איך הצליח ארי קלמן לרכוש את ישראכרט ב"מחיר מבצע" וכמה באמת שווה החברה?
מנורה שבשליטת ארי קלמן עומדת לרכוש 33% מישראכרט לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. הדירקטוריון של ישראכרט אמר כן והגיש את העסקה לבעלי המניות. אלו צפויים להגיד - כן. הסיבה היא שהמחיר מבטא פרמיה של 22% על מחיר השוק ביום הדיווח הראשוני ושהם יקבלו דיבידנד גדול. מנורה תפרה עסקה טובה וניצלה חלון הזדמנות: הצעה בעיצומה של מלחמה ואי וודאות גדולה. היא משקיעה 1.55 מיליארד שקל ברכישת 33% ומיד מחלקת דיבידנד כולל של עד מיליארד שקל. זה אומר באופן גס, שבעלי המניות מקבלים דיבידנד בשיעור של עד 25% מהשווי של החברה ומקבלים את מנורה בתור בעלת הבית.
ארי קלמן - הפך את מנורה לענקית, רכישת ישראכרט תהפוך אותה למעצמה פיננסית
בעסקה שלא אושרה על ידי רשות התחרות, שבה הראל רצתה לקנות 100% מהעסק, בעי המניות היו מקבלים יותר, אבל כאן יש סיכוי לאפסייד בהמשך, כשישראכרט תגדיל רווחים. כשקונים 33% ולא 100% מעסק משלמים לפי שווי גבוה יותר. זה ברור וזה גם מה שהיה במרוץ הקודם לרכישת ישראכרט. הראל הציעה, ומנורה הציעה לרכוש פחות אבל בסכום גדול יותר. היא הציעה אפילו 3.5 מיליארד שקל - לעומת 3.15 מיליארד שקל שהיא מציעה היום.
השווי של ישראכרט עלה - אז למה העסקה בשווי נמוך יותר?
מנורה מציעה פחות מלפני שנה וחצי-שנתיים וזה בשעה שהרווחים של ישראכרט במגמת עלייה. בתחילת 2023, שלי תשובה, שותף בדלויט, העריך את ישראכרט ב-2.6-2.8 מיליארד שקל, היום הוא מעריך אותה ב-2.9 עד 3.2 מיליארד שקל. הערך שלה עלה.
- ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל
- מנורה: תשואה להון של 26% ברבעון; רווח של 422 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערך עלה כי בשנת 2023 המשיכה הנהלת החברה ליישם את התוכנית האסטרטגית שבעיקרה גם גידול בהלוואות הניתנות לציבור. גם המלחמה, האי ודאות, ההפרשה הגדולה להפסדי אשראי לא ממש עצרו את הצמיחה, רק הפחיתו אותה. הרווחים עדיין מרשימים - קצב של כ-280-300 מיליון שקל בשנה.
בזמן שהערך עלה על פי הערכת השווי, בזמן שהרווחים בעלייה, מנורה מקבלת את ישראכרט במחיר נמוך מזה שהציעה בעבר. כל זה כשאין שום שינוי בתוכנית האסטרטגית (אלא דחייה) לרווח של 450-510 מיליון שקל בשנה. זה יעד שהיה אמור להגיע ב-2025, אבל הנהלת החברה אמרה שהוא יידחה בגלל המלחמה. זה צפוי, אבל הבסיס של החברה חזק ואיתן, ועל פניו כשבודקים את שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מקבלים שהיא גם מפרישה הרבה. כלומר, היא שמרנית לעומת האחרות על חשבון הרווחים.
עסקה הזדמנותית למנורה
קחו את כל זה ותקבלו חברה שהיא נכס גדול, אולי הנכס הכי מרשים שיש כאן למכירה, בטח בתחום הפיננסי. נכס שהרגולטור גם רוצה בהשבחתו כדי להפחית את ריכוזיות הבנקים. שלי תשובה משווה את הסיכון בין חברה כמו ישראכרט לבנקים, וגוזר שיעור היוון (ביטוי לסיכון שהמשקיעים רואים מולם בהשקעה במניה), אבל זה לא בהכרח קשור - הסיכון בבנקים גדול יותר והסיכון בישראכרט נמוך יותר - הרגולטור מציע שישראכרט וחברות כרטיסי האשראי יהפכו ל"מיני בנקים". חוץ מהלוואות שהן נותנות וכרטיסי אשראי זה צפוי להתרחב לפיקדונות ושירותים נוספים.הסיכון הרגולטורי בבנקים גדול ודווקא בחברות כרטיסי האשראי יש יותר סיכוי מסיכון.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הפוטנציאל גדול וגדל, הרווחים עולים, הערכת השווי עולה ומנורה קונה בסכום נמוך מהצעתה לפני שנה וחצי - קוראים לזה הזדמנות. יש לעבור עוד משוכות. את המשוכה הבאה מנורה ככל הנראה תעבור - בעלי המניות יאשרו את העסקה. הסיבה היא שהיא היחידה שהציעה ושהדירקטוריון לא יכול להגיד לא. הדירקטוריון שחתום על יעדים מרשימים יודע שהחברה שווה יותר ויודע שהסיכויים להצפת ערך בעתיד מרשימים, אבל הוא צריך לקבל החלטה עכשיו והוא חושש - מה יקרה אם התחזית לא תתגשם? האם אנחנו באמת פועלים לטובת החברה ובעלי מניותיה אם נדחה את ההצעה? והכי חשוב - איפה אנחנו מסתכנים פחות. אם נמכור עכשיו אין סיכון, אם לא נמכור ויקרה משהו, יבואו אלינו בטענות. אוי ואבוי. דירקטור הוא מונחה מטרה - יותר סיכוי (כסף), פחות סיכון.
בעל בית בישראכרט לא היה מוכר בשווי הזה; הדירקטוריון כן
זה בדיוק האבסורד - במנורה מסבירים שישראכרט היא חברה ללא גרעין שליטה, כלומר חברה בלי בעל בית, ולכן תחת שליטתם היא תרוויח יותר. יבוא בעל בית שהרווח חשוב לו ויעשה סדר. אבל בגלל שאין לה בעל בית - מנורה יכולה לקנות אותה. אף בעל בית לא ימכור את ישראכרט בשווי של 3.15 מיליארד שקל.
אז הדירקטוריון מגלגל את העניין לבעלי המניות. בעלי המניות יכולים שלא לאשר, אבל סיכוי מאוד גבוה שהם יאשרו את העסקה כי היא טובה להם (דיבידנד והשבחה עתידית) והיא עדיפה על המצב הקיים. הבעיה היא שזאת לא עסקה טובה מאוד ובטח שלא מצוינת. עסקה מצוינת כנראה אפשר לעשות כשיש תחרות. זו עסקה סבירה, אבל היא בלי פרמיית שליטה וזה מקומם.
זה מקומם כי זה הכסף שלנו - ישראכרט מוחזקת על ידי גופים מוסדיים שהם הציבור. אישור העסקה משמעו שהציבור מוותר על פרמיית שליטה. במנורה יגידו - אנחנו נשביח, אבל כל מי שיקנה צפוי להשביח, והכי חשוב - נכון, תשביחו, אבל אנחנו - הציבור - רוצה את המחיר האמיתי כבר עכשיו. אגב, זה לא כסף גדול - גם אם יחזרו ל-3.5 מיליארד שקל של ההצעה הקודמת זה תוספת של 350 מיליון שקל לשווי ותוספת של כ-100 מיליון שקל לעסקה. האמת היא שזה צריך להיות יותר מזה, אבל לציבור אין באמת כוח. הגופים המוסדיים חוזרים לבעיה האמורה - הם לא באמת בעל בית, זה לא באמת הכסף שלהם.
וככה מעבירים נכס משובח עם דטה בייס שעולה על זה של כל אחד מהבנקים הגדולים בארץ, עם ידע והיכרות על "65% מתעודות הזהות בארץ" במחיר נמוך.
מה השווי האמיתי של החברה? נחזור ליעדים. היעדים של החברה אולי יידחו בשנה, אולי בשנתיים, אבל 500 מיליון שקל של רווח לחברה זה בהחלט אפשרי. זה עוד בלי הפוטנציאל בעולם הפיקדונות ושירותים בנקאיים נוספים. עסק שווה את הרווחים העתידיים שלו ואת הפוטנציאל, לא את ההיסטוריה. כשמסתכלים על השנים הבאות, ישראכרט היא עסק שאם הראל לפני שנה וחצי היתה מוכנה לשלם עליו כ-3.3 מיליארד שקל אז בהינתן הרווח שצבר, הרגולציה התומכת בכניסה לבנקאות והסיכוי לחזור לשגרה בצפון, יש סיכוי טוב שהראל היתה מוכנה לשלם עליו גם 3.6 מיליארד שקל פלוס.
הפוטנציאל גדול, ומנורה באמת יכולה להגיע ליעדים אפילו גבוהים יותר ומהר יותר, אבל יש עוד משוכה גדולה לעבור - רשות התחרות. במנורה סבורים שזה עביר - הם בדקו את התכתובת של רשות התחרות מול הראל (מה שפאבליק) ומזה גוזרים שהם יכולים, אבל הם שוכחים שרשות התחרות השתמשה בתירוץ. ההחלטה שלא לאשר את הרכישה של הראל סומנה מראש ואז יצאו מכתבים ושאלות, ובאותו אופן מנורה יכולה לקבל סירוב.
מה תגיד רשות התחרות?
הבעיה היא שאי אפשר בשוק תחרותי ומשוכלל להגיד כן לכלל ביטוח לקנות את מקס ולהגיד לא להראל לא לקנות את ישראכרט ואז להגיד X למנורה. נכון שהראל חזקה מאוד בתחום ביטוח הבריאות וקיים סיכון של מעבר אינפורמציה בין תחום הביטוח לתחום כרטיסי האשראי, אבל זה דבר שקורה בכל אחת מהחברות ובכל אחד מהתחומים. העבירה וניצול המידע יכולים להיות בכל חברה ותחום בהיקפים שונים, אבל רשות התחרות היא לא שוטר. היא לא יכולה להחליט על סמך אפשרות לעבירה. כי אם זה כך - בואו נשים את כולם בבית סוהר כי כולם יכולים למעוד.
- 11.דנן 12/11/2024 19:33הגב לתגובה זואני קורא להתנגד להצעת מנורה ו לדרוש מהנהלה לפנות לקונים מחו"ל אם נאוי תסרב לרכוש ישראקרט
- 10.אנונימי 12/11/2024 00:21הגב לתגובה זוהדרך של ישראכרט לגדול בהלוואות הוא לגייס 1.55 מיליארד ממנורה, לחלק לבעלי המניות מיליארד ואז יוכלו לגלגל בהלוואות עוד 550 מיליון בריבית של 10%-15% יגיעו לרווחים נוספים של כ 50-75 מיליון ואז יגיעו עם הצמיחה לרווח של 450 מיליון בשנה.
- יאיר3 13/11/2024 10:01הגב לתגובה זוההנהלה הנוכחית רוצה למצוא חן בעיני בעלי השליטה החדשים,ובעלי המניות הקיימים לא מענינים אותה.אם יחלקו 700 מיליון,ישארו בקופה 850 מליון שישארו בשליטת מנורה,כלומר,מנורה קונה למעשה 33% מישראכרט ב - 700 מליון ש"ח.הבנתם את הקומבינה? עכשיו ישאר מספיק כסף לתגמל את ההנהלה הנוכחית.חובה להצביע נגד.
- 9.דנן 11/11/2024 22:36הגב לתגובה זואני עם 2500 מניות שלי אצביע נגד!
- מישהו 12/11/2024 12:13הגב לתגובה זומשקיע בינוני עם כ70,000 מניות. מוכרים אותנו בזול. חובה להתנגד!
- 8.שלמה 11/11/2024 21:44הגב לתגובה זוחברת האשראי הכי גדולה עם הרווח הנקי הכי נמוך. איזה אבסורד
- 7.יאיר3 11/11/2024 13:29הגב לתגובה זוובנוסף לזה שאין כאן פרמית שליטה,מפזרים ערפל על גובה הדיבידנד בין 700 מליון למיליארד.הדירקטוריון לא יכול להחליט על ההמלצה שלו ולפרסם זאת לבעלי המניות? מזה אני מסיק שזה יהיה 710 מליון (עוד 10 מליון כדי לומר שהשקענו בזה מחשבה ולא הכל מכור מראש),ולמה רק 710 מליון,ולא את כל ה - 1.5 מיליארד שמנורה משלמת? ישראכרט צריכה את הכסף? ברור שלא.זו קומבינה של ההנהלה שרוצה להטיב עם בעל הבית החדש,שיקבל במתנה את ההפרש בין הדיבידנד למה שהוא אמור לשלם.למה במתנה? כי מנורה תהיה בעלת השליטה ותוכל לעשות בכסף הזה מה שהיא רוצה . המסקנה,בעלי המניות מהציבור צריכים להצביע נגד,ולדרוש שיודעעו מראש על גיבידנד של 1.5 מיליארד ש"ח
- באפט 11/11/2024 15:16הגב לתגובה זוובאותיות הקטנות מופיע שיהיה התאמה של הסכום שמנורה תשלם לפי הדיבידנד שיחולק
- יאיר3 11/11/2024 18:38המחיר לפי הדיבידנד שישולם.מישהו יודע?
- 6.דירותא 11/11/2024 12:21הגב לתגובה זולא תהיה עסקה לדעתי אין הבדל בין בנק לחברת ביטוח בשנת 2024
- 5.אייל 11/11/2024 10:48הגב לתגובה זוקומבינה אחת גדולה וכרגיל ציבור המשקיעים משלם המחיר ואיפה המוסדיים המושחתים שמחזיקים בכסף של הציבור ואנחנו מושקעים שם.
- 4.חברות האשראי הן פאסה אפל אמזון וגוגל ינהלו את הפיננסים (ל"ת)זאב ערבות 11/11/2024 10:38הגב לתגובה זו
- 3.עובדיה תכתוב הרבה (ל"ת)גידי 11/11/2024 10:26הגב לתגובה זו
- 2.תודה על ניתוח חשוב (ל"ת)בני 11/11/2024 10:05הגב לתגובה זו
- 1.דביר 11/11/2024 09:31הגב לתגובה זוהחברה חייבת להתחיל תהליך של התייעלות
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
