ישראל דוחפת את המאמצים לייצוא גז למדינות השכנות
המחסור בגז טבעי בעולם, ובמיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהביאה את רוסיה לעצור את ייצוא הגז שלה כמענה לסנקציות נגדה מצד מדינות אירופה, גורם לביקוש בקרב מדינות רבות לעלות. ישראל התברכה במאגרי גז שעולים על הביקוש בתוך המדינה, מה שמאפשר לישראל לייצא את עודפי הגז לשכנותיה שכבר שמו עין על הנושא.
כפי שפירסמנו כאן בביזפורטל, מאגר הגז לוויתן צפוי לספק גז עבור שכנותינו הערביות בהן מצרים, ירדן ואף סעודיה - זאת באמצעות מערכת צינורות שאותן מדינות צפויות להקים. סעודיה התברכה אמנם במאגרי נפט רחבים אך בכל הקשור לגז טבעי מעט פחות והביקוש שם עלה בשנים האחרונות. בתוך כך ישראל החלה באחרונה להאיץ את הפרויקטים וחיבור התשתיות בתיאום מול המדינות. גם קפריסין ויוון נמצאות בתמונה לאחר שגם שם הביקוש לגז גובר.
מבחינתה של ישראל מדובר בפוטנציאל כלכלי ומעמדי באזור בעל השפעות מרחיקות לכת. אין לישראל מגוון משאבי טבע כך שהגז הטבעי, ובמיוחד לאור מחסורו בעולם בכלל ובמדינות האזור בפרט, יכול לשחק תפקיד רב השפעה. אירופה כאמור סובלת ממשבר אנרגיה חמור לאחר שרוסיה הפסיקה את הזרמת הגז אליה דרך צינור ה"נורד-סטרים". מדינות הגוש הגבילו את הצריכה ואף הורו ל עונשים עבור אזרחים שיעברו את הצריכה המוקצבת לכל בית.
מלבד מערך הצינורות לחיבור המדינות מתכוונת הממשלה לקדם מתקן הנזלה בקפריסין כמו גם יצוא גז לאירופה באמצעות מיכליות. הקמת המתקן החדש מוערכת ביותר מ־2 מיליארד דולר. לאחר ההקמה יחל שלב ההנזלה, ויצאו מכליות של גז נוזלי לנמלי אירופה, ובהמשך לשווקים גם לשווקים נוספים. פעילות הייצוא דורשת עבודה צמודה מול אנשי משרד האנרגיה שאמונים על ניהול הנושא רגולטורית. במקביל, שר האנרגיה ישראל כץ יטוס בשבוע הבא לקהיר לכנס האנרגיה של מדינות מזרח הים התיכון וצפון אפריקה (EGYPS).
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שת"פ עם מצרים וישראל זו אמירה חשובה. זה חיזוק קשרים, זה אולי צעד מקדים לקראת הידוק היחסים. הסעודים כנראה רוצים לעשות זאת בצעדים מדודים, אם כי, נרמז כמה פעמים בעבר על ידי פוליטיקאים מקומיים שההסכם עם סעודיה ממש בדרך. מצרים הפכה בשנים האחרונות לצינור - היא רוכשת גז מהקידוחים הישראליים ומוכרת לאירופה במחיר של פי 3-4. זה עוזר לה לשרוד את המשבר הכלכלי של השנה האחרונה והיא מעוניינת מאוד להרחיב את ייצוא הגז - גם לסעודיה וגם לאירופה. על רקע זה, הכוונה היא כי מצרים תבנה צינור גז שיחצה את מפרץ אילת עד סעודיה והגז יהיה ממקורות מצריים וישראליים.
- 5.אבל למה שירוויחו פי 4 צריך להעלות להם את המחיר! (ל"ת)מוטי 12/02/2023 10:58הגב לתגובה זו
- 4.חבקוק 09/02/2023 15:21הגב לתגובה זולמה לא להקים אצלנו מתקן להנזלה ולמכור לאירופאיים, למה דרך מצריים ???
- 3.ויחמוביץ וחיימוביץ ושאר טפשים רצו "לקבור את הגז בים" (ל"ת)מיכה 09/02/2023 09:52הגב לתגובה זו
- לא מדוייק 09/02/2023 18:10הגב לתגובה זוהטייקונים. וגם חששו מהנזק הסביבתי והסיכון שנובע מהפקת הגז וההולכה שלו
- 2.כל הכבוד 09/02/2023 09:08הגב לתגובה זוכל הכבוד לחברות.. ומזכיר לכם..רציו נמוכה 77 אחוז מהשיא שלה ..לפני 10 שנים!!!! אני מופסד 77 אחוז ברציו..פושעים. ונראה את הטינופת התורן..שיעשה אצבע הפוכה... רציו צריכה לעלות 1000 אחוז
- 1.ירושלמית 09/02/2023 08:55הגב לתגובה זומי המפרסם ? לשכת נתניהו ? ישראל אינה יכולה לייצא גז כי אין לה הולכה ישירה למדינות שכנות . סעודיה ? צחקנו. היא יכולה לקנות גז משכנותיה במפרץ. מצרים עושה עסק טוב על חשבון ישראל כי כאן אין ולא יקום מיתקן הנזלה לייצוא לאירופה. מה נותר ? קצת חוש ביקורת. להבין כי נתניהו תמיד מכר לציבור יעד מדיני כלשהו ( לאחרונה הסכם שלום עם סעודיה) וכלכלה חזקה בישראל שאזרחיה המתקשים כלכלית .
- ירוק 09/02/2023 10:30הגב לתגובה זוהשכנות עם מאגרי הגז של סעודיה נמצא במזרח סעודיה, להקים צינור גז להמזרח עד צפון מערב דרך ההרים זה עלות מטורפת, עדיף להם כבר לקנות גז ולחבר צינור קרוב דרך סיני.
- סתם אחד 09/02/2023 09:13הגב לתגובה זוקיים חיבור ישיר ממערכת ההולכה הישראלית באזור בית שאן לקו הגז הערבי שנמצא בירדן ורץ ממפרץ אילת לצפון ירדן ולסוריה. משם אנחנו מייצאים לירדנים. חיבור נוסף קיים בקו הימי מים תטיס לאל עריש, משם אנחנו מייצאים למצרים. קו שלישי לקראת סיום שמחבר בין צינור הגז הישראלי באזור ניצנה לצינור הגז המצרי שעולה ממפרץ אילת לאל עריש.

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".