אפי שמש: הפקיעה ביולי צפוייה להיות מתחת ל-660 נק'

שימו לב מה מעריך מנהל ההשקעות הבכיר ב-U בנק, אפי שמש: "הדולר ימשיך להתחזק מול השקל ויגיע לפחות לשער של 4.6 שקל לדולר", זאת למרות הירידות בו בימים האחרונים
אפי שמש |

מגמת העליות של הימים האחרונים נמשכת, במסחר באופציות המעו"ף אנו עדים לפסימיות של כ-3 נקודות במשך רוב שעות היום - דבר שמספק פרנסה יפה לשחקני הארביטראז' שמוכרים את מניות המעו"ף וקונים חוזים סינטטים דרך שוק האופציות. סטיות התקן הגלומות באופציות הרכש הינן נמוכות מאוד.

העובדה שמדד המעו"ף הגיע בשבוע שעבר לאזור ה-630 נקודות לא היטיבה, בלשון המעטה, עם שחקני המעו"ף מאחר ורוב הפוזיציות הפתוחות הן באזור ה-640 ומעלה. פקיעת האופציות ליולי תהיה בעוד שבועיים ולהערכתי היא תהיה ברמה נמוכה מזו של היום כלומר מדד מעוף נמוך מ-660 הנקודות.

לגבי שער הדולר מול השקל, אנו רואים קורלציה די חזקה בין התנהגות הדולר בעולם (בעיקר מול האירו) לבין ההתנהגות שלו בארץ , להערכתי הדולר ימשיך להתחזק מול השקל ויגיע לפחות לשער של 4.6 שקל לדולר.

הסיבות העיקריות שיביאו לדעתי לעליית שער הדולר הן: פער הריביות המזערי בין השקל לדולר, פער תשואות נמוך בין האג"חים של ישראל וארה"ב, ביקוש למט"ח עקב נסיעות לחו"ל וחשש של חלק מהציבור מאי יציבות מדינית בגלל ההתנתקות.

אין בסקירה זו משום המלצה לבצע פעולות קנייה או מכירה כלשהן והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. הכותב הוא מנהל השקעות בכיר ב:U-בנק ועשוי לפעול בניירות הערך המצויינים בכתבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.