תתכוננו לחסוך: האם ישראל צריכה חשמל ירוק או פשוט לצרוך פחות?
"המטרה שלנו תוך 12 שנים לגמול את ישראל לחלוטין מדלקים מזהמים ולחתוך את זיהום האוויר כמעט בחצי. אנחנו מתכננים גמילה מוחלטת מפחם תוך 10 שנים והתחלנו לפעול לכך. עד 2022 נסגור את התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון. בריאות הציבור חשובה יותר מהכל, אנשים לא יודעים, אבל מזיהום אוויר מתים פי שבע יותר מתאונות דרכים", כך אמר לאחרונה שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ במסגרת אילת-אילות השמיני במספר שנערך בשבוע שעבר במלון דן אילת.
דבריו של שטייניץ מתיישבים עם צעדים בשטח לקידום אנרגיה ירוקה. רק לאחרונה אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנות חדשות, שיחייבו התקנת מערכות חסכוניות לחימום מים בכל הדירות בבנייני מגורים חדשים, לצד הגדלת היקף ייצור האנרגיה מהשמש לשימוש הבניין. רק כדי לסבר את האוזן, צעד שכזה עשוי לחסוך בין 1,000-2,000 שקל למשפחה בישראל ואף להכפיל את עצמו אם המשפחה מתגוררת בבניין שמייצר חשמל על ידי מערכת סולארית שהותקנה על הגג.
ואם זה לא מספיק, בימים אלו צפויות להתחיל עבודות ההקמה של חוות הרוח עמק הבכא, על ידי חברת אנלייט, כשבמקביל בזן הודיעה כי היא מתכננת להקים חממת סטארט-אפ, שתשלב טכנולוגיות חדישות בתחום האנרגיה המתפתח. אך התמונה לא כזו ורודה.
בשנת 2014 נתח האנרגיה המתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל עמד על כ-2%, נמוך לכל הדעות. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2016 הגענו ל-2.6% ובשנת 2017 רק לכ-3%. ומה בספרד אתם שואלים? בפרק הזמן הזה הם כבר הגיעו ל-40%.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספרד, מדינה עם תנאי שמש דומים לישראל, הציבה המדינה יעד של 70% עד 2030, ו-100% עד שנת 2050, בזמן שאצלנו היעד הזה עומד על 17% בלבד, וגם בו לא בטוח שנצליח לעמוד.
בונים על הגז
רוב התוכנית הישראלית בתחום האנרגיה מבוססת על מעבר לגז טבעי, לייצור חשמל ובאופן עקיף להנעת כלי תחבורה, בעוד שבשאר העולם מצמצמים את התלות בדלקים פוסיליים. בעוד שממשלת ניו-זילנד הודיעה לאחרונה על הפסקת חיפושי הגז והנפט במרחב הימי שלה, משרד האנרגיה הישראלי הודיע על מכרז חדש לחיפושי גז טבעי.
מנכ"ל ההמשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר תקף את התוכנית האסטרטגית של משרד האנרגיה ל-2030, המבוססת על 17% אנרגיות מתחדשות עד 2030 וכינה אותה "בדיחה עצובה ואווילית". לטענתו של דנציגר, צריך להגדיל את השיעור ל-50% ומשק האנרגיה צריך להיות מבוסס על שמש ולא על גז.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
"אני אומר בואו נמתח את הגבולות. אנרגיה לא צריכה להיות רק בצהריים אלא לאורך כל היום. אנו צריכים התייעלות אנרגטית, חייבים להוריד את צריכת החשמל ולא רק לייצר אנרגיה נוספת", אמר דנציגר.
העתיד באגירה
אחת הסוגיות המרכזיות בתחום האנרגיה המתחדשת היא האגירה. כלומר אם השמש זורחת ביום ומייצרת חשמל - כיצד שומרים את החשמל לשימוש בלילה?. אגירת חשמל יכולה להתבצע במקום הייצור, ואפילו אצל הצרכן, כאשר סוללות שיותקנו בבתים יוכלו לפתור חלק מבעיית האגירה ולהבטיח אספקת חשמל במשך ימים של תקלות באספקת החשמל. בעיית האגירה עליה הייתה אחד הנושאים המרכזיים בכנס אילת-אילות השנה, כאשר מספר חברות הציגו את הפתרון שלהן לנושא.
"בשנים הקרובות צריך לכסח את הבירוקרטיה, שתאפשר הקמה של רשת מתאימה. אם משקיעים בתשתית היום שתעשה ביצוע זה כבר יהיה מחר. לכן, אנו פונה לשר שטייניץ, כאשר מתכננים תוכניות ל-2050 צריך לתכנן את התשתית גם אם אין פתרון כרגע בתחום האגירה. זה ייפתר, הנושא קרוב מאוד להיפתר, תאמינו לי. הרשת והתשתיות חשובים מאוד שנשים אותם כבר במרכז ובמקביל נדאג לפתור את בעיית האגירה", אמר דנציגר.
פרנק ארמיחו, סגן נשיא לוקהיד מרטין הציג בכנס את פתרון האגירה של החברה. בשונה ממתחרותיה, הפתרון של לוקהיד מרטין מציע אגירה ארוכה של עד 10 ויותר שעות בנוסף לאגירה קצרת טווח של 3-4 שעות. אך גם כאן, עולות לא מעט שאלות בנוגע לטכנולוגיית GridStar של החברה, שמבוססת על סוללות לית'יום, להן אורך חיים של כ-20 שנה, כשלאחר מכן יהיה צורך להחליף את כולן ולהפטר בצורה מסוימת מהקיימות.
- 4.יוסי אינהורן 09/12/2018 20:28הגב לתגובה זולצערי מדברים רק על אנרגיות לא מספקות, מדברים על אנרגיה מחצבית מופחתת זיהום, אנרגית רוח ושמש שמצריכות מתקני אגירה ואנרגיה גרעינית מסוכנת. האם זה מספיק?! צריך לחשוב קצת אחרת, צריך להפוך את האויב לאוהב, אטמוספרת כדור הארץ הולכת ומתחממת וזה הוא בנוסף לזיהום האוויר שחלק גדול ממנו מגיע משימוש בדלקים מחצביים, צריך להשתמש בחום אטמוספרת כדור הארץ ולהפוך אותו לאנרגיה זמינה בכול שעות היממה ללא צורך באגירה ועל הדרך להפחית גם את הזיהום משימוש בדלקים מחצביים
- 3.יעקב 09/12/2018 15:57הגב לתגובה זובקיצור כמה זה יעלה לנו לעבור לאנרגיה ירוקה, הפתרונות המוצעים קיימים כבר היום אך העלות שלהם יקרה מאוד (להזכירכם 3% מתוך 6% העלאת החשמל האחרונה היא לצורך מימון אנרגיה ירוקה). כנראה לכל החברות שמציעות פתרון היום יש אינטרס כלכלי מובהק ולכן יש לקחת את הדברים שלהם בעירבון מוגבל
- יובל 10/12/2018 07:51הגב לתגובה זוכחלק מהעלות?
- 2.קצת מציאות 09/12/2018 15:49הגב לתגובה זובהתיחס לכך שאנריה סולרית בשמש כשלנו תחרותית עם כל מקור אחר אין כל תרוץ שלא נלך בכוון במלא העצמה!
- 1.אביתר 09/12/2018 14:40הגב לתגובה זומהשמש הוא שומר על הגז של תשובה שמזהם חתיכת קומבינטורים יש לנו מדינת ישראל היתה מחר כבר יכולה להעביר חוק ולעזור לחצי מהבתים והבניינים להציב קולטים סולאריים על הגגות מה שהיה מוריד את הביקוש לגז ב 50% וכל זה תוך פחות מ 5 שנים . אבל המושחתים בכנסת שיכלו לעשות את זה כבר לפני חמש שנים מקבלים הוראה לשמור על השימוש בגז של הטייקונים שמוצצים לנו את הדם והכסף והרבה מאד כסף
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
