פרויקט רוח של אנלייט בקרואטיה
צילום: אנלייט אנרגיה מתחדשת

האם ביו"ש מתנתקים מחברת החשמל? אשכול הרשויות ביו"ש יוצא במכרז לרכישת חשמל מוזל ב-470 מיליון שקל

המכרז, שיצא בתמיכת משרד האנרגיה, כולל אפשרות עבור החברות הזוכות להקמת מתקני אגירת חשמל בשטחי הרשויות המשתתפות, ובכך לראשונה בארץ יוכלו ספקי החשמל הווירטואליים להקים מתקני אגירה לצד שירותי אספקת החשמל המוזל
נחמן שפירא |

אשכול רשויות יהודה ושומרון יצא במכרז לרכישת חשמל מוזל מספקים פרטיים בסכום של כ-80 מיליון שקל בשנה, ובהיקף כולל של כ-470 מיליון שקל. באשכול הרשויות טוענים כי  החיסכון הצפוי לרשויות האזור הוא לפחות 5% מצריכת החשמל במוסדות הציבור.

המכרז, שיצא בתמיכת משרד האנרגיה, כולל אפשרות עבור החברות הזוכות להקמת מתקני אגירת חשמל בשטחי הרשויות המשתתפות, ובכך לראשונה בארץ יוכלו ספקי החשמל הווירטואליים להקים מתקני אגירה לצד שירותי אספקת החשמל המוזל.

על פי המכרז,  הרשויות המקומיות שרוכשות כיום את החשמל מחברת החשמל לישראל מבקשות באמצעות המכרז לרכוש חשמל בהנחה ממחירי חברת החשמל - מספקים פרטיים בעלי רישיון הספקה למספקים ללא אמצעי ייצור או מיצרנים פרטיים בעלי רישיון אספקת חשמל.

דוברות

                                      צילום דוברות אשכול הרשויות. 

הנחה נפרדת לכל רשות ורשות

המכרז מוגדר כמכרז מאגד עבור הרשויות המבקשות לקבל הנחה בחשמל, כאשר במסגרת המכרז כל רשות תקבל אחוז הנחה על החשמל בנפרד משאר הרשויות. כמו כן, ההתקשרות תהא מול כל רשות בנפרד.

כן נקבע במכרז כי ההתקשרות היא עבור אספקה רציפה ובזמינות מלאה של מלוא החשמל הנצרך על ידי על ידי המזמין ובהתאם להצעת מחיר של המספק. כאשר במסגרת ההתקשרות יוכלו המציעים לספק מערכות אגירה שיותקנו בנכסי הרשות בהתאם לתנאי התהליך התחרותי הנוסף ולרשום אותם במסגרת מודל השוק.

הרשויות במכרז מבהירות כי החברות המתמודדות במכרז יישאו בעצמם בעלויות הגשת המכרז, ובכל מקרה, לא יהיו זכאים לכל פיצוי  מאת המזמין בגין הוצאות אלה, לרבות במקרה של ביטול המכרז, פסילת הצעת המציע מכל סיבה שהיא או שינוי תנאי המכרז.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הרשויות גם קובעות במכרז כי הן אינן מתחייבות להתקשר עם הספק הזוכה במכרז, ואין האשכול מתחייב להיקף התקשרות כלשהו, אם בכלל, עם הספק הזוכה. 

מעלה אדומים ומודיעין עילית

19 רשויות משויכות לאשכול מתוכן 3 ערים, 5 מועצות אזוריות ו-11 מקומיות. בין הרשויות: מעלה אדומים, מודיעין עילית, ביתר עילית, מ.א בקעת הירדן, מ.א מגילות ים המלח, מ.א מטה בנימין, מ.א שומרון, מ.א הר חברון, אלקנה, בית אל, קריית ארבע, קרני שומרון, קדומים, גבעת זאב, שער שומרון, אורנית, עמנואל, אלפי מנשה והר אדר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.