה ב-1.48%, סמוך מאוד לרף ה-30 דולר (מתחת..). המניה נסחרה היום גם על רקע פסיקת בית משפט בנוגע לפטנט של חברת הפרמצבטיקה Eli Lilly and Co.'s. טבע הגישה בקשה לדחות את הפטנט ולאפשר לה לייצר ורסיה גינרית של התרופה, כאמור היום פסל בית המשפט את בקשתה.

מניות רדוור ירדו ב-1.76%. החברה שפרסמה אזהרת רווח לפני כשבועיים וסבלה בעקבותיה מחולשה יחסית, הספיקה להשלים מאז את הירידות שספגה באותו יום. היום היא דיווחה, כי חתמה על חוזה חדש לשילוב מערכת האבטחה שלה Defencepro במערכות המחשוב של אוניברסיטה גדולה בדרום קוריאה.

אודיוקודס שירדה אתמול בשיעור חד של כ-8% תיקנה היום את הירידה מאמש שנבעה ככל הנראה מדיווחים על חולשה כללית בשוק בו אודיוקודס מתחרה. גם מתחרותיה של אודיוקודס סבלו אתמול מירידות שערים. המנייה טיפסה היום ב-3.22%.

רדוויז'ן שקיבלה אתמול המלצה מבנק ההשקעות אוסקר גרוס זינקה בשיעור של 6.10%. בנק ההשקעות העריך, כי החברה תעמוד בציפיותיו לרבעון ואף קיים סיכוי כי תעקוף אותן.

צ'קפוינט שקיבלה גם היא המלצה חמה אתמול סבלה מחולשה בכל שעות המסחר אך בסופו סיימה בעלייה של 0.14%. בבנק ההשקעות אוסקר גרוס אמרו, כי לדעתם רכש המניות ושער הדולר יביאו ל-EPS גבוה בצ'ק-פוינט והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 28 דולר. לעומת אוסקר גרוס חתכו בבנק ההשקעות מריל לינץ' את מחיר היעד שהעניקו בסקירתם הקודמת למנייה, ובעידוד בית ההשקעות פיפר ג'פריס שהוריד את דירוג המנייה ביום ו' האחרון נראה שהמשקיעים כמו בתי ההשקעות חלוקים בדעותיהם בנוגע לכיוון המנייה.

אורכית קפצה ב-3.9%, לאחר שבית ההשקעות RBC החל לסקר אותה בהמלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 34 דולר.

אי.סי.איי חברת הטלקום מפתח תקווה, הודיעה היום על חוזה חדש עם אסטרל טלקום הרומנית והמניה הוסיפה בתגובה 0.47%. העיסקה תכלול התקנת פלטפורמת ה-XDM ברשת התקשורת של אסטרל. הלקוחה הינה אחת הספקיות הגדולות של טלוויזיה אנלוגית ודיגיטלית בכבלים ברומניה, וכן של שירותי אינטרנט וקול.

בעקבות רכישת Laurel Networks לפני כשלושה שבועות החלו מספר משרדי אנליסטים להוריד למניה את מחיר היעד בטענה שהרכישה תוריד את הרווח הנקי של החברה ברבעונים הקרובים. עקב הורדת מחיר היעד סבלה המנייה מחולשה יחסית בשבועות האחרונים. היום עוד נראה בתחילת המסחר שהיא ממשיכה במסע ההתאוששות בו החלה בשבוע האחרון אך מהר מאוד עברה המנייה להסחר באדום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.