"הכנסות של כ-140 מיליארד שקל צפויות לממשלה מתמלוגים מגז ונפט בערכים נומינליים מהאתרים "תמר", "ים תטיס", ו"נעה". אומר היום החשבונאי הראשי באגף החשכ"ל, יהלי רוטנברג שציין כי "החשבונאות היא שמרנית ולכן את מאגר "לווייתן" לא הכנסנו. האומדן מבוסס רק על תמלוגים בלי מס רווחי יסף".

הדברים נכתבו במסגרת הדו"ח הכספי של המדינה שכלל לראשונה גם אומדן שווי כלל נכסי המקרקעין והתמלוגים של המדינה ממשאבי הטבע, גז ונפט. הדו"ח הוכן עפ"י הסטנדרט הבינלאומי הנהוג במדינות המפותחות ומהווה מכשיר משמעותי בהערכת חוסנה הכלכלי האמיתי של ישראל.

הדו"ח הכספי של המדינה שהוצג היום (ג') בוועדת הכספים ושהצגתו צפויה להפוך לנוהל חד-שנתי קבוע, הצביע על כך שהמדינה באוברדראפט וכי היקף הגירעון של המדינה מסתכם ב-1.4 טריליון שקל. היקף הנכסים של המדינה נאמד ב-474 מיליארד שקל, ולעומת זאת היקף היתחייבויות המדינה עומד על 1.9 טריליון שקל.

רוטנברג ציין ש"אומדן נכסי המדינה צפוי להשתנות. לגבי המקרקעין, אומדן שווי קרקעות המדינה מבוסס על 510 שומות נפרדות לקרקעות המדינה. עפ"י השווי הנוכחי בטרם מחליטים על שינוי הייעוד של הקרקעות. זה המצב כרגע, אך אם יחליטו לשנות את יעוד הקרקעות, למשל של קרקעות פי גלילות ברמת השרון, אזי ברור ששווי הקרקע יזנק. סך שווי הקרקעות שבידי המדינה עומד כיום על 304 מיליארד שקל".

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי- בויאנג'ו: "הדו"ח מציג את כלל נכסי הממשלה על בסיס התקינה הבינלאומית בדיווח של מדינות ובהתאם לנעשה במדינות המפותחות. כלולות בדו"ח 152 ישויות שונות של המדינה כשבראשן ממשלת ישראל, החברות הממשלתיות והוא כולל אומדן מלא של כלל הנכסים וההתחייבויות של המדינה. גולת הכותרת השנה היא אמדן נכסי המקרקעין שבידי המדינה והתמלוגים ממשאבי טבע".

עבאדי ציינה ש"ככל שהמשברים הכלכליים של המדינות יתגברו, יגבר תפקידו של הדו"ח הכספי, כיוון שמדינה יכולה להיות בגירעון ובמשבר כלכלי, אך עדיין יש לה נכסים משמעותיים. בנוסף, רישום נכון של נכס בהתחייבות מביא לניהול נכון יותר של הנכסים". עוד ציינה, כי "לאחרונה אימצה ישראל את התקינה הבינלאומית לעריכת דו"חות כספיים, מה שנעשה זה מכבר בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת ועוד מדינות".