איך הצליח ארי קלמן לרכוש את ישראכרט ב"מחיר מבצע" וכמה באמת שווה החברה?
מנורה שבשליטת ארי קלמן עומדת לרכוש 33% מישראכרט לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. הדירקטוריון של ישראכרט אמר כן והגיש את העסקה לבעלי המניות. אלו צפויים להגיד - כן. הסיבה היא שהמחיר מבטא פרמיה של 22% על מחיר השוק ביום הדיווח הראשוני ושהם יקבלו דיבידנד גדול. מנורה תפרה עסקה טובה וניצלה חלון הזדמנות: הצעה בעיצומה של מלחמה ואי וודאות גדולה. היא משקיעה 1.55 מיליארד שקל ברכישת 33% ומיד מחלקת דיבידנד כולל של עד מיליארד שקל. זה אומר באופן גס, שבעלי המניות מקבלים דיבידנד בשיעור של עד 25% מהשווי של החברה ומקבלים את מנורה בתור בעלת הבית.
ארי קלמן - הפך את מנורה לענקית, רכישת ישראכרט תהפוך אותה למעצמה פיננסית
בעסקה שלא אושרה על ידי רשות התחרות, שבה הראל רצתה לקנות 100% מהעסק, בעי המניות היו מקבלים יותר, אבל כאן יש סיכוי לאפסייד בהמשך, כשישראכרט תגדיל רווחים. כשקונים 33% ולא 100% מעסק משלמים לפי שווי גבוה יותר. זה ברור וזה גם מה שהיה במרוץ הקודם לרכישת ישראכרט. הראל הציעה, ומנורה הציעה לרכוש פחות אבל בסכום גדול יותר. היא הציעה אפילו 3.5 מיליארד שקל - לעומת 3.15 מיליארד שקל שהיא מציעה היום.
השווי של ישראכרט עלה - אז למה העסקה בשווי נמוך יותר?
מנורה מציעה פחות מלפני שנה וחצי-שנתיים וזה בשעה שהרווחים של ישראכרט במגמת עלייה. בתחילת 2023, שלי תשובה, שותף בדלויט, העריך את ישראכרט ב-2.6-2.8 מיליארד שקל, היום הוא מעריך אותה ב-2.9 עד 3.2 מיליארד שקל. הערך שלה עלה.
- ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל
- מנורה: תשואה להון של 26% ברבעון; רווח של 422 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערך עלה כי בשנת 2023 המשיכה הנהלת החברה ליישם את התוכנית האסטרטגית שבעיקרה גם גידול בהלוואות הניתנות לציבור. גם המלחמה, האי ודאות, ההפרשה הגדולה להפסדי אשראי לא ממש עצרו את הצמיחה, רק הפחיתו אותה. הרווחים עדיין מרשימים - קצב של כ-280-300 מיליון שקל בשנה.
בזמן שהערך עלה על פי הערכת השווי, בזמן שהרווחים בעלייה, מנורה מקבלת את ישראכרט במחיר נמוך מזה שהציעה בעבר. כל זה כשאין שום שינוי בתוכנית האסטרטגית (אלא דחייה) לרווח של 450-510 מיליון שקל בשנה. זה יעד שהיה אמור להגיע ב-2025, אבל הנהלת החברה אמרה שהוא יידחה בגלל המלחמה. זה צפוי, אבל הבסיס של החברה חזק ואיתן, ועל פניו כשבודקים את שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מקבלים שהיא גם מפרישה הרבה. כלומר, היא שמרנית לעומת האחרות על חשבון הרווחים.
עסקה הזדמנותית למנורה
קחו את כל זה ותקבלו חברה שהיא נכס גדול, אולי הנכס הכי מרשים שיש כאן למכירה, בטח בתחום הפיננסי. נכס שהרגולטור גם רוצה בהשבחתו כדי להפחית את ריכוזיות הבנקים. שלי תשובה משווה את הסיכון בין חברה כמו ישראכרט לבנקים, וגוזר שיעור היוון (ביטוי לסיכון שהמשקיעים רואים מולם בהשקעה במניה), אבל זה לא בהכרח קשור - הסיכון בבנקים גדול יותר והסיכון בישראכרט נמוך יותר - הרגולטור מציע שישראכרט וחברות כרטיסי האשראי יהפכו ל"מיני בנקים". חוץ מהלוואות שהן נותנות וכרטיסי אשראי זה צפוי להתרחב לפיקדונות ושירותים נוספים.הסיכון הרגולטורי בבנקים גדול ודווקא בחברות כרטיסי האשראי יש יותר סיכוי מסיכון.
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הפוטנציאל גדול וגדל, הרווחים עולים, הערכת השווי עולה ומנורה קונה בסכום נמוך מהצעתה לפני שנה וחצי - קוראים לזה הזדמנות. יש לעבור עוד משוכות. את המשוכה הבאה מנורה ככל הנראה תעבור - בעלי המניות יאשרו את העסקה. הסיבה היא שהיא היחידה שהציעה ושהדירקטוריון לא יכול להגיד לא. הדירקטוריון שחתום על יעדים מרשימים יודע שהחברה שווה יותר ויודע שהסיכויים להצפת ערך בעתיד מרשימים, אבל הוא צריך לקבל החלטה עכשיו והוא חושש - מה יקרה אם התחזית לא תתגשם? האם אנחנו באמת פועלים לטובת החברה ובעלי מניותיה אם נדחה את ההצעה? והכי חשוב - איפה אנחנו מסתכנים פחות. אם נמכור עכשיו אין סיכון, אם לא נמכור ויקרה משהו, יבואו אלינו בטענות. אוי ואבוי. דירקטור הוא מונחה מטרה - יותר סיכוי (כסף), פחות סיכון.
בעל בית בישראכרט לא היה מוכר בשווי הזה; הדירקטוריון כן
זה בדיוק האבסורד - במנורה מסבירים שישראכרט היא חברה ללא גרעין שליטה, כלומר חברה בלי בעל בית, ולכן תחת שליטתם היא תרוויח יותר. יבוא בעל בית שהרווח חשוב לו ויעשה סדר. אבל בגלל שאין לה בעל בית - מנורה יכולה לקנות אותה. אף בעל בית לא ימכור את ישראכרט בשווי של 3.15 מיליארד שקל.
אז הדירקטוריון מגלגל את העניין לבעלי המניות. בעלי המניות יכולים שלא לאשר, אבל סיכוי מאוד גבוה שהם יאשרו את העסקה כי היא טובה להם (דיבידנד והשבחה עתידית) והיא עדיפה על המצב הקיים. הבעיה היא שזאת לא עסקה טובה מאוד ובטח שלא מצוינת. עסקה מצוינת כנראה אפשר לעשות כשיש תחרות. זו עסקה סבירה, אבל היא בלי פרמיית שליטה וזה מקומם.
זה מקומם כי זה הכסף שלנו - ישראכרט מוחזקת על ידי גופים מוסדיים שהם הציבור. אישור העסקה משמעו שהציבור מוותר על פרמיית שליטה. במנורה יגידו - אנחנו נשביח, אבל כל מי שיקנה צפוי להשביח, והכי חשוב - נכון, תשביחו, אבל אנחנו - הציבור - רוצה את המחיר האמיתי כבר עכשיו. אגב, זה לא כסף גדול - גם אם יחזרו ל-3.5 מיליארד שקל של ההצעה הקודמת זה תוספת של 350 מיליון שקל לשווי ותוספת של כ-100 מיליון שקל לעסקה. האמת היא שזה צריך להיות יותר מזה, אבל לציבור אין באמת כוח. הגופים המוסדיים חוזרים לבעיה האמורה - הם לא באמת בעל בית, זה לא באמת הכסף שלהם.
וככה מעבירים נכס משובח עם דטה בייס שעולה על זה של כל אחד מהבנקים הגדולים בארץ, עם ידע והיכרות על "65% מתעודות הזהות בארץ" במחיר נמוך.
מה השווי האמיתי של החברה? נחזור ליעדים. היעדים של החברה אולי יידחו בשנה, אולי בשנתיים, אבל 500 מיליון שקל של רווח לחברה זה בהחלט אפשרי. זה עוד בלי הפוטנציאל בעולם הפיקדונות ושירותים בנקאיים נוספים. עסק שווה את הרווחים העתידיים שלו ואת הפוטנציאל, לא את ההיסטוריה. כשמסתכלים על השנים הבאות, ישראכרט היא עסק שאם הראל לפני שנה וחצי היתה מוכנה לשלם עליו כ-3.3 מיליארד שקל אז בהינתן הרווח שצבר, הרגולציה התומכת בכניסה לבנקאות והסיכוי לחזור לשגרה בצפון, יש סיכוי טוב שהראל היתה מוכנה לשלם עליו גם 3.6 מיליארד שקל פלוס.
הפוטנציאל גדול, ומנורה באמת יכולה להגיע ליעדים אפילו גבוהים יותר ומהר יותר, אבל יש עוד משוכה גדולה לעבור - רשות התחרות. במנורה סבורים שזה עביר - הם בדקו את התכתובת של רשות התחרות מול הראל (מה שפאבליק) ומזה גוזרים שהם יכולים, אבל הם שוכחים שרשות התחרות השתמשה בתירוץ. ההחלטה שלא לאשר את הרכישה של הראל סומנה מראש ואז יצאו מכתבים ושאלות, ובאותו אופן מנורה יכולה לקבל סירוב.
מה תגיד רשות התחרות?
הבעיה היא שאי אפשר בשוק תחרותי ומשוכלל להגיד כן לכלל ביטוח לקנות את מקס ולהגיד לא להראל לא לקנות את ישראכרט ואז להגיד X למנורה. נכון שהראל חזקה מאוד בתחום ביטוח הבריאות וקיים סיכון של מעבר אינפורמציה בין תחום הביטוח לתחום כרטיסי האשראי, אבל זה דבר שקורה בכל אחת מהחברות ובכל אחד מהתחומים. העבירה וניצול המידע יכולים להיות בכל חברה ותחום בהיקפים שונים, אבל רשות התחרות היא לא שוטר. היא לא יכולה להחליט על סמך אפשרות לעבירה. כי אם זה כך - בואו נשים את כולם בבית סוהר כי כולם יכולים למעוד.
- 11.דנן 12/11/2024 19:33הגב לתגובה זואני קורא להתנגד להצעת מנורה ו לדרוש מהנהלה לפנות לקונים מחו"ל אם נאוי תסרב לרכוש ישראקרט
- 10.אנונימי 12/11/2024 00:21הגב לתגובה זוהדרך של ישראכרט לגדול בהלוואות הוא לגייס 1.55 מיליארד ממנורה, לחלק לבעלי המניות מיליארד ואז יוכלו לגלגל בהלוואות עוד 550 מיליון בריבית של 10%-15% יגיעו לרווחים נוספים של כ 50-75 מיליון ואז יגיעו עם הצמיחה לרווח של 450 מיליון בשנה.
- יאיר3 13/11/2024 10:01הגב לתגובה זוההנהלה הנוכחית רוצה למצוא חן בעיני בעלי השליטה החדשים,ובעלי המניות הקיימים לא מענינים אותה.אם יחלקו 700 מיליון,ישארו בקופה 850 מליון שישארו בשליטת מנורה,כלומר,מנורה קונה למעשה 33% מישראכרט ב - 700 מליון ש"ח.הבנתם את הקומבינה? עכשיו ישאר מספיק כסף לתגמל את ההנהלה הנוכחית.חובה להצביע נגד.
- 9.דנן 11/11/2024 22:36הגב לתגובה זואני עם 2500 מניות שלי אצביע נגד!
- מישהו 12/11/2024 12:13הגב לתגובה זומשקיע בינוני עם כ70,000 מניות. מוכרים אותנו בזול. חובה להתנגד!
- 8.שלמה 11/11/2024 21:44הגב לתגובה זוחברת האשראי הכי גדולה עם הרווח הנקי הכי נמוך. איזה אבסורד
- 7.יאיר3 11/11/2024 13:29הגב לתגובה זוובנוסף לזה שאין כאן פרמית שליטה,מפזרים ערפל על גובה הדיבידנד בין 700 מליון למיליארד.הדירקטוריון לא יכול להחליט על ההמלצה שלו ולפרסם זאת לבעלי המניות? מזה אני מסיק שזה יהיה 710 מליון (עוד 10 מליון כדי לומר שהשקענו בזה מחשבה ולא הכל מכור מראש),ולמה רק 710 מליון,ולא את כל ה - 1.5 מיליארד שמנורה משלמת? ישראכרט צריכה את הכסף? ברור שלא.זו קומבינה של ההנהלה שרוצה להטיב עם בעל הבית החדש,שיקבל במתנה את ההפרש בין הדיבידנד למה שהוא אמור לשלם.למה במתנה? כי מנורה תהיה בעלת השליטה ותוכל לעשות בכסף הזה מה שהיא רוצה . המסקנה,בעלי המניות מהציבור צריכים להצביע נגד,ולדרוש שיודעעו מראש על גיבידנד של 1.5 מיליארד ש"ח
- באפט 11/11/2024 15:16הגב לתגובה זוובאותיות הקטנות מופיע שיהיה התאמה של הסכום שמנורה תשלם לפי הדיבידנד שיחולק
- יאיר3 11/11/2024 18:38המחיר לפי הדיבידנד שישולם.מישהו יודע?
- 6.דירותא 11/11/2024 12:21הגב לתגובה זולא תהיה עסקה לדעתי אין הבדל בין בנק לחברת ביטוח בשנת 2024
- 5.אייל 11/11/2024 10:48הגב לתגובה זוקומבינה אחת גדולה וכרגיל ציבור המשקיעים משלם המחיר ואיפה המוסדיים המושחתים שמחזיקים בכסף של הציבור ואנחנו מושקעים שם.
- 4.חברות האשראי הן פאסה אפל אמזון וגוגל ינהלו את הפיננסים (ל"ת)זאב ערבות 11/11/2024 10:38הגב לתגובה זו
- 3.עובדיה תכתוב הרבה (ל"ת)גידי 11/11/2024 10:26הגב לתגובה זו
- 2.תודה על ניתוח חשוב (ל"ת)בני 11/11/2024 10:05הגב לתגובה זו
- 1.דביר 11/11/2024 09:31הגב לתגובה זוהחברה חייבת להתחיל תהליך של התייעלות

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הדולר ממשיך לרדת, ארביטראז' ומי מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר?
עליות אמש בוול סטריט השפיעו כבר אתמול על הבורסה (מסחר חופף משעה 15:30) כשמניות הארביטראז' חוזרות אמביוונלטיות (ראו בהמשך). הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר סביב 3.25 שקלים, על רקע שורה של גורמים שמחזקים את השקל. העליות האחרונות בוול סטריט גורמות למוסדיים המקומיים למכור דולרים כדי לאזן חשיפות, ובמקביל נרשמת חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תופעה שניכרת מאז הרגיעה היחסית בגזרה הביטחונית לאחר הסכם הפסקת האש. לכך מתווספות הציפיות להורדת ריבית בארצות הברית כבר מחר, שמחלישות את המטבע האמריקאי גם בעולם.
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
פתחנו את הבוקר בסיפור על בעל השליטה שהנפיק את החברה שלו ואחרי חודשיים קנה מניות בשליש מחיר. הוא קנה אגב בסכום סמלי. ביקשנו מכם להיזהר - בעדינות כמובן, אנחנו לא נביאים, אבל אף אחד לא ציפה להתרסקות הזו. הרחבה - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק,
בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה
שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
