תתכוננו לחסוך: האם ישראל צריכה חשמל ירוק או פשוט לצרוך פחות?
"המטרה שלנו תוך 12 שנים לגמול את ישראל לחלוטין מדלקים מזהמים ולחתוך את זיהום האוויר כמעט בחצי. אנחנו מתכננים גמילה מוחלטת מפחם תוך 10 שנים והתחלנו לפעול לכך. עד 2022 נסגור את התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון. בריאות הציבור חשובה יותר מהכל, אנשים לא יודעים, אבל מזיהום אוויר מתים פי שבע יותר מתאונות דרכים", כך אמר לאחרונה שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ במסגרת אילת-אילות השמיני במספר שנערך בשבוע שעבר במלון דן אילת.
דבריו של שטייניץ מתיישבים עם צעדים בשטח לקידום אנרגיה ירוקה. רק לאחרונה אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנות חדשות, שיחייבו התקנת מערכות חסכוניות לחימום מים בכל הדירות בבנייני מגורים חדשים, לצד הגדלת היקף ייצור האנרגיה מהשמש לשימוש הבניין. רק כדי לסבר את האוזן, צעד שכזה עשוי לחסוך בין 1,000-2,000 שקל למשפחה בישראל ואף להכפיל את עצמו אם המשפחה מתגוררת בבניין שמייצר חשמל על ידי מערכת סולארית שהותקנה על הגג.
ואם זה לא מספיק, בימים אלו צפויות להתחיל עבודות ההקמה של חוות הרוח עמק הבכא, על ידי חברת אנלייט, כשבמקביל בזן הודיעה כי היא מתכננת להקים חממת סטארט-אפ, שתשלב טכנולוגיות חדישות בתחום האנרגיה המתפתח. אך התמונה לא כזו ורודה.
בשנת 2014 נתח האנרגיה המתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל עמד על כ-2%, נמוך לכל הדעות. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2016 הגענו ל-2.6% ובשנת 2017 רק לכ-3%. ומה בספרד אתם שואלים? בפרק הזמן הזה הם כבר הגיעו ל-40%.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספרד, מדינה עם תנאי שמש דומים לישראל, הציבה המדינה יעד של 70% עד 2030, ו-100% עד שנת 2050, בזמן שאצלנו היעד הזה עומד על 17% בלבד, וגם בו לא בטוח שנצליח לעמוד.
בונים על הגז
רוב התוכנית הישראלית בתחום האנרגיה מבוססת על מעבר לגז טבעי, לייצור חשמל ובאופן עקיף להנעת כלי תחבורה, בעוד שבשאר העולם מצמצמים את התלות בדלקים פוסיליים. בעוד שממשלת ניו-זילנד הודיעה לאחרונה על הפסקת חיפושי הגז והנפט במרחב הימי שלה, משרד האנרגיה הישראלי הודיע על מכרז חדש לחיפושי גז טבעי.
מנכ"ל ההמשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר תקף את התוכנית האסטרטגית של משרד האנרגיה ל-2030, המבוססת על 17% אנרגיות מתחדשות עד 2030 וכינה אותה "בדיחה עצובה ואווילית". לטענתו של דנציגר, צריך להגדיל את השיעור ל-50% ומשק האנרגיה צריך להיות מבוסס על שמש ולא על גז.
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...
"אני אומר בואו נמתח את הגבולות. אנרגיה לא צריכה להיות רק בצהריים אלא לאורך כל היום. אנו צריכים התייעלות אנרגטית, חייבים להוריד את צריכת החשמל ולא רק לייצר אנרגיה נוספת", אמר דנציגר.
העתיד באגירה
אחת הסוגיות המרכזיות בתחום האנרגיה המתחדשת היא האגירה. כלומר אם השמש זורחת ביום ומייצרת חשמל - כיצד שומרים את החשמל לשימוש בלילה?. אגירת חשמל יכולה להתבצע במקום הייצור, ואפילו אצל הצרכן, כאשר סוללות שיותקנו בבתים יוכלו לפתור חלק מבעיית האגירה ולהבטיח אספקת חשמל במשך ימים של תקלות באספקת החשמל. בעיית האגירה עליה הייתה אחד הנושאים המרכזיים בכנס אילת-אילות השנה, כאשר מספר חברות הציגו את הפתרון שלהן לנושא.
"בשנים הקרובות צריך לכסח את הבירוקרטיה, שתאפשר הקמה של רשת מתאימה. אם משקיעים בתשתית היום שתעשה ביצוע זה כבר יהיה מחר. לכן, אנו פונה לשר שטייניץ, כאשר מתכננים תוכניות ל-2050 צריך לתכנן את התשתית גם אם אין פתרון כרגע בתחום האגירה. זה ייפתר, הנושא קרוב מאוד להיפתר, תאמינו לי. הרשת והתשתיות חשובים מאוד שנשים אותם כבר במרכז ובמקביל נדאג לפתור את בעיית האגירה", אמר דנציגר.
פרנק ארמיחו, סגן נשיא לוקהיד מרטין הציג בכנס את פתרון האגירה של החברה. בשונה ממתחרותיה, הפתרון של לוקהיד מרטין מציע אגירה ארוכה של עד 10 ויותר שעות בנוסף לאגירה קצרת טווח של 3-4 שעות. אך גם כאן, עולות לא מעט שאלות בנוגע לטכנולוגיית GridStar של החברה, שמבוססת על סוללות לית'יום, להן אורך חיים של כ-20 שנה, כשלאחר מכן יהיה צורך להחליף את כולן ולהפטר בצורה מסוימת מהקיימות.
- 4.יוסי אינהורן 09/12/2018 20:28הגב לתגובה זולצערי מדברים רק על אנרגיות לא מספקות, מדברים על אנרגיה מחצבית מופחתת זיהום, אנרגית רוח ושמש שמצריכות מתקני אגירה ואנרגיה גרעינית מסוכנת. האם זה מספיק?! צריך לחשוב קצת אחרת, צריך להפוך את האויב לאוהב, אטמוספרת כדור הארץ הולכת ומתחממת וזה הוא בנוסף לזיהום האוויר שחלק גדול ממנו מגיע משימוש בדלקים מחצביים, צריך להשתמש בחום אטמוספרת כדור הארץ ולהפוך אותו לאנרגיה זמינה בכול שעות היממה ללא צורך באגירה ועל הדרך להפחית גם את הזיהום משימוש בדלקים מחצביים
- 3.יעקב 09/12/2018 15:57הגב לתגובה זובקיצור כמה זה יעלה לנו לעבור לאנרגיה ירוקה, הפתרונות המוצעים קיימים כבר היום אך העלות שלהם יקרה מאוד (להזכירכם 3% מתוך 6% העלאת החשמל האחרונה היא לצורך מימון אנרגיה ירוקה). כנראה לכל החברות שמציעות פתרון היום יש אינטרס כלכלי מובהק ולכן יש לקחת את הדברים שלהם בעירבון מוגבל
- יובל 10/12/2018 07:51הגב לתגובה זוכחלק מהעלות?
- 2.קצת מציאות 09/12/2018 15:49הגב לתגובה זובהתיחס לכך שאנריה סולרית בשמש כשלנו תחרותית עם כל מקור אחר אין כל תרוץ שלא נלך בכוון במלא העצמה!
- 1.אביתר 09/12/2018 14:40הגב לתגובה זומהשמש הוא שומר על הגז של תשובה שמזהם חתיכת קומבינטורים יש לנו מדינת ישראל היתה מחר כבר יכולה להעביר חוק ולעזור לחצי מהבתים והבניינים להציב קולטים סולאריים על הגגות מה שהיה מוריד את הביקוש לגז ב 50% וכל זה תוך פחות מ 5 שנים . אבל המושחתים בכנסת שיכלו לעשות את זה כבר לפני חמש שנים מקבלים הוראה לשמור על השימוש בגז של הטייקונים שמוצצים לנו את הדם והכסף והרבה מאד כסף
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
