אייזיק דבח: "אנחנו מקווים לגדול בכל שנה ב-10% במכירות ו-20% ברווח"
דלתא דלתא גליל -4.09% מסכמת רבעון חזק נוסף במהלכו היא הציגה צמיחה של 13% בהכנסות שעמדו על 542 מיליון דולר. בשורה התחתונה, רשמה החברה צמיחה של 9% ברווח הנקי שעמד על כ-32 מיליון דולר. אבל אם תתשאלו את המנכ"ל ובעל השליטה הוותיק אייזיק דאבח, יש עדיין מקום גדול לשיפור ולצמיחה.
"אנחנו סוגרים רבעון מצוין, עם צמיחה בהכנסות בכל תחומי הפעילות, ובמיוחד בשלושת המגזרים המרכזיים שלנו צמחנו בספרות כפולות. אנחנו צומחים ב-29% במכירות באונליין של מותגים שבבעלותנו תחום שאנחנו משקיעים בו הרבה והוא בהחלט מנוע צמיחה קדימה. הרווח התפעולי ממשיך להשתפר כבר כמה רבעונים ברציפות, זה נובע מכמה סיבות. קודם כל זה מגיע מהמיקס של הלקוחות, עם דגש על פעילות רווחית יותר כמו ההלבשה ופחות על הלבשה תחתונה. בנוסף, הגידול במכירות לצרכנים מאפשר לנו יעילות ורווחיות במפעלים שלנו. ולבסוף, הגדלנו את פעילות האונליין שלנו, מה שהגדיל את הרווח הגולמי והקטין את ההוצאות", מסביר דאבח בראיון לביזפורטל.
המגמה של הגדלת שולי הרווח תמשך?
אנחנו כבר שישה רבעונים ברציפות משפרים את הרווח הגולמי בכל החברה, מה שבא לידי ביטוי בתוצאות".
מה יניע את הצמיחה בעתיד?
"אנחנו משקיעים במפעל חדש במצרים ליצור גרביים, שישרת בעיקר את הפעילות של נייקי בארצות הברית. עד עכשיו תמכנו בעיקר את הפעילות של נייקי באירופה, ככה שזה תחום נוסף שנכנסנו אליו. אנחנו חווים צמיחה עם כל הלקוחות האסטרטגים ועובדים על דברים נוספים וחדשים. השקנו שני מותגים במהלך השנה האחרונה, florencebymills ולורן, שהצטרפו ל-Passionata שרכשנו בסוף שנה שעברה. ככה שיש לנו מנועי צמיחה יפים קדימה".
מבחינת רכישות יש חברות בקנה?
"אנחנו כל הזמן מחפשים ויש הזדמנויות. הפוקוס שלנו הוא תמיד על צמיחה אורגנית, נמצא משהו שנכון לנו וסינרגטי נעשה את זה. יש לנו את היכולת הפיננסית."
- דלתא גליל רוכשת מותג אמריקאי ב-65 מיליון דולר - כמה זה עשוי לתרום לתוצאות?
- דלתא מורידה תחזיות - הרווח יקטן ב-18%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אייזיק דבח, מנכ"ל דלתא גליל; קרדיט: ליאת מנדל
איך אתם רואים את הפוטנציאל של העסקה בהודו?
"לקח לנו כמעט שנתיים להגיע להסכם איתם, וכבר יש מנכ"ל שינהל את החברה המשותפת. נתחיל לראות תוצאות בשנת 2026, אנחנו רוצים לפתוח כמה חנויות ולראות איך זה עובד. אם זה יצליח אנחנו נראה צמיחה כל שנה".
איפה אתה רואה את דלתא בעוד חמש שנים?
אנחנו בדרך כלל מסתכלים על הטווח של שלוש שנים. אנחנו מקווים לגדול בכל שנה ב-10% במכירות ו-20% ברווחיות, אלו היעדים שלנו. היעד שלי הוא להגיע ל-EBITDA של 15% ולרווחיות גולמית של 45%. אלו היעדים שלנו וייקח לנו קצת זמן.
צמיחה בכל הפרמטרים
המכירות ברבעון השלישי לשנת 2024 הסתכמו בכ-524.2 מיליון דולר, גידול של 13% לעומת 463 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה הרווח הנקי עמד על כ-32 מיליון דולר, עליה של כ-9% לעומת 29.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA צמח בכ-14% והסתכם בכ-60.5 מיליון דולר, לעומת 53.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מניית דלתא גליל נסחרת לפי שווי של 4.67 מיליארד שקל אחרי עלייה של 11% מתחילת השנה ושל 25% בשנה האחרונה.

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%
קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף).
הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל.
הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.
- חוזה של 1.2 מיליארד דולר למנועי בית שמש - הגדול בתולדות החברה
- פייטון השלימה את רכישת SI Manufacturing תמורת כ-10 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:
· סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.