בנקים
צילום: אילוסטרציה

למרות הזינוק מתחילת השנה: למניות הבנקים יש עוד לאן לעלות

אחרי שסיימו רבעון חזק נוסף, מניות הבנקים עשויות להמשיך לעלות תוך שהן נהנות מסביבת הריבית הנוכחית; באילו בנקים שווה להשקיע והאם כדאי בכלל להיחשף למדד?
שמואל בן אריה | (9)

הרבעון השלישי של שנת 2024 היה פנומנלי עבור הבנקים, שהציגו תשואה דו ספרתית נאה מאוד על ההון. בסך הכל רשמו הבנקים רווח נקי רבעוני של כ-7.5 מיליארד שקל, עליה של כ-27% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בהתאם, מניות הבנקים, עשו מהלך יפה מתחילת השנה ומדד מניות הבנקים הציג תשואה של 35% ושלושת הבנקים - דיסקונט לאומי ופועלים- נסחרו סביב מכפיל 1 על ההון.

מה משעלה את השאלה האם  אחרי עלייה מרשימה זו יש עדיין סיכוי לעליות נוספות, או שזה הזמן לצאת מההשקעה בסקטור הבנקים. המלצתנו היא להמשיך בחשיפה לסקטור זה ויש לכך מספר סיבות.

היציבות היא מעל לכל

באופן כללי, לבנקים ישנם שני סיכונים: הסיכון הראשון הוא עסקי – הבנקים הם תמונת הראי של המשק, הצפוי להתמודד עם קשיים משמעותיים לאחר סיום המלחמה. תחזיות הצמיחה ל-2024 "נחתכות" פעם אחר פעם. בנק ההשקעות גולדמן זאקס למשל, עדכן את התחזית שלו ל-0.4% בלבד, כאשר חוסר הודאות צפוי להימשך גם בשנת 2025. הסיכון השני הוא סיכון רגולטורי – הבנקים מנקרים עיניים עם רווחי העתק שעשו, בעוד לקוחותיהם נאנקים תחת יוקר המחיה ולכן צפויים להתמודד עם חקיקה שתגביל את ריווחיהם בעתיד.

בואו נדבר על כל אחד מסיכונים אלה. הסיכון העסקי הוא סיכון אמיתי. ישנן כרגע תחזיות להתרחשותה של פריחה כלכלית במשק עם סיום המלחמה, לצד תחזיות להתאוששות איטית וקשיים ניכרים עמם יהיה על המשק להתמודד. מבחינת הבנקים, התרחיש השני, שלהערכתנו יש סבירות לא מועטה שיקרה, הוא בעייתי. עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית, אנו רואים משק נזיל מאוד, עם עליות מחירים, שמעלות את הסבירות להישארות סביבת הריבית הנוכחית גם בשנה הקרובה. הבנקים נהנים מסביבת ריבית זו בכל מגזרי האשראי - מהמשכנתאות ועד ה"מינוס" בחשבונות הבנק של האזרחים - וגוזרים את הקופון שלהם. הכבדה של המצב הכלכלי עלולה, בשלב הראשון, גם לגרום לעליה בצריכת האשראי בריבית גבוהה, כשרק לאחריה יבוצע "הידוק החגורה".

שמואל בן אריה. קרדיט: רון אריאל

לגבי הסיכון הרגולטורי - אנו מעריכים שהוא אינו משמעותי עבור המערכת הבנקאית. המדינה, אשר מתנהלת בהשפעת הטראומה הכלכלית של משבר מניות הבנקים, שמה את יציבות המערכת כיעד עליון, בפער ניכר מעל שאר היעדים ולכן תדאג לפקח על המערכת הבנקאית. התערבות בוטה של פוליטיקאים ורגולטורים ברווחיות הבנקים, תוביל לשיח על הסיכון ליציבות המערכת ולכך שהבנקים, ובעקבותיהם גם המשק – יגיעו למצב בו הם עלולים לקרוס.

בנוסף, מספיק שהבנקים או הרגולטור האחראי יאיימו בקריסת מערכות בשל הרגולציה ושבירת האמון במערכת מצד גורמים בינלאומיים (דבר שישפיע אף על הדירוג) והם יביאו לכך שהחקיקה תרד מהפרק. ניסיון השנים האחרונות מלמד שהחקיקה מהווה מעין "שוט" שנועד לדחוף את הבנקים להגיע להסכמות ופשרות שירגיעו מעט את דעת הציבור וזאת, עד המשבר הבא. פשרות אלה לא באמת יטפלו  "בבור השומן" של הבנקים ולכן איננו רואים סיכון רגולטורי אמיתי שנשקף להם.

בהקשר זה כדאי להזכיר שלמדינת ישראל יש שתי טראומות קשות מאירועים שחלו בעבר, אשר ממשיכות להשפיע על מקבלי ההחלטות: הראשונה, היפר-אינפלציה של שנות השמונים, שערערה את יציבות המשק והשנייה, משבר מניות הבנקים שהוביל, בין היתר, לסגירה זמנית של המסחר בבורסה. שתי טראומות אלו מעצבות את התנהלותם של מקבלי ההחלטות והרגולטורים סביב המערכת הבנקאית בישראל, החל מההגבלות שהוטלו עליה לגבי אחזקה בתאגידים ריאליים ועד לחשש מערעור יציבותה, אשר הפך לשיקול מכריע במספר לא קטן של החלטות.

באיזה בנקים כדאי להשקיע?

ניתוח דוחות הבנקים מעלה התלבטות  - האם עדיף לרכוש את הבנקים בעלי התשואה הגבוהה ביותר על ההון, אלה שנסחרים במחיר הגבוה ביותר (למשל, בנק מזרחי והבינלאומי, המייצרים תשואה על ההון של כ-17.09% ו-17.58% אך נסחרים במכפיל הון של 1.35 ו-1.39), או שמא עדיף לרכוש את בנק דיסקונט, המייצר את התשואה על הנמוכה ביותר על ההון (כ-3.3%) אך נסחר במכפיל הון נמוך מ-1?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נתונים יבשים אלה אינם מספיקים, לדעתנו, כדי לקבל החלטה באיזה בנק עדיף כרגע להשקיע. קיימת חשיבות לבחון גם פרמטרים נוספים, כגון איכות תיק האשראי, חשיפה לנדל"ן ולעסקים בסיכון, חשיפה למלווים גדולים ביחס לפיזור התיק וכדומה. להערכתנו, הדבר הנכון ביותר למשקיע בעת הזו הינו לרכוש תעודת סל על כל חמשת הבנקים ולהנות מביצועי כלל הסקטור, היודע לייצר רווחים עודפים תוך הגנה של הרגולציה ולאור טראומות העבר.

אם בכל זאת רוצים להיחשף לבנקים ספציפיים בצורה ישירה, המלצתנו היא לבחור בשני הבנקים הגדולים: בנק לאומי ובנק הפועלים, היודעים לייצר תשואה על ההון של 13.72% ו-15.22% בהתאמה ועדיין נסחרים בשווי ההון העצמי. גם אחרי ששני בנקים אלה עלו השנה ב-35.64% וב-50% בהתאמה, הם עדיין בעלי מחיר אטרקטיבי ובתחילת השנה נסחרו בחסר עמוק של עשרות אחוזים מתחת להון העצמי ולשווי ההוגן שלהם.

הכותב הינו דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי בפיוניר ניהול הון

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבי 07/12/2024 23:03
    הגב לתגובה זו
    הסקטור שיעלה הכי חזק זה הבנקים.
  • 6.
    אנ-ליסט 07/12/2024 19:50
    הגב לתגובה זו
    עשו תמיד הפוך מ "המלצות " אנליסטים .
  • 5.
    שלומי 07/12/2024 18:45
    הגב לתגובה זו
    לדעתע הבנקים ימשיכו לעלות הכיוון שלהם כלפיי מעלה
  • 4.
    ברגע שהם יאלצו לשלם ריבית על עו"ש הם יצללו למטה (ל"ת)
    שלמה 05/12/2024 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דר' דום 05/12/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    היסטורית הן נסחרות במכפיל בין 0.5 בימי משבר (קורונה) ל-1 בימי גאות (היום). לא כולל מזרחי ובינלאומי שהם שמרנים פחות בשוק ההון ומשכנתאות ולכן מוסטים 0.3 אחוז מעלה. אחרי הגאות בא השפל...
  • 2.
    לכתב הנכבד 05/12/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    כפסע מאובדן עשתונות ואף פשיטות רגל אכזריות של מאות מליארדים..הבנתם?
  • הסבר? (ל"ת)
    שואל 07/12/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אילן 05/12/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עם הדיבידנדים שמחלקים הבנקים בתעודת הסל?
  • קונים עוד מניות (ל"ת)
    משקיע 05/12/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים מאבדים 1% - הפסקת האש בעזה בסימן שאלה

מחבלים פתחו באש על כוחות צה״ל ברפיח, חמאס ממשיך להתל עם החזרת החטופים - ישראל טוענת להפרת ההסכם ושוקלת את התגובה; המכרז החדש של הביטוח הלאומי מערער את המודל של חברות הסיעוד - מניות דנאל ותיגבור נופלות; קרטל אופק+ שוקל הגדלת תפוקה, חברות הנפט בירידות

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 מאבד 1%% ומדד ת"א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה, ברקע הפרות של ההסכם בעזה ושקילת תגובה ישראלית.

 במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, כשם זה תועד כהצגה של ארגון הטרור שהטמין אותה מבעוד מועד - עדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. בנוסף, דיווחים על פתיחה באש מצד מחבלים על כוחות צה״ל במרחב רפיח - הפרה חמורה של הפסקת האש.

עוד לפני שנרקמה העסקה בעזה, טענו כי עשוי להיות תרחיש שבו הבשורות הטובות מגיעות אבל אז השוק מתממש, מה שמכונה "קנה בשמועה ומכור בידיעה" ושאלנו - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה? קיבלנו על זה תגובות לכאן ולכאן, אבל העקרון עדיין רלוונטי. גם כעת כך נראה ההסכם על כרעי תרנגולת, ארגון הטרור מותח את החבל וכל הזמן בודק את הגבולות של ישראל אבל ספק אם תהיה תגובה קשה או הסלמה אמיתית, אם בעבר חייל היה מקבל אישור פתיחה באש מדרג השטח אז כיום זה עובר בערוצים גבוהים מאוד כשבהם נשקלת דעת האמריקאים ובייחוד הנשיא טראמפ.


המודל של חברות הסיעוד בסכנה? - דנאל דנאל -11.95%  , תיגבור תיגבור -8.3%   וכנראה שגם עמל ומעבר שבדרך לבורסה מתמודדות עם אי-ודאות סביב המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי. זה מכרז שמערער את המודל העסקי של הענף. המכרז קובע רווח קבוע של 4% בלבד לחברות - כשהמטרה מאחורי זה היא לייצר אחידות, שקיפות ותחרות בין השחקנים. בפועל, החברות מזהירות מפני שורה של דרישות חדשות ומכבידות: מהכשרות מקצועיות למטפלות, דרך מדידת שביעות רצון המטופלים, ועד בקרות תפעוליות קפדניות. כל זה, מבלי ששכר המטפלות עודכן כלפי מעלה, מה שמעלה חשש אמיתי לירידה ברמת השירות ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של ההפעלה. 

דנאל עתרה כבר לבית המשפט נגד המכרז אך עדכנה כי מרבית טענות העותרים נדחו, עם זאת חלק מהסוגיות הוחזרו לדיון בוועדת המכרזים, שנדרשת לפרסם מועד חדש להגשת הצעות - לפחות 60 ימים קדימה - אחרי שיבוצעו תיקונים. למרות שייתכן שיוכנסו תיקונים במכרז, אי הוודאות בקשר לזה לוחצת על המניות.  דנאל, מהשחקניות הגדולות בענף שלכ-53% מההכנסות שלה אחראי הביטוח הלאומי הזהירה בעבר כי המכרז עלול לפגוע בתוצאות, למרות שהיא עדיין לא יכולה להעריך באיזה עוצמה.