נציג רשות שוק ההון על פרשת סלייס: "לא יודע אם כשלנו"
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, דנה היום בהשלכות קריסתה של חברת הגמל סלייס, אירוע שזעזע את ענף הגמל בישראל וחשף ליקויים חמורים במערכות הפיקוח. הדיון מהווה המשך לדיון שהתקיים בחודש יוני, שבו התגלה כי כמיליארד שקל מכספי החסכונות של כ-7,500 חוסכים נעלמו, לאחר שהושקעו בקופות גמל בניהול אישי ונויידו לקרנות בחו"ל, שכונו "קרנות אדומות" בשל הליקויים שהתגלו בהן. חברי הכנסת ונציגי הציבור מעלים שאלות קשות לגבי תפקידי הפיקוח והאחריות, תוך דרישה להביא לשינויים מקיפים שיבטיחו את בטחון החוסכים.
חברי הוועדה ביקשו מרשות שוק ההון לקחת אחריות ולהציג בפניהם את המסקנות והפעולות שננקטו כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. נציגי הרשות ציינו כי בעקבות הפרשה הם עובדים על תקנות חדשות, ומסרו ש-60% מהכספים שאבדו אותרו, כשהם נוגעים לכ-7,500 חוסכים. הרשות פועלת להשיב את הכספים באמצעות הליכים משפטיים ובשיתוף פעולה עם בעלי הקרנות, כולל ניתוח של עשרות אלפי תנועות בנקאיות כדי להחזיר את הכספים לבעליהם החוקיים. בנוסף, הרשות הודיעה שביום חמישי הקרוב יוגש מסמך עקרונות לגבי הסדר לעמיתים שנפגעו. בתגובה לשאלת חברי הכנסת, הבהירו נציגי הרשות כי אין הסדר עם מי שהיו בעלי חברת סלייס בזמן התפוצצות הפרשה.
דרישה לשקיפות מלאה מצד יו"ר הוועדה
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הביע בישיבת הוועדה תסכול עמוק מהתנהלות רשות שוק ההון בפרשת סלייס, והדגיש את החשיבות של אחריות ורגולציה אפקטיבית לשמירה על כספי הציבור. "בנינו על זה שיש רגולטור שקיבל מאתנו את מלוא הגיבוי לעשות את מה שצריך לעשות" אמר גפני והבהיר כי הציבור הישראלי סומך על הרגולטור שיגן עליו מפני פרצות ופגיעות כאלה. גפני דרש מהרשות תשובות מפורטות על אמצעים שיושמו או מתוכננים כדי למנוע הישנות מקרים דומים. "אני רוצה לדעת איך עוד שנה דבר כזה לא חוזר, ומה אתם צריכים לעשות" הוסיף גפני, תוך שהוא מצביע על החשיבות שבניהול תקין ואפקטיבי של כספי החוסכים.
לחצים על רשות שוק ההון והקריאה לתוצאות מהירות
חברי הכנסת לא הסתפקו בדיבורים ודרשו מהרשות הצגת תוצאות ברורות ומוחשיות. ח"כ שרן השכל ציינה בעוקצנות את עיכוב הטיפול בפרשה והביאה כדוגמה כיצד דווקא קביעת הדיון בוועדה עוררה את הרשות לפעולה: "אחרי 3 חודשים שלא קרה כלום, נקבע תאריך לדיון, ואז פתאום מצאו חצי מיליארד שקל מהכספים האלה שנגנבו." השכל הדגישה את הצורך בעדכון מלא ושקוף של העמיתים, כשעדיין ישנם אנשים רבים שאינם מודעים לכך שכספם נעלם. היא הזהירה מהסכנה הקיימת של פרצות המאפשרות תרחישים דומים, והבהירה כי "זו פרצה שהיא הרבה מעבר למקרה הבודד והרשות עדיין לא סגרה את הפרצה, יש סיכון לכספים של כולנו, מיליארדים על גבי מיליארדים."
גם ח"כ יצחק פינדרוס הצטרף לקריאה לפעולה מהירה מצד הרשות, והדגיש את אחריותה כלפי הציבור הרחב, ובפרט כלפי אותם אנשים מבוגרים שאינם מבינים את הסיכונים הכרוכים בחסכונותיהם. "בסוף אזרחי ישראל מצפים שתפעלו מולם בכל האמצעים" אמר פינדרוס והביע דאגה כי המנגנון הקיים אינו עומד בדרישות הבסיסיות של הגנה על הציבור. הוא הציע לרשות לפנות לכנסת במקרה וחסר להם משהו, אבל ציין גם את הציפייה שהרשות תעמוד בפרץ ותגן על הציבור הרחב.
מחדלי סלייס ותיאור הממצאים
במהלך הדיון, אפי סנדרוב, מנכ"ל קרנות הפנסיה הוותיקות, תיאר את היקף המחדלים שהתגלו עם כניסתו לניהול חברת סלייס, והדגיש את הצורך בפעולות דחופות לתיקון המצב. "מאז דצמבר 23 אני מנהל את סלייס, גילינו חברה עם כשלים חמורים בכל נקודה, מאותו יום התחלנו בתיקונים" אמר סנדרוב, תוך שהוא מפרט את התקלות השונות שנמצאו בכל שלב ניהולי בחברה. סנדרוב סיפר כי החברה ניהלה את כספי החוסכים בצורה בלתי מקצועית בעליל, כשהמנכ"ל הקודם ניהל את המידע בצורה בסיסית ומסוכנת בטבלאות אקסל. "כעת אנחנו עוברים שורה שורה בבנק, כ-30 אלף שורות כדי לדעת למי שייך הכסף," הוסיף, והבהיר כי המטרה היא להשיב את הכספים לחשבונות החוסכים בצורה שקופה ומסודרת. לדבריו, "80 אחוז מתנועות הבנק כבר שויכו לעמיתים, 20 אחוז עדיין לא שויכו." תיאוריו המחישו את הקושי והמורכבות שבניהול כספים עם תיעוד כה בעייתי, והצורך בעבודת נמלים של בדיקה ואימות כל פריט מידע.- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סנדרוב ציין גם את הבעייתיות של היעדר דוחות כספיים מצד גופים שאליהם עברו הכספים. לדבריו, "הגופים שקיבלו את הכספים לא הגישו דוחות כספיים, הכספים בהיקף של 240 מיליון דולר עברו לאותם חשבונות זרים בארה"ב, לא התקבלו שום אסמכתאות לגבי הכספים האלה, לגבי חלקם במשך 3 שנים." מצב זה מצביע על חוסר פיקוח מספק הן מצד הרשות והן מצד הנהלת סלייס הקודמת, וכעת מתנהלים מאמצים להשבת הסכומים הללו.
קריאה לסגירת הפרצות ושיפור תהליכי הפיקוח
ח"כ נעמה לזימי התייחסה בחריפות לטענת הרשות שאין כשל מערכתי והבהירה כי עמדת הרשות מעידה על בעיה חמורה. "אם הרשות חושבת שאין כשל, אנחנו בבעיה, כי לא נוכל לתקן את המקרה הבא," אמרה לזימי. ח"כ גפני הצטרף לדבריה וסיכם את הדיון בקריאה לפעול במהירות כדי להבטיח שמקרים מסוג זה לא יישנו. "התפקיד שלנו לפקח על העבודה שלכם, מתברר שיש פה כשל, יכול להיות שהוא קורה, אתם בשר ודם, יכול להיות שלא שמתם לב, אבל התפקיד שלנו לבוא ולומר שהיה כשל" ציין גפני והוסיף כי הציבור מצפה שהרשות תפעל למניעת מקרים דומים ולתיקון תקלות מערכתי.
- 5.אחמד ביבי 12/11/2024 16:15הגב לתגובה זוכל נושאי המשרה במדינת סדום למדו מהנוכל -"זה לא אני", לא ראינו, לא שמענו ולא משכו לנו....
- 4.מדינה לתפארת, אף אחד לא אחראי על שום דבר - אכלנו אותה (ל"ת)מפחיד 11/11/2024 14:40הגב לתגובה זו
- 3.חסך בסלייס 07/11/2024 20:10הגב לתגובה זולא עושה כלום כבר שנה חוץ מלבקש הארכות להפשרת הכסף מבית המשפט. בגלל כמה קרנות אדומות שהם אחוז קטן. מכלל החוסכים, מאות מליונים של חוסכים נעולים מאחורי דלתות אפי סנדרוב בלי שום סיבה. למה קרנות מחקות או בתמהיל פשוט לא משוחררות לחוסכים????
- 2.אבות רבים להצלחות, הכישלון יתום לחלוטין ( רק בארצנו ) (ל"ת)שמעון מבת ים 05/11/2024 05:25הגב לתגובה זו
- 1.צוללן 04/11/2024 16:06הגב לתגובה זוכשלתם בחזקת תשע
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
