"נסגור עסקה של 350 מיליארד דולר" - טראמפ בונה על יצוא אנרגיה

בעוד הגירעון המסחרי של ארה"ב ממשיך לטפס, טראמפ מאמין שייצוא של מוצרי אנרגיה יכול לצמצם אותו בקלות: "האיחוד האירופי צריך אנרגיה, אז שיקנו מאיתנו"; עם זאת, האנליסטים מעריכים שהפוטנציאל נמוך בהרבה

רוי שיינמן | (5)

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בונה על יצוא אנרגיה ככלי המרכזי לסגירת הגירעון  המסחרי של ארה"ב. בשיחה שקיים לאחרונה בבית הלבן, הוא טען בפני נציגים מאירופה כי ניתן "לסגור עסקה של 350 מיליארד דולר תוך שבוע אחד" אם היבשת תגביר את רכישות האנרגיה שלה מארה"ב. טראמפ בונה על סקטור האנרגיה על רקע הנתונים שמראים כי הוא הפך לענף הייצוא המרכזי של ארה"ב - לפי הנתונים, בשנת 2024 ייצאה ארה"ב אנרגיה ומוצרי אנרגיה בשווי של כ-320 מיליארד דולר, כמעט כפול מהיקף היצוא ב-2014, ופי 17 מב-2004. על פי ההערכות, מדובר כיום בכ-15% מכלל היצוא של ארה"ב.


מאזן הסחר של ארה"ב בתחום הנפט עבר בשנים האחרונות מגירעון לעודף, אלא שזה עדיין לא פותר את הבעיה הגדולה יותר שנמצאת בשאר התחומים. בשנת 2024, הגירעון המסחרי הכולל של ארה"ב בסחורות עמד על כ-1.2 טריליון דולר. מול אירופה בלבד נרשם גירעון של 236 מיליארד דולר, ובעוד טראמפ אופטימי, האנליסטים מעריכים שסקטור האנרגיה לא מסוגל לסגור את הפער הזה.


המספרים לא מסתדרים

ב-2024 אירופה, רכשה מארה"ב אנרגיה בהיקף של 79 מיליארד דולר, מספר מכובד, אך רחוק מאוד מ-350 מיליארד הדולר שטראמפ מדבר עליהם. לדבריו של אד קרוקס, סגן נשיא חברת הייעוץ Wood Mackenzie, גם בתרחישי הקיצון קשה לדמיין את אירופה מגדילה את יבוא האנרגיה מארה"ב לרמות של 100 מיליארד דולר בשנה או יותר.


מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, מדינות אירופה אכן הגדילו את יבוא הגז הטבעי הנוזלי מארה"ב, אך גם בקצב הנוכחי, לדבריה של אן-סופי קורבו ממרכז מדיניות האנרגיה הגלובלית באוניברסיטת קולומביה, יידרשו 20 שנה כדי להגיע ל-350 מיליארד דולר. מעבר לכך, גם התועלת הכלכלית של הגדלת יצוא האנרגיה מוטלת בספק. מאחר שמדובר בשוק עולמי, מכירה גדולה למדינה אחת או לאזור אחד לרוב באה על חשבון של מישהו אחר. כלומר, אין כאן תוספת נטו, אלא בעיקר שינוי באלוקציה של הרוכשות.


לצד זאת, הירידות האחרונות במחירי הנפט מציבות את המפיקים האמריקאים בעמדה לא פשוטה, כשחלקם כנראה יעדיפו לקצץ בתפוקה מאשר להמשיך למכור בהפסד. עלויות ההפקה בארה"ב גבוהות יותר מאשר במדינות כמו סעודיה, כך שבזמנים בהם המחירים יורדים, דווקא המפיקים האמריקאים צפויים לקצץ בהפקה בעוד שמדינות אחרות ימשיכו להפיק כרגיל.


האם טראמפ בכלל יכול להחליט למי למכור?

מעבר להיבטים הכלכליים, יש בעיה עקרונית נוספת בתכנית של טראמפ, הממשל האמריקאי פשוט לא יכול להחליט למי יימכרו הסחורות. שוק האנרגיה בארה"ב מתנהל לפי עקרונות של שוק חופשי, כלומר הסוחרים והחברות פועלים בכוחות עצמן וסוגרים את העסקאות מול הלקוחות באופן עצמאי ובצורה פרטנית.


"הממשלה מוגבלת ביכולת שלה לקדם חוזים ארוכי טווח מהסוג הזה. זה צריך להיעשות ברמת חברה מול חברה", הסביר קלייטון סיגל, מומחה לאנרגיה ממרכז CSIS בוושינגטון. לדבריו, גם מדינות אחרות מהססות להתחייב לחוזים ארוכי טווח מול ארה"ב, במיוחד כשמדיניות האנרגיה משתנה מקצה לקצה בין חילופי הממשלות. "ראינו בבירור איך המטוטלת המדינית בארה"ב נעה בקיצוניות בכל סבב בחירות", אמר סיגל, והספקות הללו מוסיפים עוד נדבך לחוסר הוודאות סביב תוכנית האנרגיה של טראמפ.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בני 27/04/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    בסהכ היה צריך להעלות את מס ההכנסה לעשירים. דפק את כול הכלכלה ולא מצליח לעצור את הדימום בחוב שקולח כרגע .
  • 3.
    אנונימי 21/04/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
    רוצה להכריח את אירופה לקנות נפט אמריקאי מזוהם ומזהם במחיר מופקע
  • 2.
    שייבה 19/04/2025 00:48
    הגב לתגובה זו
    יותר הזוי מנתניהו המושחת
  • 1.
    ליטאי 17/04/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    דא.
  • אנונימי 24/04/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    טראמפ קונה רק בזול.ישראל זה לא מנהטן...חחח.רפובלית בנננננה
גז טבעי
צילום: טוויטר

עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי

משרד האנרגיה והתשתיות השקיע כ־10 מיליון שקל בהקמת קו חלוקה באורך 22 ק"מ, שיחבר מפעלים מרכזיים באזור לצריכת גז טבעי נקי וזול יותר

רן קידר |
נושאים בכתבה גז טבעי

משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך להרחיב את פריסת הגז הטבעי גם באזורים מרוחקים מהמרכז: חברת סופר אנ.ג'י חדרה והעמקים מקבוצת שפיר הנדסה השלימה את הקמת קו חלוקה חדש לגז טבעי באזור עמק המעיינות ובית שאן. הקו, שאורכו 22 ק"מ, יוצא מאזור תל יוסף ומגיע עד למפעל פלציב בקיבוץ עין הנציב. המשרד תמך בהקמתו בהשקעה של כ-10 מיליון שקל. 

בשלב הראשון יחוברו שבעה מפעלים וצרכנים משמעותיים לרשת הגז: מפעלי האספלט בבית השיטה, בית אלפא ובית שאן, מפעל דשן הצפון, מפעל עוף טוב בבית שאן, מתקן הקוגנרציה של אלקטרה פאואר ומפעל פלציב. יחד צפויים המפעלים לצרוך למעלה מ-15 מיליון מ"ק גז טבעי בשנה. בהמשך, עד סוף 2025, צפוי להתחבר גם מפעל ניר עותק בקיבוץ ניר דוד, וברבעון הראשון של 2026 מתוכנן להתחבר מפעל חמוצי בית השיטה. 

המהלך משתלב במדיניות משרד האנרגיה והתשתיות לעודד מעבר לאנרגיה נקייה, תוך חיסכון בעלויות אנרגיה והפחתת זיהום אוויר גם בפריפריה. החיבור לאספקת גז טבעי מאפשר למפעלים ליהנות מתשומות זולות ויציבות יותר, תורם לחיזוק התעשייה המקומית ומספק תשתית לצמיחה כלכלית ארוכת טווח באזור.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "חיבור עמק המעיינות ובית שאן לגז טבעי הוא בשורה חשובה, שתאיץ את הפיתוח הכלכלי באזור, תחסוך בהוצאות האנרגיה עבור המפעלים, ותשפר את איכות האוויר לטובת בריאות התושבים. הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל ואני מתכוון להמשיך לפעול לאספקת אנרגיה סדירה עבור כל אזרחי ישראל".

לפני ימים ספורים, אישר משרד האנרגיה את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן. התוכנית שאושרה תאפשר את הרחבת קצב ההפקה מהמאגר לכ-21 BCM מידי שנה, ובהמשך לכ-23 BCM; האישור מהווה צעד משמעותי נוסף לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) להרחבת המאגר. 

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.