רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

"המגמה החיובית במגדל נמשכת, אנחנו גדלים בביטוח ומנהלים לטווח ארוך חצי טריליון שקלים"

רונן אגסי, מנכ"ל מגדל על הרווח המייצג של הקבוצה, על הצפי לגבייה של דמי ניהול משתנים, על תחומי הביטוח השונים וגם - האם הוא צופה שה-AI ייכנס לתפעול השוטף של החברה?
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

מגדל פרסמה, ביום חמישי האחרון, דוחות טובים לרבעון השלישי ובכלל זאת מסתמנת כשנה חזקה למגדל ולחברות הביטוח בכלל. מניית מגדל זינקה  ב-47% מתחילת השנה למחיר של 6.3 שקלים שמבטא שווי של 6.6 מיליארד שקל - שיא של 14 שנה. שלמה אליהו בעל השליטה יכול להיות מרוצה, השנה הזו הפכה את ההשקעה שלו במגדל למשתלמת, אבל אליהו כבר אמר לנו בעבר - "אין משמעות למחיר, פעם זה למעלה, פעם זה למטה, זה שוק, זה לא מעניין, העיקר שהעסק טוב, המחיר פחות משנה".

מגדל בשווי של 6.6 מיליארד שקל ועל פי ההערכת של הרווח המייצג היא עדיין על פניו במכפיל רווח סביר. הרווח המייצג של הקבוצה בהינתן שתחזור ליהנות מדמי ניהול משתנים יגיע לכ-250 מיליון שקל ברבעון. גם אם נהיה שמרנים ונתייחס לרווח צנוע יותר של 200  מיליון שקל, הרי שמדובר על 800 מיליון שקל בשנה, מכפיל רווח של כ-8.2. המכפילים האלו שוררים גם בחברות הביטוח הגדולות האחרות. בשיחה עם רונן אגסי, מנכ"ל מגדל  הוא התייחס לרווח המייצג בזהירות - "הרווח החיתומי ברבעון כולל את כל התשואות הנורמטיביות, לפני מס ולפני רווח השקעתי. יש עוד רווחים מהשקעות על ההון. אנחנו עדיין לא מכירים ברווח מדמי ניהול משתנים, אבל כנראה שתוך כמה רבעונים נתחיל להכיר בהם" 

כלומר זה יכול להגיע למיליארד שקל בשנה?

"הייתי שמח להגיד שהרווח המייצג הוא 250 מיליון שקל אבל לדעתי זה קצת פחות כרגע, אז לא".

בהינתן שתגיעו ל-50-80 מיליון שקל דמי ניהול משתנים ברבעון, זה יהיה שם?

"זה יהיה באזור ה-250, אולי טיפה פחות".

דמי הניהול המשתנים הם דמי ניהול שנגבים בביטוחי החיים, והם פונקציה של התשואה. אם התשואה נמוכה מרף מסוים לא נגבים דמי ניהול עד שחוזרים לרף האמור. מגדל רחוקה מרחק קטן יחסית מהרף, והיא כאמור צפויה לחזור לקבל דמי ניהול משתנים תוך מספר רבעונים, כל עוד השוק יהיה סביר. אגב, וזה חשוב - דמי הניהול הממוצעים כאשר השוק ממוצע (תשואה של 7% במניות ו-4% פלוס באג"ח) הם סדר גודל של 300 פלוס מיליון שקל.   

נחזור לרבעון האחרון. מה הדגשים העיקריים שלך לרבעון?

"זה רבעון שמבחינתנו היה ברמת רווחיות שציפינו מעצמינו, כמעט 300 מיליון שקל רווח נקי. כמובן שכמו חברות בסדר גודל שלנו ובפרט בענף תמיד ברווח יש מרכיבים טובים יותר וטובים פחות וזו חלק מהחוזקה שלנו, אחד מחפה על השני בתחומים השונים, והתוצאה היא טובה. כמעט חצי מיליארד שקל רווח ב-9 חודשים. בסה"כ, אם הצבנו לעצמנו נקודה באופק, אנחנו בהחלט בדרך לשם.

"אני אומר בזהירות כי נראה גם דברים אחרים בדרך. מה שחשוב לראות זה את המגמה וצריך להסתכל על הרווח החיתומי והעלייה שלו. גם הסולבנסי הוא כותרת ברבעון, דמי הניהול המשתנים נראים כבר מעבר לפינה, בלי לפתוח עין. אנחנו במרחק 2% של תשואה ריאלית מהמטרה, בסוף זה ייסגר, אנחנו בישורת האחרונה. זה יתרום לנו בטח ברמה העסקית אבל גם אל מול חוב דמי ניהול. אני רוצה לקוות שבשנה הבאה נוכל להנות מדמי ניהול משתנים.

"במבט קדימה, אנחנו מדברים כל הזמן על השחיקה והתחרות במחירים ואני חושב שמנגד אנחנו מצליחים לגדול בתחומים השונים - בביטוח ובפיננסים והביטוי הטוב ביותר לזה זו הצמיחה בפרמיות ובנכסים. בביטוח חיים חלק מהדברים שמוסיפים לרווח זה הגידול בבסיס הנכסים המנוהל, כמעט חצי טריליון שקל וזה גדל בקצב דו ספרתי וימשיך לגדול בקצב הזה. הוא באופן מבני גדל עם התשואה ואנחנו גם צומחים עסקית. הצמיחה העסקית הזו יורדת לשורה התחתונה בכל מיני צורות והגידול בנכסים זה אחד הביטויים לזה, זה מאפיין את כל השוק.

מה חדש בתחום ביטוח הבריאות אחרי הניסיון להסדרה? כלומר השקל ראשון משלים שבן?

"אני חושב שהשוק עוד מתארגן לדבר הזה. רק ביוני הייתה תנועה אדירה של העברה. הרבה סוכנים היו עסוקים בדיוק של התיק ביחס לצורכי ופרופיל הלקוחות., אז התיק עוד עבר תזוזות לכאן ולכאן. אני חשוב שכל אחד מאיתנו, וגם הלקוחות, לומדים איך זה לחיות בתוך משלים שבן. הטיפול בתביעות עם השבן זה משהו שעוד צריך להעמיק בו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי ביטוח סיעודי, איך אתם רואים את הכישלון הגדול בתחום הזה?

"אני חשוב שהכתובת הייתה על הקיר. ראינו את מבטחי המשנה יוצאים מהתחום לפני כמה שנים טובות ולאחר מכן המבטחים ועכשיו הקופות עומדות מול שוקת שבורה. אני חושב שהפתרון צריך להיות מאקרו ברמת המשק, עם חלוקת אחריות או של רבדים כמו שיש בשוק הבריאות עם רובד בסיסי של המדינה פלוס חיסכון ציבור ומבנה ביטוחי אחר. זה נושא שהמדינה צריכה לקחת. אולי להכניס כיסוי בפנסיה - יש מגוון פתרונות אבל המדינה צריכה להחליט".

אתה רואה את זה קורה בשנה הקרובה?

"קשה לי להגיד, אני לא יודע".

אנחנו רואים שהביטוח הכללי רשם הפסד חיתומי ברבעון, ממה זה נובע?

"זה בעיקר עסקי חבויות. הרבה השפעות משנים קודמות. העסק שלנו הוא כזה שלפעמים ענף אחד למעלה ואחד למטה. אני לא חושב שזה מייצג ואני אומר את זה בזהירות. צריך לראות את המגמה, היו לנו 3-4 רבעונים טובים עם תוצאות טובות ברכב, ברבעון הזה היו הערכות תביעות בעיקר בגין שנים קודמות, בעיקר עסקי החבויות".

יש קשר למלחמת המחירים ברכב?

"מלחמת מחירים זה המצב הטבעי שלנו, בטח ברכב שם כל משתמש לא צריך יכולות מיוחדות ויכול לעשות השוואה בצורה קלה. השוק הזה מאוד תחרותי ומתאזן מהר מאוד לרמות מחירים תחרותיות. הייתה עליית מחירים מאוד מאסיבית אבל צריך לזכור שהיא הייתה אחרי שנים של הפסדים, גם בגלל מחירים לא נכונים אבל גם בגלל התייקרות בעלות התביעות - התייקרות החלפים ועלייה בגניבות. אני חושב שזה מתייצב למקום הנכון".

ברמה שיש ירידת מחירים?

"לא יודע להגיד. אבל רואים התאזנות".

איפה אתם חשובים שאתם עומדים ביכולות הדיגטליות לעומת המתחרות?

"לא יודע להגיד ביחס למתחרות אבל יודע להגיד ביחס לעצמי - אנחנו לא איפה שאנחנו מצפים מעצמנו להיות. לממשק הלקוח יש עוד דרך לעשות ואנחנו מאוד מושקעים בזה".

כלל רכשה חברת כרטיסי אשראי, מנורה אולי עם ישראכרט, מה השאיפות שלכם לתחום הזה?

"יש לנו שאיפות רבות וציפיות גבוהות מעצמנו, את האשראי אנחנו עושים כבר היום. אנחנו לוקחים משכנתאות עם בנקים, ליווי נדל"ן ועוד דרכים בעזרתן אנחנו לוקחים אלינו את החשיפה הזו בדרכים אחרות ואולי אפילו יעילות יותר. בלי לגרוע מזה שחברות כרטיסי אשראי הן חברות חזקות ומהותיות לכלכלה".

 

יש במהפכה של ה-AI יתרון בשבילכם? ניתוח מידע והפקת תובנות?

"מוקדם מדי להגיד. אנחנו משתעשעים בזה בינתיים. זה לא נכנס עוד לתהליכים באופן עמוק. גם בגופים אחרים לא נתקלתי בתהליכים כאלה אבל כנראה זה העתיד, כולנו בוחנים את זה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מזל ששלמה אליהו כבר לא מעורב בחברה (ל"ת)
    יוסי חווה 24/11/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?

על המניות הפיננסיות, הנדל"ן והשבבים ועל עדכון המדדים

מערכת ביזפורטל |

אתמול מניות הנדל״ן קיבלו ״ברייקס״. אחרי עליות יפות בשעות הראשונות של יום המסחר התהפכה המגמה, והמדדים עברו לירידות: ת״א נדל״ן סגר בירידה של 1.7%, ות״א בנייה איבד 0.9%. זה קרה זמן קצר אחרי שבנק ישראל פרסם הבהרה כי לא תתקבל החלטת ריבית “מחוץ למניין” כלומר, לא תהיה שום הורדה ספונטנית עד החלטת הריבית הקבועה שתתקיים רק ב-24 בנובמבר.

הנגיד רצה לעצור גל של הערכות על הורדה מיידית בעקבות סיום המלחמה ובמקום לקרוא את המפה - אינפלציה שכבר בתוך היעד, התקררות של הביקושים ושוק עבודה חזק - הוא העדיף להפריך כל הערכה שהוא יגלה אומץ.

אבל כנראה שהנגיד לא היה צריך באמת להפריך צעד ספונטני ״מחוץ למניין״ אף אחד לא באמת חשב שתהיה הפחתה כזו. אף פעם מעולם לא בוצעה בישראל הורדת ריבית “מחוץ למניין”, אם כבר זה הגיע לכיוון השני עם העלאה כצעד ריסון חריג ב-2002 אז הנגיד דוד קליין הקפיץ את הריבית במכה אחת של 1.5% (לרמה של 7.1%) גם סטנלי פישר, בשיא המשבר של 2009, פעל רק בתוך מועדי ההחלטות. לכן עצם ההודעה נראית יותר כתגובה ללחץ חיצוני מאשר לציפייה אמיתית.

במובן מסוים, הנגיד רק חיזק את התחושה שהוא מנותק. השוק כבר מתמחר שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, ומסתכל סביב ורואה מציאות שונה מזו שבבנק ישראל מתעקשים לראות: אינפלציה שכבר בתוך היעד, ירידה במחירי הדירות, ביקוש קטן לאשראי וביקושים צרכניים שמצטננים. בשלב הזה, המשק לא צריך עוד "הבהרות" הוא צריך הקלה. ואם הנגיד ימתין עד נובמבר רק כדי לא להיראות לחוץ, הוא עלול למצוא את עצמו מגיב בדיעבד למציאות שכבר הקדימה אותו.


ומנדל״ניות לחברות הביטוח - מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%.